"הם יכולים להפיל את התוכנית": מייל פנימי מסגיר את העוצמה של קוקה קולה גם במגזר השלישי

אנחנו עוסקים לא מעט בהשפעתם של תאגידים ולוביסטים על מקבלי ההחלטות, ומאפשרים להציץ לצורה בה היא באה לידי ביטוי. הפעם נראה לכם כיצד קוקה קולה, או בשמה הרשמי החברה המרכזית למשקאות, החלה במאמציה לחבל במס הסוכר שאושר לאחרונה בכנסת מבעוד מועד. 

מעקב "שקוף" אחר מס הסוכר:

• שלב אחרי שלב: כך מנסה התעשייה לחסל את מס הסוכר
• "ילדים לא אוהבים מים": ניתחנו את הדיון הסוער על מס הסוכר
• ברזיות בגינה וקמפיין בערבית: הדרישה לצעדים נוספים לצד מס הסוכר

וזו השתלשלות העניינים: עם פרוץ משבר הקורונה לפני כשנתיים, חברו ארגוני סביבה לצוות חוקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה במטרה לגבש דוח המלצות ל"תוכנית חילוץ ירוקה". בחסות המכון גיבשו כלכלנים ומומחים תוכנית להתמודדות עם אתגרים בתחומי הבריאות, הכלכלה, הסביבה, התחבורה, האנרגיה והחקלאות. 

התוכנית המרשימה והמפורטת פורסמה ב-2020. פרק הבריאות בה כלל צעדי מדיניות בהם הסעיף הבא: "קידום של החמרת מתווה סימון המוצרים ומיסוי משקאות ממותקים: מומלץ לשקול הרחבה של מתווה סימון המוצרים וכן של מיסוי משקאות ממותקים. בפן הבריאותי מדובר ב'נאדג" ובתמריץ כלכלי בהתאמה, אשר יכולים לקדם צריכת מוצרים בריאים ואף לתמרץ יצרנים להפחית שימוש בסוכר, במלח ובשומן במוצריהם".

אלא ששנה לאחר הפרסום קרה משהו. במכון הישראלי לדמוקרטיה דחפו פתאום להסיר את הסעיף שנוגע למס הסוכר. למה? בעקבות פנייה מהחברה המרכזית למשקאות. 

להתעלם מקוקה קולה? "לא מומלץ"

בהתכתבות בין גורמים שונים הקשורים לתוכנית שהגיעה לידי "שקוף" נראה כי במכון פעלו להשמיט את הסעיף מהתוכנית שבכלל כבר עלתה לרשת. 

וכך כתבה מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה דפנה אבירם-ניצן לשותפיה באפריל 2021:

"קיבלתי פנייה מסמנכ"לית רגולציה בחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה), שביקשו להבין מדוע שולבה ההמלצה הזו בתוכנית החילוץ הירוקה וביקשו לעשות בנושא דיון".

הבכירה במכון הציעה כמה אפשרויות בעקבות הפנייה, ובהן הוספת הסבר לסיבה למיסוי המוצע והקשר שלו לתוכנית החילוץ. עוד הציעה אבירם-ניצן לקיים עם נציגי החברה "פגישת הסבר" או פשוט "להשמיט את ההמלצה להטיל מיסוי על משקאות ממותקים". לגבי האפשרות של "להתעלם ולא לתת שום הסבר" – כתבה אבירם-ניצן כי איננה מומלצת משום ש"לחברה הזו יש סוללת אנשי לובי שיכולים די בקלות להפיל לנו את התוכנית כולה".

הילה שואף קולביץ, חוקרת כלכלה ומדיניות במכון לדמוקרטיה, גיבתה את אבירם-ניצן וכתבה בהמשך: "לדעתי לא מדובר בהמלצה מרכזית. אמנם יש לה תועלות סביבתיות והיא מכניסה כסף לבסיס התקציב, אבל כבר ויתרנו על המלצות הרבה הרבה יותר משמעותיות ובסיסיות שיותר קל לנו לעמוד מאחוריהן, על מנת להימנע מאנטגוניזם שיפגע במאמצים שלנו בסופו של דבר – כגון ההמלצה הסופר מרכזית לתחבורה ציבורית בשבת שירדה מהמסמך בשלבים מוקדמים יותר (שקיומה קריטי להפחתת שימוש ברכבים פרטיים)".

