מכריעים גורלות בחמש דקות, ללא שכר: הממשלה מקדמת לראשונה תגמול לחברי מועצה ברשויות

מה אתם יודעים על חברי המועצה המקומית שבה אתם חיים? כמה שעות הם עובדים ביום, על איזה תחומים מחיי היום יום שלכם הם מקבלים החלטות חשובות, ומה התגמול שהם מקבלים עבור עבודתם החשובה? ועדת הפנים קיימה השבוע דיון ראשון בהצעת חוק שנועדה לקבוע לראשונה תגמול עבור חברי מועצות מקומיות, שהיום ממלאים תפקיד, לעיתים תובעני ביותר, בהתנדבות. 

המשתתפים בדיון היו בין היתר חברי מועצות מקומיות בעבר ובהווה שמכירים מקרוב את השטח והעידו על המצב. בנוסף הוצגו נתונים מהעולם, שלפיהם ישראל מפגרת בהרבה אחרי מדינות רבות באירופה שכבר מתגמלות את חברי המועצות המקומיות בהן. 

יו"ר הוועדה יעקב אשר (יהדות התורה) הבהיר כי בכוונתו לקדם בזריזות ככל הניתן את הצעת החוק הממשלתית, וקרא למשתתפים וחברי הוועדה שלא לנסות ולהרחיב את ההצעה. "אפשר לצלול עכשיו לרפורמה ענקית בעניין הזה, אבל אז על זה אומר הפסוק האויב של הטוב הוא הטוב ביותר", אמר אשר. "זה יהיה בבחינת תפסת מרובה לא תפסת". בכך התכוון אשר שהצעת החוק הנוכחית כוללת קביעת תגמול עבור חברי מועצות ולא קביעת שכר מלא. "רוצים קודם כל הכרה בכך שחבר מועצה הוא לא סתם איזה אורח לרגע".

אשר הבהיר כי בשלב הראשון, לא צפויים חברי מועצה לקבל שכר קבוע. "זה לא יחסי עובד מעביד", אמר. "אנחנו מדברים על הכרה, הכרה שתבוא בצורה של תגמול בסיסי".

חברת הכנסת אפרת רייטן (עבודה) הסבירה את חשיבותו של חבר המועצה במבנה הרשות המקומית: "המגע הזה בין האזרח למי שמייצג אותו בשלטון המקומי, יש לזה חשיבות מצויינת ועמוקה". לצד תמיכתה בהצעת החוק היא הבהירה כי לעמדתה יש לחשוב גם על הצעדים הבאים: "אפשר לפתוח איזה שהיא פריזמה ולגבש מתווה לטווח הארוך. כי המשמעות היא גם בחיזוק אופוזיציה ברשויות המקומיות".

הח"כ לשעבר וראש עיריית רעננה לשעבר איתן גינזבורג, אמר בדיון כי "הרשויות המקומיות בישראל הן רשות שלטונית עצמאית, ויש להן נבחרי ציבור שנבחרים, והם מנהלים קשר יום יומי עם תושבי היישוב. הם עושים את זה לא לצורך קבלת גמול כספי ולא לצורך קבלת הטבות, כי אין הטבות, אלא מתוך אמונה אמיתית בשליחות הציבורית שלהם, מתוך רצון לשפר את חיי הקהילה, את חיי היישוב. אני חושב שאנחנו אחת המדינות האחרונות שלא משלמות לחברי מועצה נבחרים ברשויות מקומיות. דוח של המ.מ.מ (מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ש.ב) הראה את זה.

"הבסיס בתפיסה צריך להיות שמעצם היותך חבר מועצה אתה מקבל גמול", המשיך גינזבורג. "חייב להיות מינימום ובסיס שהוא מקבל גמול על עצם היותו, על עצם הזה שהוא מייצג ציבור. עצם זה שהוא נפגש עם תושבים, הולך לאירועים".

גינזבורג גם הוסיף ביחס לטענות השלטון המקומי והשלטון האזורי, שכינו את הצעת החוק "מחטף" בנייר עמדה שהגישו לוועדה, מכיוון שהחוק משית את עלויות התגמול על קופת הרשות המקומית. "המעמסה הכספית על היישוב היא לא כפי שמנסים לצייר אותה", אמר. "הטיעון הזה, שיכול להיות שיעלה, צריך מיד להוריד אותו מהשולחן".

בשל הטיעון הזה ביקש מנכ"ל השלטון האזורי איציק אשכנזי להחריג מהחוק של המועצות האזוריות. הוא הסביר זאת בכך ש"המבנה במועצות האזוריות הוא שונה מרשות, יש שם אגודות שיתופיות, יש ועדים, כמות חברי המועצה היא קצת שונה ממה שקורה בעיר. כל הצעת חוק הזאת היא עדיין לא מבושלת כמו שצריך".

"בסוף יש פוליטיקה"

מגי סלוואגר, חברת מועצה בעיריית רחובות, הביעה את החשש שלפיו העובדה שהתגמול לחברי המועצה יגיע מקופת העירייה עלולה "להביא לידי שימוש בתגמול כתגמול פוליטי". יו"ר הוועדה אשר ענה על כך כי "אף אחד לא עושה לך טובה. כל אחד עושה פשוט את העבודה שלו. ראש עיר לא בא עם מעטפה ואומר לך בבקשה, ואם לא תתנהגי יפה זה יעוכב לך לשבועיים. אין דבר כזה".

