האם מירי רגב פעלה בסמכות כשאסרה יציאת ישראלים מנתב"ג?

ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים מחר (שני) דיון בנושא השבת הישראלים שנתקעו בחו"ל בעקבות המלחמה מול איראן, וגם באיסור שהטילה הממשלה על יציאת אזרחים ישראלים בטיסות החילוץ. ההחלטה גררה ביקורת נוקבת ומספר פניות לקראת הגשת עתירה לבג"ץ בנושא. בדיון צפויים נציגי הממשלה להתמודד עם סוגיה שלטענת נציגי החברה האזרחית, טרם הובהרה: האם לשרת התחבורה מירי רגב הייתה סמכות לאסור על הטיסות היוצאות?

הקושי לצאת או להיכנס לישראל עורר ביקורת רבה, בשל המצבים הקשים שנכפו על אזרחים: בני זוג שנפרדו ללא יכולת להתאחד זה עם זה בשעת מלחמה, אנשים הזקוקים לטיפול רפואי ונותרו ללא מענה, אזרחים שקרוביהם נפטרו והם אינם יכולים לנכוח בהלוויותיהם, ועוד ועוד. בתחילה נסגר המרחב האווירי בשל חשש ביטחוני. לאחר מכן הותרו טיסות חילוץ, אך בעקבות האיסור – רבות מהן יצאו ריקות, מה שעורר ביקורת נוספת.

עורכי דין, פעילים חברתיים וארגוני זכויות אדם טענו שמדובר בפגיעה חמורה בזכות חוקתית לצאת מישראל, ללא מקור סמכות חוקי ברור וללא מידתיות. ביום חמישי האחרון, רגב שינתה מדיניות והודיעה כי מיום שני יתאפשר בהדרגה גם לישראלים לטוס לחו"ל, לפי קריטריונים מוגדרים. במסיבת עיתונאים אמרה: "נתחיל לאפשר יציאת אזרחים לחו"ל החל מיום שני. ניתן עדיפות לתיירים, דיפלומטים, משלחות ספורט ונוער ורק בסוף ישראלים שרוצים לבלות בחו"ל". 

אלא שדיווח בכלכליסט העלה כי אתמול חברת ישראייר פתחה מכירת כרטיסים ליציאה מהארץ ובוטלה הדרישה לוועדת חריגים. "באופן מפתיע אף אחד לא התבקש להציג אישור מוועדת חריגים, זאת בניגוד להכרזתה של שרת התחבורה, מירי רגב, במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר", כך לפי הכתבה.

הפער בין ההצהרות של משרד התחבורה לבין המצב בפועל, כמו גם חוקיות ההחלטה הראשונית של רגב, עשויים להתברר בדיון שייערך מחר בוועדת הכלכלה, לבקשת שלושה חברי כנסת מהאופוזיציה – עודד פורר (ישראל ביתנו), אפרת רייטן (עבודה) ומירב בן ארי (יש עתיד).

במכתב שכתבו ליו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) הסבירו: "מרגע שהחל מבצע 'עם כלביא' מצויה ישראל הלכה למעשה במעין סגר אווירי, והטיסות הנכנסות והיוצאות בוטלו לאלתר. […] אזרחים הנזקקים ליציאה מהארץ לצרכים רפואיים, עסקיים או אחרים הנדרשים בדחיפות, מגלים שניתנה בחשאי הנחייה לאסור יציאת ישראלים מהארץ מבלי לפרט את התנאים והסיבות".

עוד כתבו, כי "חופש התנועה הוא זכות חוקתית בעלת חשיבות רבה ולא בכדי זכות זו מעוגנת באופן מפורש בסעיף 6 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי 'כל אדם חופשי לצאת מישראל'. החלטה כאמור של הממשלה, הפוגעת בצורה קשה בזכות חוקתית, צריכה להתקבל, אם בכלל, תוך ניסיון לשמור על חופש התנועה ככל הניתן, ואיזון בין הצרכים הביטחוניים לצורך לשמור על זכויות יסוד של הפרט. 

"זאת ועוד, נוכח המשבר עומדת האוכלוסייה מבולבלת ללא יכולת להבין לאיזה גורם ממשלתי לפנות, מהם התנאים וכיצד ניתן לסייע לחזרה לישראל או ליציאה ממנה", הוסיפו הח"כים.

בדיון מחר צפויים להשתתף גם נציגים של התנועה לאיכות השלטון, ושל המטה האזרחי לשמיים פתוחים שפועלים נגד החלטות הממשלה ומשרד התחבורה בנושא. באגודה לזכויות האזרח כתבו בפנייה לשרת התחבורה מירי רגב כי "פגיעה בזכות לצאת מהארץ תיתכן אך ורק בחוק, או מכוח הסמכה מפורשת בחוק, ועליה להלום את ערכיה של מדינת ישראל, להיות לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש". 

באגודה הסבירו כי פסיקות עבר של בית המשפט לא הכריעו בשאלה האם לשרת התחבורה נתונה כלל הסמכות לשלול את זכות זו, או לשר הפנים.

"ספק רב האם מצויה בידי שרת התחבורה סמכות להטיל איסור גורף על יציאה של אזרחים ישראלים מהארץ באמצעות טיסות", כתבו באגודה. "משום כך, נבקשכם להודיענו בדחיפות מהו מקור הסמכות לאיסור זה. בנוסף, ככל שלטעמכם יש לשרת התחבורה סמכות לאסור על יציאה מהארץ בטיסות, ומטרת האיסור הינה לתכלית ראויה, הרי שעל הפגיעה להיות מידתית. אפילו היו מותקנות בעניין זה תקנות שעת חירום, הרי ששלילת הזכות או הגבלתה חייבת להיות 'לתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש'. הגבלת הזכות אינה יכולה להיות גורפת ואינה יכולה להימשך לזמן בלתי מוגבל". 

"זכות היציאה מהארץ נחוצה למימוש שורה ארוכה של זכויות אדם", הוסיפו באגודה, וציטטו מפסק דין של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות: "שלילת הזכויות לצאת ממדינת ישראל ולהיכנס אליה מובילה לרוב לפגיעה בזכויות יסוד נוספות, ומכאן החשיבות הרבה שיש לייחס להגנה עליהן".

סוגיית חופש התנועה תעלה גם בדיון נפרד מחר בוועדת החוקה, בעקבות תלונה של ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) בדבר חסימת הגישה לאתרי תפילה בעיר העתיקה בירושלים, באופן הפוגע בחופש התנועה ובחופש דת ופולחן. "לטענת קציני המשטרה, ההגבלות נגזרות מהנחיות פיקוד העורף, אך אין בנמצא פרסום רשמי המעגן זאת, ואין כל שקיפות ביחס למקור הסמכות, היקפה או מגבלותיה. אבקש מכבודו לפעול לכינוס ועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך דיון דחוף בבחינת חוקיות המהלך (ומהלכים דומים במקרים אחרים), מקור הסמכות המינהלית המאפשר אותו, והאיזונים הנדרשים".