ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בכל שנה מקבלים גופים ורופאים במערכת הבריאות תרומות במיליוני שקלים מגופים מסחריים שונים, ביניהם גם ענקיות התרופות. החוק קובע חובת שקיפות על התרומות הללו, כדי שניתן יהיה לקבל תמונות מצב על האינטרסים השונים שעשויים להשפיע על המערכת. בפועל, ישנן סתירות רבות בין הנתונים שמעבירים הגופים השונים, וישנם גופים שרואים את עצמם כפטורים מהחובה הזאת בחוק, כמו ההסתדרות הרפואית. ההסבר להתחמקות הוא לא פחות ממדהים.
אך מי מפקח? במשרד הבריאות, בראשות השר אוריאל בוסו והמנכ"ל משה בר סימן טוב טוענים כי אינם אחראים לאכוף את החוק הנוגע לשקיפות בתרומות הניתנות על ידי גופים מסחריים לגופים במערכת הבריאות – כך עולה מתשובת המשרד לשאלות "שקוף", וממענה לבקשת חופש מידע מפורטת בנושא.
על פי סעיף 40א בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בחלק הנוגע לדיווח על תרומות בתחום הבריאות, כל תרומה שניתנה לגוף העוסק בתחום הבריאות או הרפואה מעל 2,500 שקלים מחויבת בדיווח לשר הבריאות עד 1 במרץ בכל שנה. חובת הדיווח חלה על התורמים, על הגופים הנתרמים וגם על רופאים או חוקרים בתחום הרפואה המקבלים תרומה. שר הבריאות מחויב לפרסם את הדיווחים הללו באתר המשרד עד 1 במאי בכל שנה.
על פי סעיף 60א באותו חוק, מי שאחראי על ביצוע החוק הוא שר הבריאות. ומה הסנקציות על הפרת החוק? קנס כספי. על פי תשובות המשרד בעניין, נראה כי הם מתנערים מאותן חובות המצוינות בחוק.
בעבר דיווחנו ב"שקוף" כי בכל שנה מאז שנת 2014, במשרד הבריאות מתעכבים בניגוד לחוק בדיווח על התרומות למערכת הבריאות.
גם הנגשת המידע החשוב הזה לא נעשית כראוי: הדוחות לא מספיק בהירים וקשה מאוד להוציא מהם משמעויות – כמו לדוגמה, כמה תרמה ענקית התרופות פייזר למחקרים בבתי החולים. בנוסף, הנתונים בהם לא עקביים. ההסתדרות הרפואית, לדוגמה, לא מדווחת על תרומות – בניגוד לחוק. וזאת בזמן שבחברות התרופות דווקא כן מדווחים.
ומדוע זה חשוב? שקיפות ברמה גבוהה על תרומות ואינטרסים של מוסדות רפואיים תאפשר לציבור ולעיתונות לחקור באופן גלוי את השפעת חברות התרופות וגופים מסחריים נוספים. שקיפות כזו תאלץ את המערכת להתמודד עם ביקורת. הגדלת האמון במערכת הבריאות היא קריטית.
מעקב "שקוף" אחר נתוני התרומות למערכת הבריאות:
"יש פה משהו לא הגיוני, ולאף אחד לא אכפת", אומר דוד שולדמן, כלכלן ומנתח מערכות שהגיש את בקשת חופש המידע הנוכחית למשרד הבריאות. "אז מי אמור לאכוף את החוק? אפשר לבטל את החוק, אין לו שיניים".
לדבריו, חשיבות החוק היא בכך ש"את רוצה לדעת שהמערכת שקופה כשהיא מעבירה לך מסרים על בריאות הציבור. אם המערכת לא שקופה אז את לא יודעת מה עומד מאחורי מה שהרופאים אומרים".
שולדמן מוסיף כי "דוחות התרומות מראים שהרבה מהתרומות אלו נסיעות לחו"ל, השתתפות בכנסים, מימון של כל מיני דברים. זו טובת הנאה לכל דבר. כשרופא או גוף מקבל דבר כזה, זה יוצר אצלו מחויבות כלפי מי שתרם לו".
ומה אומרים בהסתדרות הרפואית? בעבר, כשפנינו לקבלת תגובה, טענו בהר"י כי אינם מקבלים כלל תרומות. הדבר כמובן לא התיישב עם הדוחות המפורטים שפורסמו, גם אם באיחור, באתר משרד הבריאות. התשובה לסתירה הזאת התקבלה בטענה של ההסתדרות כי לא מדובר בתרומות, כי אם ב"חסויות לאירועים". גם היום אומרים בהר"י כי אינם מקבלים כלל תרומות, כשגם היום הדבר סותר במפורש את הדוחות לשנת 2023 וגם לשנים קודמות.
ומה ההבדל בין תרומה לחסות? על פי דוברת ההסתדרות הרפואית, "תרומה היא ללא תמורה ואולם הכסף שהאיגודים מקבלים הוא תמורת משהו – דוכן בכנס, פרסום וכדומה". נראה שבהסתדרות הרפואית לא מבינים כלל את הבעייתיות שבקבלת כספים מגופים מסחריים כמו חברת תרופות למשל, בתמורה לקידום של מוצר, למשל תרופה. האם זו התרופה הטובה ביותר עבור הבריאות? אולי, אך לא זו הסיבה שבגינה יקדמו בהר"י את השימוש בה. וכל הזמן הזה הכספים הללו נותרים באפילה.
התגובה המלאה של משרד הבריאות: "החוק מחיל חובת דיווח על התורמים והנתרמים. החוק לא קובע הוראות בדבר פעולות או סמכויות אכיפה, אולם המשרד יבחן את הסוגיה ואת האפשרויות העומדות לרשותו בנושא. המשרד אוסף את הדיווחים המתקבלים אצלו ומפרסם אותם בשקיפות באופן סדור באתר המשרד.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
