הלוביסטים ממשיכים לסובב דלתות: הדילוג של היועצת ל"פוליסי"

ליו"ר "כולנו" ח"כ רועי פולקמן יש המון כוח. פולקמן הוא המביא והמוציא של כחלון במשכן הכנסת. ולפולקמן, כמו לאחרים, יש יועצת בכירה שהשתתפה בכל הפגישות. יועצת שהייתה חשופה לכל המידע בו עסק פולקמן מול אנשי מקצוע, שרים ואפילו ראש הממשלה. הנושאים? בין השאר "התאגיד", מס דירה שלישית, רפורמה במפעל הפיס והגברת התחרות בבנקים. אלא שאותה יועצת דילגה לאחרונה לחברת הלובינג העצומה פוליסי.
מי הלקוחות של פוליסי? למשל "התאגיד". למשל "מפעל הפיס". למשל "התאחדות הקבלנים" ואיגוד הבנקים. למה ציינתי אותם? הציצו בפסקה למעלה ותבינו את הערך של היועצת הזאת. ואלו רק דוגמאות.
נכון, הדילוגים האלו שגרתיים. אז למה אני מטריח אתכם? כי יש חוק חדש. חוק שקובע צינון ליועצים פרלמנטאריים שחוצים את הקווים להיות לוביסטים. מעולה? לא. היועצת מ"כולנו" ופוליסי עקפו את הצינון בצורה חוקית למהדרין. איך? הכירו את "צינון פנים". אותה יועצת תישאר במשך תקופת הצינון בתוך משרדי פוליסי כמו נסיכה במגדל, ולא תבקר בכנסת או תיצור קשר עם ח"כים.
זה עוזר לנו? לא ממש. כפי שתארתי בפניכם- כל המידע פנים בסוגיות שעל הגריל הפרלמנטארי – עבר למי שיש לו יותר כסף מכם ואינטרס שונה משלכם.
אז לא סתם החליטו לשלם ליועצת שכר במשך תקופת הצינון. בוריס קרסני (בעלי חברת הלובי פוליסי) לא הקים קרן לתמיכה ביועצים פרלמנטריים. היא ישבה בפגישות רגישות, מכירה את עמדות בעלי התפקידים, ובדיוק איך דברים עובדים.
לא סתם ב"פוליסי" עובדים כמעט 300 לשעברים מהמערכת הציבורית. הצינון נקבע בדיוק בגלל זה: כדי שבעלי ממון לא ידוגו עובדים מתוך המערכת לקידום עניינם לעומת אלו שידם אינה משגת. העובדה שבפוליסי מסכימה לשלם לה שכר במשך חודשים ארוכים בהן היא יכולה לתפקד רק כ"לוביסטית פנים" – רק ממחישה את חשיבות הצינון. היועצת לא עברה על החוק, והיא גם ממש לא היחידה. זה העיקרון. זה שהחוק הנוכחי גרוע ולא מספק.
מה אפשר לעשות? לתמוך בח"כים שמקדמים את נושא הצינון, להצטרף לצבא השקיפות הדיגיטלי שאני מקים בימים אלו לפעולות אקטיביסטיות מהכורסא (פרטים בקרוב. מוזמנים כבר לשלוח לי הודעה בפייסבוק).

הכתבה המלאה:

"מאה ימים של שקיפות" ו #המפצח בפוסט משותף- ממשיכים במאבק נגד הדלתות המסתובבות. והנה חדשות טריות ומעצבנות: בשבועות האחרונים סיפרנו לכם על המהירות המסחררת שבה מסתובבות הדלתות (לינק בתגובה הראשונה) ועל מי שדואג לסובב אותן (בתגובה השנייה): החוק אומנם קובע תקופת צינון בת שנה – אבל בכירי השירות הציבורי מבקשים קיצור על התנהגות טובה וכמעט כולם (94%) מקבלים.
מה זה אומר? שבכירי רשות שוק ההון חוצים את הקווים ועובדים בחברות הביטוח, המפקחים על הבנקים סופרים את הכסף מעברו השני של הדלפק ואלה שאמונים על התחרות ברשות להגבלים עסקיים- מנצלים ביום שאחרי את הידע שצברו בשירות הציבורי- כדי לפגוע באותה תחרות עצמה.
כפי שדיווחנו לכם, מי שבמקרים רבים דואג לסובב את הדלתות הוא הלוביסט החזק בישראל- בוריס קרסני. כמעט כל ראשי פוליסי – חברת הלובינג שבבעלותו- היו בעברם בכירים מאד בשירות הציבורי. ממפכ"ל משטרה בדימוס ועד יו"ר סיעת ישראל ביתנו.

אלא שהגילוי החדש שלנו מפתיע אפילו אותנו: גילית רובינשטיין- הייתה עד לפני חודש רכזת החקיקה של סיעת כולנו, יד ימינו של יו"ר הסיעה ח"כ רועי פולקמן. אלא שלאחר שעזבה את הכנסת זינקה היישר לזרועותיו של בוריס קרסני. תקנות הכנסת שנכנסו לתוקף לאחרונה קובעות אומנם חצי-שנה צינון ליועצים פרלמנטאריים – אבל ב"פוליסי" מצאו באג בחוק וקלטו אותה בכל זאת, תוך הבטחה שתעסוק בשדלנות פנים משרדית, ולא תגיע בתקופה המדוברת לכנסת.
כדי שתבינו למה כדאי לקרסני להעסיק אותה ולמה זה רע מאד לכולנו- הנה רשימת קצרצרה של יוזמות שבהן טיפלה רובינשטיין כשעבדה למענכם:

• חוק שוטף+30 לעצמאים וספקים (תאגידים גדולים ובהם כמה מלקוחותיו של קרסני הוחרגו מהחוק)
• רפורמה בהימורים בחוק ההסדרים (מפעל הפיס הוא לקוח של קרסני)
• מס דירה שלישית ( התאחדות הקבלנים- לקוח של קרסני)
• הרפורמה בבנקאות ובכרטיסי אשראי- וועדת שטרום (מסטרקארד, איגוד הבנקים, בנק הפועלים, הפניקס, ואיגוד חברות הביטוח- לקוחות של קרסני)
• הרפורמה בשידור הציבורי (התאגיד "כאן" הוא לקוח של קרסני)
• כל המידע פנים בנושאים אלו -עבר היישר לקרסני ולפוליסי

חשוב להדגיש שרובינשטיין היא ממש לא היחידה שמדלגת מבית המחוקקים היישר לחיק השדלנות. לא נגענו עדיין ב"לובי שחור" – חברות שדלנות שמצליחות להתחמק מפיקוח דרך לקונות בחוק. ככל שתרצו שנמשיך לעסוק בכך – אנא כתבו לנו בתגובות.
בכנסת העדיפו להישאר צמודים ללשון החוק ומסרו לנו בתגובה כי: "הזכות לחופש עיסוק היא זכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק. לפיכך כל הגבלה על עיסוק חייבת להיות מפורשת בחוק. סעיף 67 לחוק הכנסת קובע כי מי שהיה יועץ פרלמנטרי לפחות שנה, לא יפעל "כשדלן בכנסת" בששת החדשים שלאחר סיום עבודתו בכנסת. נוכח הזכות החוקתית לחופש עיסוק, אין לקרוא לסעיף זה עניינים שאינם קבועים בו. כך, החוק אינו מטיל איסור על יועץ פרלמנטרי לעבוד במשרד לוביסטים עם סיום עבודתו בכנסת (ככל שאין בעבודתו, משום פניה לח"כים או עבודה כלוביסט בכנסת), והוא רשאי אף לפעול מול משרדי הממשלה".
מפוליסי הבהירו בתגובה: "קודם לתחילת העסקתה של העובדת המדוברת, נועצנו עם היעוץ המשפטי של הכנסת, והובהר לנו באופן חד-משמעי שאין כל מניעה להעסקתה, כל עוד לא תעבוד בכנסת. הגדלנו והחמרנו באופן וולונטרי את הוראת החוק בדמות צינון בעבודה מול חברי כנסת שלא בתוך גבולות המשכן. כיוון שהזכות לחופש העיסוק היא זכות חוקתית, כל ניסיון להעניק לחוק הקיים פרשנות כאילו הוא אוסר על העובדת לעבוד בחברת לובינג לא יעמוד במבחן החוק, ולא במבחן הצדק".
נדגיש: היועצת אכן עובדת מתוך משרדי פוליסי ולא מגיעה לכנסת בתקופת הצינון. אולם לא סתם משלמים את שכרה במשך חצי שנה. היא ישבה בפגישות רגישות. היא מכירה את עמדות בעלי התפקידים. הצינון נקבע בדיוק בגלל זה: כדי שבעלי ממון לא ירתמו עובדים מתוך המערכת לקידום עניינם לעומת אלו שידם אינה משגת. העובדה שפוליסי מסכימה לשלם לה שכר במשך חודשים ארוכים בהן היא יכולה לתפקד רק כ"חצי לוביסטית" – רק ממחישה את חשיבות הצינון.