בלי לחכות לממשלה: הפתרון שיעזור להתמודד עם החום

אמצע יוני בכניסה לקופת חולים מרכזית בעיר בית שאן. הקיץ כבר נוכח, הלחות מטפסת ועומס החום בלתי נסבל. ברחבה קטנה בכניסה למבנה מקדמים את הנכנסים עצי דקל נמוכים. גובהם כשל אדם והם אינם נותנים צל. לא רחוק משם, מעבר לרחוב, שני עצי צאלון בודדים. הם לא מפותחים עדיין והצל שלהם דל. כשיגדלו, הם יעניקו נחמה להולכי הרגל ויהפכו את ההליכה ברחוב לאפשרית לפחות במקטע מצומצם.

עוד בשקוף

• להצטלם עם זפת זה קל – האם הח"כים יילחמו בצינור הנפט הבא?
• הח"כים מסכימים שיש להגביל שימוש בכלים חד-פעמיים – יהדות התורה ממסמסת את ההחלטה
• תחפושת או מהפך: האם משרד האנרגיה הצטרף למאבק במשבר האקלים?

עצי הדקל, שדיוקנם טבוע בסמלה של העיר, הם אולי קישוט נאה שמעניק לעיר מראה אקזוטי – אך לא מעניקים אפילו גרם של צל. בפועל הם אינם משרתים את התושבים ואף מזיקים להם. אם במקום עצי הדקל הרבים היו נטועים עוד עצי צאלון בוגרים, בצפיפות גבוהה, התחושות ברחוב היו שונות לחלוטין. אחרי הכול, ביוני האחרון הטמפרטורות בעיר טיפסו ל-35 מעלות בנקודת השיא ובאוגוסט לתושבים היה חם הרבה יותר, כמעט 40. 

בית שאן איננה היחידה שנוטעת עצים מבלי לחשוב על הצל. היא אולי סמל לעיר חמה במיוחד בשל מיקומה הגיאוגרפי, אבל היא חלק מרשימה ארוכה של ערים רבות ברחבי הארץ ושכונות חדשות, שבוחרות לקשט את הרחובות בעצי דקל במקרה הטוב, או כלל לא לנטוע עצים ולא לדאוג לצל. "עצי פיקוס יכולים להוריד את הטמפרטורות בעד 4 מעלות בעיר כמו תל אביב ובאילת – אפילו עד 5.5 מעלות", אומר פרופסור עודד פוצ'טר מאוניברסיטת תל אביב ומכללת בית ברל.

שינויי האקלים מנבאים עלייה משמעותית במעלות החום, בייחוד בתוך הערים. בזמן שמשרדי הממשלה מתעכבים עם תוכנית לאומית – נטיעת עצים היא פתרון פשוט שיכול להתבצע כבר מחר. במקום להשקיע מאות שקלים ברכישת עץ דקל בוגר ונטיעתו, יכולות הרשויות להחליף את תוכניות הנטיעה שלה בעצים שיגנו על התושבים מפני השמש הקופחת.

ברוכים הבאים לאי הגיהנום

אם הרגשתם שהליכה ברחובות העיר בחודש אוגוסט היא משימה בלתי אפשרית – דעו שנקלעתם למה שמכונה כיום "איי חום". בהיעדר פתרון מיידי, בעתיד העירוני הלא רחוק ואפילו כבר בגל החום הקשה הבא, זה יפגע בכולנו: מסע קניות בין חנויות הרחוב, טיול אופניים ספונטני או הליכה קצרה למכולת ולרחוב סמוך, יהפכו להיות מעיקים וכמעט בלתי אפשריים. ככל שמשבר האקלים יכה בתחזיות – המצב רק יחריף.

"אי חום עירוני נוצר בעקבות הפרש הטמפרטורה בין זו שנמדדת במרכז העיר וזו שנמדדת בסביבה הכפרית הקרובה לעיר", מסביר את התופעה פרופ' פוצ'טר, שחוקר את הנושא במעבדה לקלימטולוגיה עירונית וביוקלימטולוגיה. במחקריו הוא מציג פער שיכול להגיע עד שש מעלות בין המרחב העירוני לכפרי, גם אם מדובר בסביבה זהה לחלוטין מבחינת האקלים.

