מיליארדים תחת חיסיון: רוב האוניברסיטאות מסרבות לחשוף את היקף התרומות שקיבלו

מי הם הגופים העסקיים שתרמו לאוניברסיטה העברית תרומות בשווי של 85 מיליון דולר בשנת 2021? ומי החברה הבודדת שתרמה לא פחות מ-115 מיליון שקלים למוסד האקדמי בשנת 2015? נכון להיום, לא ניתן לדעת.

ביוני האחרון "שקוף" ו"התנועה לחופש המידע" שלחו בקשת חופש מידע אל האוניברסיטאות הגדולות בארץ – חיפה, הטכניון, תל אביב, ירושלים, אריאל, בר אילן, ובן גוריון – בה התבקשו למסור את סכום התרומות שקיבלו בין השנים 2022-2015, זהות התורמים, ייעוד התרומה, ותאריך קבלתה. כמו כן התבקשו האוניברסיטאות למסור מידע זה באופן ספציפי עבור רשימת חברות מזהמות שציינו, שנקבעה בהתאם לדוחות המשרד להגנת הסביבה.

כלל האוניברסיטאות סרבו למסור רשימה מלאה עם זהות התורמים בטענה המרכזית לפיה הדבר יוביל לפגיעה ביכולות גיוס התרומות העתידיות שלהן. עם זאת, שתי אוניברסיטאות – העברית, ובר אילן – הסכימו למסור את סכום התרומות הכולל שקיבלו, ייעודן, ותאריך קבלתן, מבלי לציין את זהות התורם. האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן קיבלו בתקופה זו כ-850 וכ-150 מיליון דולר, בהתאמה. אוניברסיטת תל אביב מסרה מידע על העשור האחרון – 2012-2022 – אך מבלי לציין את תאריך קבלת כל תרומה ותרומה, ומה ייעודה. בתקופה זו קיבלה תרומות בשווי כולל של 725 מיליון דולר.

חברת דלק מימנה בשנים 2016-2015 מחקרים בשווי של כ-100,000 דולר באוני׳ העברית – שסירבה למסור מידע נוסף בנושא. ביקשנו לדעת את שם המחקרים שמומנו, תוכנם, ואת זהות החוקרים. באוניברסיטה מסרו ל"שקוף" כי מדובר במחקרים מתחום מדעי הטבע, מידע שכבר נמסר בתשובה המקורית לבקשת חופש המידע, וסרבו למסור מידע נוסף – "נסתפק בתשובה שנשלחה" נמסר מטעמם. בנוסף קיבלה האוניברסיטה בין 2015-2017 כ-30 אלף דולר מחברת כיל לטובת מלגות בחקלאות ומדעי הטבע.

תרומות החברות המזהמות

למרות שהאוניברסיטאות סרבו למסור את השמות של כלל התורמים, כולן מסרו פרטים בנוגע לתרומות שקיבלו מחברות מזהמות בין השנים 2015-2022.

אוניברסיטת בן גוריון מסרה (לאחר מאבק של שנתיים וחצי) כי היא קיבלה תרומות אך ורק מהתאגיד המזהם כיל, באמצעות חברות הבת שלו – תרכובות ברום ומפעלי ים המלח. חברת תרכובות ברום תרמה מיליון שקל לצורך מלגות לסטודנטים, ו-740 אלף שקל לטובת מעורבות חברתית בנגב וסדנאות. מפעלי ים המלח תרמו לאוני' כ-140 אלף שקל לטובת תמיכה בפרויקט בפקולטה להנדסה – BGRacing Formula Team. האוניברסיטה לא פירטה באילו תאריכים קיבלה את תרומות אלו.

הטכניון קיבל 84,000 שקל מחיפה כימיקלים, 90,000 שקלים מחברת טבע (בין 2015-2017), ו-180,000 שקלים מחברת בז״ן, לטובת מלגות ואירועים שונים.

אוניברסיטת חיפה קיבלה כ-30,000 דולר מחברת חיפה כימיקלים לטובת מלגות, וכן סכום זהה בין 2019-2021 מחברת בז״ן לטובת מלגות שהועברו למחלקת משאבי טבע וסביבה. חברת פז העבירה כ-3,000 דולר לטובת אירועים, וחברת דלק העבירה כ-5,000 דולר למלגות.

