ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בתום מאבק ממושך והסתרה של שנים: אוניברסיטת בן-גוריון מסרה ל"שקוף" ו"לתנועה לחופש המידע" את גובה התרומות שהיא קיבלה מחברות מזהמות. האוניברסיטה קיבלה בין השנים 2022-2015 תרומות בגובה 1.88 מיליון שקל מתאגיד הכימיקלים כיל (ICL) לטובת מלגות, מעורבות חברתית, ותמיכה בפרויקט בפקולטה להנדסה של האוניברסיטה.
עיקר פעילותה של כיל הוא באזור הנגב, כאשר לפי תחקיר שערכנו בעבר היא מזרימה אליו כספי תרומות רבים ביד אחת וממשיכה לזהם ביד השניה. במקביל לפיתוח קשרים עם בית החולים סורוקה שבבאר שבע, בתי הספר והעיריות – לכיל יש קשרים קרובים במיוחד עם אוניברסיטת בן גוריון. לפני כשנה התגאו באוניברסיטה בשיתוף פעולה עמה ועם אוניברסיטת OCP במרוקו, שבמסגרתו תשתתף חברת הכימיקלים בתרומה של יותר משני מיליון שקלים למלגות.
שקיפות בגובה התרומות למוסדות אקדמיים חשובה להבנת מערך הכוחות ומידת התלות או הקשרים של האוניברסיטה עם גופים כמו כיל, שיש להם אינטרס ברור להשפיע על מחקרים הנוגעים לבחינת ההשפעה שלה על הטבע אותו היא מנצלת לרווחיה. חשיפת "הארץ" על התגייסות נשיא אוניברסיטת תל אביב לטובת תורם גדול, כמו גם מחקרים
אודות הטיית מחקרים לטובת הגורם המממן, יכולים ללמד על האינטרס של תאגידים ובעלי הון לתרום ביד רחבה למוסדות אקדמיים.
לכן, במסגרת פרויקט "צינורות הכסף" למיפוי כל גובה התרומות של תאגידים מזהמים לאוניברסיטאות, התחלנו ביוני 2020 לדרוש את המידע מכל המוסדות האקדמיים. אך בשנתיים וחצי האחרונות אוניברסיטת בן גוריון הסתירה את המידע וסירבה לענות לבקשות בניגוד לחוק חופש המידע.
ביוני האחרון הגשנו ב"שקוף" יחד עם "התנועה לחופש המידע" בקשת חופש מידע חדשה לכל האוניברסיטאות הפועלות בארץ – חיפה, הטכניון, תל-אביב, ירושלים, אריאל, בר אילן, ובן גוריון – בה הן התבקשו למסור את סכום התרומות שקיבלו בין השנים 2022-2015, אופי התורמים (פרטי או תאגיד), ייעוד התרומה, ותאריך קבלתה. כמו כן התבקשו האוניברסיטאות למסור מידע ספציפי עבור רשימת חברות מזהמות שציינו, שנקבעה בהתאם לדוחות המשרד להגנת הסביבה.
כלל האוניברסיטאות מסרו כמה כסף קיבלו מחברות מזהמות כבר בתוך כמה חודשים, כפי שפורט בכתבה קודמת: כך לדוגמה האוניברסיטה העברית קיבלה כ-100 אלף דולר מחברת דלק בשנת 2015 ו-2016 (כ-50 אלף דולר בכל שנה) שמימנה מחקרים במדעי הטבע. האוניברסיטה סירבה למסור באילו מחקרים מדובר.
גם בן גוריון, לאחר עיכוב מענה של כחצי שנה, נאלצה לבסוף לפרט את התרומות שקיבלה מחברות מזהמות, וסיפרה כי התורמות הן חברות הבת של כיל – תרכובות ברום ומפעלי ים המלח. חברת תרכובות ברום תרמה מיליון שקל לצורך מלגות לסטודנטים, ו-740 אלף שקל לטובת מעורבות חברתית בנגב וסדנאות. מפעלי ים המלח תרמו כ-140 אלף שקל לטובת תמיכה בפרויקט בפקולטה להנדסה – BGRacing Formula Team.
עם זאת, בן גוריון היא האוניברסיטה היחידה שלא מסרה באילו תאריכים קיבלה את התרומות מחברות מזהמות. בנוסף, לא מסרה מהו גובה התרומות הכולל שקיבלה מתאגידים ובעלי הון בתקופה זו. בנוסף, תשובתה של בן גוריון לא חושפת את מלוא הקשרים בין המוסד לתאגיד הכימיקלים.
מבדיקת "שקוף" עולה כי ישנם שיתופי פעולה מחקריים שלא נכללו במידע שנמסר. כך למשל, באתר כיל נמצא מידע אודות "פעילות מחקר אקדמית משותפת" שנוגעת לתהליך "שיקום תוך כדי כרייה", כלומר כיצד למזער את הפגיעה שכיל מבצעת בטבע תוך כדי שהיא מתבצעת. מחקר זה לא נמצא בתשובת האוניברסיטה. הסיבה לכך, כפי שמסרו החוקרים המובילים את המחקר ל"שקוף", היא שמדובר במחקר שהחברה התבקשה על ידי רשות הטבע והגנים לממן בכדי לבדוק את השפעת פעולת הכרייה שלה על הטבע. כלומר, לא מדובר בתרומה או ביוזמה של כיל לביצוע המחקר. כמו כן החוקרים ביקשו להדגיש כי החברה מעולם לא התערבה במחקר.
כמו כן, בירור נוסף מגלה כי מענה האוניברסיטה לא כולל את כל התכניות שמפעילה חברת הכימיקלים במוסד האקדמי: כך למשל, היא אינה מפרטת על "תוכנית המלגאים" הפועלת במשך יותר מעשור באוניברסיטת בן גוריון, שבה הסטודנטים מקבלים "חניכה וחפיפה ממהנדסים וממנהלים ותיקים בכי"ל, כשהשאיפה ההדדית היא שהם ייקלטו באחד ממפעלי החברה".
זהו אינו המאמץ היחיד של כיל להציע לחוקרים הצעירים עתיד תעסוקתי: היא מופיעה גם בירידי התעסוקה של האוניברסיטה. "גם היום כיל ממשיכה לזהם ולזרוע הרס בנגב ובארץ, וגם היום אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקבלת אותה בידיים פתוחות", אומר הסטודנט ופעיל "מגמה ירוקה" עומרי טל. "בתור אוניברסיטה שרוצה להציב את האקלים והקיימות כחלק ממנה, הגיע הזמן להפסיק להזמין אותם, להפסיק לקבל מהם כסף, ולהפסיק לשלוח את הסטודנטים שלה לעבוד שם".
מאוניברסיטת בן גוריון נמסר: "(אין) מה להוסיף מעבר למה שאגף חופש המידע שלח אליכם בשבוע שעבר והשבוע". כיל לא מסרה תגובה לכתבה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
כל הכבוד ישר כח