לדבריו, לפי תחזיות פסימיות, אם משבר האקלים ימשיך במגמה הנוכחית, הטמפרטורה הממוצעת בעיר תעלה עד סוף המאה הנוכחית בחמש מעלות. "בסביבה העירונית נקבל עוד שמונה מעלות לפחות אם לא יינקטו צעדים משמעותיים", הוא מנבא בחשש.

למה חם יותר בעיר? הסיבות טמונות בכמה מרכיבים עיקריים: תכנון הרחוב הלקוי שאינו מתחשב בכיווני הרוח והשמש, מערכות מיזוג מסיביות לצינון משרדים ובתים במקום תכנון בנייה מאווררת, שימוש בחומרי בנייה שאינם מתחשבים בסביבה וכמובן היעדר צמחייה ועצים שיורידו את הטמפרטורות לצד מחסור בהצללה מלאכותית שעשויים להקל על הולכי הרגל. 

"פסלנו את שתילת הדקלים. אנחנו לא צריכים אסתטיקה, אלא קירור של המרחב וספיחה של זיהום אוויר. זה לא דורש כסף, אלא חשיבה מראש" (מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית ת"א)

אי החום מזין את עצמו כמו כדור לבה: היעדר צל מהמרחב הציבורי גורם להולכי הרגל להימלט מהאספלט ולבחור להשתמש ברכבים פרטיים, שתורמים בתורם לזיהום. מדובר בערים רבות ברחבי הארץ ובעיקר בשכונות חדשות, שבהן הצל אינו רציף והרחובות הופכים ללא מותאמים להולכי רגל.

"שילוב של עצים מתאימים במרחב העירוני יורידו את הטמפרטורות" הוא מבהיר. לדבריו, "כל רשות מקומית יכולה לעשות שינוי כבר עכשיו", אך הבעיה אינה תקציבית, אלא תפיסתית. היעדר הידע הוא שתורם בין היתר להתחממות. 

"ב-30 השנים האחרונות דיברתי לא מעט עם אדריכלים, והם אינם מוכנים לקחת בחשבון אילוצי אקלים", הוא מספר. "אני מייעץ להוסיף מתקנים אקלימיים כמו הצללות ומשברי רוחות, או לפתוח חלונות לכיוונים מתאימים, לצבוע חזית בצבע בהיר כדי שהבניין לא יקלוט חום, להסיר רעפים כי הם תורמים להתחממות או לבנות לכיוון מסוים. והתגובה היא שזה פוגע באומנות של הבניין או האזור".

בתל אביב ויתרו על האסתטיקה

בינתיים, לנוכח התחזיות האפוקליפטיות, יש מי שהתחילו לקדם מדיניות אחרת. "שינינו את התפיסה", אומר מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב, איתן בן עמי. "למעשה עץ הוא חלק מתשתיות העיר, כמו עמוד חשמל וכמו רמזור. ובעץ צריך להשקיע, הוא צריך להיות בגודל מינימלי – לא קטן מדי כי הוא עלול להיהרס ולא גדול מדי כדי שייקלט". 

בן עמי מדגיש שעיקר ההשקעה אינו מתבטא בתקציב. כך למשל, הסירו את עץ הדקל מרשימת העצים לשתילה בעיר. "החברה המבצעת סיפקה רשימה של עצים חלופיים לשתילה והיו שם הרבה דקלים. אך העירייה פסלה אותם", הוא אומר. "אמרנו שאנחנו לא צריכים אסתטיקה, אלא קירור של המרחב וספיחה של זיהום אוויר. זה לא דורש כסף, אלא חשיבה מראש, וכמובן דרוש שמישהו שיגיד שזה חשוב". 

