18:19

בלי הסברה, כשהשוק בבלאגן: תקן הבנייה הירוקה נכנס לתוקף

מהיום כל בניין חדש למגורים יצטרך לעמוד בתקן • למרות ההישג, במשרד להגנת הסביבה לא יצאו בקמפיין הסברה, השאירו את השוק החדש שהולך להפוך בן לילה לשוק ענק "לסדר את עצמו" - והעבר מלמד שזה לרוב לא עובד • אדריכל התקן רן אברהם: "נמצא את הטיימינג לקמפיין, תהיה הסברה" • גורמים בענף מזהירים: הרגולציה רופפת, הפיקוח ללא שיניים - והכאוס בפתח
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
התקן נכנס לתוקף, השוק לא מוסדר (צילום: אילוסטרציה)

מוכנים לבנייה ירוקה? נראה שבמשרד להגנת הסביבה לא ממש. התקן לבנייה ירוקה, שעליו כתבנו בשנה האחרונה בהרחבה, נכנס היום (שלישי) לתוקף באופן רשמי ויחול על כל בניין למגורים שייבנה בארץ במסגרת התקנה החדשה. אלא שבדיקת "שקוף" מגלה כשלים רבים במסגרת ההכנות לתקן. נראה שהעידן החדש בענף הבנייה בישראל מתחיל בצליעה קלה. גורמים בענף מתריעים: "ייווצר כאוס".

עוד ב"שקוף":

כך למשל, ערב כניסת התקן לתוקף, המשרד להגנת הסביבה אמור היה לייצר קמפיין שמיידע את הציבור הרחב על המהלך החדש, אולם נכון לכתיבת שורות אלה, אין קמפיין, אין פרסום ואין הסברה לקהל הצרכנים. ואיך זה משפיע על כולנו? ציבור רוכשי הדירות יפגוש בהשלכות כבר במחיר הנכס. כל יחידת דיור תתייקר בממוצע ב-5,000 שקלים. אמנם מדובר בסכום זעום יחסית לעלויות הנכס הסופי, אך בלי הסברה, הציבור לא יבין את הנקודה המשמעותית הבאה: בנייה ירוקה אולי מעט יותר יקרה בטווח הקצר, אבל היא חוסכת לצרכן משאבים לאורך חיי הבניין ותוך 3.5 שנים הוא יחזיר את ההשקעה ויתחיל לחסוך. זאת ועוד, צרכן שיכיר את אפשרויות התקן, ידע לדרוש מהקבלן אף מעל דרישות המינימום שהתקן מחייב.

וזה לא רק עניין של כסף. ללא הכנה נכונה של המשק כולו, הליך הבנייה עלול להתעכב. דיירים לא יוכלו להיכנס לדירה שלהם ולקבל את טופס האיכלוס אם הבניין לא הצטייד בהצלחה בשרשרת האישורים שהתקן מחייב, אישורים שאמורים לייצר בניין ידידותי לסביבה ולדייריו וחסכוני באנרגיה ופליטות. בין הגורמים שאחראים לקדם את התהליך נמצאים היועצים לבנייה ירוקה. גם כאן המשרד כשל, ולא דאג למסלול הכשרה מחייב

גן בבנייה ירוקה בבאר שבע (צילום: יח"צ)

ללא הכשרה מתאימה, עבודת היועץ תסרבל את התהליך כולו. "מספיק דופק ולפטופ", כך התבטא אחד הגורמים המעורים בנושא. גם במקרה זה, המשרד להגנת הסביבה השאיר את התחום לכוחות השוק, וטען כי "בשנים הקרובות מרבית האדריכלים והמהנדסים בתחומי הבנייה ייחשפו לדרישות הבנייה הירוקה ויטמיעו אותן כחלק מכללי המקצוע הנכונים". כלומר לא יהיה צורך כמעט ביועצים או אסדרה של השוק כי "הידע יהפוך נחלתם של רבים". (התגובה המלאה בכתבה). או במילים אחרות – המשרד להגנת הסביבה משליך את יהבו על כך ש"השוק יתקן את עצמו". הניסיון מלמד שכשיש פרצות, תמיד ימצא מי שידאג לנצל אותן. 

