הכאוס בין המבקר ליועמ"ש על מימון הגנת נתניהו: "מי קובע?"

מה קורה כשמבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מביעים שתי עמדות מנוגדות בבית המשפט? את השאלה הזאת שאלה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון נוסף שהתקיים השבוע על הסאגה האינסופית של מימון הגנתו המשפטית של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שהחלה כבר לפני ארבע שנים. המחזה האבסורדי הזה הדגיש שוב, כפי שגם חיות ציינה, את הצורך הדחוף בקביעת תקנון אתי לחברי הממשלה, דבר שלא נעשה במשך תקופה ארוכה. נזכיר שבפעם האחרונה שנדרשה על ידי בית המשפט לספק לכך תשובות, ענתה הממשלה שאין לה פנאי לזוטות מהסוג הזה בזמנים פוליטיים סוערים כל כך. 

"לצערי, ישבה ועדה מאוד רצינית על המדוכה, חיברה דוח, ביוזמת ממשלת אולמרט – וזה הוכנס למגירה ולא נעשה כלום", אמרה חיות בדיון בשבוע שעבר ביחס להקמת התקנון האתי. הדיון נקבע בעקבות עתירה של התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון שטענו כי על נתניהו להשיב את כל הכסף (300 אלף דולר) שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי ז"ל וכן להשיב את ההלוואה שאושרה לו בגובה 2 מיליון שקלים מאיש העסקים ספנסר פרטרידג'. נתניהו מתנגד לביטול האפשרות להאריך את מועד השבת ההלוואה לעשר שנים. הוא גם מסרב להחזיר את הכסף שקיבל ממיליקובסקי, כשוועדת ההיתרים ומבקר המדינה מגבים אותו. 

עו"ד אליה צונץ קולר שייצגה את מבקר המדינה טענה כי ההלוואה ניתנה בסמכות. לעומת זאת עו"ד רן רוזנברג שייצג את היועמ"ש טען כי מדובר במתנה אסורה. הכאוס הזה שנראה שאין לו סוף רק המחיש כמה חשוב לחוקק כללי אתיקה ברורים שיקלו על חברי הממשלה ועל שומרי הסף וימנעו פתח לשחיתות ציבורית.

"תיאור לא מדויק של המציאות"

ומה בעצם השתנה בעמדת הצדדים? לפני חצי שנה קבע היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט כי ההלוואה שלקח נתניהו מפרטרידג' אינה חוקית ועליו להחזיר את הסכום תוך שלוש שנים ללא אפשרות הארכה. בדיון נראה היה שנציגי משרד היועמ"ש מתקשים להסביר מדוע זה שינה את דעתו בנוגע להלוואה רק לאחר שהוגשו העתירות לבג"ץ.

מנדלבליט אימץ בפועל את טענות העותרות ואת מה שטענו פה כבר ביוני 2019: הלוואות לוקחים מהבנק ולא מחברים. במיוחד אם הם עדי תביעה במשפט שלך (פרטרידג' הוא עד מספר 286 בתיק). 

"יותר משנתיים לאחר נטילת ההלוואות קבע היועץ המשפטי לממשלה, לראשונה, במסגרת כתב התשובה מטעמו, כי נטילת ההלוואה על ידי ראש הממשלה לשעבר, מהווה קבלת מתנה אסורה לפי חוק המתנות", אמרה עו"ד צונץ-קולר.

לאחר שחיות הפנתה את תשומת ליבם של נציגי היועמ"ש להיפוך העמדה הזה, הם ניסו להסביר שהיועמ"ש לא באמת שינה את דעתו. "במענה לשאלת כבודה לגבי התפנית, פה אדייק, לא מדובר בתפנית אלא בעובדה שלא ננקטה עמדה", אמר רוזנברג.

"לא מדויק, ברמה העובדתית ננקטה עמדה, היועמ"ש הוא זה שניסח בעניין פרטרידג' הסכם ניגוד עניינים", אמרה חיות. "רואים לאורך כל הדרך, מובהר במכתבים של עוזרו הבכיר של היועמ"ש, שחוות הדעת שניתנה היא לניגוד העניינים גרידא ולא לחוק המתנות". ועוד היא הוסיפה על דברי עורך הדין: "צר לי, זה תיאור לא מדויק של המציאות".

"מישהו חשב שהוא הולך להיות ראש ממשלה?"

בתשובות שנתנו היועמ"ש והמבקר נחשפו גם תנאי ההלוואה שקיבל נתניהו מפרטרידג'. מדובר בהלוואה על סך שני מיליון שקלים, שאותה הוא אמור להחזיר תוך חמש שנים, עם אפשרות הארכה לעשר שנים, "לפי רצונו של הלווה". כלומר: תחזיר כשיהיה לך. 

