חשיפה: מאחורי מסך העשן של ההון-שלטון

בשנת 2018 הוערך שוויה של חברת ג'ול (JUUL) ב-15 מיליארד דולר. באותם הימים היה מדובר בחברה צעירה, מטאור בשמי וול-סטריט, שהחלה לשווק בארה"ב מכשיר לאידוי ניקוטין בעיצוב הייטקיסטי עם הבטחה שלא-תיאמן: איתנו תוכלו להמשיך לשאוף ניקוטין ולא לסבול מהנזקים העצומים לבריאות שמתלווים לעישון סיגריות.

ה"מחסנית" במוצר האידוי של ג'ול לא כללה טבק, רק ניקוטין מרוכז – בכמות הנמצאת ב-20 סיגריות "רגילות". הנרטיב לשיווק המכשיר היה "הפחתת נזק": במקום לנסות לגמול מכורים לסיגריות במטרה לסיים את עידן העישון – יגרמו להם להתמכר למוצר אחר, "פחות מזיק". אלא שניקוטין הוא אחד החומרים הממכרים והמזיקים המצויים בסיגריה, ובפועל מדובר בתירוץ שמטרתו להתיר כניסת מוצרים קטלניים נוספים לשוק, במסווה של סיוע למכורים. 

עד כמה המוצר ה"פחות מזיק" הזה היה מזיק באמת? משנת 2019 החל גל תביעות נגד ג'ול במדינות ארה"ב מצד עשרות אלפי צרכנים. הטיעונים המרכזיים בתביעות היו הפצת מוצרים מסוכנים וממכרים לילדים, גרימת מוות, התקפי לב, שבץ מוחי דימומי, גרימת מחלות ריאה כרוניות מסוגים שונים, התמכרות לניקוטין, הרעלת ניקוטין, התפוצצות המכשיר ועוד. 

בדצמבר 2022, במסגרת הסדר משפטי הנוגע ליותר מ-5,000 תביעות, הסכימה ג'ול לשלם פיצויים אסטרונומיים של 1.7 מיליארד דולר. להסדר בדצמבר קדם הסדר בספטמבר על סכום של 439 מיליון דולר פיצויים במסגרת תביעה של 33 מדינות באיחוד כנגד ג'ול, בשל שיווק מוצרים ממכרים לילדים.  

בימים אלה ג'ול מנהלת מאבקים משפטיים דומים במדינות נוספות בארה"ב, מאבקים שטרם ניתנה בהם הכרעה או הסתיימו בהסדר משפטי. בסך הכל שילמה החברה עד כה כ-3 מיליארד דולר בשל הנזקים שגרמו מוצריה. תוצאה אחרת, חשובה לא פחות, של המשפטים, היתה חשיפת ארכיון המסמכים של החברה.

ג'ול נאלצה לפרסם הררי מידע פנימי ממחשבי החברה. אלו, יחד עם הפסיקות המהדהדות, הוכיחו עד כמה מזיקים הם מוצרי ג'ול – אבל גם העניקו אפשרות נדירה לראות בדיוק כיצד עובדת השיטה התאגידית: כיצד משכנעים את הציבור לרכוש במיטב כספו מוצרים מזיקים ומסוכנים, שיהרסו את בריאותו ויקצרו את חייו.

ישראל נבחרה על ידי ג'ול כמדינה הראשונה במסגרת ההתרחבות לשוק העולמי. גראונד זירו של מגיפת האידוי. כך שהחומרים הפנימיים מלמדים לא רק על השיטה – אלא גם באופן ספציפי כיצד היא פעלה בישראל. ניתוח של המסמכים משרטט תמונה מבהילה: פוליטיקאים, עיתונאים ורופאים עומדים למכירה כדי לפגוע בציבור.

הקמפיין של ג'ול בישראל נשען על שלוש רגליים עיקריות: לובינג אגרסיבי במסדרונות השלטון; שיווק אגרסיבי במיליוני שקלים וקשר מאחורי הקלעים עם כלי ואנשי תקשורת ומעצבי דעת קהל; וגיוס בכירים במערכת הבריאות בישראל לצדד במדיניות "הפחתת נזק" ובהתרת כניסת ג'ול לשוק. 

"שקוף" מגיש תחקיר בשלושה חלקים על פעילות ג'ול בישראל, כשבחלק הראשון נסקור את בניית זרוע הלובינג של חברת האידוי ואת פעילותה במסדרונות השלטון. בחלקים הבאים נסקור את זרוע התקשורת ואת שיתוף הפעולה מצד בכירים בתעשיית הרפואה הישראלית. 

2017: ג'ול מחליטה לכבוש את ישראל

בכל שנה מתים בישראל 8,000 אזרחים כתוצאה מעישון, כך לפי נתוני משרד הבריאות. פי 20 ממספר קורבנות תאונות הדרכים בשנה. בכל שלוש שנים תעשיית הטבק הורגת ישראלים במספר דומה לסך חללי צה"ל בכל מערכות ישראל מאז קום המדינה. אלה הפרופורציות. 

בקיץ 2017 ביקשה להצטרף לסטטיסטיקה הזו חברה אמריקאית צעירה: ג'ול. ההצלחה המסחררת בארה"ב דירבנה את בעלי השליטה בחברה לכבוש את העולם. הם חיפשו את הקורבן האולטימטיבי. נקודת המכירה הראשונה מחוץ לארה"ב שתהיה מעבדת הניסוי לקראת הפצת המוצר המזיק ברחבי תבל. 

בין מסמכי החברה ניתן למצוא מצגת מאותו קיץ שחושפת את ההתלבטות במטה החברה לגבי זהותה של המדינה שתיבחר. הם התלבטו שם בין אנגליה לבין ישראל הקטנה. היתרון הברור של אנגליה היה גודל השוק, לצד העובדה שלמוצרי אידוי כבר היה נתח שוק אצל המעשנים.

ישראל, לעומת זאת "הצטיינה" בשוק פרוץ ומופקר מבחינה רגולטורית: ללא איסורים על החדרת "מוצרי טבק חדשים" לשוק או הגבלה על ערוצי שיווק, ללא איסורים על הצגת מוצרי טבק בחנויות והיעדר כל רגולציה על שוק הסיגריות האלקטרוניות.

הפור נפל על ישראל, ובמשך פחות משנתיים השקיעה חברת אידוי הניקוטין עשרות מיליוני שקלים בישראל, ופתחה סניף מקומי שהפעיל מערך קשרי הון-שלטון-עיתון שיסייע להחדיר את המוצר הקטלני לשוק. 

באותם ימים משרד הבריאות היה נחלתו הבלעדית של הפוליטיקאי החרדי הוותיק יעקב ליצמן, איש חסידות גור ו"יהדות התורה", ומי ששלט במשרד במצטבר כעשור שנים, כשהוא מכהן לסירוגין בתפקיד של שר או סגן שר. הקריירה הפוליטית שלו הסתיימה סופית אחרי שהורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת הפדופילית מלכה לייפר, אם כי פרשיות שחיתות שאירעו בתקופתו ממשיכות להיחקר גם כעת.

שנות כהונתו של ליצמן נחשבות לשנים אבודות במאבק בנזקי העישון ובחברות הטבק. ליצמן סייע בפועל לחברות הטבק, מי שמשווקות את המוצר הבודד הקטלני והמזיק ביותר לבריאות בישראל ובעולם. במיוחד סייע ליצמן לחברת הטבק פיליפ מוריס, אחד משני התאגידים השולטים בשוק העישון העולמי ומי ששולטת בשוק הישראלי, כשבין השאר מנע קידום רפורמות שנועדו להעמיק את המאבק בעישון סיגריות.

שנה לפני כניסת ג'ול לשוק סייע ליצמן לפיליפ מוריס להחדיר את "מוצר העתיד" שלה, מכשיר האידוי האלקטרוני "אייקוס", כשניסה לפטור אותו מהמגבלות המעטות שהיו מוטלות על מוצרי חברות הטבק. העמותה לדמוקרטיה מתקדמת (גילוי נאות: הח"מ עמד בראשה) עתרה לבג"ץ נגד ההתנהלות של ליצמן, שנאלץ לחזור בו.  

ג'ול נכנסה לישראל מעט לאחר שפיליפ מוריס החלה לשווק את "אייקוס". המוצר המתחרה של ג'ול איים לפגוע קשות בהחדרת הסיגריה האלקטרונית של פיליפ מוריס, במיוחד בקרב צעירים. העיצוב של ג'ול, כמו גם טווח המחירים בו הוא נמכר, הפכו אותו לאטרקטיבי יותר מהמוצר של פיליפ מוריס.  

צחוק הגורל: דווקא הקשר הרקוב בין שר הבריאות הישראלי לחברת הטבק הוותיקה, היה בעוכריה של החברה הצעירה שביקשה להיכנס לשוק. ג'ול, שתכננה להגיע למדינה נחשלת מבחינת רגולציה ואכיפה בנושאי עישון בכלל וסיגריות אלקטרוניות בפרט, מצאה עצמה מתמודדת בשתי חזיתות. 

הראשונה, מול ניסיונות של גורמים אזרחיים וחברי כנסת לשנות את המדיניות ולהגן על בריאות הציבור, והשנייה – מול שר שמנסה לפעול נגדם ישירות על מנת לשמור על המתחרים. ההתמודדות עם האתגר הזה כללה מערכת מסועפת, ומסואבת, מאחורי הקלעים. כך זה קרה. 

האתגר הלוביסטי של ג'ול: שר בריאות שעובד עם המתחרים

החזית הראשונה בקרב הלוביסטי שניהלה ג'ול בישראל היה מאבק משותף, יחד עם חברות הטבק, נגד חוק להגבלת השיווק והפרסום של מוצרי טבק בכלי תקשורת. את החוק ניסה לקדם חבר הכנסת איתן כבל (העבודה), אז יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, כששר הבריאות ליצמן מנסה לטרפדו ובהמשך, כשנכשל בכך, לרכך אותו ולהכניס בו שינויים. 

בחזית זו, הלוביסטים של ג'ול יכלו לזקוף לעצמם הישג משמעותי: סירוס הצעת החוק של כבל, ומחיקת האיסור על שיווק מוצרי עישון בטעמים – בעזרתם של יו"ר ועדת הכנסת, חבר הכנסת מיקי זוהר, ושל חברת הכנסת אסנת מארק, שניהם מהליכוד.

החזית השנייה שניהלו הלוביסטים מטעם ג'ול היתה מאבק קיומי, ייחודי לחברה שלהם, מול שר בריאות שחבר למתחרים. ב-18 במאי 2018, זמן קצר אחרי תחילת שיווק המוצר של ג'ול בישראל, פורסם כי ליצמן פנה ליועץ המשפטי לממשלה על מנת לבדוק דרכים לאסור על הפצת המוצר. הסיבה שציין: "הסיכון לבריאות הציבור ולקטינים בפרט". 

היה זה צעד ציני במיוחד של ליצמן, שרק חודשים ספורים קודם לכן ספג ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה על חידלונו בכל הנוגע לטיפול בחברות הטבק. המהלך נגד ג'ול איפשר לליצמן להמשיך ולסייע לפיליפ מוריס, הפעם במאבקה נגד החדרת מוצרי המתחרה החדשה, תוך שהוא מציג תדמית של מי שדואג לבריאות הציבור והודף טענות כי אינו פועל למניעת נזקי העישון. 

לשר הבריאות היה נימוק טכני: במחסנית הנטענת במכשיר ג'ול יש כמות ניקוטין גבוהה יותר מזו של רוב הסיגריות האלקטרוניות בשוק – שווה לזו הנמצאת בחפיסת סיגריות, 59 מ"ג למ"ל נוזל מילוי. כדי להתיר את שיווק המוצר דרש ליצמן להפחית את כמות הניקוטין במחסנית ללא יותר מ–20 מ"ג למ"ל נוזל מילוי. 

מבחינת ג'ול הייתה זו מכת מוות לקמפיין החדרת מוצריה לשוק המקומי, שהתבסס על המחסנית הגדולה והעשירה בניקוטין. הלוביסטים ששכרה החברה מיקדו את עיקר מאמציהם בליצמן. אחרי הכל, כזכור, הבחירה להיכנס לישראל התבססה על היעדרה של רגולציה ייעודית בתחום. שינוי במצב זה עשוי לגרור בחינה מחודשת של כדאיות המהלך בשוק הישראלי. 

התלבטות לגבי זהות הלוביסטים שייצגו את החברה

בפברואר 2018 פותחת ג'ול את הסניף הישראלי. למנכ"ל מונה אסף שניר, ששיווק עד-אז משקפיים, כמנהל הפעילות בישראל של חברת לוקסאוטיקה האיטלקית. שניר קיבל מענק חתימה של 176,800 שקל, כך לפי המסמכים. שכרו החודשי עמד על 75,430 שקל. לתפקיד סמנכ"ל הרגולציה מונה רן שטרית, לשעבר ראש המטה של רה"מ בנימין נתניהו במשרד התקשורת.

"סמנכ"ל רגולציה" הוא שם מכובס ל"לוביסט", ובאחת ההתכתבויות ניתן לראות שהמונח "לוביסט" אכן הפריע לחלק מהמכותבים שהמליצו להוריד אותו מהגדרת התפקיד. בפועל, גם המנכ"ל וגם הסמנכ"ל בחברות כאלה הם פעמים רבות מה שמכונה בארה"ב "לוביסטים ביתיים", ועיקר פעילותם מתמצה בניסיונות לקדם או לחסל רגולציה.

בתכתובות הפנימיות של ג'ול מובע רצון לשכור שירותים של אחד מארבעת משרדי הלובינג הגדולים בישראל באותו הזמן. "פוליסי" של בוריס קרסני, חברת הלובינג הגדולה ביותר, היתה חסומה בפני ג'ול מאחר שייצגה את פיליפ מוריס במשך עשורים. העדפתם השנייה הברורה הייתה לשכור את שירותי חברת "גלעד יחסי ממשל ולובינג", בראשות הלוביסטים אריאל סנדר וגלעד אמיר. 

ב-4 בפברואר 2018 נשלח דיווח לארה"ב כי נציגי החברה נפגשו עם סנדר בתל אביב והוא מדבר איתם על אסטרטגיה "רכה" לכניסה לשוק, בלי להכות גלים ובלי להסתער על שרים וחברי כנסת. נציג החברה הביע התלהבות מהגישה של סנדר, למרות שפעלו בהמשך בניגוד גמור להמלצתו. 

אלא שלאכזבתה של ג'ול, היא נכנסה לישראל חצי שנה אחרי הצלחה של מאבק חברתי שהביא לאיסור על לוביסטים של גופי רפואה לשרת גם חברות טבק". "לגלעד יש חברת תרופות ברשימת הלקוחות" נכתב בדיווח מהסניף הישראלי למרכז העולמי בארה"ב. דיווח נוסף מעדכן כי ארבעת חברות הלובינג הגדולות או שמייצגות חברות טבק, או שמייצגות גופי רפואה, ולכן חסומות בפני ג'ול. 

כך קרה שג'ול החלה את הקרב המכריע שלה נגד בריאות הציבור ונגד ניסיונות החיסול של שר הבריאות ליצמן, מבלי שארנקה התפוח יוכל לקנות לה את שירותי הלובינג של אחד מארבעת משרדי הלובינג הגדולים והמשפיעים בישראל.   

בשלב זה התכתובות של ג'ול מצביעות על כוונה לשכור את שירותיה של הלוביסטית הוותיקה בהירה ברדוגו, המנהלת את "ברדוגו יועצים", חברת לובינג קטנה יחסית. "נצייד אותה במסרים של ג'ול & נושאי שיחה, בהתבסס על המסרים של ארה"ב-וושינגטון", כתבו מהסניף הישראלי של ג'ול לארה"ב, "נטיל עליה משימה למצוא 10 אישים בממשל שיהיה שגרירי ג'ול / מפרסמים (לדוגמה אוחנה ממפלגת הליכוד)".

במקביל, ההתכתבויות כוללות המלצה לבנות לג'ול מערך לובינג דמוי "זרועות תמנון", באמצעות חידוש התמיכה הכספית בארגון "המרכז לבחירת הצרכן" (CCC – Consumer Choice Center). מדובר בארגון ימין-כלכלי קיצוני בראשות ג'ף סטייר, הפועל בארה"ב ובאירופה כדי לסייע לחברות המעוניינות להרוויח משיווק מוצרים המזיקים לבריאות או גורמים למוות בטרם עת.

ה-CCC פועל בכל תחום, לא רק בתחום העישון, ומקדם מדיניות "הפחתת נזק", הדוגלת בהחדרת מוצרים "פחות מזיקים" מאלה הקיימים בשוק כרגע, במקום להיאבק במוצרים היותר מזיקים. מדיניות זו באה להחליף במתק-שפתיים את המאבק חסר הפשרות במוצרים מזיקים וקטלניים, באמצעות יצירת מדף מוצרים "קטלניים בדרגת שלב ביניים". מוצרים כמו הסיגריה האלקטרונית של ג'ול.  

"מה שאני אוהב באפשרות תמיכה ב-CCC שזה נותן לנו השפעה לא ישירה על הדיון המקומי", כותב הנציג הזמני של החברה בארץ, פיוטר ברזזיסקי. המסר של CCC הוא כללי, מוסיף הנציג, ולכן אין צורך להזין את סטייר במסרים ספציפיים של ג'ול והמעורבות שלנו לא תיחשף. ברזזיסקי ממליץ לתמוך בסטייר וה-CCC בסכום שסטייר דורש – ריטיינר של 20 אלף דולר בחודש.

ברזזיסקי מציין שסטייר אמור ליצור קשר עם מחוקקים כדי ללמד אותם על קטגוריית מוצרי "הפחתת נזק" ולתדרך עיתונאים באותו האופן. בנוסף, ה-CCC יבנה מערך תמיכה בג'ול בשוק הקמעונאי, על-ידי קידום המסרים שלו אצל בעלי חנויות וקיוסקים. 

במטה המרכזי של ג'ול מאשרים את הבקשה, שגם ממומנת ישירות מארה"ב. בדיקת הדו"חות הכספיים של החברה בארה"ב מעלה כי בשנים 2018-2019 העבירה ג'ול ל-CCC מאות אלפי דולרים בכל שנה.

כשה-CCC מתחיל לפעול בישראל הוא שוכר כלוביסטית את ברדוגו, מי שבג'ול חשבו בשלב מסוים לשכור כלוביסטית מטעמם. החל מאפריל 2018 רושמת ברדוגו את ה-CCC ברשימת הלקוחות שלה ומתחילה לקיים פגישות עם חברי כנסת, בגפה או עם ג'ף סטייר. 

ברדוגו וסטייר מהווים למעשה זרוע לובינג עקיפה ונסתרת של ג'ול בכנסת. חברי הכנסת והשרים שהם פוגשים אינם מודעים לכך שהם ממומנים על-ידי חברת האידוי. בין אם ברדוגו ידעה על מקור המימון של סטייר ובין אם לאו, העובדה נותרה בעינה: שיטת ההעסקה העקיפה שיזמה ג'ול השיגה את מטרתה: הונאה של חברי הכנסת ויצירת מצג שווא של תמיכה ציבורית.

ברדוגו מתחילה לנכוח בישיבות ועדת הכלכלה הנוגעות בחקיקה להגבלת פרסומות חברות הטבק, היא רושמת עצמה בפרוטוקול כלוביסטית שאינה מייצגת ישירות בדיון אף גורם, אולם יש לה "לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר" ושם היא מציינת את ה-CCC. היא גם מתחילה לקדם באופן אישי את הסיגריות האלקטרוניות.

בשל שיטת ההעסקה העקיפה, המסמכים לא מגלים כמה כסף קיבלה ברדוגו מסטייר עבור שירותיה. המסמכים כן מגלים לנו כי בינואר 2018 ביקשה מג'ול עצמם ריטיינר חודשי של 12 אלף דולר (פלוס מע"מ) עבור שירותי לובינג, כשבסביבות אפריל הדרישה ירדה ל-7 אלף דולר. 

בג'ול סוגרים בסוף עם חברה אחרת: איחוד שתי חברות קטנות – חברת "הקבינט" בראשות הלוביסט צח בורוביץ', וחברת "קונטקטי" בראשות הלוביסטית קרן ברק, שכעבור פחות משנה תיבחר לחברת כנסת מטעם הליכוד. במסמך ההתקשרות מצוין שמטעם איחוד החברות יפעלו עבור ג'ול שלושה לוביסטים: בורוביץ', ברק והלוביסט שגיא אהרון. 

עבור השירותים שילמה ג'ול במשך שנה, מיולי 2018, 380 אלף שקל – ריטיינר חודשי של 29,250 שקל. במידה ואחת מחברות הלובינג הגדולות הייתה משיבה בחיוב לג'ול, סביר להניח שהסכומים היו גבוהים בהרבה.

מפגשים בלשכת רה"מ, שרים וח"כים

עיון ברשימת הפגישות של הלוביסטים מטעם ג'ול מעלה מעל ל-60 מגעים עם שרים, חברי כנסת ויועצים בלשכת ראש הממשלה ולשכות השרים, 50 פגישות פרונטליות, ו-12 שיחות טלפון והודעות. 

הנתון הזה חושף כיצד מבחינת הצמרת המנהיגה את מדינת ישראל, אין שום בעיה או מניעה ממפגשים עם לוביסטים של חברה המנסה להחדיר לשוק מוצר ממכר וקטלני. מוצר שהמטרה המוצהרת שלו היא לצוד מכורים לסיגריות על מנת למכר אותם למוצר חדש, ולפתות מכורים חדשים – במיוחד בני נוער.  

נראה שמינויו של רן שטרית, לשעבר ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת, ללוביסט הביתי של החברה, הצליח לפתוח בפניה דלתות גם בלשכת ראש הממשלה נתניהו. ואולי הדלתות נפתחו מעצמן.

