האוניברסיטאות התחייבו להיאבק במשבר האקלים – ושכרו לוביסטים של חברה מזהמת

תארו לכם מצב בו ישראל הייתה שוכרת בוושינגטון לוביסט שייצג אינטרסים שלה בממשל, כאשר אותו לוביסט מייצג במקביל את האינטרסים של איראן במאמציה להשיג יכולת גרעינית. השימוש בלוביסט זהה המייצג אינטרסים הפוכים נשמע מופרך, דבר שלא יעלה על הדעת. מדוע אם כן עולה על דעתם של הטוענים למחויבות למאבק במשבר האקלים, משבר שהתמודדות מולו תכריע את עתיד האנושות, שחברת הלובינג שלהם תקדם במקביל אינטרסים של חברות גז ונפט וחברות מזהמות? 

בדיקת "שקוף" מעלה כי גופי הלובינג של מוסדות אקדמיים בישראל המצהירים על מחויבותם באופן בלתי מתפשר במשבר האקלים ובמציאת פתרונות לגורמי המשבר, מייצגים במקביל גופים שהאינטרס הכלכלי שלהם הפוך לחלוטין. 

"חשבתי שתעשיות דלקי המאובנים יכולות להשתנות. טעיתי", כך טענה לאחרונה כריסטיאנה פיגרס בראיון לאל-ג'זירה. פיגרס היא אחת מאדריכליות הסכם האקלים ההיסטורי שהושג בוועידת פאריס ב-2015. לטענתה בשנה האחרונה, לאור העליה המטאורית ברווחיותן, חברות הנפט והגז הפנו גב להבטחות לשינוי המודל העסקי שלהן, שכללה השקעה מאסיבית ביצירת אלטרנטיבות לגז ונפט והבטחה שלא להרחיב את החיפוש והקידוח של נפט וגז במקומות חדשים. לטענתה, בחלק מהמדינות לוביסטים מטעמן פועלים לזנוח את מדיניות המעבר לאנרגיות מתחדשות, ובאחרות הן דוחפות לפיתוח מאגרים חדשים של נפט וגז. 

לאחרונה פרסם מגזין הגרדיאן הבריטי תחקיר מקיף בשם "סוכנים כפולים" הנוגע לייצוג אינטרסים של חברות גז והנפט בכל רחבי ארצות הברית, כשאחד ממצאיו המרכזיים הוא ש-1,500 לוביסטים המייצגים חברות נפט, גז ופחם, במקביל מייצגים גם גופי מאבק במשבר האקלים, בכלל זה אוניברסיטאות וגופים מייצגים במקביל גופים שונים המקדמים את אג'נדת המאבק במחוללי המשבר. כלומר, אותן חברות לובינג פועלות בחלק משעות העבודה כדי לקדם אינטרסים של מחוללי משבר האקלים, ובחלק אחר מהזמן הן מקדמות את האינטרס ההפוך. 

האוניברסיטאות – ה"קטרים" לקידום פתרונות למשבר

מוסדות אקדמיים בעולם מקיימים בעשור האחרון תחרות לגבי תרומתן לפתרון משבר האקלים המאיים על קיום האנושות. מחקריהם תורמים להבנת הספרה הפוליטית המתקשה לטפל במשבר, ובלחץ סטודנטים אקטיביסטים הן ממתגות עצמן כפרו-המאבק במשבר האקלים ובכוחות הגורמים לו. תחקיר הגרדיאן גילה שלמרות המיתוג "הירוק", כ-150 אוניברסיטאות מובילות בארה"ב שוכרות גופי לובינג המייצגים במקביל אינטרסים של חברות גז ונפט, ביניהן אוניברסיטאות שחרטו על דגלן את המאבק במשבר האקלים.

בישראל חברת הלובינג נהלה מייצגת אינטרסים של חברת הדלק פז שהיא חברת האנרגיה הגדולה בישראל המספקת "כשליש מתצרוכת מוצרי הנפט בישראל", כפי שכתוב באתר החברה. לחברת פז 270 תחנות דלק ברחבי ישראל, היא בעלת בית זיקוק באשדוד ומסופי אחסון וניפוק של מוצרי דלק. האינטרס המובהק של פז הוא המשך התלות בדלק ובגז, והגדלת צריכתם בחברה הישראלית. 

במקביל לייצוג פז, חברת נהלה מייצגת את ועד ראשי האוניברסיטאות, גוף שמאגד תחתיו את המוסדות האקדמיים  וחברים בו ראשי האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון ומכון ויצמן. 

"הטכניון שם דגש על הגנת הסביבה ועל חינוך הדורות הבאים ליישום חשיבה מקיימת ולקידום שינויים שיובילו לעתיד בר קיימא בארץ ובעולם", כך נטען באתר הטכניון בחיפה שבו הוקמה לאחרונה "חזית הקיימות של הטכניון" במטרה לרתום את הידע והניסיון לכדי מאבק במשבר האקלים.  

באוניברסיטת בן גוריון פועל בית הספר לקיימות ושינויי אקלים, שבאתר שלו נכתב כי "אנו מאמינים כי הרס הסביבה, הפגיעה במערכות אקלים והדלדול של בתי גידול ומערכות אקולוגיות, המפחיתים משמעותית את יכולתנו לקיים מערכות חיים תומכות, מחייבים אותנו ערכית ומוסרית לעסוק בסוגיות אלו". אוניברסיטת בן-גוריון היא היחידה המיוצגת בכנסת גם בנפרד מוועד ראשי האוניברסיטאות, באמצעות חברת ריפבליק, חברת הלובינג הגדולה בישראל בימינו, המייצגת במקביל את חברת ניו-מד אנרג'י, חברה לחיפוש, פיתוח והפקה של נכסי נפט בשליטת קבוצת דלק.

האוניברסיטה העברית בירושלים הקימה לפני שנתיים מרכז חדשני רב-תחומי לחקר האקלים ומציינת בעמוד האינטרנט שלו כי היא "רואה את נושא האקלים כאחת הבעיות המדעיות המשמעותיות ביותר של העת האחרונה". לפני שנתיים גם אוניברסיטת תל אביב החלה לקדם את "מיזם האקלים" שלה, שבעמוד הבית שלו נאמר ש"נדרשת הפחתה רחבת היקף בפליטת גזי חממה כדי לשמור על יעדי התחממות גלובלית של 1.5 ואפילו 2 מעלות צלזיוס. יש חלון זמן מצומצם כדי לעשות זאת". 

"כדי להתמודד עם משבר האקלים ועם ההשלכות ההרסניות שלו, ייצור החשמל שלנו חייב לעבור בהקדם משריפת דלקי מחצבים לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים", כותב ד"ר יובל רוזנברג באתר מכון דוידסון שבמכון ויצמן, עוד גוף החבר בוועד ראשי האוניברסיטאות המייצג אינטרסים בחברת הלובינג שמייצגת במקביל את חברת פז. למעשה כל הגופים המיוצרים בוועד, כולל אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן, מקדמים פעילות אקדמית למאבק במשבר האקלים, מתוך הבנה שמדובר במשבר קיומי של האנושות.   

לא רק הייצוג הכפול מעיד על אינטרסים סותרים, אלא גם קבלת תרומות. בדצמבר 2022 חשף דרור גורני ב"שקוף" כי הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית קיבלה מאות אלפי שקלים מיצחק תשובה עבור מחקרים שערכה, אולם מדובר היה במהלך חריג, כשכל שאר האוניברסיטאות הצהירו כי מאז 2015 הן אינן משתמשות בכספי חברות מזהמות, בכללן חברות גז ונפט, למימון ישיר של מחקריהן. למרות ההצהרות האלה, דיווחה בשבוע שעבר יעל געתון ב"שקוף" כי אוניברסיטת חיפה הסכימה להקים מרכז לחקר הסביבה במימון חברות הגז והנפט שברון ורציו-אנרגיות. 

הסדקים ב"חומה הסינית" 

תהליך ייצוג בלובינג הוא תהליך אינטימי ורגיש שבין הלקוח ובין חברת הלובינג שלו. ניתן להשוותו לתהליך הייצוג על ידי עורכי דין ויועצים אסטרטגיים/תקשורת. חברת הלובינג זוכה להתוודע למכלול האינטרסים של הלקוח, כשלפעמים מדובר בסודות רגישים ביותר. חברות לובינג העלו בעבר את הטענה בדבר קיומה של "חומה סינית" בחברה כשנשאלו על ייצוג מקביל של חברות טבק וגופי בריאות. לפי טענת "החומה הסינית" כל לוביסט המטפל בתיק של חברת טבק איננו מטפל בתיקים של לקוחות ממגזר הבריאות. 

האמת היא שבחברה מסחרית אין כל אפשרות טכנית לקיום הפרדה אמיתית. מעל הלוביסט יש בוסים – בעלי ומנהלי החברה, שבסופו של דבר תכלול כל המידע וצרכי הלקוחות זורם אליהם. ברצותם הם יכולים לתאם בין אינטרסים של לקוחות או לתעדף אינטרס אחד על פני האחר, ללא ידיעת הלוביסטים המייצגים אותם ואפילו ללא ידיעת הלקוח.

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר: "ועד ראשי האונ׳ פועל במטרה לקדם ולייעל את הטיפול המשותף בנושאים הנוגעים לכל אוניברסיטאות המחקר, ולהציג את עניינן המשותף בצורה היעילה ביותר בפני מקבלי ההחלטות השונים הנוגעים למערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל. לשם כך, התקשר ור״ה עם חברת הלובינג ״נהלה״, המסייעת בקידום, שיפור וטיפוח של המחקר המדעי וההוראה האקדמית לטובת מדינת ישראל והחברה הישראלית. אנו שבעי רצון מההתקשרות עם "נהלה" ומביצוע המשימות לשמן נשכרו שירותיה".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית": הגיע הזמן שנעצור את הזיוף הזה. די, זה מספיק. זה הורג. זה נוגד את החתירה האנושית לחיים ואת האפשרות שכדור הארץ יישאר כר מאפשר חיים. יש לאסור בחקיקה על חברות מזיקות להיכנס לכנסת ישראל או להתהלך במסדרונות ממשלת ישראל, שלא לצורך דיון על הרגולציה המושתת עליהן. יש לאסור בחקיקה על חברות יח"צ, פרסום ולובינג לייצג גופים הפועלים למען החיים, כגון אוניברסיטאות ומכוני מחקר, לצד גופים שמביאים להרס החיים, כמו חברות גז ונפט. על חברות התיווך הללו יהיה לבחור צד – למען החיים, או נגדם. הפסיקו לזייף. איננו יכולים לסבול זאת יותר. כדור הארץ אינו יכול לשאת זאת יותר. עשו זאת למען עצמכם ומשפחותיכם, אם לא למעננו".