נתניהו אמור לשלם על ההלוואה הזאת ריבית של פריים+1.5% (כשהריבית משולמת פעם בשנה) ואף העמיד חשבון נאמנות כבטוחה להלוואה על סך 3 מיליון שקלים. מאחר שהיועמ"ש מבין שנתניהו הסתמך על עמדת הוועדה למתן היתרים, שנסמכה גם על דעתו ההתחלתית, הוא ביקש כי התקופה שעליה הסכימו מראש (חמש שנים) לא תוארך לעשר כפי שנכתב ובטח שלא תהפוך בהמשך למענק. אך מדובר בתנאי שהוא למעשה בלתי ניתן ליישום מכיוון שאם ירצה פרטרידג' הוא יכול פשוט לתת לנתניהו סכום כפול כמתנה לאחר שיפרוש מהחיים הפוליטיים.

ביחס להלוואה ממיליקובסקי, בן דודו של נתניהו, ניסה עו"ד מיכאל רבליו שייצג את רה"מ לשעבר להסביר מדוע זכה האחרון לתמיכה של מיליקובסקי. לטענתו, בן הדוד אהב את נתניהו במיוחד ולכן תמך בו באופן שוטף עוד לפני שהיה לראש ממשלה. "נתניהו היה בארה"ב שנים ארוכות, נוצר ביניהם קשר שמטבע הדברים מחזק את הקשר המשפחתי", הסביר ראבליו בדיון. "הקשר הזה לא קשור בכלל לעובדה שמר נתניהו משמש ראש ממשלה. גם מר מיליקובסקי מעיד על כך. מישהו חשב שהוא הולך להיות ראש ממשלה?" 

אבן שאין לה הופכין

במהלך הדיון התחולל ויכוח ער על מי מוסמך לאשר מה, כשנזכיר – במשחק יש שלושה שחקנים מרכזיים: היועמ"ש, מבקר המדינה וועדת ההיתרים. "מי קובע למי פונים?", תהתה חיות. "מה קורה כשאין הסכמה בין שני הראשים האלה?".

• הסיפור שאינו נגמר: השאלות הפתוחות שנותרו מהדיון על מימון הגנת נתניהו
• בנימין ושרה נתניהו רכשו ביגוד מתקציב הציבור בכחצי מיליון שקל
• רה"מ נתניהו מבקש לקבל הלוואה למימון הגנתו המשפטית – המקרים של אולמרט ופואד מעידים למה זה כה בעייתי

רוזנברג הפנה את חיות לדוח ועדת שמגר (שתפקידה היה לגבש כללי אתיקה לחברי הממשלה) ואמר שלפי המלצת הוועדה יש להקים ועדת אתיקה לחברי הממשלה שתוכל לתת להם ייעוץ מקדים למי לפנות. מאז שנת 2008, אז הוגשו המלצות הוועדה – לא הוקמה כל ועדה כזאת.

"לצערי הרב, אף אחד לא טרח לתקף ולאשר את ההמלצות של המסמך הזה או להקים ועדות על פיו", אמרה חיות. "זו הצעה שלמרבה הצער כרגע עומדת כאבן שאין לה הופכין".

אתיקה? לממשלה אין זמן לזוטות מהסוג הזה

ההתנגשות החריגה הזאת שבין עמדות היועץ המשפטי לממשלה לבין מבקר המדינה וועדת ההיתרים היא תוצאה ישירה של המצב האבסורדי שבו אין כל כללי אתיקה מחייבים לחברי הממשלה. והמצב הזה משפיע גם במקרים מקוממים אחרים, כמו אלה שבהם חברי הממשלה מתמהמהים פעם אחר פעם בהגשת הסדרי ניגוד העניינים והצהרות ההון שלהם. 

שתי העותרות בנושא המימון המשפטי של נתניהו עוסקות גם בהסדרת התקנון. התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה בנושא עוד לפני שהממשלה התפרקה. אז היא טענה בתגובה כי אין לה ממש זמן לקבוע כללים כאלו. "הדבר אינו אפשרי בעת הזו, ואין כעת היתכנות לקידום הנושא בשים לב לאתגרים עמם מתמודדת הממשלה ולסדרי העדיפויות שעל הפרק, בהם נושאים דחופים יותר מן הנושא דנן", כתבו בתשובה לעתירה.

גם התנועה לטוהר המידות פנתה עוד באוקטובר 2021 לשר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה) בבקשה שיקבע כללי אתיקה מחייבים לשרי הממשלה. "בגופים ציבוריים רבים כבר קיים קוד אתי מקיף, ואילו בממשלה, הגורם השלטוני הבכיר ביותר, טרם נקבעו כללים שכאלה", כתבו אז בפנייה. התשובה של השר מעולם לא הגיעה.

מיד לאחר הבחירות נעלה את הנושא הזה שוב.