בשורה טובה: הצעת חוק שתגביר את ההגנה על חושפי שחיתות עברה את משוכת הוועדה

כשמיכאל מירב החליט לחשוף את השחיתות שגילה בתעשייה האווירית, הוא לא ידע עדיין איזה מסכת עינויים תעביר אותו המדינה. הייתה זו חשיפה בליבת ביטחון המדינה, שאף הביאה לחקירת משטרה נגד בכירים בתעשייה. מירב ואשתו ענתי החליטו ללכת נגד הזרם ועברו תקופה ארוכה וקשה בתהליך על רקע חשיפת השחיתות שלו: בודדו אותו משאר העובדים, לקחו לו סמכויות והטילו עליו אימה בדרכים שונות. 

• דעה: אחרי הסלמונלה – שטראוס צריכה לעודד עובדים זוטרים לחשוף שחיתויות
• המאבק בתנובה לימד אותי מה קורה לעובד שחושף שחיתות – ולמי שמעז לסייע לו
• נציבות שירות המדינה מנסה לסרס חוק שיגן על חושפי שחיתויות

כדי להרים את הראש מעל המים, הוא ביקש צו הגנה ממבקר המדינה, הליך שפתוח בפני כל חושף שחיתויות כדי שמקום העבודה לא יוכל להמשיך לפגוע בו או לגזול את תעסוקתו. אך עד הרגע שקיבל תשובה – עברו לא פחות משבע שנים תמימות. "הגשתי את הבקשה למבקר במאי 2012 ואת צו ההגנה קיבלנו רק בינואר 2019", הוא מספר.

לזמן ההמתנה הארוך היה מחיר כבד – נגזלה ממנו האפשרות להגיש תביעה משפטית. לכל חושף שחיתויות ישנה אפשרות לתבוע את מעסיקו בבית הדין לעבודה בשל התעמרות על רקע חשיפת שחיתות, אך חלון הזמנים לעשות זאת קצר מאוד – שנה בלבד. לא ניתן להגיש תביעה במקביל לבקשת צו הגנה – כי מבקר המדינה עלול לבטל את הצו בגלל שמתנהלת תביעה. כל חושף שחיתות נאלץ להמר באיזה מסלול כדאי לו ללכת – במקרה של מירב הוא הימר על המבקר. 

"פסלו חלק מהתביעה שלי בדיוק בגלל ההתיישנות. הצעת החוק הייתה עוזרת לי מאד", הוא מתאר. "ראיתי שמבקר המדינה נמרח ותבעתי בבית הדין לעבודה ושם אמרו לי 'פספסת, הזמן זה שנה'". במקרה זה הסיפור, למרות אורכו, הסתיים בטוב, ונפסקו למירב פיצויים של 550 אלף שקלים על ידי המבקר. אך חושפי שחיתויות אחרים עשויים לקבל תשובה שלילית לבקשת צו הגנה, כששערי בית המשפט ייסגרו גם הם בפניהם.

את המצב הזה מבקשת לתקן הצעת חוק של ח"כ נירה שפק (יש עתיד) שעברה אתמול (רביעי) בוועדת העבודה והרווחה לקראת קריאה שנייה ושלישית. עד היום הייתה לכל חושף שנה בלבד להגיש תביעה בבית המשפט – כעת הזמן הוארך לשנתיים. בנוסף, אם יחליטו קודם כל להגיש תביעה לבית המשפט ורק לאחר מכן לפנות לקבלת צו הגנה ממבקר המדינה – יהיו להם שלוש שנים לפנות למבקר. הצעת החוק תאפשר להם למצות ברוב המקרים את שני הערוצים.

"לא תפתח מהדורות"

בחדר הוועדה ניכרה התרגשות נוכח אישור הצעת החוק – אך בצדה גם מודעות לחוסר ההתעניינות התקשורתית בנושא החשוב. "מרגש שזו הצעת החוק הראשונה שלי. היא אמנם לא תפתח מהדורות – אבל בשביל זה אני פה", אמרה ח"כ שפק, מגישת ההצעה. "הייתי רוצה שזה (זמן ההתיישנות, ע.ב) יהיה ארוך יותר אבל זה היה חלק מהמשא ומתן". 

ואכן, כפי שראינו במעקב "שקוף", ההצעה רוככה ועברה שינויים מרגע שהוגשה. ההצעה במקור ביקשה להאריך את התקופה לשבע שנים במקום שנה. אך במהלך הדיונים על החוק ולאור התנגדות נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים קוצרה התקופה לחמש שנים בסך הכל – כלומר ניתן להגיש תביעה תוך שלוש שנים, כשתקופת ההמתנה למבקר המדינה לא נספרת עד תקופה של שנתיים. 

סעיף נוסף שאותו ניסו להוריד היה ביטול הקפאת תקופת ההתיישנות – התקופה שמבקשת לעצור את הזמן עד תום בירור התלונה. כלומר, אם חושף שחיתות מבקש הגנה ממבקר המדינה, זמן הבדיקה לא ייספר בתקופת ההתיישנות. אך הסעיף נשאר לבסוף כך שתקופת ההתיישנות תיעצר. 

על מנת לבחון את השפעת ההצעה בשטח, ח"כ שפק ביקשה מהוועדה לעקוב מדי תקופה ולבדוק כמה הליכים עוברים את רף השנה וחצי אצל המבקר. אם המבקר יתמהמה יתר על המידה, היא תשקול להאריך עוד את תקופת ההתיישנות ואף לבדוק כיצד מטפלים במקרים כאלו. יו"ר הוועדה אפרת רייטן הסכימה והבטיחה גם היא כי מדי שנה וחצי יתקיים דיון מעקב בוועדה. 

דיוני מעקב כאלה חשובים, בעיקר כשזהות המבקר הספציפי יכולה להשפיע על המדיניות ביחס לחושפי שחיתויות. "זו תמיד שאלה איך מפרשים זאת, מה שנקרא 'רוח המפקד'", מסביר ל"שקוף" עו"ד חי בר-אל, יו"ר עמותת עוגן להגנה על חושפי שחיתות ומחבר הספר "גיבורים בעל כורחם". "אני זוכר שאצל המבקר יוסף שפירא, למרות שהפקידות רצתה לזרוק דברים שהיא לא רצתה לטפל בהם, כמו תיקים שהיו במקביל בבית משפט, הוא היה מוכן לקחת מקרים מסוימים כדי להשתמש בהם לעשות שינוי. אבל זה די פרוץ. אצל המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן, אין בכלל טעם לפנות. אני מרחיק את עצמי ממנו לחלוטין ופונה ישר לבית המשפט".

"אנו מברכים על כוונת הוועדה לעקוב אחר עבודת מבקר המדינה, כיום יש לנו תיק שנמשך כבר שנתיים וחצי", אמר בדיון עו"ד תומר נאור, מנהל מחלקת חקיקה בתנועה לאיכות השלטון. "אני מתחבר לדברים של שפק שאמרה כי זה לא יפתח הערב מהדורות, אבל זה חוק שיש לו משמעות אדירה לאנשים טובים שאיבדו את כל עולמם. היום המחוקק אומר להם 'אנחנו רואים אתכם'". נאור ציין גם את המקרה של מירב שהטיפול בעניינו ארך שבע שנים וביקש כי הוועדה באמת תעקוב אחר הנושא.