המשרד שלא באמת קם – בוטל: סופו של משרד הדיגיטל

בישיבתה האחרונה חיסלה הממשלה, בשעה טובה, את משרד הדיגיטל ואיתו משרדים מיותרים נוספים. לאחר כמה חודשים של סיקור הקמתו של המשרד החדש הבנו שמדובר בבלוף. הקמת משרד ממשלתי חדש בישראל דורשת זמן ומשאבים רבים. ואם הוא לא נעשה מטעמים ענייניים הממשלה הבאה תסגור אותו בהינף יד. לסיכום פועלו של המשרד – הנה כמה מ(חוסר) הישגיו.

עוד ב"שקוף":

• בבקשה: הפעם בלי סגני שרים
• דוברו של שר הדיגיטל מודה: אין לנו באמת משרד
• אם החוק הנורבגי יהיה פחות "ישראבלוף" – הוא יחזק את הכנסת

משרד הדיגיטל, שהוא למעשה משרד הדיגיטל ורשות החברות הממשלתיות, הוקם כדי לספק את תאוותו של ח"כ דוד אמסלם לתפקיד שר. לכן, ביולי 2020 החליטה הממשלה על העברת סמכויות למשרדו של אמסלם משלושה משרדי ממשלה שונים: רשות התקשוב הממשלתית הועברה ממשרד רה"מ; מיזם "ישראל דיגיטלית" הועבר מהמשרד לשוויון חברתי; האחריות על חוק החברות הממשלתיות שכוללת הפרטת חברות ומינוי דירקטורים הועברה ממשרד האוצר.

עוד הבטחות שניתנו לאמסלם ולא קוימו היו העברת נציבות שירות המדינה ומטה הסייבר למשרד. מה היה הקשר בין כל הנושאים האלו? ובכן, אין קשר. ככה רצו. 

סמכויות משלושה משרדים – אבל בלי מטה

רוב הישגיו של השר היו לייקים בפייסבוק על השתלחות תדירה ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ועימותים בלתי פוסקים עם הפקידות על הדובדבן שבקצפת – מינוי דירקטורים כפי שמתחשק לו. אחרי שנה פורק המשרד סוף סוף.

למעשה, הוא אף פעם לא היה קיים. אמסלם קיבל סמכויות. אבל ללא מטה מקצועי במשרד הוא לא יכול היה לעשות הרבה. מה שכן אושר היו כמה משרות פינוק ללשכת השר ולשכת המנכ"ל אבל ללא משרד ממשי. 

לשר אמסלם אושרו 13.5 משרות (יועצות, עוזרים, מנהלת לשכה, מזכירים ונהג) ועוד תשע משרות למנכ"ל. אבל אי אפשר היה להגיע עם זה רחוק. 

מנציבות שירות המדינה מסרו לנו אז כי "בשונה מכלל משרדי הממשלה הקטנים (בתרגום חופשי: משרדים מיותרים אחרים, ע.ב) שמקבלים את שירותי המטה ממשרד רה"מ או ממשרדים אחרים, במשרד הדיגיטל הלאומי בשל גודלו (היקף עובדים והיקף תקציבים), יוקם מטה עצמאי בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה. נושא הקמת מטה משרד הדיגיטל ומבנה המטה נמצא עדיין בבחינה מקצועית ובשיח עם המשרד, וטרם אושר סופית".  וזה, כאמור, לא הספיק לקרות. ובינואר השנה, חודשיים לפני הבחירות הודה בפנינו דובר השר ש"אין לנו באמת משרד".

הצמצום יימשך גם עם משרדי התפוצות והמודיעין?

עכשיו מפורק המשרד שבקושי קם. רשות החברות הממשלתיות חוזרת למשרד האוצר ומערך הדיגיטל ו"ישראל דיגיטלית" עוברות למשרד הכלכלה. משרדים נוספים, קיקיוניים לא פחות, שנסגרו בהחלטת הממשלה הנוכחית: משרד משאבי המים וההשכלה הגבוהה שהוקם לכבוד ח"כ זאב אלקין וחזר למקומו במשרד האנרגיה והחינוך בהתאמה; והמשרד לקידום קהילתי, שהוקם לכבוד ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, נסגר וסמכויותיו חזרו למשרד לביטחון הפנים. גם המשרד לנושאים אסטרטגיים נסגר, אם כי נראה שהליך קליטת העובדים במשרד החוץ, כפי שפרסמנו השבוע, עשוי להימשך זמן רב.

עוד משרדים מיותרים שטוב שייסגרו בהקדם האפשרי וסמכויותיהם יכולות לעבור למשרדים אחרים בקלות יחסית הם: משרד התפוצות והמשרד לשיתוף פעולה אזורי שיכולים לעבור גם הם למשרד החוץ כמו המשרד לנושאים אסטרטגיים; משרד המודיעין שלא ברור בכלל מה תפקידו מכיוון שגופי המודיעין יושבים תחת משרד רה"מ; והמשרד לענייני ירושלים שגם תפקידו מיותר. 

בכל מקרה, אנו מקווים שהקו שאותו מובילה הממשלה הנוכחית לצמצום משרדים ימשיך גם בממשלה הבאה. הציבור הישראלי לא צריך להמשיך לסבול ולממן לפוליטיקאים משרדי ממשלה מיותרים. ממשלות אפשר להקים גם עם מספר שרים קטן הרבה יותר וללא המצאות מוזרות. משרדי ממשלה אמורים לשרת את האזרחים ולא לשרת הקמת ממשלות.