בעקבות פרסום "שקוף": בניין ציבורי יהפוך ירוק יותר

הנהלת המכללה האקדמית בית ברל הצהירה כי בכוונתה לחזור לשולחן השרטוטים ולשדרג תכנון אדריכלי שלא התחשב בשיקולי סביבה. בעקבות חשיפת "שקוף" אודות התוכנית, קיבלה הנהלת המכללה החלטה לעכב את הבניה ולבחור יועץ או יועצת מומחית לנושא כדי להתאים את הבניין החדש לסטנדרטים של בנייה ירוקה בארץ. 

"מאז פרסום הכתבה, נועצה המכללה באדריכל חן שליטא, מהמומחים המובילים בארץ בתחום הבנייה הירוקה", מסרו מבית ברל. "המכללה מקיימת כעת הליך לקראת התקשרות עם יועץ מומחה בנושא בנייה ירוקה. תוצאת ייעוץ זה תהייה כמובן פעולות נוספות בנושא שיפור היבטי הסביבה והיעילות האנרגטית של המבנה".

עוד ב"שקוף":

• מכללת בית ברל מתעלמת מבניה ירוקה – המל"ג עשויה להתערב
• כך הצליחו התעשיינים להחריג את עצמם מהחובה לבנייה ירוקה
• בניינים או שכונות מגורים סביב המטרו: האותיות הקטנות בחוק הותמ"ל

שליטא, יו"ר המועצה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, סיפר ל"שקוף" לאחר הפגישה כי "בית ברל מכוונים לבניין איכותי וברמת תכנון ובניה גבוהות ביותר. בשיחתנו המשותפת עלו מספר נושאים של בניה ירוקה שעולים בקנה אחד עם יעדי הפרויקט. אני משוכנע שצוות הפרויקט יישלב מרכיבים אלו מתוך ראייה של עלות תועלת ושל המחויבות הסביבתית של בית ברל".

הפיכת הבניין לתואם אקלים יכולה לחסוך באנרגיה, חשמל ומים ולצמצם את הזיהום הנפלט ממנו. כך למשל, המכללה שוקלת כעת להציב מערכות אנרגיה מתחדשת על הגגות. צעד זה ואחרים מקבלים משמעות יתרה לאור דוח האו"ם האחרון אודות החרפת משבר האקלים והצעדים הנדרשים על מנת לבלום אותו. 

נוסף על הגגות הסולאריים, המכללה הצהירה כי בכוונתה להגדיל את השימוש באור יום ובכך לצמצם את השימוש בתאורה, להגדיל את ההפרדה הטרמית במקומות רלוונטיים במבנה, להוסיף הצללה טבעית לחזיתות, לשנות את יחסי הדחת האסלות ולחסוך במים.

לא עמדו ברף התחתון

לפני כחודשיים חשפנו כי המכללה, שמקימה לראשונה מזה חצי יובל בניין חדש בשטחה, אינה מתכוונת לעמוד ברף התחתון של התקן לבנייה ירוקה. הבניין בעיצובה של זוכת פרס ישראל, עדה כרמי, מיועד להכשרת מורים לאומנויות ומדעים, ובהם מורים לתחומי קיימות וסביבה.

בעוד כחצי שנה כמעט כל בניין חדש בארץ יחוייב לעמוד ברף התחתון של התקן לבנייה ירוקה וזאת בהתאם לתקנה עליה חתם שר הפנים לשעבר, אריה דרעי. לא זו בלבד, אלא שעיריות רבות בשנים האחרונות מחייבות את הבונים בשטחן לעמוד בתקן, למרות שעד לחודש מרץ הקרוב הוא אינו מחייב. בנייה ירוקה כמעט שהפכה לנורמה במקומות מסוימים, בטח כשמדובר במבני ציבור.

מה כולל תקן הבנייה הירוקה? לכל מבנה יש תנאי סף קבועים, כמו חיסכון במים וטיפול באנרגיה, ונוסף להם דירוג של אחד עד חמישה "כוכבים". הדירוג נקבע על פי האלמנטים התכנוניים המתחשבים בסביבה, כשכל אחד מהם מקבל ניקוד. שיטה זו מעודדת בניה ירוקה תוך אפשרות לתכנון גמיש לפי צורכי הבניין, כשכל אדריכלית יכולה לבחור אילו אלמנטים להוסיף.

בבית ברל כאמור לא הגיעו לרף התחתון של התקן. גורם בכיר בהנהלת המכללה הודה כי בשיחות עם האדריכלית עדה כרמי, בדיונים שהתרחשו לפני כשנתיים, עלה הנושא ו"התלבטנו אם להפוך אותו לבניין ירוק". התכנון החסר, לדברי ההנהלה, נבע משיקולי תקציב.

בניה ירוקה מוסיפה עלויות? להפך

לאחר פניית שקוף למועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ביקשו בכיריה להסב את תשומת לב הנהלת המכללה לכך שדווקא היעדר התקציב, הוא סיבה מרכזית לתכנון המחשב בסביבה. כך למשל, בישראל ישנם כיום מבנים "מאופסי אנרגיה", שמצליחים לקיים את עצמם ולספק חשמל אך ורק על ידי אנרגיה מתחדשת – כמו פאנלים סולאריים על הגגות. 

משמעות הדבר שתוך שנים ספורות הבניין יכול להחזיר לעצמו את ההשקעה העודפת בתשתיות על ידי חיסכון בחשמל ומים. כך למשל, בידוד טרמי עשוי להפחית את השימוש באמצעי קירור וחימום, גג עם מערכת פוטו וולאית, חוסך באופן ישיר חשמל. פתיחת חזיתות לדרום ושימוש בזכוכית מבודדת מנצל היטב את המשאב הכי זמין בישראל: אור השמש.   

במכללה ביקשו להדגיש כי האלמנטים הסביבתיים בתכנון החדש "נוספים על הפעולות הרבות שכבר היו מצויות בתכנון. כך למשל, "שימוש בתאורת חוץ מבוססת אנרגיה סולארית, יצירת מערכת אוורור טבעית במבנה באמצעות תכנון המסדרונות ממערב למזרח ומדרג בין הקומה השנייה לראשונה ליצירת הצללה ואוורור, שימוש משמעותי בתאורה טבעית, תכנון בהתבסס על ניתוח קרינת שמש על חזיתות המבנה ומערכות מיזוג חסכוניות".