ילדות וילדים שלומדים בבניין ירוק, כלומר כזה שיש לו מערכות אוורור, תאורה ואקוסטיקה טובות – הם תלמידים מצליחים ובריאים יותר. כך מראים כמה וכמה מחקרים מהשנים האחרונות. בישראל זה יכול היה להתקדם לכיוון הזה. אבל ל"שקוף" נודע כיצד נמנע מהלך שהיה מחייב כל כיתה חדשה שקמה להיות בעלת תקן לבנייה ירוקה. מי שאחראי בין היתר לטרפוד המהלך – מרכז השלטון המקומי.
עוד ב"שקוף":
- כך הצליחו התעשיינים להחריג את עצמם מהחובה לבנייה ירוקה
- מכללת בית ברל מתעלמת מבנייה ירוקה – המל"ג עשויה להתערב
- אוורור טבעי ואיפוס אנרגיה: כך נראה העתיד
בעוד כחמישה חודשים מדינת ישראל יוצאת לדרך חדשה. כל מבנה חדש שייבנה בארץ, יחוייב לעמוד בתקן לבנייה ירוקה. המשמעות היא שכדי לעמוד בתקן, כל מבנה נדרש להגיע ל"כוכב" אחד לכל הפחות, כשניתן להגיע גם עד לחמישה "כוכבים", על ידי צבירת נקודות. לכל מבנה יש תנאי סף קבועים, כמו חיסכון במים וטיפול באנרגיה.
אך מהתקנה החשובה הזאת הוחרג חלק חשוב וקריטי – מוסדות החינוך, שבנייתם ממומנת על ידי הרשויות המקומיות. המוסדות אומנם יצטרכו לעמוד ברף מסוים של בנייה ירוקה, אך הוא יהיה נמוך יותר מזה שאליו יחויב כל בניין אחר.
גורם ממשרד ממשלתי שהיה מעורה בכתיבת התקן אומר שמרכז השלטון המקומי הפעיל מסכת לחצים כבדה כדי שאלה האחרונים יוחרגו בכל מחיר. "יושב ראש מרכז השלטון המקומי שלח מכתבים אל מנהל התכנון", שיתף הגורם. לדבריו, חיים ביבס "אמר שהם מתנגדים בכל תוקף שהדבר הזה ייכפה עליהם בלי שיתווסף לרשויות תקציב. אם המדינה רוצה לכפות – שתשלם".
ואכן, מכתב שהגיע לידי "שקוף" מתאר את הנחרצות של מרכז השלטון המקומי מול ולועדת התכנון. "ודאי שלא נוכל לאפשר קידומן של תקנות על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה טרם הגעה לסיכום בינינו ובין משרד האוצר ויתר המשרדים הרלוונטיים בדבר תוספת תקציב", כתב מנכ"ל המרכז שלמה דולברג למנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר.
לטענתו, החובה להקים מבני ציבור במימון הרשות וללא תוספת תקציב תגרום לרשויות לעול כלכלי רב, במיוחד בתקופה שבה תקציב הרשויות לא התעדכן במשך שנתיים בשל היעדר ממשלה מתפקדת. דולברג חתם את מכתבו בכך שהשלטון המקומי לא ישתף פעולה בשום אופן עם התקנה.
"קשה ללחוץ עלי בעניין של ראשי ערים, הייתי אחד מהם"
באותה העת שבה נשלח המכתב, ינואר 2020, ועדות התכנון היו תחת משרד האוצר. בראשן עמד יו"ר קבינט הדיור, זאב בילסקי, לשעבר ראש עיריית רעננה. בשיחה עם "שקוף" בילסקי טוען שאם היו ממשיכים לחייב את השלטון המקומי בתקן, כל הסיפור היה קורס. "היו שתי אפשרויות", הוא מספר. "או לא להעביר בכלל, או להעביר בשני חלקים".
בילסקי בחר לפטור את כל הרשויות במדינת ישראל מהחובה לבנות לפי התקן של בנייה ירוקה, ובהם מוסדות חינוך. האם המרכז לשלטון מקומי הפעיל עליו לחצים? "קשה קצת ללחוץ עלי בעניינים של ראשי ערים – אני אחד מהם", השיב בכנות בילסקי, לשעבר ראש עיריית רעננה.