נציגי החברה מזכירים ארבע התקשרויות ומפגשים עם נציגים שונים בלשכה החזקה במדינה: ב-11 במאי 2018, בשלב מוקדם בפעילות החברה בישראל, מדווח הסניף , ביניהם עם יונתן אוריך המוגדר ברשימות "יועץ למדיה חדשה", עם אפרת פוקס "יועצת לראש סגל לשכת רה"מ", עם שי חייק "יועץ פוליטי לענייני תקשורת" ועם עומרי אקוניס "יועץ פוליטי של רה"מ" ואחיו של השר אופיר אקוניס. שנה וחצי לאחר מכן יהפוך עומרי אקוניס ללוביסט מסחרי בעצמו כשיצטרף לחברת הלובינג "אימפקט". 

בפגישות עם אנשי ראש הממשלה נתניהו, נציגי החברה המשווקת את המוצר הקטלני דיברו על ענייני רגולציה שהיו חשובים לחברה, הציגו את דף המסרים השיווקי של הסיגריה האלקטרונית והתמקדו ב"הסברה" לגבי מעבר מעישון סיגריות "רגילות" לג'ול. 

אנשי החברה מכנים זאת: "conversion from smoking to juul", והם יכולים לרשום לעצמם שה"המרה" הצליחה במיוחד עם אנשי הלשכה. "2 יועצי תקשורת של רה"מ נתניהו הומרו לג'ול השבוע, בעקבות הפגישות שלנו (שי חייק ויונתן אוריך)" נכתב בדיווח מה-6 ביוני 2018. 

בחברת האידוי לא הסתפקו בלשכת נתניהו. הלוביסטים של ג'ול דיווחו על מפגשים ומגעים שונים עם מגוון שרים, בעיקר מהליכוד: שר התעשייה והמסחר אלי כהן, השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי ושר התיירות יריב לוין, שלושתם ממפלגת השלטון. 

פגישות מעניינות לא פחות הם עם דמויות חזקות בלשכות השרים: נציגי חברת הסיגריות האלקטרוניות נפגשו עם גיל ברינגר, משפטן המזוהה עם פורום קהלת שהיה אז יועץ לשרת המשפטים איילת שקד והשפיע רבות על מדיניותה. 

אנשי ג'ול לא נפגשו עם שר הבריאות עצמו, שכאמור היה מגויס למאבק המתחרים נגדם, אולם כן שוחחו עם מוטי בבצ'יק, היועץ הבכיר של ליצמן והאיש החזק במשרד הבריאות, החשוד כעת באחריות לשחיתות רחבת היקף במשרד. בין השאר חשוד בבצ'יק בקבלת שוחד מחברות מסחריות – ביניהן חברות טבק.

אולם השר שהיה בקשר ההדוק ביותר עם ג'ול היה שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שמוקדשות לו ארבע שורות שונות בדיווח פעילות הלובינג. אקוניס צמח בשורות הליכוד כדובר ויועץ תקשורת של נתניהו, והגיע לתפקידים מיניסטריאליים בזכות קרבתו לראש הממשלה. בתקופה של כחצי שנה, מיוני 2018 ועד לפברואר 2019, פינה השר מזמנו שוב ושוב לפגישות עם אנשי חברת האידוי. הראשונה הוגדרה על ידם "משימת היכרות", שככל הנראה נחלה הצלחה. שר המדע והטכנולוגיה של ישראל מצא בהמשך זמן להיפגש עם אנשי החברה הקטלנית ל"עדכונים פוליטיים" ו"עדכונים על המצב החוקי של ג'ול".

הלוביסטים של ג'ול שוחחו גם עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד, אולם הקשר המשמעותי יותר נוצר עם יו"ר ועדת הכנסת מהליכוד, ח"כ מיקי זוהר, שנפגש איתם לא פחות מארבע פעמים (פגישה אחת – במשרדי החברה עצמה) וקיים עימם עוד שיחה נוספת. 

בג'ול לא בחלו כמובן גם בחברי כנסת מן השורה שהסכימו להיות בקשר עם החברה המשווקת את המוצר הקטלני. עם כל אחד מחברי הכנסת הבאים יצרו הלוביסטים קשר פעמיים: אמיר אוחנה (הליכוד), נורית קורן (הליכוד), לאה פדידה (העבודה), דוד ביטן (הליכוד), דודי אמסלם (הליכוד), עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"מ), ועיסאווי פריג' (מרצ). 

המאבק על חוק כבל: ג'ול מגייסת את אנשי הליכוד

ביממות האחרונות של שנת 2018 התחוללה דרמה של ממש מאחורי הקלעים בכנסת. בסופה, הכנסת ה-20 פוזרה. כעת היה ברור כי חוקים שלא יעברו בקריאה שלישית עד ה-31 בדצמבר, לא יחוקקו עוד באותה כנסת ואולי לא יחוקקו לעולם. 

זהו השלב בו ניסו חברות הטבק וחברות האיוד, בכללן ג'ול, לטרפד את קידום החוק של ח"כ כבל, שעבר קריאה ראשונה והמתין להעלאה לקריאה שנייה-שלישית. מטרת החוק הייתה לאסור שיווק ופרסום מוצרי טבק וסיגריות אלקטרוניות, בכללן של ג'ול, ולקיים התחייבות שישראל נטלה על עצמה לפני עשרות שנים, מאז שחתמה ואשררה את "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק". 

ב-3 בינואר 2019 פרסמו רוני לינדר וגור מגידו ידיעה ב"דה-מרקר", לפיה ח"כ מיקי זוהר פעל על מנת לטרפד את החלק בחקיקת החוק שקשור לסיגריות אלקטרוניות בטעמים. 

לינדר ומגידו ציינו כי לזוהר היו שתי הזדמנויות להשפיע על קידום החוק. הראשונה, מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת הכנסת. משרד הבריאות ביקש להוסיף לנוסח החוק את החלק הקשור לסיגריות אלקטרוניות בטעמים, אולם לשם כך היה צורך באישור ועדת הכנסת. 

למרות תחינות משרד הבריאות לקיים דיון בנושא כדי שהסעיף יוכנס לחוק, זוהר סירב לכנס את הוועדה. לבסוף משך משרד הבריאות את הסעיף כדי שלא לעכב את החקיקה כולה.

"טרפוד איסור הטעמים לפני שבע שנים ממשיך ללוות אותנו עד היום, ועשרות אלפי ילדים ובני נוער נכנסו מאז לעולם העישון באמצעות מוצרים שמבוססים על טעמים כמנגנון משיכה", אומרת היום ל"שקוף" שירה כסלו, מנכ"ל "המיזם למיגור העישון", כשאנו מציגים בפניה את הנתונים על התנהלותו של זוהר ושל חברי כנסת אחרים שפעלו למען ג'ול.

ההתערבות השנייה של זוהר התרחשה יממות לפני פיזור הכנסת. שרת המשפטים איילת שקד ויתרה על הליך החזרת החוק לוועדת השרים לפני קריאה שנייה-שלישית, כדי לאפשר את העלאתו המיידית להצבעה במליאת הכנסת. אלא שזוהר לא קבע דיון שיאפשר זאת, וניסה לטרפד את החוק על-ידי העברתו ל"ועדת ההסכמות", ועדה של הקואליציה והאופוזיציה שבה מחליטים בהסכמה אילו חוקים יועלו ביממות האחרונות לפני שהכנסת מתפזרת. 

ח"כ דודי אמסלם כיהן כנציג הקואליציה בוועדת ההסכמות והיה יכול להשלים את מהלך הטירפוד של זוהר. אלא שח"כ יואל חסון, נציג האופוזיציה בוועדה, הכריז כי במידה והקואליציה לא תסכים להעביר את החוק ביממה האחרונה – האופוזיציה תתנגד להעברת כל חוק אחר והחקיקה בכנסת ה-20 תבוא למעשה לסופה. 

מאחר שלקואליציה נותרו מספר רב של חוקים שהיתה מעוניינת באישורם, אמסלם נכנע. למרות הניסיון להכשיל את החקיקה, הצעת החוק אושרה לבסוף בקריאה שנייה-שלישית – ממש ביום החקיקה האחרון, והיתה לאחת מהצעות החוק האחרונות שנחקקו בכנסת ה-20. 

זוהר ומארק בשירות החברה הקטלנית

הדרמה הזו, שהתנהלה אז ברובה מאחורי הקלעים, נחשפת במסמכים הפנימיים של ג'ול.  

מה שלא היה ידוע ללינדר ומגידו בזמנו הוא שכבר ב-17 בספטמבר 2018 נפגשו הלוביסטים של ג'ול עם יו"ר ועדת הכנסת זוהר. הפגישה, שהתקיימה בכנסת, הוכתרה בכותרת "חוק כבל, 'נושא חדש' בוועדת הכנסת". 

כותרת המפגש מעידה על עומק החיבור בין אנשי המוצר הקטלני לבין חבר הכנסת מהליכוד. "נושא חדש" הוא כינוי למנגנון שנועד לעכב חקיקה. חבר כנסת שסבור כי להצעת חוק מסויימת התווסף נושא שאינו מתאים למסגרת המקורית של ההצעה, יכול להכריז על "נושא חדש" ולעכב את הליך החקיקה עד לבירור העניין בוועדת הכנסת. הכרזה על "נושא חדש" יכולה להיפתר תוך רבע שעה – או לקבור את החוק לנצח.

כאמור, השבועיים האחרונים של דצמבר 2018 היו קריטיים מבחינת הליך החקיקה. הלוביסטים של ג'ול, חברת טבק חדשה שנכנסה לשוק חצי שנה לפני כן, מצליחים לקיים עשרות פגישות עם חברי כנסת מהליכוד, מפלגת השלטון, במטרה לחסל את החוק של ח"כ כבל מהאופוזיציה. בליץ הפגישות מתחיל ב-16 בדצמבר בפגישה של "איגוד המאיידים". הנושא: "איסור על טעמים 'חדר מלחמה במשרדי ג'ול (משפטי, לובינג ומדיה)". 

מיום המחרת ועד סוף החודש קיימו הלוביסטים 22 מגעים שונים (פגישות, הודעות לניידים ושיחות טלפון) עם גורמים שונים. 14 מהם מול חברי כנסת. מול יו"ר ועדת הכנסת זוהר מצוינים שלושה מגעים שונים, וזאת בעיצומה של התקופה הלחוצה ביותר עבורו מתוקף תפקידו, כשהכנסת לקראת פיזור. 

ב-17 בדצמבר פוגש זוהר את נציגי החברה הקטלנית, על מנת "להתנגד ולעצור את הצעת האיסור על טעמים". הנוהל של "נושא חדש" שב ועולה. 

כעבור שישה ימים (23.12) מתייצב יו"ר ועדת הכנסת במשרדי ג'ול לפגישה עם הלוביסטים שלה. כותרת המפגש: "איסור טעמים – מגעים לעיכוב השימוע בנושא חדש". כזכור, בחזית הזו נחלו הלוביסטים של ג'ול ושל תעשיית הטבק להישג של ממש, אחרי שזוהר מנע ממשרד הבריאות לכלול את הסעיף בחוק. 

