בבקשה: הפעם בלי סגני שרים

עצם קיומו של התפקיד המיותר הזה מחליש את הכנסת, תכליתו היא - שב ואל תעשה כלום. אבל יש סיבה אחת שבגללה ראש הממשלה, כל ראש ממשלה, ירצה להמשיך לקיים אותו: כדי להחליש את הכנסת • נקווה שבממשלה הבאה לא נראה עוד סגנים | דעה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
סגני השרים פטין מולא ויואב בן צור, ארכיון. צילום: פלאש 90

נתחיל מהאמת הקרה והמרה: סגן שר זה תפקיד פח. אכן יש כיבודים למקבל התפקיד, שיכול להתהדר בתואר עצמו, ביועצים בלשכה, וברכב שרד בעלות כוללת של כ-2.2 מיליון שקלים בשנה מכספי משלם המסים. אבל הוא כלי ריק, חסר סמכויות ומשמש כדובר השר בכנסת במענה על שאילתות ובהשתתפות בדיוני הוועדות. 

עוד ב"שקוף":

אין הגדרה לתפקיד סגן שר בספר החוקים. על פי מסמכי הנחיות היועמ"ש שעסקו בנושא, מדובר בשוליה מנהלית, תפקיד חסר כל סמכות או אחריות, שתכליתו המקורית "לסייע לשר בעומס העבודה". וזו גם כוונת הממשלות לדורותיהן. למעשה, למעט מענה על שאילתות במליאה והתייצבות מדי פעם לדיוני הוועדות, את תפקידו יכול לבצע כל פקיד במשרד. סליחה, פקיד יכול לבצע אפילו יותר מאשר סגן שר כי השר יכול להאציל מסמכויותיו לפקיד אבל לא לסגן שר. וגם אם הוא עדיין משמש כח"כ הוא לא יכול להיות חבר בוועדות הכנסת, להגיש שאילתות ולפקח על עבודת הממשלה – כי הוא הממשלה. 

כל סגן כזה שממונה (כל סגני השרים בממשלה הקודמת, ה-34, היו גברים) מחליש את הכנסת כי הוא תופס כיסא של חבר כנסת (אלא אם כן התפטר בחוק נורבגי) ולא יכול לעשות כלום; הוא גם עשוי להפריע לעבודת השר – להתרוצץ במשרד ולחפש מה לעשות; הוא מבזבז לכם כסף – המשאבים שהיו יכולים להגיע לייצוג שלכם בכנסת מגיע לאדם שכל תפקידו הוא – שב ואל תעשה כלום.

הפתרון האפשרי – חוק נורבגי אמיתי

אז למה בכל מקרה ירצה ראש הממשלה (כל ראש ממשלה) למנות סגני שרים? המהלך מגדיל את השפעת הממשלה על הכנסת. סגן שר לא יכול להצביע אי אמון בממשלה. לדוגמה: אם מחר תעלה הצעת חוק שהממשלה מתנגדת לה אבל אותו סגן שר שהוא גם ח"כ תומך בה, אם תחליט האופוזיציה להגדיר את ההצבעה כאי אמון הוא יהיה חייב להצביע נגדה. הצבעת אי אמון משמעה כמו התפטרותו מהתפקיד. יותר מכך, הוא אפילו לא יכול להתבטא נגד עמדת הממשלה כי הוא נושא באחריות משותפת. בנוסף, כפי שציינו, הוא לא יכול לבצע את עבודת חבר הכנסת וכך מחליש עוד את כוחה של הכנסת. בקיצור, שווה כל שקל לראש ממשלה – חסר ערך לציבור.

דרך טובה להפריד בין הרשות המבצעת למחוקקת, שגם שווה את העלות הנוספת, הוא חוק נורבגי אמיתי. חוק שמחייב כל שר בממשלה להתפטר מהכנסת ולהכניס ח"כ חדש במקומו. החוק שהעבירו עד כה בישראל הוא חוק נורבגי כחול לבן שבו רק חלק מהשרים מתפטרים, אבל רק אם הם רוצים. חוק נורבגי שבו יהיו חייבים להתפטר יאפשר להם להתפנות לענייני משרדיהם, להוריד מהם את עומס העבודה בהצבעות בכנסת וגם יחזק את הכנסת עם ח"כים במשרה מלאה. 

בממשלה הקודמת כיהנו 9 סגני שרים. כולם מונו מטעמו של בנימין נתניהו. בממשלה הבאה אנחנו מצפים לא לראות כאלו. 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

  1. זה שהשרים לא עושים כלום, זה מילא, אני כבר מבין שלחדלי האישים האלה לא אכפת מהמדינה, אבל זה שיש גם סגני שרים שלא עושים כלום…..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.