הסתבכתי, עשיתי טעות, אבל מעולם לא לקחתי שוחד

האולם הקטן בלוד התמלא עד אפס מקום בנאשמים, פרקליטים וחברים למיניהם שהגיעו לצפות או להשתתף ביום החקירה הראשון של דוד ביטן מאחורי דוכן העדים. חבר הכנסת ביטן ישב שם בחולצה לבנה מכופתרת עם שרוולים קצרים וסקר את החלל בפנים סמוקות ומצח מכווץ. עד לא מזמן טען שמצבו הבריאותי מונע ממנו להעיד יותר משעתיים וחצי ביום. אתמול בלוד, למרות מערכת מיזוג שלא עמדה בעומס, הוא נראה נמרץ, מרוכז וקר רוח – ושרד מתשע וחצי עד שתיים בצהריים.

הוא האזין בשתיקה לסנגור שלו, דרור מתתיהו, מדקלם ש"מר ביטן מעולם לא סטה מן השורה, לא נטל כספים אסורים ולא השתמש לרעה בתפקידיו הציבוריים". הסנגור טען שביטן יושב כאן רק בגלל "גורמים ציניים חסרי עכבות ומצפון" שהחליטו מסיבותיהם לסגור איתו חשבון. שמותיהם לא הוזכרו.

ביטן הביט בסנגור המדבר, ואז בשופטת דנה מרשק-מרום, ואז בשאר הנוכחים, וחיכה לתורו. ארבע שנים אחרי הגשת כתב האישום, זו ההזדמנות שלו לפנות אליה בקולו ולשכנע אותה שהוא חף מפשע.

• באולם המשפט של דוד ביטן השתררה דממה. תיאוריות הקונספירציה חצו את הגבול

התביעה מייחסת לח"כ ביטן לקיחת שוחד שיטתית בהיקף של 715 אלף שקל. מצלמה נסתרת תיעדה אותו בחדר שבו הוחזקה קופה סודית של מזומנים שניהל עבורו חבר קרוב שהפך לעד מדינה. ביטן תועד מושך כספים ומסתחבק עם אנשי משפחת פשע. נציגים שלהם אפילו הגיעו בהזמנתו לכנסת. הוא נאשם בעשרה סעיפי שוחד, במרמה והפרת אמונים ובשלל עבירות מס והלבנת הון.

כשהגיע תורו לדבר ביטן הכחיש הכל. "אני לא ביקשתי ולא קיבלתי שוחד מעולם. לא הפרתי אמונים, לא עברתי שום עבירה שקשורה להלבנת הון או העלמת הכנסה, והכל יתברר במהלך העדות שלי", אמר חבר הכנסת מהליכוד, שלמרות העבירות הכלכליות החמורות שהוא מואשם בהן מכהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת.

היום הראשון של עדותו נועד לצייר אותו כמשרת ציבור שצמח מלמטה. ביטן סיפר שנולד במרוקו ב-1960 ועלה לישראל בגיל חמש. אביו עבר לפריז ובמשך שנתיים עבד שם על עסק כושל, כשבינתיים אשתו וילדיו גרו עם הסבתא בדירת שני חדרים בגבעת-אולגה. בהמשך עברה המשפחה לראשון-לציון, שם התבגר ביטן ובהמשך נכנס לפוליטיקה המקומית וטיפס עד למעמד סגן ראש העירייה.

ביטן התחכך עם פושעים מגיל צעיר. הוא סיפר שבשכונת רמת אליהו, שבה גדל, חצי מהילדים הפכו לעבריינים, והיתר למדו והיו "בסדר". הוא הכליל את עצמו בקבוצה השנייה. ביטן התגאה שכעבור שנים, כשכבר מילא תפקיד בכיר בעירייה, הוא קידם תוכנית בנייה שנועדה למחוק את כל בנייני שכונת נעוריו ולהקים אותה מחדש מאפס עם אוכלוסייה חדשה, חזקה יותר.

בגיל 16 התייתם מאמו. הדמות המרכזית בחייו היתה אחיו הגדול שלמה. הוא ציין שבתיכון היה תלמיד מצטיין, ושקיבל אות הצטיינות גם במהלך שירותו הצבאי, שאותו החל בחיל השריון וסיים בחיל הרפואה. אחר כך למד משפטים ופתח משרד עורכי דין. היה לו חשוב להדגיש שהמשרד ישב בתל-אביב, ולא בראשון, כדי לא לערבב פוליטיקה ועסקים.

הוא הודה שמאז ומתמיד חלם להיות חבר כנסת. ביטן סיפר שהתפקד בליכוד ב-1977, בשנת המהפך של מנחם בגין. הוא היה בן 17, ולאט-לאט צבר כוח והשפעה עד שנבחר לראש סניף ראשון-לציון של המפלגה. הוא ניצל את קשריו כדי לשמש כמעין שגריר של העירייה שדאג להשיג תקציבים ולפתור בעיות ביורוקרטיות מול שרים מהליכוד. אחרי כמה נסיונות להתברג במקום ריאלי ברשימה הארצית, הוא הצליח. ב-2015 הגשים את חלומו והפך לחבר כנסת.