ביקור של חבר כנסת במשרדיה של חברה מסחרית על מנת להתגייס למאמצי הלובי שלה, מעיד על כוחה של אותה חברה (ועל שפלותו של אותו חבר כנסת). בוודאי כשמדובר בחבר כנסת המכהן כיו"ר ועדת הכנסת, שבוע לפני פיזור הכנסת, כשאינספור גורמים מעוניינים לפגוש אותו כדי לנצל את ההזדמנות האחרונה להעברת חקיקה. בעיתוי הקריטי הזה, נציג הציבור מיקי זוהר הקדיש את זמנו לקידום מוצר האחראי בפועל למקרי מוות רבים כל כך.

המגע האחרון עם זוהר מתקיים באמצעות הודעת טלפון ב-29 בדצמבר, יומיים לפני פיזור הכנסת. הלוביסטים של ג'ול מעניקים לשיחה את הכותרת "לעצור חקיקה". "ח"כ זוהר (ללחוץ על אמסלם)". את ח"כ אמסלם, שכיהן כנציג הקואליציה בוועדת הסכמות, פגשו הלוביסטים ב-26 בדצמבר. הנושא: "עצירת החקיקה".

אבל זוהר ואמסלם לא היו לבד. הלוביסטים של הסיגריות האלקטרוניות מצאו לקוחה חפצה נוספת בשורות הליכוד. חברת הכנסת אסנת מארק. לפי רישומי החברה, התקיימו מולה שלושה מגעים. הרישומים חושפים גם כי מארק שיקרה בזמן אמת לגבי יחסיה עם חברת ג'ול.

ב-27 בדצמבר 2018 נשאלה מארק על ידי כותב שורות אלה האם נפגשה עם חברות טבק, כולל ג'ול. תשובתה הייתה כי "לא התקיימו שום פגישות פרונטליות. הפגישה אולי שהייתה, הייתה בסך הכל 'על הדרך', במזנון, אני אפילו לא זוכרת את השמות של האנשים".  

קובץ המפגשים של ג'ול מצביע על מציאות שונה בתכלית. בטבלה מצוין שהלוביסטים מטעם ג'ול פגשו את ח"כ מארק שלוש פעמים, שתיים מהן התרחשו מספר יממות לפני ההכחשה השקרית.

הפגישה הראשונה (17.12) התרחשה בכנסת. לפי ג'ול, היא עסקה בנושא "איסור טעמים – התנגדות ועצירת ההצעה לאיסור טעמים 'נושא חדש'". מארק יכולה אולי לטעון שהפגישה היתה "על הדרך", במזנון הכנסת, אם כי מדובר בזירה של לא מעט פגישות משמעותיות. כך או כך, את הפגישה השנייה מארק כבר לא תוכל להגדיר כאקראית. 

ב-23 לדצמבר, שישה ימים אחרי הפגישה בכנסת, מתעדים אנשי ג'ול פגישה עם מארק במשרדי החברה בתל-אביב. גם היא עסקה בניסיון להחריג את המוצר של ג'ול מחוק בריאות הציבור של כבל. "איסור טעמים – הכנות טיעונים לנושא חדש", היתה הכותרת. 

במילים אחרות: שבוע לפני פיזור הכנסת הגיעה חברת הכנסת מארק למשרדיה של חברה המשווקת מוצר קטלני, על מנת לקבל את דף המסרים אותו היא אמורה לדקלם במידה ויתקיים דיון על מה שמכונה "נושא חדש" בוועדת הכנסת, במטרה להצדיק את ההתנגדות להכנסת הסעיף לחוק, סעיף שמשרד הבריאות היה מעוניין בו. 

ברישומי החברה לא מסגירים אם חברת הכנסת מארק פגשה במשרדי החברה את יו"ר ועדת הכנסת זוהר, שכאמור, הגיע אליהם גם הוא באותו יום. מארק, כזכור, הכחישה את הקשר עם ג'ול וטענה שהיא אפילו לא זוכרת את שמות הלוביסטים שלהם. התכתבות פנימית של אנשי חברת האידוי מוכיחה עד כמה מופרכת היתה ההכחשה של חברת הכנסת מהליכוד. 

אחרי שמסתיימת מערכת הבחירות הראשונה של שנת 2019, כותבים אנשי החברה סקירה על חברי כנסת שגויסו על-ידי ג'ול ונבחרו שוב. "ח"כ אוסנת מארק שעצרה ברגע האחרון את האיסור על טעמים נבחרה שוב באופן מפתיע", מצוין שם. הקביעה כי מארק סייעה לחברה מופיעה במספר מסמכים שונים.

ניתוח הרשימות מעלה שהחדירה של לוביסטים מטעם ג'ול ללב הממשל הישראלי הייתה עמוקה משניתן היה להעריך באותם ימים, בין היתר משום שמוסדות השלטון הישראלי מסרבים לקיים בפועל חובת שקיפות על מפגשים עם נציגי חברות טבק.  

בזמנו, במענה לשאלת "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" (בראשה עמד הח"מ באותם ימים), רק חברי הכנסת שהתנגדו לחברות הטבק דיווחו על המפגשים עם אנשיהם, תוך שהם מציינים כי הודיעו להם שאינם מקבלים את טיעוניהם וכי יתמכו בחקיקה. כך היה עם חברי הכנסת איתן כבל, מוסי רז ויהודה גליק. 

