מגלגלים אחריות: הכנסת נלחמה בעישון – אך החוק לא נאכף

אם תלכו לאחת הפיצוציות שבשכונתכם, יש סיכוי גבוה שתראו שם את קופסאות הסיגריות מוצגות לעיני כל. כבר שנתיים חלפו מאז שהכנסת העבירה חוק האוסר עליהן לעשות זאת, אך בשטח אין כל אכיפה. "ממש חוק עם אפס שיניים", אומר באכזבה ח"כ לשעבר יהודה גליק, מיוזמי החקיקה. "בהתחלה החוק יצא לדרך ובחנויות התקינו כל מיני תריסים וארונות – מאז בעלי החנויות כבר ביטלו את זה והשאירו הכל פתוח, עכשיו הכל גלוי". 

רשויות החוק, הוא מסביר, זנחו את תפקידן. "אין פה לצערי מוטיבציה מספקת לאכוף אותו", מודה גליק. "אמרו לנו בהתחלה שהמשטרה לא יכולה לאכוף דברים כאלה, בסוף אנחנו רואים שהמשטרה יכולה לתת קנסות גם למי שהולך בלי מסכה. בינתיים אין ממשלה, אין כנסת, ואיש הישר בעיניו יעשה. כולם מתחמקים. השקענו הרבה כדי להביא את החקיקה הזאת. חוסר המוטיבציה הזה מאוד מתסכל אותי".

משרד הבריאות טוען כי האחריות היא בידי משטרת ישראל, אך במקביל אינו מבצע פעולות משמעותיות שהיו יכולות לשנות את המצב. הסיבה לפסיביות המתמשכת היא, לפי המשרד, העיסוק במגפת הקורונה – כשזו רק דרדרה את מצב המעשנים.

עוד ב"שקוף":

• נציג חברת הטבק "פיליפ מוריס" הוזמן לדבר בדיון על נזקי העישון בוועדת הבריאות
• בלעדי ל"שקוף": ח"כים ושרים חושפים לראשונה את האינטרסים הכלכליים שלהם

"חוק בלי אכיפה לא שווה כלום"

החוק לאיסור פרסום ולהגבלת שיווק מוצרי טבק ועישון, שאותו הובילו חברי הכנסת לשעבר יהודה גליק, איתן כבל ואיל בן ראובן, הרחיב את ההגבלות על שיווק סיגריות שהיו קיימות בחוק והוסיף הגבלות נוספות. כך למשל, נאסר כל פרסום של מוצרי טבק, מלבד בעיתונות המודפסת – שבה ניתן עדיין לפרסם מודעות בתנאי שהן מופיעות בצמוד למודעה של משרד הבריאות. עוד נאסרה הצגת מוצרי העישון באופן גלוי בחנויות וכן הוטלה חובה על חברות הטבק לדווח למשרד הבריאות על תכולת המוצרים וכמות החומרים הממכרים בהם.

כבר עם כניסת החוק לתוקף, במרץ 2019, הודה משרד הבריאות כי אין באפשרותו לאכוף אותו. כעת, שנתיים לאחר מכן – לא נראה כי נעשו צעדים לשיפור האכיפה במסגרת המשרד. סדרי העדיפויות של המשרד מעלים סימני שאלה לאור הנתונים: בכל שנה מתים בישראל כ-8,000 בני אדם כתוצאה מעישון, מתוכם כ-800 שאינם מעשנים אך נחשפו לעישון כפוי. 

בינתיים המצב רק מחמיר. לפי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, עם תחילת משבר הקורונה העידו כמחצית מהמעשנים שהשתתפו במחקר על עלייה בכמות הסיגריות שהם מעשנים ביום בתקופת הסגר, גם בתוך הבית – מה שמעיד גם על עלייה בעישון הכפוי על בנות ובני המשפחה שאינם מעשנים. 

"בתקופת הקורונה הייתה עלייה ברכישת מוצרי עישון על ידי בני נוער", אומרת יו"ר הוועדה להתמודדות עם סמים ואלכוהול בכנסת ה-23, ח"כ לשעבר מיכל קוטלר-וונש. "דווקא בתקופה זו רצוי היה לשים לב לחוסר האכיפה ולתת על זה את הדעת במסגרת האתגרים של תקופת הקורונה. למשרד הבריאות אין את היכולת לקיים את האכיפה. מצד שני הרשויות המקומיות נטולות סמכות אכיפה, והמשטרה לא רואה בזה עבירה פלילית. זה אומר שיש פה לקונה מטורפת שמסבירה למה אין אכיפה".

