כך הצליחו התעשיינים להחריג את עצמם מהחובה לבנייה ירוקה

החל מחודש מרץ הקרוב תיכנס לתוקפה תקנה חדשה שתחייב כל בניין חדש שיקום לבנייה ירוקה • הסיבה להחרגת סקטור התעשיינים? "נטל רגולטורי משמעותי" • הרשויות החזקות בישראל כבר מובילות בבנייה ירוקה, המדינה מנסה לעמוד בקצב
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
כולם יחויבו בבנייה ירוקה? צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

בעוד חודשים ספורים צפוי להתחולל שינוי דרמטי בעולם התכנון והבנייה. שינוי שעשוי למזער את הנזק הסביבתי שיוצרים בניינים חדשים, להפחית את השימוש במזגנים, לצמצם ולו במעט את היקפי פליטות הפחמן ואף לחסוך באנרגיה. אם לא יהיו תקלות ברגע האחרון, החל מחודש מרץ הקרוב כל מבנה חדש שייבנה פה, בין אם זה בית חולים או בניין רב קומות למגורים, יחויב לעמוד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה.

כל מבנה? כמעט. בדיקת "שקוף" מגלה כי ההחלטה האמיצה שהעבירה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לפני חודשים ספורים – לא באמת תחול על מבנים לתעשייה. סקטור התעשיינים הצליח להחריג את עצמו מהתקנה שעליה חתם שר הפנים לשעבר, אריה דרעי. 

עוד ב"שקוף":

משמעות הדבר היא שכל תעשיין שיבקש לבנות לעצמו מפעל חדש, בין אם תחנת כוח או מפעל הייטק, לא יחויב לסטנדרטים המינימליים שכמעט כל בניין אחר בארץ וכל קבלן יחויבו לו. 

כך הושמטה התעשייה מהתקן

כדי להבין איך הצליחו התעשיינים להחריג את עצמם מתקן הבנייה, נחזור מעט אחורה. המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים כתב את התקן כבר בשנת 2005 שבשעתו התייחס רק למגורים ולמשרדים בלבד, ולא היה מחייב.

כדי לשמור על התקן מעודכן, הוא עבר בכל כמה שנים רוויזיה, כך שיתאים עצמו לעולם המשתנה, ליכולות הטכנולוגיות המתפתחות ולמשבר האקלים. וכך, ברוויזיה האחרונה משנת 2016, נכנס אליו גם סקטור התעשייה. אלא שההחלטה החזיקה זמן קצר בלבד ומהר מאוד נעלמה. מדוע?

מבני תעשיה יוחרגו. ארכיון. צילום: מילה אביב, פלאש 90

"קיבלנו מספר פניות, גם ממשרד הכלכלה בשעתו כשהתקנות הבשילו, גם עמדות כתובות של 'התאחדות התעשיינים' שלא לכלול בחיוב לבנייה ירוקה את מבני התעשייה", מספר מנהל תחום הבנייה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, רן אברהם, שהיה בין אדריכלי התקן. "היו כל מיני אמירות על קשיים ואתגרים רגולטוריים שעמם מתמודדת התעשייה הישראלית". 

כלומר, הפעילו לחץ?

"זה לא שהם הפעילו לחץ, הם הציגו את מערך האילוצים שתחתם הם נתונים היום כתעשייה, את האתגרים שיש היום בהקמת מפעלי תעשייה ואיזורי תעשייה".

התקנה לבנייה ירוקה

מדברים על אנשים עם הרבה מאוד כסף, כן? לא על חנווני שמקים מכולת.

"אין ספק שלא מדובר בחנווני. גם התקנות שקודמו עסקו במפעלים עתירי שטחים".

חלק מהבעיה הוא העובדה שתקני הבנייה נבנים על סמך ניסיון עבר – אך עד היום רק שלושה מבנים התאימו עצמם לתקן מרצונם. במילים אחרות, לא נאגר מספיק ניסיון עם מבנים מסוג כזה, כדי לבנות תקן. יחד עם זאת, אברהם מסתייג: "זה גם קצת ביצה ותרנגולת – כי עד היום מבני תעשייה לא ממש בחרו לאמץ את התקן הזה. זה לא שהם לא יכולים, הם נמצאים בסטייט אוף מיינד קצת אחר".

"לא היה מי שירים את הכפפה". רן אברהם. צילום: נעה גולדפינגר, המשרד להגנת הסביבה

חברת הוועד המנהל של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, נעמי גלברט, שאף משמשת יועצת לבנייה ירוקה, טוענת גם היא כי "אי אפשר לחייב את התעשייה לעמוד בתקן לפני שבדקנו אותו לעומק, על סמך מחקרים ועל סמך ניסיון בשטח".

במה הם שונים מבתי חולים או מוסדות אקדמיה עם מעבדות? למה לא נבדקו מבני התעשייה באותה הזדמנות?

"לא היה מי שירים את הכפפה. בקביעת סדר העדיפויות הוחלט שתעשייה לא תהיה יעד ראשון. אבל כעת נעשית עבודה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה כדי לדייק את הנושא הזה". 

הערים החזקות פתחו פער, המדינה נשרכת מאחור

מה כולל תקן הבנייה הירוקה? כל מבנה נדרש לצבור בין אחד לחמישה "כוכבים", על ידי צבירת נקודות. לכל מבנה יש תנאי סף קבועים, כמו חיסכון במים וטיפול באנרגיה. מעבר לזה, זו צבירה שתלויה בשיקול הדעת של מנהל הפרויקט. כלומר יכולים להיות שני פרויקטים שעומדים בתקן, אולם למעט תנאי הסף, הם שונים לחלוטין.  

אלא שגם כאן המדינה באיחור רב – הפעם היא מפגרת אחרי הרשויות. מזה שמונה שנים, מאז 2013, "פורום ה-15", שמאגד 15 עיריות חזקות ועצמאיות שאינן מקבלות מענקים מהמדינה, מחייב כל בנייה חדשה בשטחו לעמוד בתקן.

העיריות החזקות פתחו פער. מבנה בבנייה ירוקה בתל אביב. צילום: גיא יחיאלי

"התחלנו לעסוק בנושא ב-2008 עם החתימה על אמנת אקלים בינלאומית", מספרת מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה, קיימות ותכנון בפורום ה-15, שמובילה את הנושא. "מאז אימצנו יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, התחלנו למפות את פליטות גזי החממה בערינו וגיבשנו תוכניות עירוניות להגנת אקלים. אחד הצעדים העיקריים שקידמנו במסגרת זו היה אימוץ הבנייה הירוקה כמדיניות משותפת מחייבת בערי הפורום".

בשל ההחלטה לחייב בנייה ירוקה בערים חזקות, החלו להיווצר פערים חריפים בין הרשויות בארץ. כך למשל, מנתוני מינהל התכנון עולה כי בין השנים 2014-2017 אושרו כ-400 תוכניות שעומדות בתקן הבנייה הירוקה בפורום ה-15, ולעומת זאת ברחבי הארץ כולה אושרו רק 32 תוכניות באותן השנים.

מאיה קרבטרי. צילום: גיא יחיאלי ושרהלה לביא

גם כאן, יש לציין, מבני תעשייה אינם מחוייבים – בשל התאמות שלפעמים המבנים נדרשים אליהם. אך כעת, כך נודע ל"שקוף", הפורום מוביל שינוי נוסף ובימים אלה נבחנת האפשרות להרחבת הדרישה במסגרת התקן, כך שתחול גם על מבני תעשייה. כלומר נראה שהחלטת המדינה שלא לכלול מבני תעשייה, אינה מקובלת על הרשויות החזקות בארץ. 