הרשויות יצטרכו לשלם יותר? ההשקעה מחזירה את עצמה בזמן קצר
את התקנה עיצבו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה והמשרד להגנת הסביבה, וחתם עליה שר הפנים הקודם אריה דרעי לפני כשנה וחצי. היא מחייבת את כל המוסדות לעמוד בכוכב אחד לפחות בתקן הבנייה הירוקה, ונכללים בה בנייני מגורים ומשרדים, בתי חולים ומרפאות ואפילו מוסדות אקדמיה ותיירות. החרגת מוסדות החינוך גררה איתה מחאה מצד שורה של ארגוני סביבה.
מה משמעות המהלך ביחס למערכת החינוך, אם היה יוצא לפועל? לפי נתוני משרד החינוך בכל שנה נוספות כ-3,400 כיתות בכל הארץ, חלקן במבנים קיימים, חלקן במבנים חדשים לגמרי. מדובר על כיתות מגיל גן ועד לבתי הספר העל יסודיים.
במשרד החינוך טוענים שכדי לעמוד ברף של 40 נקודות, זה שהרשויות מחויבות לו ברגע שהתקן יעבור, הן לא נדרשות להוציא יותר כסף. אולם כדי לעמוד ברף הבנייה הירוקה כפי שכל מבנה בארץ יחויב, כלומר 55 נקודות שמרכיבות כוכב אחד, בתי הספר יידרשו לשלם תוספת של 5% ממחיר הפרויקט.
אף שמדובר בסכום משמעותי לרשות, חשוב להדגיש כי בנייה ירוקה יכולה להיות הוצאה שתחזיר את עצמה: מבנה שבנוי כך חוסך בשימוש בחשמל ובמים וכך יכול להחזיר את ההשקעה תוך שנים ספורות.
ציונים משופרים, פרודוקטיביות גבוהה
חשוב להבין, בזמן שבילסקי ודולברג העניקו לרשויות המקומיות הנחה רצינית, בתל אביב והרצליה דווקא לא מחכים, ומחייבים כבר כמה שנים בנייה ירוקה במוסדות החינוך בשטחן. ויש לכך תוצאות בשטח: מסמך רשמי של המשרד להגנת הסביבה ושל המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מתאר את היתרונות המובהקים של בנייה ירוקה במוסדות חינוך.
כך למשל, בין מחקר שבוצע בארה"ב, נמצא כי בניינים מאווררים היטב יכולים להפחית עד 15% מהיעדרויות המורים והתלמידים בשל אסטמה ומחלות נשימה. בכיתות הנמוכות התועלת אף רבה יותר, כי כל היעדרות מצריכה פעמים רבות היעדרות נוספת ממקום העבודה של אחד מהוריו של הילד.
עוד מציג המסמך מחקר אמריקאי שמצא קשר ישיר בין איכות האקוסטיקה בכיתות לבין פיתוח והבנה של שפה וביצועי הלמידה של תלמידים. וכמובן, בכיתות כאלה נמצא שלמורים קל יותר ללמד. הדבר נכון גם לכיוון השני: בכיתות שבהן אין אקוסטיקה טובה, הילדים אינם שומעים כ-10% מהחומר הנלמד בכיתה, ו-65% מהמורים יאלצו להתמודד עם אובדן קול ודלקות במיתרי הקול.
וזה לא הסוף – רוצים שהציונים ישתפרו? מחקר נוסף בארה"ב העלה שבאוניברסיטאות ובתי ספר בארצות הברית שנבנו לפי יסודות הבנייה הירוקה חל שיפור של עד 25% בציוני התלמידים ושיפור של עד 15% בפרודוקטיביות שלהם, הודות לתאורה, אקוסטיקה טובה וחלל מאוורר.
מה לגבי בנייה של כיתות המוצפות אור יום? תוצאות המחקר הצביעו כי בחלל המואר היטב על ידי אור יום התלמידים מציגים התקדמות של עד 20% במתמטיקה, 26% בקריאה, לצד עלייה של 5%-10% בביצועים הכלליים של התלמידים.
חיסכון משמעותי גם בפליטות – וגם בכסף
ולכל אלה נוספות גם תועלות כלכליות מובהקות. מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי התייעלות בחשמל ובמים עשויה להניב למוסד חיסכון של עד 85 אלף שקלים לשנה למוסד עצמו, ועד 100 אלף שקלים למשק עבור מוסד אחד. כמו כן, המחקר מצא כי בית ספר שבנוי לפי יסודות הבנייה הירוקה חוסך 6% בפליטות מצריכת מים, 16% בפליטות מחיסכון בחשמל, לצד 16% חיסכון ישיר בחשבון המים ו-62% חיסכון ישיר של חשבון החשמל. כלומר בנייה ירוקה עולה יותר, אך תוך כמה שנים הרשות תחזיר לעצמה את כל הסכום.
בין אדריכלי התקן, נמנה גם רן אברהם. מנהל היחידה לבנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, והיה ממובילי המהלך כולו. אברהם מכיר היטב את המספרים והתועלות שבבניית בתי חינוך ירוקים. אף שהתקן לא חל באופן שווה על כולם כעת, הוא נחוש בדעתו ליישם את המהלך עד סופו ומבטיח שיושלם בקרוב.
כחצי שנה לאחר שהתקן ייכנס לתוקף, יתקיים דיון נוסף בוועדות התכנון והבנייה. במועד זה בכוונתו לתקן את העוול. "אם נתקדם עם הנושא התקציבי", אמר בהתייחס להשלמת תקציב המדינה הקרוב (שאושר בינתיים), "נתקן את התקנה כך שתחול על מבני ציבור וחינוך, גם כאלה שבונה הרשות המקומית". נעקוב מקרוב.
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מרכז השלטון המקומי תומך בבניית מוסדות החינוך בתקן בנייה ירוקה ומעודד את הפחתת השימוש באנרגיה, ובנייה סביבתית נכונה. עם זאת, מדובר במהלך שמוערך בעשרות רבות של מיליוני שקלים ולמעלה מכך, ולכן על הממשלה לספק פתרון פיננסי למימוש הבנייה הירוקה, בייחוד לאור העובדה שזו הגדירה את הבנייה הירוקה כיעד מרכזי. הרשויות המקומיות , שאינן מתוקצבות בנושא, עושות כל שניתן במסגרת התקציבית הקיימת כדי לבנות את מוסדות החינוך באופן הקרוב ביותר לבנייה הירוקה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בתי הספר בישראל אינם מחוייבים לעמוד ברף התחתון של התקן לבנייה ירוקה. במידה שתתקבל החלטה אחרת והמשרד יקבל תוספת תקציבית, המשרד יישם את ההחלטה.
משרד החינוך בתוכנית החומש שהסתיימה 2017-2021 תקצב עבור מוסדות חינוך חדשניים שנבחרו באמצעות פרסום קול קורא תוספת עבור עמידה בתקן בנייה ירוקה כוכב אחד, תוספת תקציב למ"ר עד 7%. הנחיות הליווי והבקרה נקבעו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, לאחר התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה, עדכן המשרד תוספת חיפוי אבן הכוללת מענה גם עבור ציפוי קשיח מתועש, גם התוספת הקבועה עבור מיזוג בכל הארץ בין 2% ובאזורים עם אקלים קיצוני 10% (אילת, הערבה ועוד) מסייעים בתכנון נכון יותר עם התייעלות אנרגטית למבנה וזה הביא להקטנת העלויות הנדרשות עבור עמידה בתקן ב-2%. תוספות אלה הקטינו את העלות הנדרשת עבור עמידה בתקן: במקום 7% נדרש רק 5%".
ממנהל התכנון נמסר בתגובה: "במסגרת גיבוש התקנות, אלה היעדים שסוכם עליהם ושנחתמו על ידי השר. מינהל התכנון שאף ושואף שכלל הבנייה תהיה ירוקה אולם הדבר תלוי במימון. נציע לפנות למשרד החינוך, להגנת הסביבה ולמשרד האנרגיה על מנת לברר האם הושג תקציב על מנת להוביל לבנייה של מוסדות חינוך ושל הרשויות בהתאם לתקן".
תגובה אחת
איזה שטויות!
מכל מה שכולם אמרו ונכתב כאן, הדמגוגיה סובלת מזלזול בקורא. מדובר הרי בבניה, לא הסבה או תיקון. מכאן שלא מדובר התקציבים "שוטפים" אלא בפיתוח וצמיחה שמתבצעים על פני שנים (הצעה, הסכמה, הצבעה, החלטה, תכנון, גיוס תקציב וכל אלו עוד לפני הביצוע. ביבס מדבר שטויות ומנסה לשכנע כאילו הוא טוען מול מפגרים. והכתבה… הכותבת לא הצליחה להאיר את השקר הזה?