אוניברסיטת תל אביב קיבלה מחברת דלק 70,000 שקל לטובת מלגות, מרכז דיין, ותכנית מנטורינג.

אוניברסיטת אריאל ובר אילן קיבלו גם הן מחברת דלק סכום של 10,000 שקל וכ-4,000 דולר למלגות בין 2017-2020, בהתאמה.

מסתמן כי התרומות שקיבלו אוניברסיטאות מחברות מזהמות מהוות נתח זעיר ביחס לכלל התרומות שהן מקבלות בשנה. נתון זה מעורר את התהייה שמא הקשרים הנוצרים בין חברות מזהמות לאוניברסיטאות ולאנשי האקדמיה לא נעשים על ידי תרומות, אלא על ידי פנייה ישירה לפרופסורים, בבקשה לכתיבת חוות דעת וכד׳.

האוניברסיטה העברית – שיאנית התלות בתרומות

בדיקת ״שקוף״ מגלה כי בשנת 2021 התרומות שקיבלה האוניברסיטה העברית היוו כ-16% מגובה תקציבה השנתי העומד על כ-2.5 מיליארד שקל, כלומר – תרומות שהסתכמו ב-131 מיליון דולר. 30 מיליון הועברו למלגות, וכ-11 מיליון למחקר. האוניברסיטה היא שיאנית שיעור התרומות מסך התקציב בשנת 2021, ביחס לאוניברסיטת תל אביב ובר אילן.

אוניברסיטת תל אביב מחזיקה בתקציב של כ-2.5 מיליארד שקל, כאשר התרומות שקיבלה בשנת 2021 – 100 מיליון דולר – מהוות כ-13% מתקציבה השנתי.

במקרה של אוניברסיטת בר אילן, מדובר בשיעור נמוך באופן משמעותי: האוני׳ קיבלה בשנת 2021 כ-24 מיליון דולר מתרומות, המהוות רק כ-5% מסך התקציב העומד על 1.6 מיליארד שקל. עשרה מיליון דולר הוקצו לתשתיות ולמלגות, וכמיליון וחצי למחקר.

אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אריאל, ובן גוריון סרבו למסור את מידע זה.

בהקשר זה חשוב לציין גם את אוניברסיטת רייכמן, שלא כפופה לחוק חופש המידע, ולכן לא ניתן לבקש ממנה את סך התרומות שהיא מקבלת. עם זאת, בכתבה קודמת חשפנו כי המוסד האקדמי קיבל בין השנים 2019-2021 כ-300 מיליון שקל מתרומות. בשנת 2021 קיבלה האוניברסיטה כ-75 מיליון שקל בתרומות, המהוות כ-17% מתקציבה השוטף. עם זאת חשוב לציין כי האוניברסיטה לא מוגדרת כמוסד ציבורי, ולא מתוקצבת על ידי המדינה. מתוך כך הצורך שלה להסתמך על תרומות גדול יותר ביחס לאוניברסיטאות אחרות, שכן מתוקצבות על ידי המדינה. עם זאת, מסתמן שהתורמים מקבלים גמול עבור השקעתם: בדיקת "שקוף" העלתה שכ-40% ממקבלי תואר דוקטור לשם כבוד במוסד האקדמי הם גם מהתורמים הגדולים ביותר שלו.

הסתרת זהות התורמים יכולה להיות מוצדקת – אם רשימת כל התורמים תהיה גלויה לכל האוניברסיטאות, עלול להיווצר מצב בו הן ״רודפות״ אחר תורמים שתרמו לאוניברסיטה אחת, במטרה לגרום להם לתרום גם למוסד שלהם. עם זאת, חשוב לציין שמדובר במוסדות ציבוריים המתוקצבים על ידי מדינת ישראל בכ-12.5 מיליארד שקל בשנה. כאשר אוניברסיטאות אלו מסרבות לחשוף כמה כסף הן קיבלו מתרומות – הציבור לא יכול לדעת את גובה ההכנסות הכולל של המוסד, ועד כמה התרומות מהוות נתח מרכזי ממנו עבור מחקר, מלגות, תשתיות, ועוד.