מה יכולות הרשויות המקומיות ללמוד מדוח המבקר על משבר האקלים?

לפי הדוח שפורסם השבוע הממשלה נכשלה בהיערכות למשבר האקלים - אך מי שיכולות לשפר את המצב כבר מחר בבוקר הן הרשויות המקומיות • נטיעת עצים, שימוש באנרגיה חלופית ובניה ירוקה - כל אלו יפחיתו זיהום וישנו את האקלים בעיר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ההנהגה כשלה. אילוסטרציה

דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע הוא בראש ובראשונה בשורה היסטורית. הדוח שעוסק בהיערכות המדינה ובמוכנותה למשבר האקלים מסוקר כבר יומיים בהרחבה בכלי התקשורת השונים, ובכך הישגו הגדול. אך בין השורות ששרטטו תמונת מחדל בלתי נתפס של הנהגת המדינה, שנמצאת כעת בלתי מוכנה לחלוטין למשבר שכבר מכה בכל העולם – מבקר המדינה העדיף לא להכריז על אשמים.

עוד ב"שקוף":

אך בדוח מסתתרת גם אפשרות נוספת: מי שיכולות, גם במשאבים שעומדים לרשותן כעת, לנקוט בצעדים אקטיביים למען הסביבה הן הרשויות המקומיות. מהדוח עולה תמונה עגומה של ניוון מערכות אל מול משבר האקלים שמכה בכל מאודו, ובעיקר תמונה עגומה של היעדר מנהיגות מתאימה לטפל במצב. בהיעדר מנהיגות כזו, זו יכולה כעת להיות שעתם הגדולה של ראשי הרשויות המקומיות לאחוז במושכות, לנצל את הריק העצום שנוצר ולהוביל מהלכים אמיצים – עד שתבשיל הדעת, ותושלם החקיקה.

ללא החלטות אמיצות

הדוח מחולק לשלושה פרקים עיקריים: פעולות להפחתת גזי חממה, היערכות לאומית להסתגלות לשינויי אקלים וההיבטים הכלכליים. בסיום הדוח, המבקר מציג המלצות ודן בהיערכות הארגונית, התפקודית והמקצועית לטיפול במשבר. בלב הביקורת, הדוח מצביע על היעדר חוק אקלים מוסדר ומתוקצב, עם כוח אדם ייעודי להתמודדויות עם משבר האקלים, כפי שקיים ב-56 ממדינות העולם. "הטיפול במשבר האקלים, המתבסס בחלקו הנרחב על השקעה בתשתיות, כמעט שלא מתוקצב בהיקף המתאים ובאופן ייעודי", נכתב.

מחאה נגד הטיפול במשבר האקלים, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כך למשל, הוקמה מנהלת להיערכות לאומית לסיכונים הכרוכים בשינויי אקלים, אלא שהיא פועלת כמעט ללא תקציב וללא כוח אדם ייעודי למשימה. נוסף לזה, המנגנון הכרוך ביישום החלטות המנהלת אינו מתוקצב. "במבחן התוצאה", כתב המבקר, "מודל עבודה של תקצוב בסגמנטים (לפי משרד) ותקצוב חד-פעמי או נקודתי אינו מאפשר קידום מערכתי של נושא משבר האקלים". 

עוד מציין הדוח כי הממשלה עדיין לא הכריזה על משבר האקלים כאיום. הכרזה כזאת היתה מצדיקה היערכות ופעולה של גופים כמו המועצה לביטחון לאומי ורשות החירום הלאומית. לצד זאת, מצא המבקר ש-87% מגופי הממשלה סבורים שלסוגיית האקלים מאפיינים של משבר לאומי. כלומר יש נכונות אולם אין החלטות אמיצות. הדוח גם מעמיד בספק גדול את היכולת של מדינת ישראל לעמוד ביעדים להפחתת הפליטות שאליהם התחייבה. 

מתוך דוח מבקר המדינה

יחד עם הדוח פרסם משרד המבקר שני סרטונים מושקעים: המוזיקה דרמטית, הכותרות זועקות מהמסך, הוויזואליה אימתנית והתוצאה מתכנסת לחמש דקות שלא מביישות שובר קופות פופוליסטי-אפוקליפטי. ועם פרומו כזה, קשה שלא להמתין בדריכות מהולה בחרדה לסרט המלא. אלא שהסרט הזה נעדר אשמים ברורים, רק תמונת מצב שאינה מחדשת דבר. על פני שלושה פרקים המבקר מתאר כיצד הממשלות כשלו בהיערכות למצבי קיצון, ללא תקציב ייעודי, ללא חוק אקלים, ללא החלטות אופרטיביות.

