נתניהו וסמוטריץ' – זה הזמן שלכם להצליח איפה שלפיד נכשל

אלא אם כן יקרה משהו יוצא דופן בתהליך המו"מ הקואליציוני, בנימין נתניהו הוא שירכיב את הממשלה הבאה. בניגוד להבטחות הרבות שספק אם יש להן כיסוי, לנתניהו יש הזדמנות הפעם לקיים הבטחה של יאיר לפיד: להכניס את הממשלה חזרה לפרופרוציות.

בדיקה מקיפה ב"שקוף" בעבר העלתה שגודל הממשלה בישראל חריג ביחס למדינות רבות. לא מדובר רק בבזבוז הכסף שלנו, אלא בהחלשת הדמוקרטיה: התחקיר העלה כי לא רק מספר השרים בישראל גבוה במיוחד, אלא גם היחס בין מספר השרים למספר חברי הכנסת אדיר בהשוואה לעולם. למעשה, משהו כמו רבע מחברי הכנסת הם גם שרים. 

מספיק להיזכר בטייטלים כמו "שר הדיגיטל" או "שר המים" – תפקידים ריקים שהמציאה הממשלה ה-35 – כדי להבין את גודל האבסורד. משרד נוסף שקם ונפל בגלל גחמות פוליטיות הוא המשרד לנושאים אסטרטגיים, שסיקרנו כאן בעבר. ההחלטה להקים את המשרד, שנועד להיאבק בתופעת הדה לגיטימציה של ישראל, שאבה תקציבים ממשרדים אחרים מבלי לספק את הסחורה. גם הפירוק שלו לקח זמן רב וספק אם הושלם. משרד הדיגיטל הלאומי אפילו לא הצליח להתרומם, אבל גזל תשומת לב ניהולית רבה.

גם לממשלה הנוכחית לא חסרים משרדים מיותרים. חרף הצהרות לפיד שיגביל את הממשלה ל-18 שרים לכל היותר, הממשלה ה-36 הייתה אחת המנופחות שידעה ישראל, ובדומה לקודמתה נדדה בין 32-34 שרים – תלוי מתי אתם בודקים. תפקידים כמו "שרת התפוצות" ו"שר המודיעין" הם החשודים המידיים.

זה היה יכול להיות מצחיק, אילולא המחיר שתפקידים כאלה גובים. מעבר לתקציב הלשכה של כל שר מיותר – כ-3 מיליון שקלים בשנה – תהליך ההרכבה והפירוק של המשרדים עשוי להאמיר כבר לעשרות מיליונים. הגבלה ל-18 שרים עוד מראש במו"מ תחסוך לציבור כ-53 מיליון שקלים בשנה באופן ישיר – רק על גינוני השלטון (מנכ"ל, נהג, מנהל לשכה) – מבלי לכלול את העלות העקיפה.

מעבר לכך, עודף משרדים פוגע ישירות בשירות שכל אחד ואחת מאיתנו מקבלים מהמדינה – בשל עודף ביורוקרטיה. כשיותר ויותר משרדים נדרשים להסכים על החלטות משותפות, התהליך מתארך ונפגע. לפני כשנה העיתונאי שאול אמסטרדמסקי תיאר זאת בהרחבה בפרק בפודקאסט "חיות כיס": "כשיש משרדים שונים יש להם ייעוץ משפטי שונה וחשבויות שונות, אין משרד אחד שבו אפשר פשוט להחליט וזהו. אז לא מחליטים". 

בין היתר הוא הדגיש כי הממשלה לעיתים קורעת אגפים שלמים ממשרד אחד ומעבירה למשרד אחר, בשל לחצים פוליטיים. כך למשל, כשחיים כץ (הליכוד) מונה לשר הרווחה, הוא דרש מנתניהו שיחתכו את תחום התעסוקה והעבודה ממשרד הכלכלה ויעבירו אותו אליו. נתניהו הסכים. "דיברתי עם מישהי ממשרד הכלכלה שסיפרה לי שתהליך ההעברה הזה לקח שנה וחצי. שנה וחצי שבמהלכה השירות לציבור נפגע", סיפר אמסטרדמסקי בפרק.

מזל טוב: 8 סגני שרים מונו היום.

מה תפקידו של סגן שר?
שאלנו את המיועדים: אין להם מושג.
בדקנו בספר החוקים: אין חוק.
מצאנו החלטת יועמ"ש: שם התברר שמדובר בשוליה חסרת סמכות.

המשמעות האמיתית – עוד כסף מהכיס שלנו והחלשת הכנסת.

לכתבה המלאה של עידן בנימין:https://t.co/85qXuR7AUT pic.twitter.com/TfSBWhxgLG

— שקוף (@shakuf1) May 25, 2020

די לסגני השרים 

דרך נוספת להוציא את האוויר מהבלון המנופח היא לבטל את התואר המונפץ "סגן שר". כתבנו על כך בעבר ב"שקוף" ונכתוב זאת שוב: סגן שר הוא תואר ריק, חסר סמכויות. על פי מסמכי הנחיות היועמ"ש שעסקו בנושא, מדובר בשוליה מנהלית, תפקיד שתכליתו המקורית "לסייע לשר בעומס העבודה", כלומר לשמש כדובר השר בכנסת במענה על שאילתות ובהשתתפות בדיוני הוועדות. ה"סיוע" הזה (שיכול להינתן על ידי כל פקיד אחד במשרד), עולה כשני מיליון שקל בשנה. קיצוץ עשרה סגני שרים כבר יחסוך לנו 20 מיליון שקלים.

מי אחראי לשינוי? בראש ובראשונה כל אחד ואחת מחברי הכנסת שיוצאים מנקודת הנחה שהכנסת עצמה – בניגוד לממשלה – לא מספיק נחשקת. אל תחפשו רק את גינוני השלטון והשררה בממשלה. פיקוח על עבודת הרשות המבצעת וייצוג הציבור בכנסת חשובים לא פחות. 

גם אנחנו, הציבור, אחראים לשינוי: עלינו לדרוש מהקואליציה הבאה ומהמפלגות להן הצבענו לא להתייחס בהפקרות למשרדי הממשלה שלנו, ולא להמציא תפקידים חדשים התפורים למידותיה.