זכרונות מהשוק האפור

ביטן תיאר את הקריירה שלו עד הנקודה ההיא כסיפור הצלחה, אבל הסנגור ביקש ממנו להתייחס גם לבעיה שרודפת אותו בשני העשורים האחרונים: חובות אישיים עמוקים שאליהם נקלע עקב מעורבותו בניהול מועדון הכדורגל עירוני ראשון-לציון, שפעל בחסות העירייה. הפרשה כיכבה בעיתונות ועמדה במרכז חקירה פלילית נפרדת, שנסגרה בלי להעמידו לדין.

לפי הגרסה של ביטן, כחלק ממחויבויותיו לציבור הוא לקח על עצמו לסגור חוב של למעלה מ-12 מיליון שקל שצבר מועדון הכדורגל. "אני עשיתי טעות, ואני מודה בטעות הזאת – ואני יודע שכל מה שהתרחש אחר כך התחיל בגלל הטעות הזאת. גם הבעיות הפוליטיות, וגם הבעיות עם אשתי", אמר אתמול בבית המשפט.

"הייתי צריך לעשות מה שעשו אחרים – בית"ר ירושלים התפרקה פעמיים-שלוש, והתחילה מאפס. אבל אני לא עמדתי בלחץ של האוהדים והתקשורת, לקחתי התחייבויות וחשבתי שאני יכול להיחלץ מזה, גם משום שראש העיר אמר שהוא מאחורי", המשיך. "אבל הוא ניצל את זה כמנוף פוליטי, ולאט-לאט הסתבכתי במישור האישי, הכספי".

ביטן נכנס לחובות, לא הצליח לכסות אותם ונקלע להליכי הוצאה לפועל. חוץ מהכסף שהיה חייב למלווים באופן רשמי, היו לו גם חובות לשוק האפור. הוא סיפר על כך בעדותו, אבל הקפיד לשים את המונח "השוק האפור" בין מרכאות.

דיווחים עיתונאיים שהתבססו על חומרי חקירה קשרו בין כיסוי החובות של ביטן למשפחת הפשע ג'רושי ועבריין מארגון פשיעה מרמת עמידר. ביטן הזכיר את שמו של אותו עבריין מרמת עמידר, גל יוסף, אבל על דרך השלילה. הוא העיד שמועדון הכדורגל היה חייב ליוסף כסף – אבל שזה החוב היחיד שסירב לכסות. "את החוב הזה לא סגרתי, ולא הייתי סוגר בחיים", אמר בלי להרחיב יותר מדי.

כשנחקר על כך במשטרה, ביטן סיפר שגל יוסף הלווה כסף לא רק למועדון הכדורגל, אלא גם לו אישית. החוקרים הקשיבו לפרטים ושיקפו לביטן שמנקודת המבט שלהם נראה שיוסף עקץ אותו באלפי שקלים. ביטן נזהר בכבודו של העבריין ואמר שזה ודאי לא היה בכוונה.

במשך דקות ארוכות פירט ביטן כיצד פדה קרנות פנסיה, חסכונות וקופות גמל של בנותיו כדי לכסות את חובותיו. הוא סיפר שבשלב מסוים הוא ואשתו חגית הרוויחו יחד 35 אלף שקל נטו בחודש (שניהם עבדו ברשות המקומית – היא כעובדת סוציאלית, הוא כסגן ראש עירייה בשכר), ושכמעט כל השכר הועבר אוטומטית להוצאה לפועל. בכל חודש, אמר, נשארה בידיו הכנסה זעומה של כאלפיים שקל.

לדבריו, את החוב ל"שוק האפור" כיסה לבסוף אחיו, שהיה רואה חשבון מצליח ומת ממחלה חודשים אחדים לאחר הגשת כתב האישום.

כל האירועים האלה אינם חלק מהאישומים שעִמם מתמודד חבר הכנסת. הם חלק מסיפור העל שביטן מנסה לטוות כדי להסביר, איכשהו, מדוע פוליטיקאי בנסיקה, עסקן מקושר ורב כישורים, נתפס מגלגל סכומי כסף גדולים במזומן ובלי רישום מסודר, באמצעות מנגנון שעד המדינה, החוקרים והתובעים מתארים כקופה סודית שהלכה והתמלאה בתקבולי שוחד.

הייתי צריך כבר להיות שר

רוב יום העדות הראשון של ביטן הוקדש למה שהסנגור הגדיר מראש כ"חיים שכאלה", אבל ברור שפיסות החיים שנבחרו נועדו להתכתב עם האישומים. ביטן תועד עם בני משפחת פשע וניסה לקדם עבורם עניינים בכנסת? מי שהקשיב לו אתמול יכול היה להתרשם שזה בסך הכל ביטוי למדיניות "דלת פתוחה" שבמסגרתה ביטן מסכים להקשיב לכולם – ובסוף אומר להם שהבעיה שמציקה להם בטיפול גם כאשר אין לו שום כוונה לטפל בה.