כבר כמעט עשור שגורמי מקצוע שונים בישראל, בהם ארגונים ירוקים, אנשי אקדמיה וחברי כנסת וממשלה טוענים את מה שהדוח מתאר. כל גל חום שהיה פה בקיץ, כל הצפה טרגית בעשור האחרון, כל שריפה שיצאה מכלל שליטה וכל שנת בצורת שחונה, כל אלה הם חלק ממשבר האקלים. אמנם מדובר במגמה עולמית, ישראל אינה ייחודית במופעי המשבר, אבל למדינה יש חובה למתן ולמנוע לפחות את חלק מהתופעות.

מה יכולים לעשות ראשי הרשויות?

ייצור חשמל הוא מקור פליטות גזי החממה העיקרי בישראל, ושיעורו מגיע לחצי מכמות הפליטות. על פי הדוח, האמצעי המרכזי להפחתת פליטות גזי חממה בסקטור המגורים הוא בנייה ירוקה, נושא שכתבנו עליו שוב ושוב ב"שקוף". כ-60% מצריכת החשמל בישראל מקורה במשרדים ובנייני מגורים – עבור חימום וקירור, תאורה או שימושים אחרים.

בדוח מצוין כי לבנייה ירוקה שימוש כפול: "היא לא רק מביאה להפחתת פליטות גזי חממה, אלא מסייעת בהסתגלות לשינויי האקלים, בין השאר באמצעות שיפור מיקרו-האקלים העירוני". הדוח מזכיר גם את הצורך למחזר פסולת בנייה, לפתח חומרי בנייה ידידותיים לסביבה, לקדם פרויקטים של התייעלות אנרגטית ולפרוש תאורת חוץ בעיר חסכונית.

הפעולות שיכולות לקדם הרשויות המקומיות מסתתרות בתוך דוח מבקר המדינה

חשוב לציין, הרשות המקומית אינה הפתרון האולטימטיבי. למעשה, רוב הרשויות בארץ מתמודדות עם גירעונות גדולים ובשנתיים האחרונות רבות מהן שרדו בקושי ללא תקציב חדש, מה שגרר את הקפאתם של פרויקטים רבים וחשובים. אולם – בהיעדר החלטות שלטון אמיצות, בידי ראשי הרשויות הכוח להורות ליזמים לבנות אחרת, לעודד את התושבים לחשוב אחרת ולהוסיף לעיר לא הרבה בשביל לקבל המון.

לא כולם יושבים בחיבוק ידיים בהמתנה לחוק האקלים

הדוח מציין 18 ערים בישראל שאימצו כבר לפני יותר מעשור מדיניות הגנת אקלים והפחתת פליטות. ברשימה נכללות ערי פורום ה-15, ופרט לכך גם ירושלים, בת ים ואשקלון. בזכות העובדה שראשי הרשויות הללו לא חיכו לממשלה והחילו בתחומן את התקן, ישנם בישראל 450 מבנים שעומדים בו (נכון לשנת 2019). זה כמובן מספר מזערי, אך זו התחלה שלא הייתה מתקיימת אלמלא היו הרשויות מרימות את הכפפה.

בלי לנקוב בשם האשמים. מתוך דוח המבקר

עוד מצביע הדוח על כך שמדינות רבות בעולם מקדמות באופן מובהק בנייה מאופסת אנרגיה. מדובר במבנים שבהם ייצור האנרגיה מגגות סולאריים משתווה לצריכת החשמל הכוללת של הבניין. כלומר, הוא מייתר את הצורך בתחנות כוח כמקור חשמל. ברוב המדינות המערביות קיימות כבר שנים תוכניות ממשלתיות להגדלת כמות המבנים מאופסי האנרגיה, מצוין בדוח. בישראל נבחנת תוכנית להחלת חובה לבנייה מאופסת אנרגיה – אולם עד שזו תתרחש התשובה נמצאת ברשויות המקומיות.

אפשר כבר מעכשיו. בניין מאופס אנרגיה בתל אביב. צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

מה הכוונה? שהרשות המקומית לא חייבת לחכות עד שהממשלה תחוקק חוק שיכריח אותה לתקן בנייה ירוקה, היא יכולה להחיל חובה כזאת בתקנות משלה, זה בתוקף סמכותה. בירושלים למשל חוקי התכנון והבנייה מחייבים לחפות את הבניין באבן בעלת מראה מסוים. פורום ה-15 מחייב קבלנים כבר שנים רבות לבנות בתקן הבנייה הירוקה בניינים למגורים ברשויות בשטחן. כל רשות יכולה לחייב את הקבלנים להקים מבנים מאופסי אנרגיה, להעלות את רף הבנייה ירוקה, ולקבוע תקנות שיקדמו את האקלים העירוני, לו רק תבחר בכך.

על כך יכולים לטעון ברשויות המקומיות שאין להן כלים או תקציבים כדי להוציא לפועל צעדים מרחיקי לכת. אך על כך אומרים במשרד להגנת הסביבה, כפי שנכתב בדוח, כי לא מדובר רק במחסור בכסף, אלא לעיתים גם בסדרי עדיפויות לקויים וחוסר מודעות לעומק הבעיה שעמה יש להתמודד.

