ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

חשש: "מעבדות שיאשרו בנייה ירוקה יהפכו לחותמת גומי"

במכתב שהגיע לידי "שקוף" מתריעים מנהלים ותיקים בשתי מעבדות בפני המשרד להגנת הסביבה כי בהיעדר נוהל מסודר לאישור תוכניות בנייה ירוקה הבדיקה תהיה מהירה ושטחית • ההשלכות האפשריות של אישור רשלני: בניינים שיסבלו מבידוד בעייתי, הצטברויות עובש או "זלילת" חשמל - למשך שנים • המשרד להגנת הסביבה: המעבדות פועלות על פי חוק, בוחנים את הנושא • הרשות להסמכת מעבדות: אכן צריך נוהל בדיקה אחיד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בניין בבנייה ירוקה (ארכיון)

האם המשק הישראלי ערוך לקראת הכניסה של התקן לבנייה ירוקה? בעוד כחמישה חודשים כמעט כל בניין מגורים חדש בארץ יחויב לעמוד בתקן לבנייה – ובקיעים ראשונים כבר מתחילים להתגלות ועלולים להצביע על חוסר מוכנות לשינוי. במכתב שהגיע לידי "שקוף" מעלים אנשי מקצוע חשש ש"עבודת המעבדות מרודדת לכדי מעמד של 'חותמת גומי' בלבד". התוצאה האפשרית לדעתם: בניינים רבים עלולים להיבנות באופן פגום ולא בהתאם לתקן. 

עוד ב"שקוף":

את המכתב כתבו בשבוע שעבר מנהלי תחום ותיקים שעובדים בשתי מעבדות שונות להכשרת התקן לבנייה ירוקה. הוא נשלח בין היתר אל מנהל היחידה לבנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה רן אברהם, ליושבת ראש איגוד היועצים לבנייה ירוקה נעמי גלברט ולרשות הלאומית להסמכת מעבדות, הגוף המפקח על המעבדות. הם טוענים בו לחוסר אחידות בקרב המעבדות שמסמיכות את המבנים לתקן לבנייה ירוקה.

המעבדות הן האחרונות בשרשרת ההסמכה. אם העבודה שלהן לא תעשה באופן מקצועי וקפדני, אז לא רק שנקבל בניינים שאינם ידידותיים לסביבה, אז הרי שעלולים להיות בהם פגמים של ממש. כך למשל אם המעבדה לא עוברת על הדוח התרמי ונפלו בו פגמים, הגם שלא במתכוון, הדייר עלול לסבול שנים מעובש בקירות ובידוד לא טוב. כמו כן, אם למשל מערכות הקירור והחימום אינן עומדות בתקן לבנייה ירוקה, חשבון החשמל של הדייר יהיה גבוה מזה שהוא אמור היה לשלם ויש עוד השלכות רבות. 

העומס על המעבדות יגדל – וכך גם פוטנציאל הנזק

עד היום רק כ-10% מהמבנים בארץ נבנו לפי התקן לבנייה ירוקה ונדרשו לאישור של מעבדה. בדומה לכל תקן אחר, כמו בתחום המזון, הצעצועים או הרכב, יש צורך במכון מוסמך שייתן את החותמת שהמוצר עומד בתקן. עד היום המעבדות אישרו מעט מבנים, בעיקר כאלה שפעלו בשטח ערי "פורום ה-15" המאגד את הרשויות החזקות בארץ, שכבר כמה שנים מחייבות את היזמים בשטחן לבנות בהתאם לתקן.

"לא ניתן יהיה למנוע מצב של כשל שוק". בניין מכוסה בתאים סולריים, ארכיון

כל עוד היה מדובר בנתח שוק קטן, הנזק שעלול להיווצר מכשלים בשוק הוא מצומצם וניתן היה לנטר אותו. אולם החל מעוד חמישה חודשים, כמעט כל בנייני המגורים בארץ יחויבו לאישור מעבדה כתנאי בסיסי לקבל טופס 4, אותו הטופס שמאפשר לדיירים להיכנס לבית שלהם ופוטנציאל הנזק יגדל בהתאם.

