הליכוד במדדי "שקוף": הוותיקים משתרכים מאחור, החדשים מובילים את העשייה בכנסת

בבחירות האחרונות קיבלה מפלגת הליכוד 32 מנדטים ובכך הפכה למפלגת השלטון במדינה ולסיעה הגדולה בכנסת. המנדטים הרבים הכניסו לא מעט חכ"ים חדשים שפגשו לראשונה בעבודה הפלמנטרית במשכן הכנסת. מלבד החריצות הנדרשת, העבודה בכנסת תלויה לא מעט בהיכרותו של הח"כ עם המחלקות השונות, עם עולם החקיקה, ועם כלי הפיקוח שברשותו מתוקף תפקידו כח"כ. בנוסף יש לקחת בחשבון גם מנהלות לוגיסטיות שמעכבות את עשייתו של הח"כ החדש, כמו טפסים שנדרש למלא, צוות לגייס, התארגנות על חדר שישמש לשכה בכנסת. 

איך יצרנו את הפרלמטר, מה מדדנו? קראו כאן

לפיכך, הציפייה הייתה שחברי הכנסת החדשים בליכוד, יימצאו במדד במקומות נמוכים יותר לעומת "שועלים" ותיקים, שאינם מכהנים בנוסף כחברי ממשלה, ואולם באופן מפתיע, דווקא חברי הכנסת הוותיקים השתרכו מאחור.

עוד בפרלמטר של "שקוף":

• במקום האחרון במדד העשייה הפרלמנטרית של "שקוף": סיעת המחנה הממלכתי
• אלקין ושוסטר באים למשכן – אבל איפה שאר השרים שחזרו לספסלי הכנסת?
• הפרלמטר של "שקוף" בסיכום ביניים: אזולאי מש"ס מוביל, דנון מהליכוד בתחתית
  

כך, בתוך רשימת חמשת חברי הכנסת מהליכוד שממוקמים הכי גבוה במדד העשייה הפרלמנטרית נמצאים ארבעה חברי כנסת שזוהי להם הפעם הראשונה בתפקיד,  ח"כ אופיר כץ הוא הוותיק היחידי שנמצא במקום הרביעי, ולאחריו: ח"כ חנוך מילביצקי במקום השמיני, ח"כ בועז ביסמוט במקום ה-16, ח"כ משה סעדה במקום ה-19 וח"כ אלי דלל במקום ה-21. כולם חדשים

מנגד ניתן למצוא את חברי הכנסת הוותיקים הרבה יותר נמוך במדד: ח"כ דני דנון שזוהי לו הכנסת הרביעית במקום ה-103, ח"כ אתי עטייה (נכנסה כנורווגית כשהחלה העבודה המהותית בכנס ולכן מחושבת) שזוהי לה הכנסת החמישית במקום ה-85 וח"כ דוד ביטן שזוהי לו הכנסת השישית במקום ה-83. המיקומים הנמוכים בולטים בעיקר בשל הפערים בינם לבין החדשים.

אם נעבור לבחינת מדדים נקודתית, התמונה שתחשף תהיה אף תמוהה יותר, כך למשל לעומת ח"כ מילביצקי שהגיע ל-109 דיונים בוועדות, הגיע ח"כ דנון ל-5 דיונים, וח"כ אתי עטייה הגיעה ל-18 דיונים. בהקשר הזה ח"כ דוד ביטן, שהוא גם יו"ר ועדת הכלכלה, הגיע לכמות סבירה של 53 דיונים. גם באשר לנוכחות בכנסת, כאשר ח"כ סעדה נכח במשכן 876 שעות, נכח ח"כ דנון 309 שעות בלבד, ח"כ דוד ביטן 362 שעות וח"כ אתי עטייה נכחה ב-450. 

חברי כנסת הוותיקים הורידו במדד העשייה הפרלמנטרית את הסיעה שלהם, וזאת מבלי לכלול את חברי הכנסת הנורווגים ואת חברי הממשלה. כמובן שיש לקחת בחשבון, שיש פעולות שהפרלמטר לא מדד, כמו מענה לפניות הציבור, או הגשת בקשות להזכרת ימי ציון חשובים בכנסת, בנוסף המדד לא בודק תהליכי עומק שעליהם עובדים החכ"ים. התקווה היא שהציון הנמוך שקיבלו אותם חברי כנסת, הוא פועל יוצא של השקעת האנרגיות בפעולות שלא מדדנו, כמו מהסוג שהזכרנו כעת.

