ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לאחר מאבק "שקוף": אוניברסיטת בן גוריון נאלצה לגלות את גובה התרומות שקיבלה מכיל

חשיפה: המוסד האקדמי קיבל 1.88 מיליון שקל בשנים האחרונות מתאגיד הכימיקלים ICL, שעל פי תחקיר "שקוף" מקפיד לפזר כספים ביד רחבה באזורים אותם הוא מזהם • המידע התקבל לאחר שנתיים וחצי בהן האוניברסיטה הסתירה באופן לא חוקי את גובה התרומות לבקשות "שקוף" • גם כעת, בן גוריון ממשיכה להסתיר את המידע המלא על גובה התרומות הכולל שהאוניברסיטה מקבלת מבעלי הון ותאגידים • צינורות הכסף, מעקב "שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בתום מאבק ממושך והסתרה של שנים: אוניברסיטת בן-גוריון מסרה ל"שקוף" ו"לתנועה לחופש המידע" את גובה התרומות שהיא קיבלה מחברות מזהמות. האוניברסיטה קיבלה בין השנים 2022-2015 תרומות בגובה 1.88 מיליון שקל מתאגיד הכימיקלים כיל (ICL) לטובת מלגות, מעורבות חברתית, ותמיכה בפרויקט בפקולטה להנדסה של האוניברסיטה.

עיקר פעילותה של כיל הוא באזור הנגב, כאשר לפי תחקיר שערכנו בעבר היא מזרימה אליו כספי תרומות רבים ביד אחת וממשיכה לזהם ביד השניה. במקביל לפיתוח קשרים עם בית החולים סורוקה שבבאר שבע, בתי הספר והעיריות – לכיל יש קשרים קרובים במיוחד עם אוניברסיטת בן גוריון. לפני כשנה התגאו באוניברסיטה בשיתוף פעולה עמה ועם אוניברסיטת OCP במרוקו, שבמסגרתו תשתתף חברת הכימיקלים בתרומה של יותר משני מיליון שקלים למלגות.

שנתיים וחצי של הסתרה

שקיפות בגובה התרומות למוסדות אקדמיים חשובה להבנת מערך הכוחות ומידת התלות או הקשרים של האוניברסיטה עם גופים כמו כיל, שיש להם אינטרס ברור להשפיע על מחקרים הנוגעים לבחינת ההשפעה שלה על הטבע אותו היא מנצלת לרווחיה. חשיפת "הארץ" על התגייסות נשיא אוניברסיטת תל אביב לטובת תורם גדול, כמו גם מחקרים 

אודות הטיית מחקרים לטובת הגורם המממן, יכולים ללמד על האינטרס של תאגידים ובעלי הון לתרום ביד רחבה למוסדות אקדמיים.

אוניברסיטת בן גוריון (צילום: דודו גרינשפן, פלאש 90)

לכן, במסגרת פרויקט "צינורות הכסף" למיפוי כל גובה התרומות של תאגידים מזהמים לאוניברסיטאות, התחלנו ביוני 2020 לדרוש את המידע מכל המוסדות האקדמיים. אך בשנתיים וחצי האחרונות אוניברסיטת בן גוריון הסתירה את המידע וסירבה לענות לבקשות בניגוד לחוק חופש המידע.

ביוני האחרון הגשנו ב"שקוף" יחד עם "התנועה לחופש המידע" בקשת חופש מידע חדשה לכל האוניברסיטאות הפועלות בארץ – חיפה, הטכניון, תל-אביב, ירושלים, אריאל, בר אילן, ובן גוריון – בה הן התבקשו למסור את סכום התרומות שקיבלו בין השנים 2022-2015, אופי התורמים (פרטי או תאגיד), ייעוד התרומה, ותאריך קבלתה. כמו כן התבקשו האוניברסיטאות למסור מידע ספציפי עבור רשימת חברות מזהמות שציינו, שנקבעה בהתאם לדוחות המשרד להגנת הסביבה.

