עסקת דרעי סיכמה מריחה של 5 שנים: מה יהיה עם ליצמן?

עסקת הטיעון שעליה סיכמו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ויו"ר ש"ס אריה דרעי היא עוד ציון דרך במריחת הזמן האינסופית של היועץ בכל הנוגע להליכים פליליים נגד אישי ציבור. זו תמונת המצב בכל אחד מהתיקים הבולטים ביותר שעל שולחנו של היועץ שעומד לפני סיום תפקידו – נגד חיים כץ, יעקב ליצמן ודרעי.

עוד ב"שקוף":

• מנדלבליט לבג"ץ: נתניהו צריך להחזיר 270 אלף דולר. רה"מ לשעבר מסרב, המבקר מגבה
• מנדלבליט מסרב לחשוף את ההנמקות לסגירת תיקי שרה נתניהו
• מחירון ביטן לשחיתות: כמה הייתה עולה לכם עזרה מנבחר ציבור בעמדת מפתח?

אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות ומחברת הספר "תיק ליברמן" שמתאר איך נמרח ההליך המשפטי בעניינו של יו"ר ישראל ביתנו, הסבירה בשיחה עם "שקוף" את התופעה. "משך הזמן הארוך לקבלת החלטה בעניינו (של דרעי) בעייתית מאוד ומשקפת לצערי תסמונת שתקפה לחקירתם של אישי ציבור נוספים", אמרה. "לפעמים יש בכך כדי לסמן כרוניקה של סגירת תיקים ידועה מראש. אבל אני מקווה שאני מתבדה". 

ממרמה – ועד עבירות מרוככות וויתור על הקלון

מריחת ההליך בעניינו של דרעי החלה במרץ 2016, אז פורסם דבר תחילת החקירה הפלילית נגדו. כשהמשטרה סיימה את עבודתה באוגוסט 2018 היא המליצה על הגשת כתב אישום. תשעה ירחים נוספים עברו עד שהפרקליטות הביאה את ההכרעה לפתחו של היועמ"ש, עם המלצתה להעמידו לדין בגין מרמה, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. 

"אם מישהו מעלה על דעתו שהוא יקבל כסף בסכום גדול ובתמורה לזה הוא יעביר הצעת חוק למען בעל האינטרס –  זה שוחד. גם לחבר כנסת, לא יעזור כלום. לא צריך להפוך את זה לעיר מקלט לעבריינים"

היועמ"ש מנדלבליט, פברואר 2020

בהמשך התרככו העבירות החמורות לעבירות מס שעליהן קיים מנדלבליט שימוע לדרעי בחודש פברואר השנה. רק עכשיו, בחודש דצמבר 2021, הוא הודיע לדרעי על כוונתו להגיע עמו לעסקת טיעון, שבמסגרתה הוא ישלם קנס ולא ירצה עונש מאסר. כך גם לא תעלה שאלת הקלון בהתמודדותו לכנסת הבאה. עם זאת, אם יבקש דרעי להתמנות לשר, תעלה הסוגיה שוב בעקבות הלכת דרעי שקובעת שמי שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול לכהן כשר.  

פרשת השוחד של כץ מתמוססת לאיטה 

אבל זה לא האירוע התמוה היחיד שקרה לאחרונה בגזרת נבחרי הציבור ותיקיהם הפליליים. גם חבר הכנסת חיים כץ זכה להסדר מקל.

כדי להבין מדוע אנחנו מכנים את האירוע תמוה, יש לשים לב לדבריו של מנדלבליט עצמו בדיוני החסינות של כץ, כשביקש וקיבל אותה בפברואר 2020. "אם מישהו מעלה על דעתו שהוא יקבל כסף בסכום גדול ובתמורה לזה הוא יעביר הצעת חוק למען בעל האינטרס –  זה שוחד", אמר אז היועמ"ש. "גם לחבר כנסת, לא יעזור כלום. לא צריך להפוך את זה לעיר מקלט לעבריינים".

מנדלבליט חשב אז שכץ ביצע עבירת שוחד, אף שכבר בדיוני החסינות הוא הואשם "רק" במרמה והפרת אמונים. כץ הואשם בכך שעזר לחברו – איש שוק ההון מוטי בן ארי – בקידום חקיקה בכנסת, בניגוד לחוק ותוך כדי ניגוד עניינים חריף. 

החקירה בעניינו של כץ החלה בכלל במאי 2016, ורק שנה אחר כך סיימה המשטרה את עבודתה והעבירה את מסקנותיה לפרקליטות. מיולי 2017 ישב התיק בפרקליטות. גם לאחר שהיועמ"ש כבר החליט במאי 2018 על הגשת כתב אישום בגין שוחד, לקח לו חצי שנה לקיים את השימוע ועשרה חודשים נוספים כדי להחליט להפחית את העבירה למרמה והפרת אמונים.

בפברואר 2020 קיבל כץ חסינות מהכנסת. למנדלבליט הייתה האפשרות להגיש כתב אישום חדש כבר חודש אחרי כן, בגלל פיזור הכנסת, אבל הוא נמנע מכך. זאת חרף העובדה שכץ כבר נחשד בעבירות נוספות של העלמת מס. לאחר גרירת רגליים אינסופית מול בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון, החליט מנדלבליט לגרד עבירה מתחתית ספר החוקים לטובת הסדר הטיעון וכך הידרדרה עבירת השוחד ל"קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים". הסדר הטיעון עוד ממתין להכרעת בית המשפט. 

תיק ליצמן ייסגר או יתגלגל למחליף?

ויש אדם אחד נוסף בכנסת שמחכה לשימוע של מנדלבליט כבר שבעה חודשים – ח"כ יעקב ליצמן. ליצמן מואשם במרמה והפרת אמונים. לפי חלק אחד של כתב האישום, הוא ניסה לכאורה להשפיע על הדרגים המקצועיים במשרדו לטובת בית עסק בתחום המזון שבעליו מקורב אליו. ליצמן ניסה, על פי האישום, למנוע את הליכי סגירת המקום לאחר שנמצאו בו בעיות תברואה שהביאו לתחלואה של מספר אנשים.

בפרשה אחרת ניסה ליצמן לכאורה להשפיע על חוות דעתם של עובדי משרד הבריאות ביחס לכשירותה הנפשית של מלכה לייפר, לפני שהוסגרה לשלטונות אוסטרליה בגין עבירות מין בקטינות. כל זאת, בעיצומו של הליך ההסגרה.

האם גם התיק הזה יסתיים בעסקת טיעון? האם מנדלבליט יעביר את ההחלטה הזו למחליפו בתפקיד שייכנס בעוד כחודשיים? ימים יגידו. 

יכול להיות שהחלטתו של מנדלבליט נכונה בכל אחד מהתיקים. אבל מריחתם האין סופית מתגלה כעוול לא רק לנאשמים והחשודים, אלא כנראה שגם לצדק. למתבונן התמים מהצד קשה להבין: כיצד אמירה כמו "זה שוחד" הופכת בסופו של דבר ל"השגת מטרה כשרה באמצעים פסולים"; ואיך אדם שכבר הורשע וישב בכלא על עבירות של שחיתות שלטונית מקבל עסקת טיעון שתאפשר לו לחזור שוב לחיים הפוליטיים עוד לפני שיתייבש הדיו על מסמך ההחלטה.