ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הפרלמטר של "שקוף" בסיכום ביניים: אזולאי מש"ס מוביל, דנון מהליכוד בתחתית

אפרת אביבי, שבי גטניו
המחנה הממלכתי אחרונים, חד"ש-תע"ל וש"ס בראש • לפיד ודרעי בקושי נמצאים בכנסת - וגם את מאי גולן, עד לא מזמן שרה ללא תיק, לא תמצאו מתרוצצת במסדרונות • חמישיית הח"כים ששמם לא מוזכר כל יום בתקשורת - אך שורצים בכנסת: ינון אזולאי, אברהם בצלאל, אחמד טיבי, אופיר כץ ושרון ניר • מדד הפיקוח הפרלמנטרי סוגר את הכנס הראשון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אפרת אביבי, שבי גטניו
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מהכנס הראשון של הכנסת ה-25 רובנו זוכרים בעיקר את ועדת החוקה או ההצבעה על חוק הנבצרות. מה עוד ניתן ללמוד על חברי הכנסת מהמפלגות השונות, מי השתמש בכלים הפרלמנטריים עבור הציבור ומי לא טרחה להגיע להצבעות? ה"פרלמטר" של "שקוף", שכולל חמישה פרמטרים שונים המשוקללים לציון מתוך 100, מגלה מי הובילו את המשכן בהיקף העבודה ומי מדשדשים מאחור.

במדרג המפלגות, המחנה הממלכתי שמובילה לאחרונה בסקרים, נמצאה בתחתית רשימת המפלגות בכל הנוגע לעשייה פרלמנטרית. יש עתיד נמצאה שניה מהסוף (ללא חברי ממשלה ויושבי ראש מפלגות). לעומתן, מפלגת חד"ש-תע"ל מובילה, בצמוד לש"ס. 

העומד בראש מדד הפעילות של הח"כים בכנס החורף של הכנסת ה-25 הוא יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שנותר במקום הראשון מאז פורסם המדד המסכם של הכנסת ה-24. חברו למפלגה, ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), ממוקם אחריו במקום השני. במקום השלישי ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) ומיד אחריו בתוצאה קרובה ח"כ אופיר כץ (הליכוד), יו"ר ועדת הכנסת. ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) סוגרת את החמישיה הראשונה. 

"זה מחמיא לי לזכות במדד של אתר 'שקוף'", אמר ח"כ אזולאי. "אני חושב שזו חובתי ועבודתי ולכך נשלחתי, הכבוד ואות ההצטיינות מגיעים בראש ובראשונה לאזרחים הרבים אשר בקשר עם לשכתי ועמי ושותפים להעלאת הנושאים השונים לשולחנה של הכנסת. ולא פחות לכך שותפים אנשי לשכתי  שעובדים מסביב לשעון", אמר. יש לציין כי אכן הישגי חברי הכנסת נזקפים לזכות הצוות שלהם.

גם ח"כ טיבי שמח "להיות בחמישייה הפותחת – מקום שלישי – ולשמור ההובלה לאורך המדדים השונים". הח"כ הוותיק התגאה בעבר בהישגי מפלגתו במדדי "שקוף" גם סביב הבחירות. "אני נמצא יותר מ-20 שנה בכנסת וזה מאתגר, אבל שומרים על אותה רמה של מחויבות לאזרח. אני גאה בכך".

מנגד, חמשת הח"כ שנמצאים בתחתית הרשימה (לא כולל חברי ממשלה ויושבי ראש מפלגות) הם ח"כ דני דנון (הליכוד), ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי), ח"כ אתי עטייה (ליכוד), ח"כ דוד ביטן (ליכוד) וח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי). 

יש לציין כי חברת הכנסת מאי גולן, ששימשה שרה ללא תיק מרבית הקדנציה, דורגה מתחת לחמישיה הנ"ל. בנוסף, ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, כמו גם יו"ר ש"ס אריה דרעי – נמצאים בתחתית הדירוג, אף מתחת לגולן ולחמישיה האחרונה, בפער ניכר – ואף מתחת ליושבי ראש מפלגה מקבילים להם.

מה מדדנו ואיך החלטנו על כך?
כמדי שנה הפרלמטר של "שקוף" עבר שכלולים והתאמות לרוח התקופה: בשיתוף פעולה עם מפעילי אתר "זמן כנסת" ומתנדבים נוספים, וכן באמצעות בדיקות חיצוניות ופנימיות באתר הכנסת, בדקנו חמישה פרמטרים שזיהינו כמרכזיים בתחום עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת: נוכחות במשכן הכנסת, נוכחות בוועדות הכנסת, הגשת שאילתות, הגשת הצעות לסדר והצבעות במליאה.