כלל האוניברסיטאות מסרו כמה כסף קיבלו מחברות מזהמות כבר בתוך כמה חודשים, כפי שפורט בכתבה קודמת: כך לדוגמה האוניברסיטה העברית קיבלה כ-100 אלף דולר מחברת דלק בשנת 2015 ו-2016 (כ-50 אלף דולר בכל שנה) שמימנה מחקרים במדעי הטבע. האוניברסיטה סירבה למסור באילו מחקרים מדובר.

גם בן גוריון, לאחר עיכוב מענה של כחצי שנה, נאלצה לבסוף לפרט את התרומות שקיבלה מחברות מזהמות, וסיפרה כי התורמות הן חברות הבת של כיל – תרכובות ברום ומפעלי ים המלח. חברת תרכובות ברום תרמה מיליון שקל לצורך מלגות לסטודנטים, ו-740 אלף שקל לטובת מעורבות חברתית בנגב וסדנאות. מפעלי ים המלח תרמו כ-140 אלף שקל לטובת תמיכה בפרויקט בפקולטה להנדסה – BGRacing Formula Team.

עם זאת, בן גוריון היא האוניברסיטה היחידה שלא מסרה באילו תאריכים קיבלה את התרומות מחברות מזהמות. בנוסף, לא מסרה מהו גובה התרומות הכולל שקיבלה מתאגידים ובעלי הון בתקופה זו. בנוסף, תשובתה של בן גוריון לא חושפת את מלוא הקשרים בין המוסד לתאגיד הכימיקלים.

הקשרים הקרובים של אוניברסיטת בן גוריון וכיל

מבדיקת "שקוף" עולה כי ישנם שיתופי פעולה מחקריים שלא נכללו במידע שנמסר. כך למשל, באתר כיל נמצא מידע אודות "פעילות מחקר אקדמית משותפת" שנוגעת לתהליך "שיקום תוך כדי כרייה", כלומר כיצד למזער את הפגיעה שכיל מבצעת בטבע תוך כדי שהיא מתבצעת. מחקר זה לא נמצא בתשובת האוניברסיטה. הסיבה לכך, כפי שמסרו החוקרים המובילים את המחקר ל"שקוף", היא שמדובר במחקר שהחברה התבקשה על ידי רשות הטבע והגנים לממן בכדי לבדוק את השפעת פעולת הכרייה שלה על הטבע. כלומר, לא מדובר בתרומה או ביוזמה של כיל לביצוע המחקר. כמו כן החוקרים ביקשו להדגיש כי החברה מעולם לא התערבה במחקר.

כמו כן, בירור נוסף מגלה כי מענה האוניברסיטה לא כולל את כל התכניות שמפעילה חברת הכימיקלים במוסד האקדמי: כך למשל, היא אינה מפרטת על "תוכנית המלגאים" הפועלת במשך יותר מעשור באוניברסיטת בן גוריון, שבה הסטודנטים מקבלים "חניכה וחפיפה ממהנדסים וממנהלים ותיקים בכי"ל, כשהשאיפה ההדדית היא שהם ייקלטו באחד ממפעלי החברה".

"שאיפה הדדית שהסטודנטים ייקלטו באחד ממפעלי החברה". מפעלי ים המלח, ארכיון. צילום: אלעד איבס, גרינפיס ישראל

זהו אינו המאמץ היחיד של כיל להציע לחוקרים הצעירים עתיד תעסוקתי: היא מופיעה גם בירידי התעסוקה של האוניברסיטה. "גם היום כיל ממשיכה לזהם ולזרוע הרס בנגב ובארץ, וגם היום אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקבלת אותה בידיים פתוחות", אומר הסטודנט ופעיל "מגמה ירוקה" עומרי טל. "בתור אוניברסיטה שרוצה להציב את האקלים והקיימות כחלק ממנה, הגיע הזמן להפסיק להזמין אותם, להפסיק לקבל מהם כסף, ולהפסיק לשלוח את הסטודנטים שלה לעבוד שם".

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר: "(אין) מה להוסיף מעבר למה שאגף חופש המידע שלח אליכם בשבוע שעבר והשבוע". כיל לא מסרה תגובה לכתבה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת דרור גורני

Picture of דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק