ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

גדי וילצ'רסקי דואג לריאות שלכם – ויוצא להפגין

הקומיקאי עידן מור, שמגלם את וילצ'רסקי, מצטרף למאבק מול המפעל המזהם "נשר" וקורא לצאת להפגנת ענק ביום שישי • "איך יכול להיות שאנשים זועקים על מחיר הפסטה, אבל מתעלמים ממי שמרעיל אותנו?" • האם ארגוני הסביבה יצטרפו למהלך ויסייעו לראשונה לתושבים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

האקטיביסט והקומיקאי עידן מור, שמוכר לציבור הרחב בשם הבמה שלו "גדי וילצ'רסקי", מצטרף למאבק נגד הזיהום ממפעל המלט "נשר". תושבי רמלה, לוד והסביבה יקיימו לראשונה הפגנה מול המפעל ביום שישי ה-30.12, בליווי ארגוני סביבה שונים ופעילים מכל הארץ. 

זו הפעם הראשונה שתושבי הסביבה נלחמים באופן ישיר במפעל המזהם, שמחזיק בו המיליארדר והבעלים של ערוץ 13, לן בלווטניק. בעבר ניסו להפגין כמה פעמים, אולם לא הצליחו להגיע לציבור הרחב בעיקר בין היתר בשל חוסר המעורבות של ארגוני הסביבה. כעת, ועד הפעולה זוכה לחיזוק משמעותי בדמות הקומיקאי.

מור מספר שנתקל במידע על המפעל דרך פרסומים ברשתות החברתיות ונדהם: "ראיתי את רשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל וגיליתי ש'נשר' במקום הראשון מבין המפעלים הפרטיים", אמר בשיחה עם "שקוף". לדבריו, הוא נחשף בחייו למחאות סביבתיות וחברתיות רבות, אולם המאבק נגד "נשר" נותר מתחת לרדאר. "איך יכול להיות שאנשים זועקים על מחיר הפסטה והקורנפלקס, אבל מתעלמים מהבסיס? מתעלמים ממה שאנחנו נושמים וממי שמרעיל אותנו?", אמר.

לאחר שלמד את הנושא, צילם את עצמו בכניסה למפעל "נשר" וקרא לציבור דרך הרשתות החברתיות לפעול נגד הזיהום. "גיליתי אז המון אנשים טובים שהם פעילים ובעניינים והבנתי שכל השנים האלה התושבים מנסים, אבל זה מאבק ארוך וסיזיפי ויחסי הכוחות לא הוגנים ומתייאשים. הגיע אלי מישהו שנאבק בזיהום בעיר כבר 17 שנה", סיפר.

מור מתכוון לאריאל פרננדו, פעיל סביבה רמלאי שכבר כמעט שני עשורים מחייו פעיל במאבק נגד הזיהום בעיר. "לרשויות אין יכולת להתמודד מול המפעל הזה ואף אחד לא פועל כדי להפסיק את הזיהום", הוסיף פרננדו בריאיון ל"שקוף". "אנחנו מרגישים לבד, מרגישים שמסתירים מאתנו מידע ואנחנו לא יודעים מה היקף הזיהום האמיתי ומה הנזק שלו. אנחנו רואים כמעט כל יומיים ענן אפור שנפלט מנשר, מה יש שם? מה הנזק של זה? בלתי נתפס איך מאפשרים לנו ולילדים שלנו לנשום את זה".

משרד הבריאות הזהיר: עליה בסרטן בסמוך למפעל

החשש של פרננדו מתבסס בין היתר על תוצאות ראשוניות של מחקר שערך משרד הבריאות. במסגרת דיון בוועדת הכנסת שעסקה במפעל, משרד הבריאות דיווח כי הוא מצא עלייה בסרטן בקרב גברים בערים רמלה ולוד. למרות שהממצאים הוצגו בדיון שעסק בהיתר הפליטה של "נשר", משרד הבריאות לא ידע לקשור בין עליה בהיקף התחלואה לבין הזיהום של המפעל. משרד הבריאות ממשיך בימים אלה בבדיקה שאמורה להסתיים בחודשים הקרובים. 

"זו לא יכולה להיות הפגנה מנומסת ואני מקווה שהפעם היא תהיה עוצמתית והמונית ושתגיע לתקשורת", הדגיש הקומיקאי מור. "הרעיון לקרוא לציבור וככל שהלחץ הציבורי יהיה יותר אגרסיבי – ככה יהיו יותר תוצאות בשטח".

המפעל נמצא אמנם על השטח המוניציפלי של רמלה, אבל הוא סמוך ליישובים נוספים בהם לוד והמועצה האזורית גזר. "אנחנו יוצאים להפגין למען הבריאות שלנו ובשביל לוודא שמקבלי ההחלטות ידאגו לנו", אמר תושב המועצה, בני רגיל, ממובילי המאבק. "התחושה היא שלא סופרים אותנו, מצפצפים עלינו ומרעילים אותנו יום-יום", אמר. "אני מקווה שהממשלה החדשה תדאג לבריאות שלנו ותקבל החלטות אמיצות יותר מהממשלה הקודמת".

אריאל פרננדו. "איך מאפשרים לנו ולילדים שלנו לנשום את זה?" (צילום: יעל געתון)

מבין ארגוני הסביבה – "גרינפיס" ו"שומרי הבית" הודיעו כי יקחו חלק באירוע ויגיעו למפעל להשתתף בהפגנה. מנגד, ארגון מגמה ירוקה נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא ישתתפו. "המפעל הזה מטריד בהיבטים רבים כל כך: בריאותית, סביבתית ואקלימית", הוסיף יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מהבודדים שעמד בקשר עם התושבים לאורך כל הדרך, לקראת הדיון בכנסת והדיון על היתר הפליטה. "הזיהום שהוא מייצר צריך להטריד כל אדם בארץ".

גם אחרי הקנס הגדול – התקלות לא מפסיקות

באוגוסט האחרון המשרד להגנת הסביבה השית על המפעל קנס בגובה שישה מיליון שקלים בשל חריגות בפליטת כספית ותרכובותיה ומזהמים נוספים שהתרחשו בשנת 2019 בחמישה אירועים שונים. "כספית היא מתכת כבדה ורעילה, בעלת יכולת העברה למרחקים ארוכים ויציבות סביבתית שמאפשרת לו שרידות גבוהה", אמרו אז במשרד להגנת הסביבה. "הכספית עלולה להצטבר במערכות אקולוגיות, והיא בעלת השפעות משמעותיות על האדם והסביבה". 

באותו החודש במשרד להגנת הסביבה פרסמו את מרשם הפליטות השנתי וממנו עולה כי בשנת 2021 לבדה, המפעל היה אחראי על 29% מכלל פליטות הכספית במדינה מבין המפעלים שדיווחו. ואם לא די בזה, המפעל דורג במקום השלישי מבין 575 המפעלים המזהמים בארץ כשלפניו מדורגות תחנות כוח של חברת החשמל. 

העשן מהמפעלים ברמלה (צילום: באדיבות התושבים(

אלא שנדמה שהקנס והפרסומים השונים לא עזרו. בחצי השנה האחרונה המפעל דיווח למשרד להגנת הסביבה על מעל ל-50 כשלים, אירועים, חריגות, שינויים ותקלות שיש בהם פוטנציאל לזהם את האוויר. עד כה, ארגוני הסביבה הגדולים כמעט שלא היו פעילים במאבק התושבים מול המפעל המזהם וזאת למרות פניות חוזרות לסיוע. כעת, נדמה שהתמונה עתידה להשתנות, לפחות באופן חלקי. 

פליטות הפחמן: "מספר פנומנלי ובלתי נתפס"

ספיר מ"שומרי הבית" מבקש להתייחס גם לפליטות גזי החממה של המפעל. אמנם מדובר בגזים שברובם לא גורמים לזיהום, אולם חלקם מייצרים באוויר אינטראקציה נוספת שעלולה לגרום הן לזיהום והן לפליטות גזי חממה. לפי חישוב שערך, המפעל אחראי לבדו על כ-3.5% מפליטות גזי החממה הישירות הכוללות במדינה, מכל סקטור אפשרי. 

"מדובר במספר פנומנלי ובלתי נתפס כמעט, יותר מאשר הפליטות מכלל החקלאות, וגם יותר מכלל התחבורה האווירית הנכנסת והיוצאת לישראל". עוד הוא מצא כי מעל 20% מפליטות גזי החממה של מפעלי התעשייה בארץ, מקורן במפעל בודד – "נשר".

ב"השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ובעלי "נשר לן בלווטניק (פלאש 90, צילום מסך)

 לדבריו, מפעלי מלט ידועים בעולם כאחד מגורמי הפליטה המרכזיים מתעשייה, "עמידה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה בהסכם פריז עוברת דרך הפחתת פליטות גם ממפעל 'נשר'", אמר. "לא ניתן לחמוק מכך. אי עמידה של המדינה בהתחייבויותיה עלולה לפגוע בהסכמי הסחר שלה, כפי שרמזו האירופים, ויתרה מכך – גם בהכנסותיה ממסים וביצואנים שלה. באחריותה של מדינת ישראל לשים לזה קץ".

עוד הוא הוסיף כי "קיימות בעולם טכנולוגיות ייעודיות עבור מפעלים עתירי פליטות גזי חממה כגון מלט, פלדה ודשנים ואף עבור מפעלים בתחום האנרגיה". לדבריו, מדובר בטכנולוגיות שהולכות ומתפתחות וכבר פעילות בעולם בשורת מפעלים, "ויש מקום להטמיע אותן גם בתעשיית המלט בישראל", אמר. "מפעלים מסוג זה כבר הוקמו בעולם. כך או כך, אסור לשערורייה הזו להימשך ללא טיפול יסודי ותקיף מצד המשרד להגנת הסביבה".

תגובת נשר
"פליטות גזי החממה לטונה קלינקר בנשר עומדות באמות המידה המקובלות בתעשיית הצמנט העולמית והאירופאית. נשר פועלת כל העת להפחתת המדרך הפחמני של מוצריה על ידי קידום השימוש בדלקים ובחומרי גלם חליפיים. לצערנו הרגולציות המקומיות מקשות על קידום תהליכים אלה. בנוסף, פועלת נשר מול לקוחותיה לקידום השימוש במלטים דלי קלינקר בשוק הבנייה הישראלי, שרובו מבוסס על מלט מיובא עתיר קלינקר ובעל מדרך פחמני גבוה. "בנוגע לטכנולוגיות של לכידת פחמן, אלה נמצאות בשלבים ראשוניים ביותר ומותקנות במספר מצומצם מאוד של מתקני פיילוט בעולם, ולא נמצאות בשימוש מסחרי רחב היקף בתעשיית הצמנט העולמית. "יש לזכור כי האלטרנטיבה לייצור מלט במפעל נשר היא ייבוא לישראל של מלטים טורקיים, סעודיים וירדניים, במחיר אנטי-סביבתי של הגדלת פליטות גזי חממה ותלות מלאה של ענף הבנייה הישראלי בגורמים זרים (שנושא איכות הסביבה ככל הנראה לא נמצא בראש מעייניהם). "נראה כי אתר 'שקוף' לא טורח לברר עובדות בסיסיות לגבי פליטות גזי חממה מתעשיית הצמנט ואמצעים מקובלים להפחתתן, וממשיך להציג מצג שווא וחד צדדי לגבי פועלה של נשר, שהיא עוגן לקידום הטיפול בפסולת בישראל וקיומה של כלכלה מעגלית. לטובת הקוראים, נסביר כי בפליטות גזי חממה אין פגיעה בסביבה הגיאוגרפית הסמוכה למפעל או במדינת ישראל בכלל, ואלטרנטיבת ייבוא המלט היא בעלת פוטנציאל פליטות גדול יותר. אנו מבינים כי ב'שקוף' מאמינים בהפסקת הייצור, התחבורה, התעופה וצריכת הבשר בישראל כדרך להגשמת חזונם לפתרון כולל של בעיית גזי החממה העולמית. "באשר לפליטות הכספית לטונה קלינקר, גם הן עומדות באמות המידה המקובלות, ורמות הפליטה מנשר אף נמוכות משמעותית מהתקן (בממוצע שנתי – פחות משליש מהרמה המותרת). מפעל נשר הוא המפעל היחיד בארץ לו חובת ניטור רציף לכספית, כך שמן הסתם קיימים גורמים רבים אחרים פולטי כספית שאינם כלולים במרשם. נציין שדרישת ניטור רציף לכספית נחשבת מרחיקת לכת גם באיחוד האירופאי, ומדובר על החמרה מקומית של המשרד להגנ״ס מעבר למקובל באירופה".
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. מצטערת, אבל קשה לי מאוד להתחבר למאבקים שגדי וילצ'רסקי הוא הפרזנטור שלהם.
    הוא היה דמות ססגונית במאבק נגד הגז לפני הרבה שנים ובמאבקים לשימוש בסמים קלים – ואז במסע בחירות אחד בחר לייצג את פייגלין וגרם לחברים שלי ללכת אחריו.
    אני לא רואה את עצמי נותנת יד להחזרה של הפרזנטור הזה לבמה במאבקים סביבתיים כי הוא משתמש בכוח ובהיכרות איתו כדי לקדם אג'נדות משיחיות שיחריבו את המדינה ואת החברה הישראלית…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק