3 דברים שבנט יכול לעשות השבוע כדי להתחיל לחסל את יוקר המחיה

ראש הממשלה נפתלי בנט סיכם אתמול (ראשון) את דבריו בפתח ישיבת הממשלה בציטוט מדהים: "אנחנו צריכים לראות את המצב כהזדמנות. הזדמנות לטפל בכשלים מבניים, ארוכי טווח, שהביאו לעשור של התייקרויות. יש לממשלה הזאת הזדמנות יוצאת דופן להקטין את ההשפעה של לוביסטים ובעלי עניין, ולפעול לטובת הציבור, לטובת כלל אזרחי ישראל. כך נעשה".

עוד ב"שקוף":

• המלחמה ביוקר המחיה: הלקח שצריך ללמוד מהסיפור של קוקה קולה
• סגן השר קארה: "אמליץ לבנט להקדים את הרפורמה בייבוא כבר לשבוע הבא"
• יוקר המחיה בכנסת: רק 3.2% מהשאילתות ניסו לברר למה יקר פה

יש בכך הכרה ממקבל ההחלטות מספר אחת בישראל כי אנחנו זקוקים לטיפול שורש – ועכשיו. אין זמן לחכות לתורים מתארכים לרופא השיניים (בעיה אחרת, אגב) – אלא להיכנס מיד לחדר הטיפולים. כדי להפוך את הדיבורים למעשים, בדקנו עם כמה מהפעילים הבולטים בתחום, פוליטיקאים ומומחים, מה יכול ראש הממשלה לעשות בשבוע הקרוב כדי לקדם מהלך ארוך טווח.

מסר ישיר ליו"ר רשות התחרות

עוד לפני הרפורמות הגדולות, שינויי החקיקה והמהפכות – יש היום גוף אחד בישראל שיש לו כבר היום כוח משמעותי במאבק ביוקר המחיה: רשות התחרות. לממונה הטריה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, יש המון כוח בידיים. ביכולתה כבר היום לזמן מנכ"לים של רשתות קמעונאות (שופרסל, רמי לוי וכו') לחקירה צולבת על תיאומי מחירים, וכך גם את היבואנים, לבחון האם ההתייקרות הקרובה הייתה מתואמת. 

"מיכל כהן יכולה להחליף דיסקט לעובדים שלה", אומר ברק גונן מארגון "צדק פיננסי". "אנשי הרשות לא משתמשים בכלים החזקים שלהם – לבצע מעצרים, לקחת טלפונים. בשנים האחרונות ראינו דברים מאוד מטרידים ומעט מאוד אכיפה כלפי התאגידים הגדולים, לא בתחום המזון, לא בתחום חלפי הרכב, לא תשתיות, לא בנקאות. מה שעובד הוא לא קנסות אלא אכיפה אישית. אין דבר שיותר מטריד מנכ"ל מלשבת בחדר חקירות ולחשוב שהוא יכול להיכנס לתא המעצר".

אז איך כל זה קשור לבנט? איזו סמכות יש לממשלה על רשות התחרות? לשמחתנו, זה גוף עצמאי שלא מקבלת פקודות, כדי שיוכל לעשות את עבודתו באומץ. אבל ראש הממשלה נפתלי בנט בהחלט יכול להעביר מסר מתוקשר ומעצים ליו"ר רשות התחרות ולומר לה פומבית "הממשלה נותנת לך גב להשתמש בכל האמצעים הדרושים כדי להילחם בתופעות פסולות. אל תהססי להעמיד לדין את מי שפשעו נגד הציבור. אני מעניק לך רוח גבית לגבש מדיניות עצמאית ואמיצה ביחס לריכוזיות בשוק המזון ובשווקים נוספים".

מסר כזה ממקבל ההחלטות מספר 1 יכול לאותת ליו"ר רשות התחרות שהיא לא תחטוף מקלות בגלגלים, ושהמנכ"לים הגדולים הם לא החברים של בנט בחיוג ישיר. המסר הזה משמעותי בייחוד על רקע העובדה שבנט בחר למזכיר הממשלה את שלום שלמה, שעבד עד לא מזמן בחברת הלובי "פובליסיס". על פי דה מרקר החברה ייצגה בין היתר שתיים מתוך חמש ענקיות המזון החולשות על השוק: "יוניליוור" ו"שטראוס".

צעד ראשון במהלך הארוך לפירוק המונופולים בתחום המזון

אחד הפתרונות ארוכי הטווח יכול להתחיל להתקדם כבר השבוע: רפורמה מבנית בשוק המזון. ארגון "לובי 99" שמוביל את "מרד הפסטה" יחד עם "הצינור", שלח בשבוע שעבר מכתב לשר האוצר ובו הציע הקמה של צוות ממשלתי שיגיש בתוך חודש ימים רפורמה "שתרד לשורש הבעיות בשוק המזון הריכוזי בישראל – ובראש ובראשונה המונופולים וכוח השוק המשמעותי של ספקי המזון הגדולים", לשון המכתב.