לנוכחות במשכן הענקנו כשליש (0.30%) מהציון הסופי, מתוך הבנה שהכנסת היא מקום עבודתו המרכזי של הח"כ (זה כולל פגישות, נאומים במליאה, ישיבות סיעה, עבודת חקיקה מול הלשכה המשפטית ועוד). לנוכחות בוועדות הענקנו רבע מהציון (0.25%) מתוך הכרה בחשיבות ההשפעה על הליכי החקיקה או הפיקוח על הממשלה וצלילה לעומק בדיונים הנוגעים לכך. את שאר הניקוד חילקנו באופן שווה בין שלושת הפרמטרים הנוספים כך שכל פרמטר היווה 15% מהציון הכולל.

הפרמטר שמודד את ההצבעות במליאה הוא פרמטר חדש שהוחלט להוסיפו על רקע הביקורת שהופנתה בכנס האחרון כלפי ח"כים שאינם נוכחים במליאה בזמן ההצבעות על חוקים שנויים במחלוקת. בשקלול של כל הפרמטרים יחד הענקנו ציון לח"כים ובדקנו מי נמצא בראש הטבלה, ומי נשרך מאחור, ומדדנו גם חלוקה פנימית בתוך הקואליציה והאופוזיציה בנפרד. להבנתנו, חמשת הכלים הללו מעניקים מבט רוחבי מקיף על פעילות חברי הכנסת במשכן ויוצר תמונה מהימנה של היקף פעילות חברי הכנסת. בניגוד לפרלמטר הקודם, לא מצאנו לנכון להוריד מהרשימה את יו"ר ועדת הכנסת, לאחר שנוכחנו לראות כי העומס המונח עליו מתוקף תפקידו כיו"ר הכנסת, איננו גוזר עליו בהכרח מיקום נמוך בטבלה בשקלול מכלול הפרמטרים.

עוד שלוש סוגיות שנדרשנו לגביהן במדד הן:

האם לכלול "נורוובגים"?

לאחר קבלת התוצאות הסופיות הוחלט שאין זה הוגן לכלול בניתוח המסקנות ח"כים שנכנסו במסגרת החוק הנורווגי והצטרפו לכנסת באיחור משמעותי.

האם לכלול יו"ר מפלגות?
לאחר בדיקת הסוגייה לא מצאנו נסיבות ייחודיות בעבודתו של יו"ר המפלגה שימנעו ממנו גם להיות פרלמנטר טוב (גם אם לא שיאן) – אולם החלטנו לפנים משורת הדין להוציא אותם מחישובים שכוללים ממוצעים לפי קואליציה-אופוזיציה או השוואה בין סיעות. עם זאת הם כן נמצאים במדד ובאופן כמעט גורף, יו"ר המפלגות ממוקמים הכי למטה.

האם לכלול חברי ממשלה?
אין ספק שמבחינה טכנית וגם מבחינה הגיונית, חבר כנסת שהוא שר יתקשה להתברג גבוה במדד. חברי הממשלה נמצאים במדדים, וגם הם ממוקמים נמוך. אבל בשל הנסיבות הוצאנו אותם מחישובים שכוללים ממוצעים לפי קואליציה -אופוזיציה או השוואה בין סיעות. מה לא בדקנו במדד? המדד אינו בוחן הגשה וקידום של הצעות חוק – מדד הנוגע לקידום חוקים יפורסם בנפרד. במדד אינו כולל גם עבודת שטח מול פעילי מפלגה, או סיורים חיצוניים. כמו כן, כדאי לזכור שחלק מעבודת חברי הכנסת נעשית מאחורי הקלעים – פגישות עם גורמי ממשל למשל – עבודה שאינה משתקפת במדד.

קואליציה

חמשת חברי הכנסת הפעילים ביותר בקואליציה הם ינון אזולאי (ש"ס), אברהם בצלאל (ש"ס), אופיר כץ (הליכוד), חנוך מלביצקי (הליכוד) ויוסף טייב (ש"ס). אחריהם בעשירייה הראשונה של הקואליציה ניתן למצוא את יונתן מישרקי (ש"ס), ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) וח"כ משה סעדה (הליכוד). 