"זו לא תוכנית לשיפור הבריאות"

אלא שהגורמים מעולם הסביבה והבריאות התרעמו על ההצעה ונלחמו להשאיר את הסעיף. למרות זאת הודיעה אבירם-ניצן כי "פרופ' נתן זוסמן (החתום על התכנית, ת.א), הילה שואף קולביץ ואני לא נוכל לתמוך בהשארת המלצה זו במסגרת תוכנית החילוץ והמלצתנו המקצועית הינה להשמיט מהדוח את 3 המילים 'ומיסוי משקאות ממותקים'". 

לבסוף אבירם-ניצן נכנעה והסכימה להותיר את הסעיף בתוכנית. עם זאת, היא ציינה כי "חשוב להבהיר שחוקרי המכון אינם תומכים בהצעה זו ולא יוכלו 'להגן' עליה בדיונים השונים בהקשר של תוכנית חילוץ ירוקה".

בתגובה לפרסום התכתובות הללו מדגישים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי הם תומכים במיסוי משקאות ממותקים, אך טוענים כי המס לא קשור לתוכנית החילוץ הירוקה. לדבריהם, ההמלצה להטיל את מס הסוכר "לא עמדה בקריטריונים המנחים" לגיבוש התוכנית. "מטרת הדוח הייתה תוכנית חילוץ ירוקה בדגש על פתרון בעיות תעסוקה שנבעו ממשבר הקורונה ולא תוכנית כללית לשיפור בריאות תושבי ישראל, שהיא ראויה כשלעצמה", אומרים במכון. "אבירם ניצן הדגישה כי היא תומכת במיסוי משקאות מתוקים אך אין לכך קשר למטרות הדוח, והציעה חלופות לפעולה". התגובה המלאה מובאת בסוף הכתבה.

כאן זה המקום להדגיש כי פרק שלם ב"תכנית הירוקה" עסק בבריאות. לשם השוואה, החלק שעסק בחקלאות הוא באורך זהה. עוד חשוב לציין: להפחתת צריכת השתייה המתוקה השלכות קריטיות – בריאותיות וגם כלכליות – בשנת 2018 סוכרת היתה סיבת המוות השלישית בישראל. 

הלוביסטים צבאו על לשכות הח"כים

ומה קרה בהמשך? ההמלצה נותרה כאמור בדוח, ואף קודמה על ידי המדינה בחוק ההסדרים. כשהגיע מס הסוכר לדיונים בכנסת ניסתה התעשייה לחסלו בדרכים רבות. בין היתר, אותה סמנכ"לית רגולציה מהחברה המרכזית למשקאות פקדה את לשכות הח"כים בליווי לוביסט שהח"כים מכירים היטב. יחד הם ביקשו מנבחרי הציבור להסתייג מהטלת המס. הפעם טיעוני קוקה קולה לביטול המס היו אחרים: העובדה שאינו חל על גלידות ושוקולד. טיעון זה, אגב, מתיישב אחד לאחד עם מסמכי החברה שנחשפו ב-2016. באותם מסמכים הם הבהירו כי כדי לסכל את המס יש "לדרוש להחיל את מיסוי הסוכר על כל סוגי המזון" ולא רק על המשקאות הממותקים.

נסיונותיה של קוקה קולה לסיכול מיסוי סוכר לא ייחודיים רק לישראל – במסמכים שנחשפו מתוארת תוכנית עולמית לסיכול מס סוכר במספר מדינות. עוד ב-2016 כתבו בחברה ספציפית על מדינת ישראל כי כדי לסכל את מס הסוכר יש "להפריד כל קשר בין סוכר לממתיקים מלאכותיים", וכי "מיסוי לא פותר בעיות השמנה". בתוך כ-6 שנים בלבד החברה מימנה מחקרים אקדמיים בנושא סכרת בשווי של 120 מיליון דולר, וכן מחקרים שימעיטו בקשר שבין השמנת יתר ומשקאות ממותקים.