שיטה לא אחידה וקיצור תהליכים

הדס פאר, ראשת תחום בנייה ירוקה במעבדות "איזוטסט", וליאור אילון, מנהל תחום בנייה ירוקה במעבדת IQC, מזהירים במכתב כי בשל היעדר רגולציה ופיקוח מספק בתחום, עלול להיווצר פער בין האופן שבו מעבדות בודקות את המבנים. לטענתם "לא יהיה ניתן למנוע מצב של כשל שוק ויחד איתו איבוד אמון הציבור ביעילות ואיכות הבנייה הירוקה בישראל". 

עוד הם כותבים כי נדרש יישור קו בין המעבדות "באשר לשיטת הבדיקה, בחינה אחידה של המעבדות המאושרות, ווידוא כי הן פועלות בהתאם להחלטות ברורות ופיקוח". עוד במכתב טענו פאר ואילון כי לתפיסתם חלק מהמעבדות נוהגות לכאורה "בזירוז וקיצור תהליך הליווי והבדיקה לצורך השגת האישור", מתוך גישה שפעולת הבדיקה צריכה להיות "מהירה ושטחית", כפי שהגדירו זאת.

בעקבות כך, יכול להיווצר חוסר אחידות בבדיקת המבנים ובדרישות, מה שעלול להביא בסופו של דבר לכך ש"בעל המקצוע העוסק בבנייה ירוקה ימוקם בתחתית המדרג המקצועי בשוק הבנייה הישראלי". השניים טענו עוד במכתב כי "חוסר עקביות בין המעבדות ובלבול מול גורמים שלוקחים חלק בהליך ההסמכה גורמים לתחושה שהתקן אינו בהיר או מקצועי".

המשרד להגנת הסביבה: יש פעילות לא חוקית? הגישו תלונה

השניים אינם מספקים דוגמאות במכתבם, ואף לא נוקבים בשמות המעבדות שלכאורה אינן עומדות בנוהל של הרשות להסמכת מעבדות, אך הם צירפו מסמך דרישות והצעות כיצד על המעבדות לפעול. כך למשל, הם מציעים שלכל המעבדות יהיה נוהל בדיקה אחיד שלפיו הן יעבדו. נכון להיום, אין כל נוהל מסודר, אלא רק דרישות מינימום, וכל מעבדה מגדירה את שיטת הבדיקה שלה. 

בקרוב כמעט כל בניין מגורים בישראל. בניין מאופס אנרגיה בתל אביב (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

עוד דורשים פאר ואילון שלא ייווצר קשר כלכלי בין יועצים לבנייה ירוקה לבין המעבדות עצמן. לדבריהם, קשר כזה עלול ליצור ניגוד עניינים.

במשרד להגנת הסביבה קיבלו את המכתב ומסרו בתגובה כי הם לומדים את הטענות שמועלות בו. "המעבדות המוסמכות לבדיקת התקן לבנייה ירוקה בישראל פועלות מתוקף חוק ואסדרה", נמסר. "אמון עליהן הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, ובהתבסס על הסמכה מקצועית שניתנה על ידי הרשות להסמכת מעבדות".

במשרד הזמינו את החתומים על המכתב להגיש תלונה אם נתקלו בעבירה על החוק: "ככל שגורם, לרבות מעבדה פעילה, שלדבריו נחשף לפעילות לא חוקית של מעבדה כמו בדיקות לא תקינות, הנפקת אישור שלא תואם את פעולת הבדיקה הקבועה בתקן, עליו להגיש תלונה לאחד מהגופים האמורים, על מנת שזו תיבחן ותטופל בכלים העומדים לרשות הגופים על פי חוק".

"יש פעילות לא חוקית? הגישו תלונה". זנדברג (צילום ארכיון: פלאש 90)

עוד הוסיפו במשרד כי הם עושים "ככל הניתן על מנת להעלות את הרמה המקצועית והאתית של פעילות המעבדות". בין השאר במשרד אומרים כי הם מפעילים מערכת מידע לדיווח ושקיפות של הליכי הבדיקות שמבצעות מעבדות מוסמכות לבנייה ירוקה, וכן מכנסים ישיבות מקצועיות שבהן מלובנות סוגיות מקצועיות הנוגעות לעבודתן של המעבדות. 

עם זאת, אומרים שם, "למשרד לא נתונה הסמכות לבקר את עבודת המעבדות, לא כל שכן להורות על השהייה או עצירה של עבודתן. למעבדות ניתן 'רישיון' לבצע בדיקות בהתאם לדרישות התקן, בכפוף לחוק התקנים, ואם יימצא שהן נוקטות בהליכי קיצור דרך, מדובר בעבירה על החוק ועל ההיתר שניתן להן".

במשרד ביקשו גם לסייג את תוכן המכתב, מכיוון שאין בו ולו תלונה אחת קונקרטית. "הכותבים במכתב שהגיע אלינו לא הציגו ולו מקרה אחד של אירוע שהתרחש, אלא בעיקר הביעו חשש כללי", מסרו. "ולכן נוסיף לבחון את הדברים, נפעל לזיהוי מגמות מסוג זה ונסתייע בגורמים הממשלתיים בעלי הסמכות לעצור תופעות שליליות מהסוג שתואר במכתב. חשוב לזכור שמתקיימת תחרות עסקית בין המעבדות, ושלצד הדאגה הכנה העולה מהמכתב לעתיד התחום ולמאפייני ואיכויות הבדיקה, קיימות גם מוטיבציות אחרות, הקשורות בתחרותיות".

מבנה בבנייה ירוקה בתל אביב (צילום: גיא יחיאלי)

מדובר בנושא סבוך אמנם, אך החל בחודש מרץ זה יהיה חלק מהחיים של כולנו, של כל דירה חדשה שנקנה, כל בניין חדש למגורים שיקום. אפשר כמו תמיד לחכות שהרגע האחרון יעבור, לגלות בדיעבד את הפגמים ולנסות לכבות את השריפות שיהפכו בתורן לדליקות ענק. או שאפשר כבר עכשיו לבחון ולתקן את הכשלים המובנים, לטובת העתיד של כולנו. 

מאיגוד היועצים לבנייה ירוקה נמסר בתגובה: "איגוד היועצים לבנייה ירוקה מיוצג בשיח של פורום המעבדות מתוך כוונה להיות חלק בהחלטות ובפרשנויות הנוגעות לסעיפי התקן השונים ולשאילות שעולות מהשטח. מאחר ומדובר בתקן המורכב ממאפיינים וסעיפים לרוב עבודת הפורום הינה בין היתר להסביר ולדייק את דרישת הראיות, וליצר ככל שניתן מנגנון אחיד שייקל על עבודה אחידה וסדירה מול כל אחת מהמעבדות. ככל שיש ליועץ תלונה או הערה לגבי איכות העבודה או מתן השירות של המעבדה, הפניה הינה באופן ישיר לגורם המסמיך והאחראי: הרשות להסמכת מעבדות".

מהרשות להסמכת מעבדות נמסר בתגובה: "המכתבים התקבלו ברשות להסמכת מעבדות ואנחנו לומדים את החומר. בד בבד חשוב לציין כי יש מקום לשפר את שיטת הבדיקה ולקבוע נוהל אחיד של הרגולטור לכל המעבדות, ערב כניסת התקן לבנייה ירוקה כתקן מחייב בכל הארץ".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. בקיצור תגובת המשרד היא כמו התייחסות המשטרה לאשה שחוששת על חייה בגלל איומים של בעלה. עד שהיא לא נרצחת אין הוכחה לסכנה ולכן לא באמת עושים איזו פעולת מניעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק