משרד הבריאות מודה באוזלת היד: איננו יכולים לפקח על חברות הטבק

הסיגריות מזיקות לבריאות, על זה אין ויכוח: כל קופסת סיגריות בפיצוציה תזכיר זאת לקונה באזהרה בולטת. אבל עד כמה? איזה חומרים רעילים בדיוק מכניסה כל שאיפה לגוף, וכיצד הם משפיעים עליו? אילו חומרים נכנסים לתוך הסיגריות האלקטרוניות? משרד הבריאות, הממונה על פי חוק לפקח על כך, הודה השבוע בחסר אונים שלו מול כל אחת מהשאלות.

עוד ב"שקוף":

• משרד הבריאות מבטיח להילחם בחברות הסיגריות – רק חסר לו פרט מידע קטן
• מגלגלים אחריות: הכנסת נלחמה בעישון – אך החוק לא נאכף
• נציג חברת הטבק "פיליפ מוריס" הוזמן לדבר בדיון על נזקי העישון בוועדת הבריאות

בדוח שהתפרסם השבוע סימן המשרד את הסיבות לאוזלת היד והצהיר: "חוסר סמכות ויכולת אכיפה מצד משרד הבריאות אינו מצב תקין". הסיבה הראשונה היא העובדה ש"למשרד הבריאות אין מאגר מידע על חברות הטבק הפועלות בישראל או רשימה של החברות ודרכי יצירת הקשר איתן, מידע שרק את חלקו הקטן ניתן למצוא בקלות ובאופן חופשי במרשתת", כתבו בדוח.

הסיבה השניה היא התירוץ החוזר ומהדהד לכל מחדל מאז 2020: מגיפת הקורונה. שנתיים לאחר פריצתה, משרד הבריאות עדיין טוען בדוח כי מאמצי מיגור הנגיף מנעו ממנו לפקח אחר חברות הסיגריות. "בעקבות התפרצות מגפת הקורונה רוכזו מרבית המאמצים להתמודדות עמה", טענו.

סליחה, איך מגיעים למי שמוכר פה סיגריות?

נושא הרשימה הנעלמת התגלה לראשונה, כפי שכתבנו ב"שקוף", בדיון שנערך בוועדה לסמים והתמכרויות בכנסת באוקטובר. "אין לנו נתונים", אמרה במהלך הדיון ד"ר אפרת אפללו, מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום בריאות במשרד הבריאות. "נגיש בהקדם טופס 7א למשרד האוצר על מנת לקבל את רשימת כל חברות היבואנים". 

אך משיחות חוזרות עם משרד הבריאות ורשות המסים, כלל לא ברור האם נעשתה פנייה כזו. בדוח הרשמי הוסיפו כי הנתונים קיימים ברשות המסים, אך חלה עליהם סודיות שנועדה לשמור על עסקי החברות. "הפנייה למידע מתבצעת בימים אלה. בשלב זה לא ידוע עוד המידע שיתקבל", נמסר ממשרד הבריאות.

נזכיר כי לפי החוק שנועד להגביל פרסום ושיווק של מוצרי עישון, על כל חברה כזאת לדווח למשרד הבריאות בפירוט על רכיבי הסיגריות שהיא מוכרת. את הדיווח צריך המשרד לפרסם לציבור – אך מאז נכנס החוק לתוקף ב-2019, לא פורסמו נתונים לציבור בנושא. 

עוד צויין בדוח, בהקשר לחובת הדיווח של החברות על הוצאות על פרסומות, שיצרנים ויבואנים שעוברים על החוק עשויים לקבל קנס של 226 אלף שקלים, אבל מודה שלא חולקו קנסות כאלה עד היום. "עד היום לא בוצעה אכיפה של הוראות חוק זה עקב היעדר סמכויות אכיפה בחוק וכן חוסר במידע בסיסי הכרחי", הסבירו.

הפתרון: סגירת החורים בחוק

המשמעות היא שאף גוף בישראל לא מפקח על הרכיבים המסוכנים שבתוך מוצרי טבק חדשים ואין לציבור דרך לקבל את המידע. כך יכולה חברה לשווק סיגריות בישראל כמעט ללא הגבלה, והפיקוח עליה ממשרד הבריאות יגיע רק מאוחר יותר. 

כניסתן של סיגריות אלקטרוניות "חד פעמיות" לשוק, והפצתן בקרב בנות ובני נוער, מדגישה את גודל הבעיה. "בישראל אין רגולטור שמפקח על מוצרי הטבק והעישון. רק לאחר כניסת מוצר עישון כלשהו לארץ, בודק משרד הבריאות כיצד לפעול לגביו מבחינה רגולטורית, כפי שהיה במקרה של מוצר טבק בחימום, או כעת עם הסיגריות האלקטרוניות החד פעמיות", אומרת שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון. 

אך הבעיה לא נגמרת בהיעדר מידע: גם כשיקבל המשרד את רשימת החברות ורכיבי הסיגריות, הוא ייאלץ להסתמך על אמינות הנתונים מטעם החברות ולא יבדוק זאת בעצמו. "החברות צריכות לדווח על תכולת המוצרים ששווקו בישראל בשנה החולפת", אומרת כסלו. "זה עדיין לא אומר שקיימת חובה מצד משרד הבריאות לבצע בדיקה של החומרים המרכיבים את מוצרי הטבק והעישון במעבדה".

הצעת חוק שהגיש ח"כ מוסי רז (מרצ) ועברה לאחרונה בקריאה טרומית, מבקשת להגביר את הפיקוח על רכיבי הסיגריות. לפי ההצעה תוגבל כמות הרכיבים הרעילים שבתוך הסיגריות שמשווקות בישראל ותשווה לזאת שמותרת במדינות אירופה, כך שמוצרים שמכילים כמות גבוהה מהמותר בחוק יאסרו למכירה. "הסיגריה היא הרוצחת הכי גדולה בהסטוריה", אמר ל"שקוף". "8,000 ישראלים בשנה מתים מנזקי העישון. המינימום שאפשר לעשות הוא להגביל את החומרים המסוכנים כך שיגרמו פחות נזק למעשנים".

לפי כסלו אפשר לקדם פתרון גם ללא חקיקה: "כדי לתקן את העיוות צריכה לקום יחידה בתוך משרד הבריאות שתקבל את האחריות לפקח על כלל מוצרי הטבק והניקוטין. כרגע בפועל אין למשרד הבריאות סמכות כזאת".

בדוח מטעם המשרד הציעו פתרונות נוספים: "הסדרה שתאפשר את הנגשת המידע הבסיסי הנדרש למשרד הבריאות, או הקמת מנגנון רישוי ורישום מקביל לזה הקיים ברשות המסים". עוד הוסיף המשרד כי "ללא שינוי המצב הקיים, משרד הבריאות יתקשה לבצע בקרה ואכיפה של הוראות החוק בעניין זה".

למה? קורונה

נראה כי גם בקרב קופות החולים המצב לא השתפר אלא להפך – הלכנו כמה צעדים לאחור. ארבעת קופות החולים – מכבי, כללית, מאוחדת ולאומית – ציינו בדוח כי חלה ירידה גם בכמות התוכניות לגמילה מעישון.

בפרק שנוגע לאכיפת החוק למניעת עישון מציינים בדוח כי על הרשויות המקומיות לדווח לשר הבריאות על פעולות הפיקוח שהן מבצעות. עם זאת, הדוח מציין כי רק 60 רשויות העבירו את הדיווח שלהן – רוב הרשויות אינן מדווחות כלל. 18 רשויות דיווחו כי לא חילקו כל קנסות בשנת 2020. 

בשני חלקים אלה, כפי שחוזר שוב ושוב לאורך הדוח, מככבת הקורונה כסיבה המרכזית להיעדר האכיפה או לירידה בכמות המשתתפים בתוכניות גמילה. "בעקבות התפרצות מגפת הקורונה והצורך להפנות את מירב המאמצים להתמודדות עמה" – היא התחלה שגורה של הסברי המשרד לאוזלת היד.