ככה זה בפוליטיקה, טען. צריך לטפח אצל הבוחרים את האשליה שעוזרים להם. "הגישה שלי בחיים היא שתפקיד ציבורי הוא תמיד זמני", הסביר ביטן. "בכל רגע יכול לבוא הציבור ולהעיף אותך. ולכן, אתה צריך לשרת את הציבור. להיות נגיש. אם אתה לא נגיש, אתה לא שווה כלום. אנשים יכולים לצלצל אלי בכל שעה, וגם אם אני לא עונה – אני חוזר אליהם אחר כך. ואני גם משתדל לטפל. אני לא אגיד למישהו 'אני לא אטפל בך', במיוחד כשאני במפלגה שיש בה פריימריז".

מיד אחר כך חלק ביטן סוד מקצועי: "רוב הבעיות של האנשים שבאים אליך, אולי 80%, נפתרות לבד. אז מספיק שתגיד 'אני אבדוק' – בסופו של דבר ממילא רובם לא יחזרו אליך וישאלו מה קורה. מי שחוזר, אתה עוזר לו. כשאני אומר למישהו 'אני אעזור, אני אטפל, אני אבדוק' – זו צורת דיבור. לא תמיד אני עושה משהו. אבל אני לא יכול לנפנף אותם. זאת שיטת עבודה מסוימת והיא לא מובנת לכל אחד, כי לא כולם פוליטיקאים. אבל ככה זה במציאות".

כמו בנימין נתניהו, בכיר נאשמי תנועת הליכוד לדורותיה, גם ביטן הקדיש חלק לא מבוטל מעדותו כדי להאשים את החוקרים בהדלפות מתוך חדרי החקירות. "בכל פעם שהיתה לי חקירה היו מחכים לי מראש 15 עיתונאים. היתה פעם אחת שאשתי נחקרה, ובשעה 11:00, כשהיא עדיין בחקירה, פורסמו דברים שהיא כביכול אמרה – בצורה מעוותת. בגלל זה החלטתי להפסיק לשתף פעולה עם החוקרים. אמרתי להם: 'כשאתם תפסיקו עם ההדלפות, אני אחזור לדבר'. מתי חזרתי לדבר? כשיום אחד היתה חקירה, וירדתי למטה ולא חיכה לי אף עיתונאי".

הסנגור מתתיהו ציין ששלח בשמו מכתב תלונה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – אבל לדבריו, כלום לא קרה. ביטן אמר לבית המשפט מה היה רוצה שיקרה: "זו בדיקה הכי פשוטה, לוקחים את העיתונאים, אומרים לכל אחד מהם 'תביא רגע את הטלפון', ובודקים מי דיבר איתם. אבל הם לא עשו את זה, ואני מבין למה. לעיתונאים יש זכויות. אבל גם לנחקרים יש. אני לא ציפיתי שיקרה משהו, אחרי הכל העיתונאים והחוקרים זאת אותה מערכת".

לקראת הסוף ביקש ממנו הסנגור לתאר כיצד השפיעה עליו החקירה. ביטן סיפר שנאלץ לעזוב את תפקידו המשפיע כיו"ר הקואליציה, ולא התמנה לשר. "כשאתה בחקירה אתה לא יכול לקבל שום תפקיד", התלונן. "הגיע לי להיות שר, ועד היום אני לא שר בגלל זה. כל הצעירים שנבחרו איתי לראשונה ב-2015 ממלאים היום תפקידים בכירים, ואני לא.

"במישור האישי, זה השפיע מאוד-מאוד על הילדות שלי. כשהבת שלי התחתנה, ב'ידיעות אחרונות' פִרסמו עמוד שלם עם הכותרת 'חתונת השוחד' – ולא משנה שבחקירה זה ירד".

רק לקראת סוף הדיון התחיל ביטן להעיד על האישום הראשון, עסקת שוחד לכאורה סביב פרויקט נדל"ן תל-אביבי. בשבועות הבאים הוא צפוי לצלול אל תוך הביורוקרטיה העירונית-נדל"נית עד רמת המיקרו בניסיון להפריך את האישומים החמורים, את העדויות ואת חומרי הווידיאו, ולשכנע את השופטת שמה שנראה כמו שוחד הוא התנהלות כשרה ורגילה של עסקנים פוליטיים.

ביטן יזדקק לכל גרם של סימפתיה כדי להצליח במשימה הזאת, שכרגע נראית כמעט בלתי אפשרית.

* * *

לקריאת כתב האישום שהוגש נגד דוד ביטן

לקריאת פרוטוקול הדיון