מבין סיעות הקואליציה, המובילה שבהן היא סיעת ש"ס. בליכוד נוספו עוד כמה חברי כנסת פעילים מאוד, כאשר בשנה שעברה היו רק שניים, אופיר כץ ושלמה קרעי. קרעי הפך לשר ובמקומו נכנסו מלביצקי, ביסמוט וסעדה כפרלמנטרים פעילים.

יהדות התורה, ללא חברי ממשלה ונורווגים, ממוקמת כסיעה עם ממוצע הציונים הנמוך ביותר מבין סיעות הקואליציה. 

אופוזיציה

את רשימת חמשת חברי הכנסת הפעילים ביותר באופוזיציה, אחרי אחמד טיבי וח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) סוגרים יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל), ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) ואימאן ח'טיב יאסין (רע"ם). אחריהם בעשירייה הראשונה של האופוזיציה נמצאים ואליד אלהואשלה (רע"ם), משה טור פז (יש עתיד), גלעד קריב (העבודה), נעמה לזימי (העבודה) ואלון שוסטר (המחנה הממלכתי). 

הסיעה עם הממוצע הגבוה ביותר בקרב מפלגות האופוזיציה – ואף בדירוג הכללי – היא חד"ש-תע"ל. האחרונה בממוצע הניקוד באופוזיציה ובמדד הסיעות הכללי היא המחנה הממלכתי, שבסקרים האחרונים מסתמנת כמי שעשויה להוות מפלגת שלטון בעתיד.

שיפור בעבודת הפיקוח של הכנסת על הממשלה

הכנסת ה-24, הקודמת, תירשם כשפל היסטורי במידת הפיקוח של הכנסת על הממשלה, זאת בשל החרמת חלקים מהאופוזיציה את עבודת הוועדות בכנסת. בנוסף, בכנסת ה-24 לא פעלה הוועדה לביקורת המדינה ולא ועדת האתיקה. האופוזיציה סרבה לאייש את הוועדות באנשיה כמחאה על חלוקה לא מידתית ודורסנית של הוועדות והחברויות בהן על ידי הקואליציה של בנט-לפיד. 

בכנסת הנוכחית הוועדות כולן מאוישות ופועלות. עם זאת, הקידום של הקואליציה את חוקי רפורמת לוין פגעו קשות בהקצאת הזמן והאנרגיות של פעילות הוועדות, כפי שחשפנו בסיכום פעילות ועדות הכנסת במושב הראשון. מצב בו 65% מהזמן שהוקדש בדיוני הוועדות לחוקים שעברו בקריאה שלישית, יוחד לחוקים שנבעו מ"צורך פוליטי" (כמו החוקים הפרסונליים שנועדו להכשיר את דרעי) – ורק שליש מהזמן הוקדש ל-24 חוקים שעברו ועסקו בענייני ביטחון, כלכלה, ביטחון פנים ודת. מצב כזה פוגע ביכולת הכנסת לפקח על עבודת הממשלה במגוון רחב של נושאים. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת אפרת אביבי

Picture of אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

4 תגובות

  1. שקוף, שאלה – מה עושים ראשי המפלגות כשאינם בוועדות ובמליאה? צריך לצפות מראשי מפלגות לשבת בוועדות ולהגיש שאילתות או שתפקידם להנהיג ולגייס תמיכה? מה נהוג במדינות מתקדמות בעולם?
    בנוסף, מה עם המדד של העברת חוקים בהצלחה? תוכלו לעשות פוסט/כתבת הסבר על המדדים שנבחרו?
    תודה

  2. כל הכבוד לינון אזולאי.
    מצטיין תמיד נעים הליכות.
    מתייחס בכבוד לכל אדם .
    תותח

  3. אני חושבת שהמדד שלכם מאוד חשוב ומעניין, מרתק להכיר חכ"ים שלא שמעתי עליהם ועושים עבודה טובה!
    אבל צריך להיות כנים, אם כל יושבי ראש המפלגות נמצאים בתחתית, אז כנראה שפעילות פרנלמנטרית היא לא המשימה שבה הם צריכים לעסוק. כל הרשימה הזאת, מהאופוזיציה ומהקואליציה הם אנשים מנוסים וחרוצים, אין ספק, מכל קצוות הקשת הפוליטית. כנ"ל גם לגבי השרים, אבל זאת תובנה אחרת שנוגעת לכך ששר לא יכול ולא צריך להיות בפרלמנטר. אין בזה היגיון.

    לכן אם המדד מראה את הפוליטיקאים הללו כ'נכשלים' צריך לבחון איפה צריך לשפר את המדד? נקודה למחשבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק