כיצד המדינה מגנה על אזרחים המתגוררים סמוך למפעלים מזהמים ועלולים להיפגע בריאותית מרשלנותם? בדיקת שקוף מעלה כי לאורך העשור האחרון הושתו קנסות פעם אחר פעם על תעשיות מזהמות, אולם נדמה כי הם לא מהווים הרתעה משמעותית.
כאשר מושת קנס גדול, של כמה מיליונים, דוברות המשרד להגנת הסביבה משגרת הודעת יחסי ציבור ומתארת את ההליך כצעד משמעותי במאבק. לקנסות יש השפעה תדמיתית מסוימת על הבכירים, בעיקר כאשר מדובר במפעל בו מחזיקים בעלי מניות.
קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ
אך הסכומים נמוכים לאין שיעור ביחס לרווחים הנקיים של המפעלים, כאשר הפער מעלה שאלה על מידת ההרתעה שהם מייצרים. הסכומים קטנים גם ביחס לחישובי עלויות הזיהום, שבהן מגולמות ההוצאות הבריאותיות על פעילות בתי החולים.
אפשרות נוספת לפעול נגד עברייני הסביבה היא הליך פלילי נגד המפעל או בכיריו, באופן המטיל אחריות אישית, מכתים את הנוגעים בדבר ומטיל גם קנסות אישיים. מדובר בכלי נדיר יותר, שהמשרד ממעט להשתמש בו ביחס לקנסות. גם במקרה זה, יש לבחון את האפקטיביות של הליכים אלו והאם התנהלות המפעלים משתפרת בעקבותיהם.
מפעל נשר
מדובר במפעל המלט הוותיק והיחיד בישראל, שממוקם בלב האוכלסייה ברמלה.
לפי מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, מפעל המלט שבבעלות האוליגרך לן בלווטניק, שמחזיק ברשת 13 וחברת החדשות שלה, הוא במקום השלישי מבין יותר מ-500 תעשיות מזהמות בישראל. עלויות הזיהום ופליטת גזי החממה של המפעל נאמדות בכ-1.2 מיליארד שקל בשנת 2023.
לפני כשנתיים וחצי, המשרד להגנת הסביבה השית על המפעל קנס בגובה 6 מיליון שקלים בשל הפרות חוק אוויר נקי, ובהן פליטת כספית מעבר למותר. רק לפני כחודשיים, חשפנו שבמפעל התרחשה תקלה, אולם היא לא דווחה למשרד להגנת הסביבה ולא פורסמה לציבור כחוק ולא בפעם הראשונה. בעשור האחרון לא נפתח הליך פלילי נגד המפעל או גורמים בהנהלה, המנכ"ל אלדד בן משה, וסמנכ"ל איכות הסביבה, ד"ר עמית מרמור.
למרות שבמפעל טענו כי הקנס האחרון אינו מידתי, אפשר לראות שמול עלויות הזיהום מדובר במספרים זניחים. כך למשל, עלויות זיהום האוויר של "נשר" בשנת 2022, עמדו על כ-400 מיליון שקלים ובשנה לאחר מכן, עלויות זיהום האוויר הגיעו לכמעט 700 מיליון שקל. כיוון שמדובר במפעל פרטי, לא ניתן לקבל מידע על אודות רווחי החברה ולהשוות אותם לקנסות.
בית הזיקוק אשדוד
בית הזיקוק באזור התעשייה אשדוד הוא אחד המזהמים ביותר בישראל: במדד ההשפעה הסביבתית האחרון של המשרד להגנת הסביבה, הוא הגיע למקום השלישי מבין כ-150 תעשיות ומפעלים. מנכ"ל המפעל עד לסוף השנה היה עמית כרמל שימש במגוון תפקידים באתר שבאשדוד במשך 16 השנים האחרונות.
כרמל שימש מנכ"ל וסמנכ"ל בחברה בעת שהוטלו שלושה מהעיצומים, כשהאחרון בהם הוטל סמוך לפרישתו, בגובה 7 מיליון שקלים. למעשה, בעשור האחרון המדינה השיתה 28 מיליון שקל על המפעל בשל עבירות סביבה. לשם השוואה, בשנת 2023 בלבד, הרווח הנקי של בית הזיקוק עמד על 116 מיליון דולר. יצויין כי העיצומים הנמוכים וזניחת המישור הפלילי האישי, נעשו גם במשמרת של השרות והשרים הקודמים, בהם תמר זנדברג, גילה גמליאל וזאב אלקין.
דוח הפליטות של המשרד להגנת הסביבה מצא כי עלויות זיהום האוויר של בית הזיקוק באשדוד לשנת 2023 הסתכמו ב-130.4 מיליון שקל לשנה. לסכום זה נוסף עוד כ-75 מיליון שקל, עלות פליטות גזי החממה של המפעל. תג המחיר אינו נשאר קבוע ובין השנים 2022 ו-2023 אף חלה עליה של 18% במחיר הזיהום וגזי החממה. לשם השוואה, עלויות הזיהום של אשדוד כולה עומדת על 158 מיליון, ולהם עוד גזי חממה בגובה 496 מיליון.
בזן
הזיהום ממפרץ חיפה הוא בין המתוקשרים בישראל. המאבק ארוך השנים אף הוביל לתוצאות, עם החלטת הממשלה הקודמת על פינויו של המפרץ. בין התעשיות המרכזיות בשטח העצום ומוכה הזיהום, משתרעת קבוצת בזן, שלה שלוש חברות בנות: גדיב, כרמל אולפינים ובית הזיקוק עצמו.
יש לציין כי למרות שבעשורים האחרונים חל שיפור באיכות האוויר במפרץ חיפה, בדוח שיצא בספטמבר האחרון, המשרד להגנת הסביבה מיקם את בתי הזיקוק בלבד במקום ה-7 מבין יותר מ-500 תעשיות מזהמות בארץ, עם עלויות זיהום ופליטות גזי חממה של 436 מיליון שקל בשנה.
מאז 2017 המשרד להגנת הסביבה השית על שלוש חברות בקבוצת בזן כ-26.5 מיליון שקל ועוד סכום של 5.3 מיליון שקלים בהליכים פלילים שאינם אישיים. לשם השוואה, בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024 החברה דיווחה על רווח של 95 מיליון דולר כאשר בתקופה המקבילה בשנת 2023, החברה דיווחה על רווח של 378 דולר.
יש לציין כי כל חברות הבנות שילמו בעשור האחרון קנסות על זיהום אוויר, לפחות פעם אחת. כך למשל, במשרד להגנת הסביבה השיתו על כרמל אולפינים קנס בגובה 2.7 מיליון שקלים. הקנס כמובן הופחת ולבסוף החברה שילמה 2.1 מיליון. באותה השנה החברה נקנסה שוב, הפעם במסגרת הליך פלילי, אז נאצלה להיפרד מ-450 אלף שקל. בשנת 2022 נפתח תיק בבית המשפט נגד החברה, שבסופו של דבר הומר לעיצום כספי נוסף בגובה מיליון שקל. זה כמובן לא הפריע לה לזהם פעם נוספת, ובחודש מאי לפני כשנה, במשרד להגנת הסביבה השיתו על החברה קנס בגובה 18.6 מיליון שקלים על זיהום אוויר, הפעם ללא הפחתות.
הקנסות לא פסחו גם על גדיב: בשנת 2017 גם חברת הבת קיבלה קנס בגובה 450 אלף שקלים. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2020 גדיב נקנסו ושילמו כ-600 אלף שקלים בשל אי-מילוי דרישות המשרד להקמת מתקן לטיפול בפליטות מזהמות וגזי חממה. בשנת 2023 נפתח תיק בבית משפט נגד החברה בשל עבירות סביבה, והיא חויבה לשלם חצי מיליון שקל נוספים. באותה השנה המשרד להגנת הסביבה השית נגדה קנס בגובה 3.6 מיליון שקלים בשל אירוע זיהום ים וקרקע. החברה שילמה לבסוף 2.8 שקלים לאחר הפחתה.
בבתי הזיקוק עצמם שילמו בשנת 2021 כמעט 900 אלף לאחר הפרה של תנאי היתר הרעלים, שהובילה לפיצוץ ולשרפה מקומית במפעל. בנוסף הושתו עוד ארבעה קנסות נוספים במסגרת ארבעה הליכים פלילים נגד החברה בגין עבירות סביבה: 600 אלף בשנת 2017, בשנת 2018 נאלצו לשלם 250 אלף, שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2020 שילמו 1.2 מיליון, ולפני כשנה בחודש מאי שני מיליון נוספים.
אלא שהקנסות של המשרד להגנת הסביבה ובית המשפט אינם היחידים. שורה של נושאי משרה בחברה קיבלו קנסות עצומים מבית משפט לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום, תוך התחייבות להמנע מביצוע עבירה, בסכום שעולה על 300 אלף שקלים בארבעה הליכים שונים. בין המשלמים, יריב גרץ שלפני כשנה בית משפט השלום בחיפה הרשיע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של זיהום אוויר. מהסדר הטיעון נמחק שמו של בכיר נוסף בחברה, עודי יעקב. גרץ ישלם 100 אלף שקל באופן אישי או ירצה עשרה חודשי מאסר.