5 מעבדות על 12-15 אלף אתרי בנייה

עד כה, שוק הבנייה הירוקה היה קטן וחייב יזמים מקרב רשויות פורום ה-15 בלבד לצד פרויקטים נקודתיים ברחבי הארץ שהחליטו לבנות לפי התקן. כעת, התקנה תחול על כל בניין חדש למגורים בישראל. המשמעויות של היעדר ידע ציבורי, לצד חשש מכוח אדם שייכנס לתחום ואינו מיומן, מרחיקות לכת. השילוב עלול לייצר פתח לשרלטנות ולחצים במקרה הטוב ואף מעשי שחיתות במקרה הרע, כפי שכבר חשפנו במסגרת תחקיר "שקוף" בנושא: הרגולציה רופפת, הפיקוח ללא שיניים וכל הגורמים המעורבים חשופים ללחצים אדירים. 

גורמים שעימם שוחחנו כבר הביעו דאגה שמעט מדי גורמים מכירים את העבודה, וזה עלול לייצר עומס בלתי סביר על שרשרת ההסמכה של הבניין. "איך השטח יהיה מוכן?" אמר "לשקוף" בכעס קבלן ותיק. "קיימים כ-150 יועצי בנייה שמכירים את התקן לעומק וחמש מעבדות בלבד (שמסמיכות את הבניין לעמוד בתקן י.ג) וכל אלה יצטרכו לתת שירות למאות רבות של אתרי בנייה שקיימים היום בארץ, שרובם יהיו צרכני התקן". לדבריו, "כבר היום יש תור בתחומים מסוימים שדורשים בדיקה במסגרת התקן. בלי הסברה שתוביל עוד אנשים להכיר את התחום, ועוד הכשרות, ייווצר כאוס".

הבניינים שמחוייבים לעמוד בתקן החדש

"הפרסום נועד לציבור הרחב שלא מייחס לזה חשיבות ולא יהיה מוכן לשלם שקל נוסף", מסביר קבלן ותיק אחר. אבל החשש האמיתי לשיטתו, הוא דווקא מהעבודה מול בעלי הממון. "יזם שלא בנה עדיין דרך פורום ה-15, שם התקן הירוק הוא חובה בשנים האחרונות, ועובד בעיקר בפריפריה, כנראה שלא יכיר את הסיפור וזה יעלה לו יותר". לדבריו, המחיר הסופי אינו מסתכם רק בעלויות הישירות, אלא בשרשרת שלמה שמשנה את תהליך הבנייה. "פתאום נכנס למערך העובדים גם יועץ לבנייה ירוקה שלא היה בו צורך קודם והוא משפיע על התוכנית", הוא מסביר. "פרט אליו נוסף שלב מול המעבדות לבנייה ירוקה שמאריך את התהליך. לפעמים יש שם תור, והסיפור יכול לעכב לוחות זמנים ולהשפיע על כל התכנון ועל המחיר הסופי".

בשוק התריעו על הפיקוח הרופף: "היה לזה אפקט"

המנוע מאחורי המהלך כולו הוא רן אברהם, מאדריכלי התקן, מנהל תחום הבנייה הירוקה במשרד להגנת הסביבה. "נמצא את הטיימינג הנכון", טוען אברהם בשיחה עם "שקוף" על עליית קמפיין ההסברה. "המטרה היא בעיקר להנגיש לאזרחים וזה תלוי בעוד תהליכים, אבל יהיה קמפיין". לשיטתו, אין בעצם לחץ להתחיל את הקמפיין כבר עכשיו: "זה לא שהתקנה נכנסת לתוקף וזהו. התהליך רק מתחיל".

אין קמפיין. זנדברג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בחודשים האחרונים בחרו במשרד להגנת הסביבה להתמקד בעיקר בהסברה לרשויות המקומיות והכשרת בעלי מקצוע ולא בציבור הרחב. "יש הרבה מאוד פעולות מול הרשויות המקומיות בחצי שנה האחרונה", מסביר אברהם. "הכשרנו יותר מ-25 רשויות שלא הכירו כלל את הבנייה הירוקה קודם, והתהליך עובר בצורה טובה". לדבריו, זה כבר מתבטא בשטח: "בסך הכל אנחנו לא נתקלים בקשיים או חסמים. כמובן שתמיד צריך להגיע לעוד רשות ועוד רשות, לא תמיד הן בגודל שמאפשר הכשרה. עכשיו התחלנו לתת מנטורינג לרשויות שצריכות פגישה אישית כדי להטמיע את הנושא".

חשיבות הפרסום אינה רק הסברה, אלא היא חושפת את הציבור הרחב לשוק שהיה נחלת מעטים. הידע הציבורי עשוי בתורו להגביר את המודעות והמנהל התקין לכל המעורבים בהליך הקשור בהקמת בניין חדש. אברהם מכיר היטב את הטענות השונות. רק לאחרונה הוא קיבל מכתב יחד עם שורה של גורמים, שהגיע לידי "שקוף", ובו מתריעים מנהלים ותיקים בשתי מעבדות לבנייה ירוקה שחסרה בתחום אסדרה. כשהתגבש התחקיר על הפיקוח הרופף, הטענות המרכזיות לא היו זרות לנוגעים בדבר, אבל המסגור שלהן, יחד עם התאריך המתקרב של כניסת התקן לתוקף והפלטפורמה העיתונאית החלו לחלחל. 

"רק התחלנו". רן אברהם (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

"היה לזה אפקט", אברהם מודה. "הפעמון צלצל לאלה שפחות מודעים למצב. התחקיר העלה תחומים שדורשים טיפול ושיפור". לדבריו, התוצאה לא איחרה לבוא: "אנחנו העמקנו בבדיקות הרגולטוריות, מה בסמכות מי לעשות והתחילו דיונים בין הרגולטורים השונים". בין המהלכים שהחליטו להאיץ את קידומם במשרד בעקבות התחקיר, אומר אברהם, הוא מנגנון דיווח על תהליך ההסמכה של הבניין. מדובר בפרויקט שהיה "על אש קטנה" כלשונו, וכעת בעקבות ממצאי התחקיר החליטו במשרד לקדם אותו: "אנחנו נפעל להגביר את השקיפות בכל מה שקשור לפרויקטים שנבדקים במעבדות".

המנגנון הזה אמור לאפשר לכולם לדעת באיזה שלב הבניין שלהם נמצא ומי נתן את האישורים עד כה. "אם הכל יעבוד, המנגנון יהיה חלק מתהליך העבודה של המעבדות. אנחנו מקווים שאם כל הפעולות יהיו שקופות, כולם יפעלו באופן זהיר יותר". אבל יש קאטץ': בינתיים זה מנגנון וולנטרי ולא מחייב. 

המציאות לא תמיד מסתדרת עם התוכניות

נדמה שהמשרד להגנת הסביבה משאיר את הזירה לשוק בתקווה שזה יתקן את עצמו לבד. ייתכן שהמדיניות הזו תוכיח את עצמה. מנגנון השקיפות יאסדר את השוק ולא יהיה צורך ברגולציה נוספת או בהחמרת האכיפה. יכול להיות שאין צורך להשקיע בפרסום והסברה לקהל הרחב בשלב הראשון, כפי שהציע אברהם, ויש דברים בוערים אחרים על הפרק. ויכול להיות שבעתיד כמעט שלא יהיה צורך ביועצים לבנייה ירוקה, וגם התחום הזה יסתדר מעצמו. 

אבל המציאות מלמדת שבדרך כלל דברים לא עובדים כך, והעדויות בשטח מהערים שבהן בנו בשנים האחרונות בהתאם לתקן, כבר מראות שהמצב רחוק מלהיות אידיאלי. איזה מחיר נשלם ועד כמה הוא יהיה גבוה וכואב אם השוק יפעל שלא לפי התוכניות של המשרד להגנת הסביבה? הרי בסופו של דבר, לא מדובר רק בנוחות הדייר, אלא ברווחה הסביבתית של כולנו. אם בניין בקריית שמונה, עתלית, אשדוד או תל אביב יגרום לעלייה בפליטות הפחמן, לזיהום פסולת בניין ולצריכה מוגברת של משאבים, את המחיר נשלם במשך הרבה מאוד שנים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת תחום העתיד. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,464 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.