בגלל 2.5 מיליון: האוצר מעכב את ההחלטה לפנות את מפרץ חיפה

מה מעכב את פינוי מפרץ חיפה, חרף החלטת ועדת המנכ"לים שקבעה כי בתוך עשור המפעלים המזהמים יתפנו? בדיון בוועדת המשנה שתעסוק בין היתר בפינוי התגלה שאחד המכשולים בדרך הוא סכום די זניח של 2.5 מיליון שקלים. במשרד האוצר מעכבים את הקצאת הכסף הזה לצורך הקמת המנהלת להבראה והחייאה של המפרץ שאמורה הייתה להתחיל כבר לפעול. ומה לגבי הקשר שבין התעשיות המזהמות לבין התחלואה הגבוהה באזור? לדברי נציג האוצר, הנתונים האלה לא נלקחו בחשבון.

עוד ב"שקוף":

• משרד האנרגיה מתנער מהקשר שבין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן
• מדד המזהמים מציג: אוזלת היד של המדינה מול עידן עופר
• מי ימנע מאסון ביירות לחזור על עצמו בחיפה

המנהלת אמורה לבחון כיצד ליישם את ההחלטה של ועדת המנכ"לים. בדיון הפתיחה של ועדת המשנה בראשות ח"כ אלון טל מכחול לבן עלה כי ההתנגדות העיקרית להעברת הסכום כדי להקים את המנהלת היא מצד אגף התקציבים במשרד האוצר.

"האוצר נעמד על הרגליים האחוריות", אישרה במסגרת הדיון חברת הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, תושבת חיפה בעצמה. "אני אגיד את הדברים בצורה שקופה וברורה. כדי להתניע את החלטת ועדת המנכ"לים, ביקשנו הקמת מנהלת שתתכלל את סיפור המנכ"לים". 

לדבריה, התנגדות האוצר היא חלק מתפיסה של המשרד כי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה יגוועו מעצמם ואין צורך לסגור אותם אקטיבית, בשל מעבר לשימוש בגז ואנרגיות מתחדשות. "אבל הנתונים מהשנה האחרונה מראים שזה רחוק מלהיות נכון", הודתה. עוד אמרה לזימי כי בכוונתה להילחם על הקמת המנהלת: "נתנה בזה הצבעות ומה שצריך. גם אם האוצר יישאר בדעת מיעוט, לא תהיה לו ברירה. יש יותר כוחות שמעוניינים בזה מאשר כוחות שנגד זה".

עלות התחלואה והתמותה במפרץ – 1.36 מיליארד בשנה

יושבת ראש ועדת הבריאות, ח"כ עידית סילמן, הציעה שהכסף יגיע מהמס על הכלים החד פעמיים. לזימי ציינה את המובן מאליו, שהסיפור אינו הכסף, אלא התנגדות למהלך הרחב יותר במפרץ חיפה. "האוצר לא רוצה להתערב", קבעה. "המפעלים לא גוועים, אני אתן לציבור לשער למה האוצר לא רוצה להתערב".

בדיון השתתפו פעילי סביבה רבים וחוקרים מהתחום, בהם פרופסור ניר בקר, חוקר מהמכללה האקדמית תל-חי שבדק את עלויות התחלואה והתמותה במפרץ חיפה. תוצאות המחקר שלו, שהתבססו בין השאר על נתונים משנת 2015, הצביעו כי העלויות למשק נעמדות בכ-1.36 מיליארד שקלים לשנה בשל תחלואה עודפת ומוות באזור. לדבריו, אדם אחד מכל 250 התושבות והתושבים ממפרץ חיפה יחווה סימפטום בריאותי משמעותי כלשהו בשל זיהום האוויר, וכן אחד מכל 8,000 איש יאבד את חייו.

ואיך הסבירו באוצר את תקיעת המהלך? לדברי הלאל חלאילה, רפרנט אנרגיה באגף התקציבים במשרד, למרות הסתייגויות האוצר, באופן עקרוני עמדת המשרד תומכת בפינוי המזהמים. "אבל יש לנו הסתייגויות שלא קיבלו מענה, כמו למשל היבט הביטחון האנרגטי למשק האנרגיה", אמר. ח"כ טל טען לעומתו שאם היתה פועלת המנהלת, אז הוא היה יכול לקבל תשובות.

נציג האוצר לא הכיר את נושא תקצוב המנהלת, ותוך כדי הדיון ניסה לברר את העניין. הוא ציין בנוסף כי העתקת המבנים במפרץ חיפה אינה כלכלית. טל המשיך ושאל אותו האם הנתונים על עלות התחלואה והתמותה למשק, כפי שהוצגו במחקר של פרופ' בקר, נלקחו בחשבון במסגרת הדיונים. "זה לא עלה למיטב זכרוני", ציין חלאילה. הדברים שלו עוררו סערה. כשהדיון הסתיים צעקה לעומתו פעילה ממפרץ חיפה: "משרד האוצר, אתה לא יכול למדוד חיים של אנשים בכסף, אנחנו חולים ומתים. אתה לא יכול לשבת בירושלים ולקבוע לנו איך לחיות. אתם לא הגעתם למאה ה-21".

"מהדיון עולה הרושם שמשרד האוצר איננו מכמת את המחיר החברתי של תחלואה עודפת בחיפה שנגרמת כתוצאה מריכוזי מזהמים גבוהים במפרץ", אמר יו"ר הוועדה אלון טל. "אנו מבקשים שיחשבו את העלויות הללו וידווחו לוועדה את העלות האמיתית של הזיהום למשק הישראלי ולכלכלה המקומית בחיפה".

הדיון הזה הוא לא סוף פסוק, אלא הוא חלק מסדרת דיונים על מפרץ חיפה. כלומר התשובה של האוצר עוד תינתן בהמשך. כמו כן, כמעט כל חברי הכנסת שנכחו בדיון בוועדת הבריאות הסכימו על חשיבותה של הקמת ועדת המשנה ובתוכה דיון על מפרץ חיפה. רק חבר כנסת אחד התנגד, ואף הצביע נגד הקמת הוועדה: שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. הוא הקפיד להרים את ידו בשלב ההתנגדויות, אולם לא טרח אפילו להישאר לדיון, הוא אינו חלק מוועדת המשנה, וברגע שהסתיימה ההצבעה, הוא יצא מהאולם. 

במשרד האוצר טרם הגיבו לדברים.