במקום נטל – להפוך את הבנייה הירוקה להזדמנות

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה עומדת מאחורי נימוקי התעשייה לעודף רגולציה. בתהליך ה-RIA שערכה המועצה – תהליך שנועד לגבש תקנות בצורה מושכלת – נכתב כי "מדובר בסקטור הנתון לנטל רגולטורי רב בתחומים רבים ובהינתן היקפי הבנייה הקטנים והעובדה שהתקן אינו חל על מרבית השטח במבני תעשייה, אין תועלת של ממש בהטלת החובה על סוג מבנים זה". 

לשיטתו של אברהם מהמשרד להגנת הסביבה, במקום להפוך את הבנייה הירוקה לנטל אפשר לתת לתעשיינים תמריצים כדי לעמוד בה – למשל מענקים: "אנחנו חושבים שהתעשייה כנראה תאמץ את התקינה הירוקה אבל היא תצטרך קצת יותר סיוע ותמריצים מהמדינה, שידרבנו אותם לעמוד בזה".

בימים אלה מתרחשת רוויזיה נוספת, כלומר עדכונים והתאמות לתקן. במקביל, המשרד להגנת הסביבה מייצר תהליך שבו יתקיימו דיונים גם עם הציבור במסגרת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אך אין אפילו כוונה לדון בהכללת מבנים לתעשייה. יש לציין שבתקנה שעליה חתם השר לשעבר דרעי, לא נכללים גם בתי מגורים צמודי קרקע, אולם גורם במינהל התכנון מבהיר שבימים אלה מתנהל דיון בנושא. יש אפילו בשורה: הכוונה היא לחייב בנייה חדשה של צמודי קרקע להיות מאופסי אנרגיה או קרוב מאוד לזה – כלומר מבנה שיודע לייצר אנרגיה מתחדשת, והצריכה השנתית שלו מתאפסת עם יכולת הייצור. 

בנייה ירוקה עשויה להיות הזדמנות. צילום: גיא יחיאלי

חשוב להבין, ההחלטה ובעיקר המניעים שלה, לייצר שוויון בארץ בין ערי הפורום לבין ערי הפריפריה, היא חשובה מאין כמותה. עם זאת, קשה שלא לתהות מה היה קורה אם "פורום ה-15" לא היה מרים את הכפפה ומייצר מציאות שכופפה את ידה של המדינה לפעול. ורק נותר לקוות שגם עכשיו, המדינה תשכיל להתיישר אל מול ערי הפורום, לפחות בכל הנוגע למדיניות הבנייה הירוקה. אחרי הכל, זה לטובת העתיד של כולנו.  

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "קיים תקן שעוסק במבני תעשייה (חדש יחסית) אך הוא אינו חל לגבי אזורי הייצור והאחסון אלא על אזורי השהייה של עובדים, כך שמדובר על שטחים קטנים מאוד ביחס לשטח הבניין.

"התקנות חלות על בניינים חדשים בלבד ויש מעט מאד מבני תעשייה חדשים בארץ ביחס לכלל הבנייה, כך שבסופו של דבר התועלת הייתה מועטה מאד.

"מאידך, מאחר שמדובר בתקן חדש יחסית שאין ניסיון בהפעלתו ואף פורום ה-15 אינו מחיל את התקן על מבני תעשייה, אין לקחים מהשטח ולא נעשו התאמות כפי שנעשה במהלך השנים לגבי פרקים אחרים בתקן. היה חשש גדול שהתקנה תייצר נטל רגולטורי כבד ותפגע בהליכי הרישוי לגבי מבני התעשייה, שהם מורכבים ממילא ויש רגולטורים רבים שמעורבים ברישוי מבני תעשייה וזו לא היתה המטרה.

"התקנות הן תקנות פורצות דרך ומחילות הליך חדש ושונה ביחס להליך תכנון, רישוי ובנייה כמעט בכל סוגי המבנים ובכלל המדינה. היה מקום לפעול בהדרגה בהחלת התקן ומתוך שיקולי עלות תועלת זהירים ולכן החובה לא הוטלה על סקטור התעשייה בשלב הראשון.

"בעת התקנת התקנות הובעה הכוונה שלאחר יישום התקנה בשטח וצבירת ניסיון במשך מספר שנים יהיה מקום לבחון תיקונים לרבות החלת התקנות על סקטור התעשייה והעלאת הרף שנקבע בתקנות".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

נניח שאתם זוג צעיר שבדיוק רכש דירה. הדירה שלכם בעיר שנולדתם בה, איפשהו בדרום. הדירה באזור חדש יחסית, ליד שטח פתוח שיום אחד ייבנה בו מתחם תעשייה. זה לא רע, בהתחשב בכך שהמקום ייצר מאות מקומות עבודה, והבית לא רחוק.

עם זאת, תהליך הבנייה עתיד להיות ארוך. אפילו ארוך מאוד. דחפורים וקדיחות משעות הבוקר המוקדמות, לצד אבק וזיהום. קשה לומר שמדובר באווירה הפסטורלית והנעימה ששוררת עכשיו בשכונה. לו התהליך היה נדרש לעמוד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה, ייתכן שהנזק שהיה נגרם לסביבה היה קטן יותר. יתרה מזו, ייתכן שאם המבנה עצמו היה עומד בתקן, היו נדרשים פחות אמצעי קירור למשל, והיה נפלט פחות חום לסביבה.

כולם היו מרוויחים: אתם שגרים בשכנות למפעל, ובעל המפעל שיצרוך הרבה פחות חשמל לאורך שנים. אבל המדינה החליטה שהמפעל הענק שעומד לקום לידכם לא יחוייב לעמוד בתקן. ואתם, שקניתם את הדירה החדשה, שבדיוק עומדים לפני התרחבות המשפחה וחולמים חלומות על העתיד, צפויים להתעורר בוקר אחד למציאות הרבה פחות טובה.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

מינהל התכנון צריך להתחיל לחקור בהקדם את מבני התעשייה הבודדים שעומדים כבר היום בתקן – כדי להיות מוכנה לחייב אותם לבנייה ירוקה באופן שמתאים למאפיינים המיוחדים להם. עוד אפשר – להיות שותפים לרוויזיה שמתקיימת כעת ולוודא שלכל הפחות הנושא עולה לדיון. המשרד להגנת הסביבה יזם שיח עם הציבור כדי לשמוע מה אפשר לשפר בתקן. במסגרת הדיונים, שמרכזת המועצה לבנייה ירוקה, מתקיימים סדרה של שבעה מפגשים לפי נושאים ופרקים. המלצות הדיונים יוגשו למכון התקנים, שם מתכנסת ועדת מומחים שדנה ברוויזיה.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל געתון
כתבת תחום העתיד יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

2 תגובות

  1. בניה ירוקה כוכב אחד – בקושי מרגיע את המצפון
    הרשויות המקומיות החריגו את כל הבניה העירונית – בתי ספר ומבנה ציבור מהצורך להראות הובלה בתחום
    כמו שהבנו בניה ירוקה בארץ – מבוססת על שימוש במזגנים וחללים סגורים ללא אוורור טבעי ותאורה טבעית
    זה אולי ירוק אך בהחלט מסריח
    הבעיה הגדולה שאף אחד לא זוכר את משבר האקלים מבנה שחייב חשמל כדי לשרוד את גל החום או גל הקור הבא הוא לא ירוק ולא מקיים – הוא תקלה בחסות התקן

  2. לדעתי צריכים להסתכל כל הזמן ולעדכן את תקן הבנייה הירוקה, למשל לחייב בכל בניין ציבורי שירותים ללא מים (כאלו שקיימים כבר בכמה סניפים של רשת מזון מהיר ובמכללה שבה למדתי (לא חשבו שמות), לוודא יעילות מקסימלית בבנייה שתשפר כל פעם את היעילות בצריכת משאבים כמו חשמל ומים, ולייער את כל הסביבה של המבנה עם עצים שלא דורשים הרבה מים וגם עמידים מאוד לשריפות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.