"או-קיי, זה, זה באמת אופטימי להגיד את זה, אבל בסוף בסוף יש פוליטיקה ברשות המקומית", ענתה סלוואגר. "לשים את הגמול הזה בידיים של הרשות המקומית עלול להביא לחוסר אחידות וחוסר שוויון בין רשויות מקומיות איתנות לכאלה שפחות".

רועי ברזילי, ממלא מקום ראש עיריית רמת גן, טען כי ישראל נמצאת ביחס למדינות אחרות בעולם ב"גירעון דמוקרטי". "חשוב לסגור אותו גם במונחים דמוקרטיים וגם במונחים תפעוליים כי אנחנו מקבלים החלטות באמת מטורפות" אמר ברזילי. כדי להמחיש את החשיבות שיש בעיניו לתפקיד חבר המועצה הוא תיאר: "היום יצאתי מוועדת בניין עיר אחרי 30  נושאים, שכל אחד מהם יש לו אלמנט של למעלה מ-2.5 מיליון שקל. ובכל החלטה כזאת שאמורים להיות 11 חברים נמצאים 3 או 4 חברים. אנחנו מקבלים אותה בחמש דקות, כששופטים יושבים על זה 7 או 8 שעות ולא מבינים עד כמה יש חשיבות מרכזית לאותם עקרונות שאנחנו דנים בהם בוועדות ובמקומות אחרים. אם אנחנו נמשיך להתייחס לזה בזלזול אלה התוצאות שגם נקבל".

"ומה יש לנו היום במועצות הערים? יש שלושה סוגים של אנשים שנמצאים שם: אנשים מבוגרים מדי שחיים על הפנסיה שלהם, או אנשים עשירים מדי שיכולים להרשות לעצמם לעבוד גם בגילאים יותר נמוכים ולהתנדב בגילאים נמוכים יותר, או מושחתים מדי, כאלה שהפכו את המועצה למקום לקרדום לחפור בו".

יעל ביטון דה לאנגה, חברת מועצת העיר ירושלים התייחסה לעובדה שבמדינות רבות באירופה חברי מועצות כבר מקבלים שכר או תגמול. "זה מוזר שדווקא בישראל, זה (הרשות המקומית, ש.ב) בדיוק המקום שבו נעשית עיקר העבודה שנוגעת לאדם לחיים האמיתיים, שדווקא שם אנחנו לא מאפשרים לאנשים מצוינים שלא יכולים להרשות לעצמם להתנדב". על עבודתה שלה עצמה העידה כי "אני עובדת יום ולילה בפניות ציבור, שזה הדבר הכי חשוב שאנחנו עושים. מזה אנחנו לומדים הכי הרבה ומשם אנחנו מתקנים הכי הרבה לטובה האמיתית של הציבור. אז תבינו כמה שעות ולילות ושישי ומוצאי שבתות".

"מישהו מכם היה מוכן לעבוד בהתנדבות?"

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב יפו ומי שמכהנת במועצת העיר כ-20 שנה, הוסיפה את ראייתה ביחס לכוח הפוליטי של ראש העיר ביחס לחברי המועצה. "אני רואה כיצד השלטון המקומי מבוסס על דיני העיריות שמקנים את מירב הסמכויות לראש עיר כמעט באבסולוטיות, יותר גדולה מראש ממשלה", אמרה. "רשת הבלמים הדמוקרטית היחידה לעשייה המוניציפלית, זה הכוח של חברי מועצה. בהינתן שחברי מועצה לא מקבלים שכר, אז אנחנו מחלישים את הדמוקרטיה המקומית מפני שאין להם את הזמן להשקיע את העבודה שנדרשת כדי לייצג ציבור כדי להשתתף בוועדות. ולכן הנושא הזה של תגמול לחברי מועצה הוא קריטי". 

קטי פיאסצקי, משנה לראש עיריית בת ים שאינה מקבל שכר, תיארה: "אני חברת מועצה כבר 11 שנים, מרבית שנותיי היו באופוזיציה, כיום אני מחזיקה 6 תיקים: רווחה, תחבורה, איכות סביבה, בעלי חיים, נשים, קהילה גאה. חברה ב-10 ועדות, ביניהן תכנון ובניה, כספים ויושבת ראש של הוועדה למאבק בנגע הסמים. אין לי לשכה, אין לי עוזרים, אין לי שירותי משרד ואני עובדת בעבודה נוספת כי אני צריכה לפרנס את הבית שלי. במהלך ה-11 שנים האלה גם ילדתי שתי ילדות. אני למעשה עובדת בשלוש עבודות. עכשיו אני רוצה לשאול: מישהו מכם היה מוכן לעשות את העבודה שלו בהתנדבות? מישהו מכם היה מוכן לעשות את העבודה שלו ב-30% מהשכר שאתם מקבלים? כנראה שלא".

"החיים 11 שנים ככה הם בלתי אפשריים", המשיכה פיאסצקי. "אני באמת חברת מועצה מאוד מאוד מאוד פעילה. יש הרבה מאוד כאלה בארץ, מכל הסיעות. הנחת המוצא שאנשים מגיעים מתוך שליחות – היא לא תמיד נכונה. אני חושבת שהתפקיד שלנו כנבחרי ציבור, בדיוק כמו החברים שנבחרו לבית הזה, הוא לקבל שכר עבור העבודה שלנו. אני מנהלת לעצמי את היומן, נפגשת עם אנשים בגינות ובבתי קפה. זה דבר שהוא בלתי סביר".