לעומת זאת, חברי הכנסת שנפגשו עם חברת האידוי הקטלנית, קיבלו מאנשיה את דף המסרים, תכננו יחד איתם תוכניות לטרפוד חקיקה, ניסו ואף הצליחו להכשיל ניסיונות לשמירה על בריאות הציבור, הסתירו את עצם קיומם של המפגשים והמגעים עם אנשי החברה.  

חברי כנסת נגד הציבור

"ג'ול פתחה את שערי העישון לדור שלם", אומרת כסלו, שהארגון שהיא עומדת בראשו מנטר את נתוני העישון בישראל. לפני שהחברה החלה במאמצי השיווק והלובי שלה בישראל, היא מספרת, "סיגריות אלקטרוניות היו מוצר שולי באופן יחסי, שנמכר בחנויות ייעודיות בלבד. ג'ול פרשה את מוצריה בכל קיוסק ופיצוצייה, עטפה אותם בטעמים כמו מנגו וקרם ברולה, והפכה אותם למגנט לבני נוער. בשילוב קלות השימוש ומלח הניקוטין שמעצים התמכרות, הם יצרו דור חדש של מכורים צעירים. בתוך ארבע שנים בלבד שיעור העישון היומי בקרב בני 15–17 יותר מהכפיל את עצמו". 

"אין דרך אחרת לומר זאת", מסכמת כסלו, "ג'ול דחפה ילדים לעישון וניצלה פרצה רגולטורית כדי לעשות זאת. כעת, חובת המדינה היא לסגור את השערים שנפתחו ולוודא שחברות מזיקות, דוגמת ג'ול, לא ישובו לפעול בישראל". 

בחינה של מאות המסמכים הנוגעים לישראל מתוך מאגר המידע הפנימי של ג'ול חושף כיצד המדינה מתחמקת מלמלא את חובתה. כיצד גוף מסחרי עתיר ממון ולוביסטים ממולחים מניעים נבחרי ציבור על מנת לטרפד ולהכשיל חקיקה שנועדה לשמור על בריאות הציבור ולהגן עליו ממוצרים קטלניים וממכרים.

בחלקים הבאים נתאר כיצד ג'ול חדרה לא רק לכנסת ישראל, אלא גם לתקשורת הישראלית ולמערכת הרפואה. המסמכים הפנימיים מספקים הצצה נדירה לאופן בו פועל ההון-שלטון-עיתון בישראל, אולם חשוב לזכור שמדובר במקרה אחד מיני רבים, דוגמה לאופן בו גורמים מצליחים לתרגם הון לכוח פוליטי על מנת לפעול נגד הציבור.

תגובות

מטעם מיקי זוהר נמסרה תגובה בה הוא חוזר על אותם מסרים שהלוביסטים של ג'ול ציינו במסמכים הפנימיים. לדבריו, "גם כיום, ובוודאי בשנת 2019, העמדה הרווחת בעולם המחקר הייתה ועודנה שמוצרי אידוי המכילים ניקוטין מזיקים פחות בהרבה מעישון סיגריות רגילות, ולעיתים משמשים כלי יעיל עבור מעשנים המבקשים להפסיק לעשן באמצעות מעבר הדרגתי לאידוי ולאחר מכן לגמילה מלאה". 

עוד מסר זוהר כי "השר זוהר מאז ומתמיד גם בהיותו חבר כנסת, נהג לפגוש כל גורם המבקש להציג עמדה בפניו מקצועית, נפגש בזמנו עם נציגי החברה מספר פעמים לבקשתם על מנת שיוצגו בפניו נתונים ומחקרים ששכנעו אותו כי יש למנוע פגיעה בכלי אידוי המשמשים מעשנים רבים בתהליך הגמילה". 

זוהר טוען גם כי "גלוי וידוע שנציגי החברה נפגשו לאורך השנים עם חברי כנסת רבים מכל סיעות הבית ולא מעט מהם השתכנעו מאותם נתונים בדיוק כמו השר זוהר ולקחו חלק בדיונים על הכללת מוצרי האידוי בחוק הטבק של ח”כ כבל ו/או באיסור מכירת טעמים. גם אם מר גטניו סובר אחרת, מותר ורצוי שבמרחב הציבורי יהיו דעות שונות. באשר להתכתבויות הפנימיות שהוצגו, ניכר שמדובר בדינמיקות ידועות של 'דיווחים לממונים בחו"ל' שנועדה להרשים את ההנהלה".

מטעם דודי אמסלם נטען כי התחקיר הוא "ניסיון מאולץ למחזר חוק של יחסי ציבור לצרכים פוליטיים", המצייר "תמונה מעוותת". לפי אמסלם, "המלחמה האמיתית בעישון היא בחינוך ובהסברה, ולא בחקיקה פופוליסטית שפוגעת בעסקים קטנים בלי להשיג דבר" ולכן הציע מתווה חלופי לחקיקה, לפיו אחוז מהכנסות המדינה ממיסוי מוצרי טבק יעבור "לטובת תקציב הסברה ייעודי במוסדות החינוך ובצה"ל". אמסלם הוסיף כי תמך בחוק רק בשל האולטימטום שהציב חבר הכנסת יהודה גליק, במציאות של קואליציה בת 61 חברים. לדבריו של אמסלם, למרות שסבר שמדובר ב"חוק מיותר שלא יוריד את אחוז המעשנים", ביכר את "האחריות לשמירה על יציבות הממשלה כיו"ר הקואליציה".

צח בורוביץ, קרן ברק, בהירה ברדוגו, אסנת מארק, רן שטרית ואסף שניר בחרו שלא להגיב.