בקרוב נשלם פחות? 13 דברים שאתם צריכים לדעת על רפורמת הייבוא

ועדת הכלכלה אישרה את אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר בחוק ההסדרים: רפורמת הייבוא. רגע לפני שהיא מגיעה לאישור סופי, הנה 13 דברים שאתם צריכים לדעת עליה:

1. המטרה הינה להקל על ייבוא של שלל מוצרים. כיום יש מאות תקנים רשמיים בפיקוח משרד הכלכלה והליכי ייבוא מסורבלים. כלומר, מי שמייבא אחד מהמוצרים שבפיקוח, נאלץ לעמוד בדרישות מסוימות, גם אם המוצר כבר עומד בתקן בינלאומי. זה מייקר מוצרים שכולנו רוכשים במאות אחוזים.

עוד ב"שקוף":

• הח"כ שידאג לרוב בתקציב: "אנחנו המבוגר האחראי בקואליציה"
• האם ישראל תצטרף לסנקציות על תאגידים שהורסים את האמזונס?
• כיצד פעלו המפלגות בעשור האחרון להורדת יוקר המחיה?

2. איך הרפורמה תעבוד? במידה ויש תקן אירופאי למוצר מסוים – המדינה תאמצו ויתאפשר לייבאו על בסיס הצהרה בלבד – ללא בדיקה נוספת של מכון התקנים. 

3. הפטור מבחינה נוספת של המכון הוא קריטי כי המכון נשלט על ידי התעשייה. שם חוסמים ייבוא באצטלת "בטיחות", ומאפשרים ליבואנים הגדולים למכור לנו מוצרים במחירים מופרזים.

4. אחד החלקים ברפורמה עוסק באימוץ תקנים אירופאים למוצרי צריכה בסיסיים – מיקרוגל, שטיחים, קונדומים וכו'. שדלני התעשייה נאבקו להחריג מהרפורמה מוצרים בטענה לפגיעה כלכלית בהם. אם משהו מוחרג – זה אומר שימשיך להיות קשה לייבאו, ובהיעדר תחרות מחירו ימשיך להיות מופרז. 

5. מה קרה עד עכשיו? קודם כל, משרד הכלכלה בראשות אורנה ברביבאי (יש עתיד) החליט להחריג מראש שורת תקנים. בין היתר, באישור ברביבאי, הוציאו מהרפורמה כמאה מוצרים, בהם ברזלים לבנייה, משחקים לילדים, צעצועים לילדים עד גיל 3, כלי אוכל לתינוקות, אריחי קרמיקה, אופניים, משקפי שמש, קונדומים, קסדות, מגהצים, שטיחים, טמפונים, אבקת כביסה, ועוד. על כל אלו נמשיך לשלם ביוקר – לעתים ללא הגיון. מה, באירופה התקנים מעפנים? התינוקות שם נחנקים כל יום? אנשים מביאים ילדים בטעות כי הקונדומים נקרעים?

6. בנוסף, יש ח"כים שנאבקו להחריג מוצרים מהרשימה. משה גפני מיהדות התורה, למשל, שלף ממנה כבלים. הוא פעל לבקשת מפעל "סינרג'י" שטען שאם יהיה קל לייבא כבלים – הם ייאלצו לפטר עובדים.

7. במילים אחרות, ההחרגה תסייע למפעל לא תחרותי – להמשיך לפעול. מנהלים כושלים ימשיכו לרושש את הציבור. האם מחירים גבוהים לכולנו זו הדרך המיטבית לשמור על מקומות עבודה? אולי עדיף היה לסבסד להם, למשל הכשרה מקצועית חלופית במקום שכולנו נשלם יותר? יש ח"כים שבמקום לסייע לשכבות המוחלשות – יוצרים אותן.

8. יו"ר הוועדה שדנה ברפורמה, מיכאל ביטון מכחול לבן, עשה עבודה יפה ותקתק את הדיונים, אך גם לקח לעתים את הצד של התאחדות התעשיינים. הוא החריג למשל דודי שמש לשנה, ובדיון האחרון גם הגיש בעצמו רוויזיה מטעם מכון התקנים במטרה לצמצם את הסמכות של שרת הכלכלה בהכרה בתקנים בינלאומיים.

9. בסופו של דבר, כן נכנסו לרפורמה כ-80% מהמוצרים, עם רוח גבית מהח"כים ומהשרה ברביבאי. השרה אף הופיעה בדיון הסופי וצמצמה את ההחרגה של כמה מוצרים משנה לחצי שנה. כתוצאה מכך, שלל מוצרים יזרמו בקרוב לשוק – מעגלות תינוק, דרך מקררים, ועד כיסאות גבוהים. בנפרד אושר גם ייבוא מקל של חלק מהתמרוקים – כמו פודרה, משחת שיניים ולק, ושל מוצרי מזון המשווקים באירופה. נחסוך בזכות זאת הון עתק.

10. כל הכבוד לשר האוצר אביגדור ליברמן וסגן השר אביר קארה שקידמו את הרפורמה הזו. הכל חוץ ממובן מאליו עם כמות הלחצים שהופעלו לשלוף אותה מחוק ההסדרים ובעצם להרוג אותה.

11. עוד חדשות טובות: לובי 99 – הלובי של הציבור – הצליחו לדאוג שחלק מהמוצרים שהוחרגו ייבחנו לעומק עד סוף השנה. אם יתברר במשרד הכלכלה שהם כן בטיחותיים – אז הם ייכנסו לרשימה ויספיק התקן האירופאי. כך התחייב מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא. שמתי לעצמי תזכורת בקלנדר לבדוק שזה אכן קורה.

12. ועדת הכלכלה גם שיפרה חלקים ברפורמה. קחו למשל את הסעיף החשוב הבא: בהתאם לבקשת היו"ר מיכאל ביטון נקבע כי הוספת חריגים עתידיים תהיה תהליך מפרך ותדרוש את החלטת השרה + ועדת חריגים או אישור הממשלה + ועדת הכלכלה. 
    
13. כמו כן הוחלט כי שרת הכלכלה תדווח לוועדה בכנסת עד חודש לפני כניסת הרפורמה לתוקף, ביוני 2022, על ההיערכות ליישומה. לאחר מכן תדווח השרה לוועדה אחת לשנה, במשך ארבע שנים, מה קורה עם היישום. זה חשוב כי אחרת הרפורמה עלולה להישאר על הנייר.

נכון, צריכה הייתה לעבור רפורמה מקיפה יותר. אבל גם הגרסה הנוכחית היא בשורה נהדרת לציבור. טוב שהכנסת חזרה לעבוד, ושיש נבחרי ציבור שפועלים להוזיל את יוקר המחייה – חרף הלחצים. הרפורמה תגיע לאישור סופי בוועדת הכלכלה מחר (שני) ולאחר מכן להצבעה במליאת הכנסת יחד עם התקציב. נמשיך לעקוב.