ואכן, שימו לב: אנשי אקדמיה ניתחו 31 מחקרים שנערכו בנושא בשנים 1978-2014 וגילו שהמחקרים שמומנו על ידי התעשייה היטיבו עם ממתיקים מלאכותיים פי 17 יותר ממחקרים עצמאיים. 100% מהמחקרים הממומנים מצאו למשל שהממתיק המלאכותי אספרטיים הוא בטוח. מנגד, 92% מהמחקרים העצמאיים טענו כי לצריכתו יש תופעות לוואי. ואם זה לא מספיק, ב-42% מהמחקרים הממומנים כלל לא הופיע גילוי נאות על האינטרסים מאחוריהם. 

אותה שיטה עבדה עם סוכר רגיל: ב-2016 התברר שתעשיית הסוכר שילמה למדענים משפיעים עוד בשנות השישים במטרה לצייר מציאות מעוותת שבה לסוכר אין כמעט קשר למחלות לב.

חרף הלחצים והמחקרים הממונים, הקואליציה אישרה את מס הסוכר לפני כחודשיים.

התגובה המלאה של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יובהר בפתח הדברים כי לדעת חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מיסוי משקאות מתוקים הוא מהלך ראוי וחשוב לטובת בריאות הציבור. בנוסף לכך, אין כל קשר בין המכון לבין החברה למשקאות. 

להלן פירוט מדויק של הדברים:   

המכון הישראלי לדמוקרטיה מוביל יחד עם הממשלה ובליווי של ארגון ה-OECD את פרויקט ההיערכות למשבר האקלים וקידום המעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050. במסגרת זו מוביל המכון מספר צוותי עבודה, לרבות צוות בשיתוף החברה האזרחית, בו חברים גם  אזרחים ונציגי ארגונים ועמותות.

עם פרוץ משבר הקורונה חברו מספר ארגוני סביבה לצוות החוקרים הכלכליים של המכון הישראלי לדמוקרטיה במטרה לגבש דוח המלצות לתוכנית חילוץ ירוקה. כותבי הדוח התבססו על  מגוון ההצעות של ארגוני הסביבה. הקריטריונים לבחירת ההמלצות היו צעדים שיקדמו הפחתת פליטות מזהמות, לצד תרומה לצמיחה ירוקה ולתעסוקה בטווח הקצר, בראי מבחן יכולת יישום מהירה ובשלות מצד המשרדים הממשלתיים הרלבנטיים לקידום המהלכים. בהתאם לכך, נכתבה תוכנית חילוץ ירוקה, תוך התבססות על מגוון סעיפים שסוננו בשלב גיבוש הדוח לפי הקריטריונים.

"בנוגע לפניית "שקוף", בעקבות פנייה שהתקבלה סביב השאלה מדוע נמצאת בדוח ההמלצה למיסוי משקאות מתוקים, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, שלא הייתה ערה לכך כי ההמלצה נכנסה למסמך הסופי למרות שלא עמדה בקריטריונים המנחים, פנתה לשותפים לכתיבת הדוח. כפי שהיא מציינת בתכתובת, מטרת הדוח הייתה תוכנית חילוץ ירוקה בדגש על פתרון בעיות תעסוקה שנבעו ממשבר הקורונה ולא תוכנית כללית לשיפור בריאות תושבי ישראל, שהיא ראויה כשלעצמה. אבירם ניצן הדגישה כי היא תומכת במיסוי משקאות מתוקים אך אין לכך קשר למטרות הדוח, והציעה חלופות לפעולה, בהן, הוספת הסבר להימצאות ההמלצה בדוח הזמין באתר המכון. נזכיר שמדובר בדוח כלכלי במהותו המיועד להציע סט המלצות ליישום בתקציב המדינה. ואכן, חלק מהצעדים המוצעים בתוכנית שולבו בפועל בתקציב הנוכחי. יודגש כי חוקרי המכון תומכים בצעד מיסוי משקאות ממותקים – עקב תרומתו לבריאות הציבור".