חור אחד פחות בדלת המסתובבת: הכנסת הרחיבה את תקופת הצינון גם ליועצי שרים

הכנסת מרחיבה את רשימת הגורמים המחויבים בחצי שנת צינון בטרם יעברו לפעול כלוביסטים מול הכנסת, כך שמעתה גם יועצי שרים יחויבו בה. עד כה רק על עוזרים של חברי כנסת נאסר לעבור באופן מיידי לעבוד כלוביסטים במשכן מטעם חברות עסקיות, במסגרת תיקון חוק מ-2016. מטרת התיקון הייתה לצמצם פגיעה באינטרס הציבורי במסגרת תופעת הדלתות המסתובבות – נסיונות של חברות לובי לשדל יועצי שרים וח"כים להיטיב עם לקוחותיהן – תמורת משרה נחשקת ביום שאחרי. 

מכתב מטעם הכנסת שהגיע לידי "שקוף" מבהיר כי החוק חל מעתה גם על עוזרי שרים, שנגישותם למקבלי ההחלטות היא מוצר נחשק בחברות לובי המעוניינות לקדם אינטרסים של לקוחות עסקיים כמו בנקים, תאגידים וחברות פרטיות. מעתה, לא יוכלו לפעול כלוביסטים מול כל גורם בכנסת, בין אם בהתכתבות ובין אם בהגעה פיזית למשכן.

• מה עושים העוזרים הפרלמנטריים עם אוצר הידע והקשרים שצברו בכנסת?
• צעד אחר צעד: תחקיר הלובי הגדול של שקוף

אך יש לציין כי גם בתקופת הצינון, הם יוכלו לעבוד כלוביסטים ולפעול מאחורי הקלעים מול גורמים בממשלה. החוק המחייב כללי שקיפות בסיסיים כגון רישום לוביסטים והזדהותם – חל רק על הכנסת. בממשלה עדיין פועלים הלוביסטים עבור לקוחותיהם הרחק מעיני הציבור, ללא שקיפות ואף ללא כללי צינון זהים לאלו שחלים על הכנסת. 

בחודשים האחרונים דיווחנו על מהלך שעשוי לשנות את המצב: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיל לימון החל לעבוד על מסמך מטעם משרד המשפטים, שיחייב לראשונה משרדי ממשלה לדווח על פגישות עם לוביסטים. אך בינתיים הנושא לא התקדם, ויועצי השרים של ממשלת בנט-לפיד – שכעת ייאסר עליהם להגיע כלוביסטים לכנסת – יוכלו להמשיך לפעול מאחורי הקלעים מול משרדי הממשלה.

מקושרים

ההנחיה החדשה ניתנה על ידי הכנסת ב-31 באוקטובר 2022 במכתב למנהלי תאגידי השדלנים בכנסת. על פי הכתוב, הכנסת קיבלה שאלה בנושא, ונדרשה להכריע האם הצינון חל גם על יועצי שרים. תוך התייעצות עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, העבירו הנחיה שמחייבת את הצינון לראשונה, וחלה על כל מי שיבקש מתן היתר לפעול כשדלן בכנסת, בתנאי החל בעבודה זו החל מיום הוצאת ההבהרה.

במכתב הסביר סמי ברינדר, בתפקידו כמנהל משמר הכנסת, כי גם יועצי שרים צברו "נכסים" נחשקים על ידי בעלי אינטרסים, שבגינם נקבע מלכתחילה הצינון – כמו למשל קשרים קרובים עם שרים וח"כים. "כיוון שהרציונל לקביעת תקופת צינון של חצי שנה למי שהיה עובד של חבר הכנסת, חל גם בקשר לעובדי לשכות שרים (היתר כניסה קבוע לכנסת וגישה בלתי אמצעית לחברי הכנסת במגוון נושאים הקשורים לענייני המשרד או עניינים אחרים – ובהם גם, מטבע הדברים, עניינים פוליטיים), הרינו להבהיר, למען הסר כל ספק, כי ההוקרה לחוק הכנסת חלה גם על עובדים אלה", מצויין במכתב. 

יועצים של שרים וח"כים הם מצרך מבוקש בחברות הלובי, שמעוניינות לקדם את לקוחותיהן בעזרת קרבתם למקבלי ההחלטות והבנתם את התהליכים בכנסת ובממשלה. על הרקע הזה נקבע הצינון כתיקון לחוק הכנסת על ידי ח"כ דוד ביטן, ששימש אז יו"ר ועדת הכנסת. חלק מיועצי הח"כים לא אהבו את זה: בישיבה בנושא הופעלו לחצים מצדם כדי לנסות לטרפד את החקיקה או להפחית את התקופה לשלושה חודשים, כאשר חברת הכנסת שייצגה את עמדתם הייתה ח"כ איילת נחמיאס ורבין. 

חלק לא מבוטל מהלוביסטים בישראל עבדו בעבר כיועצי שרים, לדוגמה, הלוביסט עמית עמר מגלעד יחסי ממשל ולובינג, שעבד בעברו כיועץ שר האנרגיה לשעבר, יובל שטייניץ, ושרת האנרגיה, קארין אלהרר, או הלוביסט ובעל חברת הלובינג 'הלשכה', אבי עובדיה, שכיהן כיועץ ודובר שר האוצר לשעבר, משה כחלון. 

יש לציין כי חובת הצינון של חצי שנה היא מינורית, וגם לגביה פותחו דרכים לעקוף אותה: ב-2017 חשפנו ב"שקוף" כי הלוביסטית גילית רובינשטיין החלה לעבוד בחברת הלובינג 'פוליסי' מיד אחרי שכהנה כיועצת פרלמנטרית של ח"כ רועי פולקמן וכרכזת החקיקה של סיעת 'כולנו' בראשות משה כחלון. רובינשטיין החלה את העסקתה בפוליסי עוד בטרם חלפה תקופת הצינון לה הייתה מחויבת, כאשר חברת הלובינג טענה כי לא מדובר בעבירה על החוק כיוון שרובינשטיין פועלת במשרדי החברה בלבד ולא תגיע לכנסת לפחות עד סוף תקופת הצינון. 

בנוסף, חלק גדול מתופעת הלובינג של יועצי שרים לשעבר נשאר עדין מתחת לרדאר, לאור ההגדרה הצרה של שדלן בישראל שאיננה כוללת "לוביסטים ביתיים" (In house lobbyists), כלומר מי שנשכרו על ידי חברה ספציפית לצורך שירות לובי ולא עובדים בחברת לובי רשמית שמעניקה שירות למגוון לקוחות. לדוגמה, חברת הטבק 'פיליפ מוריס' ידועה כמי שאוהבת להעסיק יועצות לשעבר של שרים, בתפקידי "לובי ביתי" – כך היה כשהעסיקה את הלוביסטית נילי ברוש, יועצת שר הפנים לשעבר אריה דרעי, ולפני כן את עו"ד קורל אבירם, שהיתה יועצת השר חיים כץ ומונתה למנהלת רגולציה בחברה.

בהחלטה הנוכחית מקופלת אמירה ברורה של הלשכה המשפטית של הכנסת – "חוק הלוביסטים" הישראלי מלא חורים וחוסר היגיון קיצוני. החלת החוק רק על פעילות מוסדות הכנסת, ורק על לוביסטים הפועלים בתחומה אך לא על פעילות מול משרדי הממשלה, איננה סבירה. בייחוד כאשר הקשרים המשמעותיים של יועצי השרים בתפקידם האחרון – הם דווקא בממשלה ולא בכנסת. כדי לתקן את המצב, דרושה רפורמה עמוקה להעמקת "חוק הלוביסטים" הישראלי, הרחבת הגדרת לוביסט בישראל, הרחבת תקופות הצינון, הרחבת פרמטרים של חובת השקיפות, ועוד.