מרב דוד מ"לובי 99" מציעה שראש הממשלה בנט יודיע בעצמו כבר השבוע על הקמת צוות ממשלתי כזה. "הדברים נמצאים על השולחן כבר הרבה זמן – אלה לוחות הזמנים", אומרת דוד. "בנט יכול להודיע כבר השבוע שהוא מחפש יושב ראש, אדם שיש לו היסטוריה ברפורמות אמיצות, שהוא לא מישהו שמושפע מהתאגידים הגדולים, ולמנות אותו לעמוד בראש הצוות שימליץ על הפתרון".

המטרה ארוכת הטווח אליה חותרות מובילות "לובי 99" היא מדיניות פירוק מונופולים שלא תאפשר לאף יצרנית או יבואן להיות מונופול ביותר מתחום אחד, כלומר להיות "מלכי הכיתה" בשתי כיתות. מה הכוונה? "שמונופול בתחום החלב, תנובה למשל, לא יוכל להחזיק גם מונופול בתחום הירקות הקפואים סנפרוסט", מדגימה דוד. "מונופול בתחום הפסטה, אסם, לא יכול להחזיק גם  מונופול מוכרז בתחום תחליפי הבשר מן הצומח, טבעול. מונופול עוצמתי בתחום מעדני החלב כמו שטראוס לא יכול להיות גם מונופול בתחום הקפה".

דוד מציינת כי "החברות האלה לא תמיד היו עד כדי כך גדולות, ובוודאי שלא היה להן מגוון רחב כל כך של מותגים. במשך שנים הן רכשו חברות מתחרות וצברו כוח. בלי מדיניות כזו, שום רפורמה ביבוא שמנסה להקל על יבואנים קטנים כפי שהממשלה קידמה כבר לא תעזור. כשמונופולים שולטים במדף ולרשתות השיווק אין אינטרס להתמקח איתם ולהוריד מחירים לצרכן – הן לא ישימו על המדפים יבואנים או יצרנים קטנים שיודעים למכור לנו את אותם מוצרים במחיר זול יותר".

יש לכך תקדים: ב-2013 חוקקה הכנסת את חוק הריכוזיות במטרה למנוע אחזקות צולבות בחברות פיננסיות וריאליות גם יחד (מסף מסוים). הגיעה העת להמשיך את המגמה גם לתחום המזון.

לפתוח את השוק לייבוא – כבר השבוע ולא בחודש יוני

הנה צעד שראש הממשלה לא רק יכול אלא ככל הנראה מתכנן לעשות בהקדם: ל"שקוף" נודע כי בנט נתן אור ירוק להקדמת כניסת רפורמות התחרות לתוקף. מדובר ברעיון שאותו מקדם סגן השר במשרד רה"מ אביר קארה ונחשף בשבוע שעבר ב"שקוף". קארה ובנט נועדו בחמישי, ורה"מ סמך את ידיו על היוזמות של קארה, ומסריו אף חלחלו לנאום התקדימי של בנט בפתח ישיבת הממשלה.

מדובר ברפורמות שעברו בחוק ההסדרים להוזלת יוקר המחיה. אחת מהן היא רפורמה שתפתח לייבוא מוצרים שעומדים בתקן בינלאומי מבלי להעבירם בדרך החתחתים הרגולטורית הישראלית. כך למשל, אם יש תקן אירופאי למוצר מסוים המדינה תאמצו ויתאפשר לייבאו על בסיס הצהרה בלבד – ללא בדיקה נוספת של מכון התקנים הישראלי. אלא שהרפורמה כעת צפויה להיכנס לתוקף רק באחד ביוני 2022. רפורמה נוספת אמורה לאפשר ייבוא מקביל של שלל תמרוקים ומזון, והיא תיכנס לתוקף רק ב-1.1.23, וגם אז יש לממשלה אפשרות לדחות זאת.

"אין שום סיבה אמיתית להמתין עם הרפורמה בייבוא תמרוקים עוד שנה, חוץ מלחצם של היבואנים הגדולים והחזקים", אומרת עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99 שפעלה להרחיב ולהקדים את הרפורמה בדיונים שהיו בנושא בכנסת. לדבריה, "זו רפורמה חשובה מאוד, אבל מצומצמת מדי. מן הראוי להרחיבה ולכלול עוד הרבה מוצרים בסיסיים במסלול של יבוא מקביל, כמו לדוגמה משחת שיניים".

ואכן, בממשלה כבר בוחנים כיצד ניתן להקדים את הרפורמות בצורה המהירה ביותר – בין אם בהוראת שעה, או באמצעות התקנת התקנות של השרים הרלוונטיים. לדברי קארה, ייתכנו קיצורי דרך שיאפשרו לעשות זאת מבלי לעבור שלוש קריאות במליאת הכנסת. "אני מקווה שתהיה פריצת דרך עוד השבוע", אמר לשקוף.