21:19

"חובה מוסרית": ההצעה להקל על חושפי שחיתויות להגיש תביעות משפטיות

חברת הכנסת נירה שפק מיש עתיד מקדמת הצעה שתאפשר לחושפי שחיתויות לפנות גם למבקר המדינה וגם לבתי הדין לעבודה, דבר שבפועל אינו מתאפשר כיום • הנתונים מראים - גם מי שפונה לקבל צו הגנה ממבקר המדינה - לא תמיד יזכה בו • ואילו עוד פתרונות ראוי לשקול כדי להגן על חושפי שחיתות?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יו"ר ועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן (צילום: אתר הכנסת)

מה קורה לאדם שחשף מקרי שחיתות במקום עבודתו? מה הוא יכול לעשות כדי להגן על תנאי התעסוקה שלו, או להגן על עצמו במקרה שינסו לפגוע בהם? הצעת חוק חדשה מנסה להרחיב את האפשרות של חושפי השחיתויות להגיש תביעות בבתי הדין לעבודה, גם אחרי שמבקר המדינה יסיים את הטיפול בעניינם.

עוד ב"שקוף":

ועדת העבודה והרווחה דנה השבוע בהצעה, שמבקשת להאריך משנה אחת לשבע שנים את האפשרות של חושף שחיתות להגיש תביעה לבית דין לעבודה בגין פגיעה במעמדו. לבית הדין יש סמכות לפסוק לעובד פיצויים של עד 500 אלף שקלים ולתת צו המורה למעסיק להשיב את העובד אם פוטר. 

הצורך בהארכת משך הזמן להגשת תביעה עולה משום שעובד שחשף מעשי שחיתות יכול למעשה לפעול בשני אפיקים שונים, ששניהם מוגבלים בזמן. פרט לפנייה לבית דין לעבודה, יכול חושף השחיתויות לפנות גם למשרד מבקר המדינה למען הגנה על זכויותיו. לשם כך יש לו שנה בלבד. מה שמחריף את הבעיה זו העובדה שלחושף השחיתות אין אפשרות לפנות בשני אפיקי הסיוע בו זמנית – דבר שלמעשה מייתר את האפיק שבו לא בחר מלכתחילה. 

הצעת החוק של שפק, שהוגשה במקור עם סגן השר יואב סגלוביץ' ובעבר על ידי רחל עזריה בכנסת ה-20, באה להאריך את התקופה לשבע שנים. היא גם מבקשת לעצור את הזמן עד תום בירור התלונה. כלומר, אם חושף שחיתות מבקש הגנה ממבקר המדינה, זמן הבדיקה לא ייספר בתקופת ההתיישנות. 

"תהליך ממושך שלוקח מאנשים אמיצים מאמץ נפשי רב"

יוזמת החוק, ח"כ נירה שפק (יש עתיד) המחישה בדיון את הנזק שעלול להיגרם לאדם שחשף שחיתות, וסיפרה על ילדה שגדלה בצל הנידוי של אביה – בגלל שחשף שחיתות במקום עבודתו. "אבא שלה פוטר רק כי היה חושף שחיתות", אמרה שפק. "הוא אפילו לא ידע שהוא חושף שחיתות, לא הייתה הגדרה כזו. גם היום אותו אבא של אותה ילדה שהיא כבר גדולה, עדיין לא מוכן שיחשפו את הסיפור שלו. הוא מוכה עד יום מותו בעניין הזה והוא חי עם זה סגור בביתו… עשרות שנים אחרי". עוד הוסיפה כי "יש לנו חובה מוסרית וציבורית להילחם בשחיתות ציבורית. חשיפה שכזו היא תהליך ממושך, שנוטל מאנשים אמיצים מאמץ נפשי רב – ויש לאפשר להם פיצוי – גם בחלוף זמן מהחשיפה". 

היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, עו"ד רון דול, תמך אף הוא בהצעה, אך סייג וטען כי "הסיבות הגורמות לחושפי שחיתות להימנע מכך (פנייה למבקר או לבית הדין לעבודה) הן רבות – והזמן הקצר כיום – איננו אחד מהם". ההארכה, לדבריו, לא תוביל לאכיפה טובה יותר.

גם במשרד המשפטים העלו סייג למשך הזמן הממושך בו ניתן לתבוע את המעסיק, על פי ההצעה. "(ההארכה) תקשה על המעסיק להוכיח את כוונותיו, וכן את היכולת ליישם יחסי עבודה בתקופה כה ארוכה של שנים", אמרה עו"ד שקד קרפ, נציגת משרד המשפטים. 

צו הגנה מהמבקר? ברוב המקרים זה לא נגמר כך

ויש עוד בעיה שנוגעת למרחב הזמן שיש בידי חושף השחיתות כדי לפנות לסיוע מהמדינה: במקרים רבים מעשי ההתנכלות שמהם הוא סובל מתרחשים לאורך זמן. לדברי עו"ד רחל אל-שי רוזנפלד מהמחלקה להגנה על חושפי שחיתויות בתנועה לאיכות השלטון, "יש מחלוקת בפסיקה סביב השאלה אם הכוונה למעשה ההתנכלות הראשון שעובד חווה במקום העבודה לאחר שחשף אירוע שחיתות, או למעשה ההתנכלות האחרון". עוד היא הוסיפה כי "נקודה זאת רלוונטית במיוחד לאור העובדה שפעמים רבות מדובר במסכת של התנכלות מתמשכת שמתחילה מאירועים קטנים וממשיכה לגדול בחלוף הזמן כשמעשי ההתנכלות הולכים ומחמירים".  

מבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי "רוב התלונות מוגשות סמוך לאחר זימון העובד לשימוע או לבירור משמעתי". זמן הטיפול הממוצע בתיקי התלונה עומד על כ-200 ימים ובתיקים מורכבים אף שנה. וכך למעשה נמנעת מראש האפשרות להגיש גם תביעה בבית הדין לעבודה. במ.מ.מ לא קיבלו מידע הנוגע לתביעות של חושפי שחיתות ממערכת בתי המשפט. ממערכת המשפט נמסר למ.מ.מ כי "אין באפשרותם לספק נתונים אלה כיוון שאין ברשותם מערכת ממוחשבת היודעת לשלוף ולפלח את הנתונים הקיימים לפי הצורך המבוקש".

ומה אומרים הנתונים על אפיק הסיוע הנוסף – הפנייה למבקר המדינה? כיום נראה שגם אם תפנו לבקש צו הגנה מהמבקר – לא בהכרח תזכו לו. מנתוני המ.מ.מ עולה כי חלק גדול מההליכים מסתיים באיזו פשרה, וכי חלה ירידה בשנת 2020 מכ-20 ל-10 סעדים שניתנו לחושפי השחיתות. עם זאת, במ.מ.מ מצביעים על כך שבגלל המספרים הקטנים יחסית קשה כרגע להצביע על מגמה כלשהי. במ.מ.מ לא קיבלו ממבקר המדינה את המידע על הסעדים שניתנו לעובדים חושפי שחיתות אלא רק טווח סכומים כללי שעומד על 5,000-400,000 שקלים. 

להרחיק דווקא את המעסיק המתנכל?

אם כך, הארכת המועד הקבוע בחוק עשוי לעזור אבל לא בטוח שהוא הפתרון המיטבי. על פי הדוח של המ.מ.מ, "ד"ר דורון נבות, חוקר שחיתות פוליטית באוניברסיטת חיפה, מציע בין היתר לשנות את הסעד הניתן לחושפי השחיתות ובמקום להתבסס על חזרתם למקום העבודה, לפעול לשלבם במקום עבודה טוב יותר ולקבל פיצויים נדיבים יותר". עוד נכתב בהצעתו כי "יש לשקול להעניק למבקר המדינה או לבית הדין סמכות להעביר מנהל שהתנכל לחושף שחיתות הן מתפקידו והן מהארגון שבו פעל. צעד זה נועד ליצור הרתעה ולמנוע התעללויות או לכל הפחות למנוע התנכלויות".

עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התוכנית למאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ממליצה לעגן בחוק את חשיפת מעשי השחיתות כחובת דיווח במישור המשמעתי. כלומר, להפוך את אי הדיווח לעבירה בפני עצמה.

תומך בהצעת החוק. מבקר המדינה (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

במהלך הדיון בהצעת החוק עלה כי מבקר המדינה, שכפי שהראינו הוא שחקן משמעותי במאבק, לא שלח נציגים לישיבה. יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן אמרה שממשרד המבקר מסרו ש"הם מגיעים אך ורק לדיונים בוועדה לביקורת המדינה". 

פנינו למשרד מבקר המדינה וביקשנו את התייחסותו לדברים שנאמרו, ושם אמרו כי "מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור רואה חשיבות רבה לשמש כתובת לחושפי שחיתויות והמשרד עוסק בכך רבות. בחוק מבקר המדינה נקבע כי הקשר עם הכנסת יבוצע באמצעות הוועדה לביקורת המדינה בה נידונים דוחות הביקורת". 

עוד הוסיפו במשרד כי רק סעיף אחד בהצעת החוק המדוברת רלוונטי אליהם, זה שקובע כי מרוץ הזמן יעצור עם פניית חושף השחיתות למשרד המבקר או לבית הדין לעבודה, וכי המבקר תומך עקרונית בסעיף. לכן, לדבריו, לא היה צורך בשליחת נציגים.

כך או אחרת, יש לקוות שמשרד מבקר המדינה וחברי הכנסת יקדמו בהקדם פתרון עבור כל אדם שנחשף למעשי שחיתות, פעל להעברתם לרשויות המוסמכות – ונפגע בשל כך. רצוי כי התיקון הזה יהיה קריאת כיוון לתיקוני חקיקה נוספים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. אני פניתי למשרד מבקר המדינה היתיחסו אלי יפה כמה פעמים בכמה נושאים.חלקם נפתרו וחלקם כך כך.אבל זה לא עוזר כשפקידים מושחתים חושבים שהם בעל הבית .(זה לא פותרים בבית משפט,זה פותרים בבית קברות)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,618 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.