ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

פתח לחלטורה: "כל אחד יכול להחליט מחר שהוא יועץ לבנייה ירוקה"

המדינה קבעה שהחל מחודש מרץ הקרוב (כמעט) כל בניין חדש שיקום בישראל יצטרך לעמוד בתקן בנייה ירוקה. אבל מי אנשי המקצוע שאחראים לגרום לקבלנים וליזמים לוודא שהם עושים את זה נכון? את זה לא ממש הגדירו. בענף מזהירים: כל אחד יכול לקבל את הג'וב, וזה מתכון לצרות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כל אחד יוכל לקרוא לעצמו "יועץ לבנייה ירוקה"? (אילוסטרציה)

נדב, אדריכל במקצועו, (שביקש להישאר בעילום שם) נכנס לפני כשלוש שנים לבית החדש שלו, בית פרטי במרכז, "חדש מהניילונים". חודשים ספורים לאחר שהתמקם במשכנו המרווח עם משפחתו, גילה לתדהמתו פטריות עובש על הקירות והבחין בתופעה מוזרה על החלונות – כשמזג האוויר היה קר ובבית פעל חימום, החלונות "הזיעו". "אדם ללא ניסיון מקצועי כנראה לא היה מבין את עומק הבעיה", סיפר. "אבל מתוקף תפקידי הבנתי ישר שיש כשל בבידוד התרמי של המבנה".

עוד ב"שקוף":

ומה התברר? היועץ התרמי של המבנה התעלם מהנחיות הבנייה, וחוסר המקצועיות הוביל אותו לטעויות קריטיות. "ההנחיות היו ברורות והוא פשוט התעלם מהן ולא ביצע את החישובים המינימליים הנדרשים", סיפר נדב. התקלה של נדב אמנם תוקנה, אך מאה בתים נוספים בפרויקט נותרו עם בידוד בעייתי בשל עבודת היועץ.

ולמה אנחנו מספרים לכם את כל זה? משום שהסיפור הזה הוא רק דוגמה למה שיכול להשתבש כשיועץ בנייה לא מבצע את עבודתו כמו שצריך. את תפקיד היועץ התרמי ימלא החל מחודש מרץ יועץ לבנייה ירוקה – ג'וב שיהפוך בקרוב למבוקש ביותר. הסיבה: החל ממרץ כמעט כל בניין יחוייב לעמוד בתקן של בניה ירוקה, וכדי להתאים את התכנון האדריכלי לכך נדרש יועץ מיוחד. 

תפקיד היועץ לא הוגדר על ידי המדינה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הבעיה – המדינה לא ממש הגדירה מה דרישות התפקיד, או איזו הכשרה צריך לעבור עבור התפקיד. וכך עלול להיווצר בקרוב פתח לחלטורה: מסתבר שכדי להיות יועץ לבנייה ירוקה כמעט ומספיק להחליט שאתה כזה. 

"כל אדם ללא ידע והכשרה מספקים יכול לקרוא לעצמו יועץ לבנייה ירוקה ולהתחיל לעבוד עם בניין", מזהיר אודי חן, מנכ"ל איגוד היועצים לבנייה ירוקה. האיגוד מנסה לקדם הסדרה של הנושא – שיכולה כמובן להיטיב עם העובדים בתחום, אך נועדה לדבריו למנוע הקמה של מבנים שבנויים רע מאוד. לדבריו, היזמים שנאבקים על שורת הרווח מצדם עלולים להתפשר על המקצועיות של היועץ, "ובאופן זה יתחיל כאוס מול המעבדות שאמורות לחתום על אישור לבניין. הבניינים ייראו בהתאם".

קורס באלפי שקלים? זו ממש לא חובה

מבין ההכשרות הקיימות היום בשטח אפשר למצוא את זו של מכון התקנים, שמציע קורס בן שמונה מפגשים בלבד ומבחן לקורס יועצי בנייה ירוקה. הקורס עולה קרוב ל-7,000 שקלים, ודרישות הקדם של הקורס הן הכשרה במקצועות האדריכלות, הבניין והסביבה, כולל עיסוק פעיל באחד בתחומים האלה. 

הקורס השאיר פתח לקבלה אישית של מועמדים על בסיס ראיון, גם ללא רקע מקדים. בנוסף הוא כלל אינו תנאי להכשרה: "מטרת סדרת התקנים הישראליים לבנייה ירוקה (5281) היא לצמצם את השפעת הבניינים או המתחמים על הסביבה", נמסר ממכון התקנים הישראלי. "התקן אינו קובע מי יהיו היועצים. על פי התקן רק מעבדה מאושרת רשאית לבדוק את התאמת הבניינים והמתחמים לתקן ולתת תעודת בדיקה. התקן אינו מגדיר מיהו יועץ". 

"קם דור שלם שלא מכיר את התחום" (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

גם למועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מוסד מוכר שהיה ממתכנני התקן החדש, יש קורס הכשרה. עלותו היא 9,500 שקלים והוא כולל 11 מפגשים. אך גם כאן אין פיקוח של המדינה.