"אני חייב להודות שחבר כנסת זה התפקיד הכי אינטנסיבי שעשיתי. אנחנו נמצאים לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה וחוזרים מוקדם בבוקר. אבל אני מרגיש גאווה. אני מחוקק, שליח ציבור. מגיעים אליי ללשכה ביום יום אנשים שמבקשים את עזרתי, יש לי אחריות כלפיהם", אמר ח"כ ביסמוט.

הכלי שח"כ ביסמוט עושה בו שימוש נרחב הוא באמצעות הגעה לדיוני הוועדות, בדגש על ועדת המאבק לשימוש בסמים ואלכוהול שבה הוא יו"ר הוועדה:"דיוני הוועדה הם כלי פרלמנטרי שאני מקנה להם חשיבות רבה. אני מודע לכך שיש נושאים שאינני בקיא בהם עד הסוף. לכן אני תמיד מעדיף לכנס את הוועדה, לשמוע את גורמי המקצוע הרלוונטיים השונים, הם מביאים את הניסיון שלהם, הידע שלהם, ובכך אני יכול להחליט באופן יותר יעיל ונכון את הצעדים בהם אנקוט על מנת למגר את התופעות ולתת להן פתרונות". 

ח"כ ביסמוט לא יודע להסביר את הפער שבין הביצועים של דור הח"כים הצעירים בליכוד לדור של הח"כים הוותיקים: "אני לא יודע אם התשובה לכך נמצאתי אצלי, לדעתי את צריכה לשאול כל אחד ואחד. אני יכול לדבר בשם עצמי ולומר שהגעתי לתפקיד אחרי שאנשים רבים הביעו בי את האמון שלהם, אני רואה את הזכות שבחובה לשרת את הציבור נאמנה". 

חברי כנסת או חברי ממשלה?

סיעת הליכוד מונה 32 מנדטים ומורכבת מ-25 ח"כים מן המניין שפועלים בכנסת, ושבעה שפועלים גם כשרים וגם כח"כים. ואולם מבט אל המדד מספר שבשל העומס, הזניחו השרים את עבודתם הפרלמנטרית. כך לפי הפרלמטר, ניתן לראות ששרים רבים מצאו את עצמם בתחתית רשימת חברי הכנסת במדד העשייה הפרלמנטרית: שרת המודיעין גילה גמליאל נמצאה במקום 110, שר הכלכלה ניר ברקת במקום ה-109, שר האנרגיה ישראל כץ במקום ה-108, שר הביטחון יואב גלנט במקום ה-106 ושר החקלאות אבי דיכטר במקום ה-102. 

בהשוואה לסיעות אחרות, כאשר המדד כולל חברי ממשלה, הליכוד נמצאת בתחתית הרשימה, במקום ה-11. הבוחר חושב שיש -120 נציגי ציבור שעובדים בשבילו בכנסת ומבצעים את העבודה הפרלמנטרית החשובה. אולם בפועל השרים לא יכולים לבצע את שתי העבודות האלה, וההפסד הוא של הציבור. את החוק הנורווגי שתוקן זו הפעם הרביעית השנה, ושמאפשר למכסה מסויימת של שרים להתפטר מהכנסת ולהביא את מקומם לבא בתור ברשימה,  צריך לנסח מחדש כך שיחייב את השרים להתפטר מעבודתם בכנסת.

מגורמים בליכוד שנשאלו על ידינו מדוע ישנם שרים שמעוניינים להמשיך לכהן כחברי כנסת נאמר שלקראת דיוני התקציב השרים מעוניינים לשמור את האצבע שלהם להצבעות הקריטיות ולשמר את הכוח שלהם מול גורמים שונים בתוך הממשלה עצמה. בנוסף, כחברי כנסת הם זכאים לשימוש בכלים פרלמנטריים שונים למשל נאומים במליאה שעוזרים להם לשמר את עצמם בתודעה ולהביא לקול שלהם במה נוספת.

נורווגים – להיות או לא להיות

השיאן במדד השאילתות מבין חברי סיעת הליכוד הוא בכלל נורווגי – ח"כ עמית הלוי, עם שמונה שאילתות. גם השיאן בהגשת הצעות לסדר הוא נורווגי, ח"כ אריאל קלנר, עם חמש הצעות לסדר. בבחינת מדדים אלו ניתן לראות שחברי הליכוד פחות נוטים להשתמש בכלים פרלמנטריים אלו, גם המובילים שבהם, ייתכן שהם אינם רוצים לאתגר את הממשלה, אך ייתכן שהם מבצעים פניות באופן ישיר מתוך כך שכולם חברי קואליציה. כך או כך, גם מדדים אלו מדגישים את העובדה שח"כ הותיקים לא מנסים להצטיין או לבלוט.