ככלל, עיריית תל אביב היא בין הרשויות החלוציות הבודדות שנערכות להתמודד עם משבר האקלים ובפרט עם איי החום. תוכנית תקדימית שהפיקה העירייה בשנה שעברה מציגה מיפוי של השפעות שינויי האקלים על הרבדים השונים בחיי העיר.  בנוסף, העירייה התקינה שורת תקנות שנוגעות לעצים. כך למשל, כל בניין חדש שייבנה צריך לקחת בחשבון את מרחק החניון במרווח של לפחות 1.5 מטר כדי שהעץ יוכל להתפתח ויצל על המדרכה. 

בשלושת החודשים הראשונים של השנה ניטעו בתל אביב 2,000 עצים במרחב הציבורי. לפרויקט הוקצבו 21 מיליון שקל לשנת 2021, שכוללים פיתוח בית הגידול, תשתיות סביב העץ, השקיה וכמובן רכישת העץ עצמו. במסגרת הפרויקט העירייה הקצתה תקנים של אגרונומים ואקולוגים כדי למנוע מצב שבו עצים לא מצליחים להיקלט וכן כדי להתאים את היצע העצים למקום הגידול שלהם. 

מחירו של עץ נע בין מאות בודדות של שקלים לשתיל בגובה שני מטר ועד ל-12 אלף שקל לעץ בוגר ומפותח. עד סוף העשור העירייה התחייבה באמנה בינלאומית לשתול עוד 100 אלף עצים, נוסף ל-250 אלף שכבר נטועים בעיר. 

12 רשויות התחילו 

תל אביב היא אמנם עירייה עשירה למדי – אך לא מדובר בעניין תקציבי. לכן, בעיני חוקר איי החום פוצ'טר, האחריות לביצוע מוטלת כעת על הרשויות המקומיות, כי להן, ולא למדינה, יש את היכולת לפעול במהירות ובאופן מותאם. "אנחנו לא יכולים לחכות למדינה", הוא סיכם. נבחרי הציבור, לדבריו – לא דואגים אפילו לעצמם. במסגרת עבודתו הוא ביקר במשכן הכנסת ונדהם – התברר לו שרחבת הכנסת היא אי חום ללא צל. "ההליכה מהשער הראשי אל הכנסת, כמעט 150 מטר, נעשית בשמש", הוא אומר. "אין אפשרות בצד לשביל צל? אין סיבה לא לטעת שם עצים".

לצד יוזמה וולנטרית כמו של תל אביב, משרד האנרגיה יזם תוכנית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים, שתאפשר ל-12 רשויות נבחרות לקבל ייעוץ כיצד להתמודד עם משבר האקלים בעירן. המשרד להגנת הסביבה מממן את הפרויקט ומקצה לו שני מיליון שקלים. לדברי אורלי רונן, יועצת התוכנית של עיריית תל אביב, התמיכה בשלב הזה מיועדת לייעוץ בלבד ולא לתקנים ברשויות או למשאבים ממשיים. "המטרה של המאיץ, שרשויות מקומיות יפתחו הנחיות ותוכניות שמכירות במשבר האקלים". 

אין לדעת אילו פירות תישא התוכנית – אך העצה הפשוטה ביותר לכל רשות מקומית כבר ידועה: כשאתם בוחרים עצים לשדרה הראשית, תבחרו את העץ הנכון.

תגובת עיריית בית שאן: "אנו נמצאים בתחילתו של תהליך משמעותי לשדרוג מערך הגינון וחזות העיר. אנו עובדים מול חברת ייעוץ מובילה בתחום ואכן, נושא ההצללה הטבעית ופתרונות אחרים בעיר חמה כמו בית שאן קיבל סדר עדיפות בולט. עד כה נשתלו קרוב ל-30,000 מ"ר של דשא טבעי שהחליפו בחלק מהמקומות כרי דשא סינתטי שידועים כפולטי חום. התחלנו בנטיעת עצים ברחבי העיר אך כאמור, אנו רק בראשיתו של תהליך שיהפוך את בית שאן לעיר נקייה, ירוקה ונעימה יותר לתושבים ולמבקרים בה, גם בחודשי הקיץ".