לרשויות אין כסף לבנייה ירוקה בבתי ספר? הנה פתרון אפשרי

בשבועות האחרונים כתבנו ב"שקוף" לא מעט על בנייה ירוקה. זה נשמע כמו תחום זניח, אבל מדובר בחתיכת מהפכה, לא פחות: החל מחודש מרץ הקרוב כמעט כל בניין חדש בארץ יחויב לעמוד בתקן של בנייה ירוקה, וזה אומר שכמעט כל בניין חדש שייבנה פה יצטרך להיות ידידותי יותר לסביבה, חסכוני יותר במים וחשמל ופחות מזהם ובזבזני. זה גם אומר שכל בניין יעלה יותר, לפחות בהתחלה. ופה מתחילה הבעיה – מה קורה כשרשות מרכזית בישראל לא מסתכלת שנים קדימה ומחפשת פתרונות, אלא מתמקדת רק בהווה? אנחנו דווקא חשבנו על פתרון אפשרי פשוט לבעיה המיידית, שיאפשר לפעול כבר עכשיו למען העתיד.

סיקור בנייה ירוקה ב"שקוף":

• כך טרפד מרכז השלטון המקומי בנייה ירוקה בבתי הספר
• חשש: "מעבדות שיאשרו בנייה ירוקה יהפכו לחותמת גומי"
• לא שקוף לציבור: האם הדירה שלך זוללת חשמל?

ומה בעצם הבעיה? בעוד שלבנייני מגורים מדובר בתוספת של עד 2% (ולפעמים הרבה פחות) ממחיר הבנייה, הרי שתוספת למוסדות חינוך למשל נעמדת בכ-5% מערך הבנייה הכולל. זה סכום לא מבוטל כשמדובר במבנה שהרשויות המקומיות בונות. ובעוד שכמעט כל בניין למגורים יחויב בקרוב לעמוד בתקן, לאחרונה חשפנו ב"שקוף" כיצד מרכז השלטון המקומי הפעיל לחץ להחריג את מוסדות החינוך מהתקן. זה הצליח לו, למרכז, ונכון לעכשיו מבני חינוך אינם מחויבים לעמוד ברף התחתון של התקן לבנייה ירוקה.  

כשמדובר על אדם פרטי, הוא יודע שלא רק שיקבל מבנה ידידותי לסביבה, אלא שהוא יזכה בבית שנעים יותר לחיות בו, הוא מאוורר, השימוש בתאורה הטבעית טוב יותר, מערכות המיזוג והמים חסכוניות ויש עוד יתרונות רבים. כל כך רבים שלמעשה הבניין יחסוך לאדם הפרטי בעלויות חשמל ובתוך שנים ספורות הוא יחזיר לעצמו את ההוצאה החורגת ויתחיל לחסוך.

המחסור בתקציב מיידי – לא גזירת גורל

אם זה עובד לאדם הפרטי, למה שזה לא יעבוד לרשויות המקומיות? הרי תוך כמה שנים הכסף יחזור למקומו. "אין אפילו את זה", אמרו לנו ברשויות המקומיות. למי כן יש? מי כן יכול להקצות את המשאבים הראשוניים לאותן רשויות שאין להן? למדינה למשל יש, לבנקים כמובן, וגם לרשויות החזקות.

ניסינו לברר אם זה בכלל אפשרי. גורמים בשוק ששטחנו בפניהם את הרעיון לא פסלו אותו על הסף, ואף טענו שזו עשויה להיות דרך ביניים להתגבר על המחסור בתקציב. בשלב הזה התחלנו לברר מול משרדי הממשלה כיצד ניתן ליישם את ההצעה: במשרד האוצר הפנו למשרד הפנים, שהפנו בין היתר למשרד החינוך, שם לא הכירו את הנושא. במשרד הפנים גם הבהירו כי לרשויות יש מסלול הלוואות מסודר לטובת פיתוח: הוא עובר דרך הבנקים, טעון את אישור המשרד וכולל ריבית, אבל הוא בהחלט אפשרי. 

ועשויות להיות גם עוד אפשרויות: דמיינו תרחיש שבו רשות חזקה, למשל אחת מתוך פורום 15 הערים החזקות במדינה, או אפילו כולן יחד, מעמידות קרן הלוואה לרשויות אחרות בגובה הסכום שאותו הן נדרשות להוציא לבנייה ירוקה. לאורך השנים שבהן הרשויות החלשות חוסכות בעלויות מים וחשמל, הן מחזירות את ההלוואה. הרשות מקבלת מוסד ידידותי לסביבה, כזה שמעודד סביבת לימודים טובה יותר, ולאחר שהוחזרה ההלוואה, הרשות מתחילה לחסוך בהוצאות על המבנה לרווחת כולם.

מחקרים מהעולם מציירים תמונה ברורה: בתי ספר ירוקים תורמים לשיפור בציונים ובבריאות של התלמידים וגם של המורים, ולפרודוקטיביות גבוהה יותר. בוודאי שזה לא המרכיב היחידי, ובלי צוות הוראה איכותי, מסגרת תומכת לאחר שעות הלימודים, מערכת חינוך טובה – אוורור ואור טבעי פחות רלוונטיים. אבל כשחלק מהפתרון טמון באופן הבנייה – ההתעלמות ממנו מוסיפה חטא על פשע. ונכון לעכשיו, בשעה שרוב הילדים בארץ ילמדו בבתי ספר ישנים, הילדים של תל אביב והרצליה כבר נהנים מיתרון הבנייה הירוקה.