"חוק בלי אכיפה לא שווה כלום", אומרת שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון. "על הנייר, ההגבלות שקבע החוק על שיווק ופרסום הן מצוינות. אם יישמו את החוק, הוא עשוי להציל אלפי בני נוער מכניסה למעגל הקטלני של העישון. אלא שנכון להיום אין כמעט אכיפה של החוק, ובני הנוער ממשיכים להיחשף למוצרים ממכרים ומסוכנים. זה יכול להתחיל בסיגריה אחת, אולי אלקטרונית, אבל ברגע שמתנסים – קל להתמכר ולהידרדר לעישון קבוע. וזה כבר יכול להיות קטלני ומקצר חיים". לדבריה, "האחריות היא על משרד הבריאות. הוא זה שחייב להתעורר ולהסדיר מנגנוני פיקוח ואכיפה כדי לתת לחוק שיניים".

משרד הבריאות משתמט מאחריות

בחודש יולי האחרון נערך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ה-23 בנושא אכיפת החוק. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי וחברי הוועדה ניסו למצוא את האחראי לאכיפה מבין כלל הגופים שהוזמנו לדיון – אך כולם התנערו מאחריות בזה אחר זה. נציגת המשטרה בדיון הסבירה כי אין בידיה לאכוף את החוק, וכי משמעות ההתערבות שלה באכיפתו היא פתיחת רישום פלילי לאזרחים אף שאינו הכרחי. במענה לפניה של יו"ר הוועדה להגבלת העישון, ד"ר מארק לוריא, הסבירו במשטרה כי עבירה על החוק באמצעות הצגת סיגריות בפיצוציות אינה עבירה פלילית, והציעו כי משרד הבריאות יטפל בנושא.

במשרד הבריאות, לעומת זאת, טענו כי האחריות היא של המשטרה. במענה לפניית "שקוף" מסרו כי "אכיפת החוק נמצאת באחריות משטרת ישראל. החוק קובע עבירות פליליות בשל הפרת הוראות החוק, כמפורט בהוראות העונשין בחוק. משטרת ישראל אחראית על טיפול בעבירות שנקבעו בחוק, לא נקבעו בחוק מנגנוני פיקוח ואכיפה נוספים מעבר לאמור". 

עם זאת, באפשרות שר הבריאות לקדם צעדים במסגרת המשרד על מנת להגביר את האכיפה – למשל להקים יחידה ייעודית לנושא במשרד או להגדיל את כוח האדם שעוסק בתחום. כעת, לדברי משרד הבריאות, קיימים רק שני עובדים שאחראים על הנושא.

קוטלר-וונש פנתה למשרד הבריאות בנובמבר האחרון בדרישה שיפעלו לאכוף את החוק. בתגובה אמרו לה כי "למשרד אין את הסמכות לבצע פעולות אכיפה, אין את המשאבים הנדרשים לכך ולא קיימים מנגנונים מתאימים לביצוע האכיפה בתחום". עוד הוסיפו כי "בשל משבר הקורונה החקיקה בתחום אינה נכללת בתוכנית העבודה של המשרד".

מעבר לאכיפת החוק, באפשרות משרד הבריאות לקדם את המאבק בעישון במסגרת החוק בדרכים נוספות. כך, למשל, קיבל המשרד שטחי פרסום בעיתונים לצד כל פרסומת לסיגריות. אבל לדברי גליק, ניתן היה לנצל את המשאב היקר בצורה איכותית יותר. "השגנו תקציב למשרד הבריאות, כל מי שמפרסם מודעה בעיתון צריך לפרסם מודעה מנגד של המשרד ונתנו למשרד לפרסם מה שהם רוצים. גם בפרסומות האלה לא השקיעו, אפילו לא פרסמו מספרים של אלה שעוסקים בגמילה. מדובר בחיי אדם. היינו יכולים להגיע למצב שאנשים נגמלים מעישון, היינו יכולים להגיע למצב שהוצאנו את הסיגריה מהמרחב הציבורי ולצערי זה לא ככה".