מה לגבי האקדמיה? "עד לפני כעשור התחום לא היה קיים בהכשרות אדריכלים באקדמיה", מסבירה נעמי גלברט, יועצת לבנייה ירוקה החברה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה ואף משמשת יו"ר איגוד היועצים לבנייה ירוקה. "קם דור שלם שלא מכיר את התחום, בטח שלא בצורה שבה אנחנו זקוקים לה עכשיו. כעת זו חובה לשלב את מקצועות האקלים בלימודי בניין ואדריכלות בארץ". 

"זה היה אידיאלי לו האדריכלים היו יועצים לבנייה ירוקה", מוסיף פרופסור עודד פוצ'טר, קלימטולוג שמתמחה בבנייה ירוקה, אקלים, אדם וסביבה ממכללת בית ברל. "אבל יש לנו בעיות עם אדריכלים. הם רואים פעמים רבות בבניין שלהם יצירת אומנות וקיימת סתירה בינה לבין דרישות אקלימיות". 

בניין מאופס אנרגיה בתל אביב (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

לדבריו, כמו שמהנדס בניין שומר שהבניין עומד בתקני הבטיחות, כך צריך יועץ אקלימי להתאימו לתקן: "זה קבוע בחוק כרגע, הבניין צריך לעמוד בתקן אז מישהו צריך לחתום, מי יחתום, האדריכל? הקבלן? כמו שיש מומחה לחשמל ומומחה לקונסטרוקציה צריך יועץ לבנייה ירוקה".

אבל מי האחראי? לא ממש ברור

נכון לכתיבת שורות אלה, אף משרד שאליו פנינו לתגובה לא לקח אחריות על העניין. מכון התקנים שאמון על התקן לבנייה ירוקה, אינו עוסק בקביעת מקצועות. זרוע העבודה במשרד הכלכלה, שאחראית על פנקס האדריכלים, אינה מכירה את הנושא ושם הפנו למשרד להגנת הסביבה ולמשרד השיכון. 

במשרד השיכון אמרו שזה לא קשור בהם ובמשרד הכלכלה מסרו כי "חוק התקנים לא מתיר לממונה על התקינה לאשר או להכשיר יועצים לתחום בנייה ירוקה. ואנו לא פועלים בנדון". גם במינהל התכנון, שבו דנו בתקן, והם כפופים למשרד הפנים שהשר בראשו חתם על התקנה, הפנו למשרד להגנת הסביבה. במשרד להגנת הסביבה החזירו לזרוע העבודה וסיכמו בכך שהאחריות אינה בידיהם ותקוותם שהמומחיות תיצבר עם הזמן.

באיגוד לבנייה ירוקה מנסים בכל זאת לקדם מדיניות בנושא. בשלוש השנים האחרונות פועלים שם לאגד את נושאי המשרה בשוק תוך מאבק לקבוע מיהו יועץ לבנייה ירוקה ולהסדיר את מעמדו בחוק, עוד לפני שהתקן יהיה מחייב. "נכון להיום לא קיימת אסדרה למקצוע יועץ בנייה ירוקה, ולא קיימים כללים אחידים המגדירים את העיסוק במקצוע או העוסקים בו", גלברט מציינת. אך לתפיסתה יש מקום לאופטימיות: "אחת המטרות העיקריות של האיגוד היא להוות מנחה מקצועי בהכשרה והסמכת יועצי בנייה ירוקה, בשמירת הכשירות, בהפצה והעמקת הידע של היועצים החברים".

בקרוב בכל בניין בישראל (כמעט). מבנה בבנייה ירוקה בתל אביב (צילום: גיא יחיאלי)

התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה: "נושא הייעוץ, ההכשרה המקצועית וההסמכה לעסוק בתחום אינו נמצא בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה. על מנת לייחד מקצוע זה לעוסקים ספציפיים, יש צורך בקידום חקיקה ראשית והסדרה, הנמצאים בתחום סמכות זרוע העבודה במשרד הכלכלה.

"המשרד להגנת הסביבה היה הגורם המוביל בקידום הבנייה הירוקה בישראל וסייע בהטמעתה במסגרות שונות, לרבות בתקנות התכנון והבנייה, בעידוד ובתמיכה במסגרות הכשרה שונות ובהעלאת הידע המקצועי בנושא בקרב קהלים רבים לרבות אדריכלים, מהנדסים, מתכננים ויועצים. המשרד להגנת הסביבה מעודד אנשי מקצוע מכלל התחומים להתמקצע וללמוד את תחומי התוכן הנדרשים בבנייה ירוקה והטמעתם מהשלבים המוקדמים בכל הליך של תכנון ובנייה. מובן שכל בדיקה של מבנה נעשית על-ידי מעבדה מאושרת. 

"המשרד מעריך שבשנים הקרובות מרבית האדריכלים והמהנדסים בתחומי הבנייה ייחשפו לדרישות הבנייה הירוקה (כפי שקבועות בתקינה) ויטמיעו אותן כחלק מכללי המקצוע הנכונים, כפי שהתרחש בתחומים רבים אחרים. עם התקדמות התחום תעלה מומחיותם של יועצים ותיקים העוסקים בנושא, אך גם יתרחב הידע ויהפוך נחלתם של רבים".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. תודה על הצפת הנושא
    אבל לפני בעיות סביבתיות, יש בעיות בריאותיות

    התחום הפרא רפואי פרוץ ברובו, לדוג' כל אחד ללא שום הכשרה יכול להקים "מעבדה למדרסים", הנוכלות חוגגת ואנשים סובלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,850 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!