לצד זאת, הרשויות יכולות לנקוט עוד שורה של צעדים, חלקם לא דורשים תוספת תקציב אלא בעיקר חשיבה מודעת. למשל נטיעת עצים נותני צל להפחתת איי החום, תכנון שכונות שמעודד הליכה על פני תחבורה פרטית, סלילת שבילי אופניים, הפחתת נתיבי התחבורה ודאגה לצל. כמובן שרבים מאלה דורשים תקציב. אולם בשלב הראשון, ניתן לפחות ברמת ההצהרה להתייחס לנושא ולהצטרף לערי העולם. לפי דוח המבקר, כ-1,800 עיריות ורשויות מקומיות ב-30 מדינות ברחבי העולם הכריזו על מצב חירום אקלימי. ומה אצלנו?

בחיפה מוותרים, בפתח תקווה לא שמעו

בעוד פחות משבוע תיפתח ועידת גלזגו למאבק בשינויי אקלים. מדובר בוועידה השנתית של האו"ם, שלא התקיימה בשנה שעברה בשל מגבלות הקורונה. השנה ישראל מוציאה משלחת מפוארת של כ-130 משתתפים, בהם ראש הממשלה, השרה להגנת הסביבה ושרת האנרגיה. נוסף על נציגי הממשלה, מצטרפים עוד שורה של גורמים בעלי עניין. 

כך למשל יגיעו נציגים מפורום 15 הערים החזקות בארץ. גם נציגי אקדמיה נוסעים, למשל בית ברל, אוניברסיטת חיפה, בן גוריון ותל אביב. בנוסף, מצטרפים חברי כנסת ונציגים רבים נוספים מארגוני סביבה יחד עם עוד 10 נציגים מהתאחדות התעשיינים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מבחינת הרשויות המקומיות, הנוכחות דלה בהרבה. נכון לעכשיו עיריית תל אביב היא הרשות היחידה שמוציאה משלחת לוועידה, עם ארבעה נציגים מטעמה. מעבר לזאת, נס ציונה נרשמה עם נציג אחד.

ומה לגבי חמש הערים הגדולות בארץ? בירושלים מוותרים על הנסיעה והחליטו להצטרף בזום לחלק מהדיונים. בחיפה, העיר השלישית בגודלה בארץ – שמחזיקה בשטחה את המפעלים שמדורגים במקומות הראשונים בהשפעה סביבתית שלילית – בחרו כלל לא לנסוע. וכך גם העיר הרביעית בגדולה, ראשון לציון. בפתח תקווה, העיר החמישית בגודלה, כלל לא מכירים הזמנה כזו.

הצורך בהשתתפות פעילה של הרשויות המקומיות במאבק במשבר קיבל השבוע משנה תוקף כשנשיא המדינה והמשרד להגנת הסביבה כינסו את חברי המשלחת לקראת הנסיעה. "אנחנו חייבים לייצר קואליציה רחבה ככל הניתן", אמר הנשיא לחברי המשלחת בהקשר להתמודדות עם משבר האקלים, וקרא לשילוב זרועות בין המגזרים, בהם מרכז השלטון המקומי. 

הוועידה היתה יכולה להיות נקודת ציון גם עבור הרשויות המקומיות: הנקודה שבה הן לוקחות פיקוד במקום שבו המדינה נעדרת מנהיגות יציבה. למעשה, עדיין לא מאוחר מדי לנסוע או לפחות להתחבר באופן מקוון. מפגש בלתי פורמלי עם ראשי רשויות מנוסים מרחבי העולם יכול לתרום להתייעלות המאבק. מעבר לזה, בכנס מתקיימים אירועים של ארגוני השלטון המקומי שמקדמים מדיניות אקלים עבור ראשי ערים ועיריות במסגרתם מקודמים שיתופי פעולה בין רשויות בעולם וקשרי עבודה.

התגובות המלאות
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה גיבשה תוכנית היערכות לשינויי אקלים וקידום אנרגיה מקיימת. התוכנית קודמה במסגרת קול קורא של משרד האנרגיה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים. במסגרת תוכנית זו נערך מיפוי וניתוח המצב הקיים בעיר, תוך עבודה חוצת אגפים ומחלקות בעירייה. כמו כן נערך שיתוף בעלי עניין מחוץ לרשות ובכלל זה נציגי ציבור, נציגי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה שונים, ארגונים אזרחיים, נציגי כבאות והצלה ורבים אחרים. תוכנית העירייה מתרגמת אתגרים לפעולות מידיות ולתוכניות ארוכות טווח שבחזית העשייה העירונית.

"במסגרת זו חתמה עיריית חיפה לאחרונה על אמנת פריז המחייבת את הערים להגיע עד 2040 ליעדים של אפס פליטות ושמירה על המגוון הביולוגי. העירייה פועלת בנושא בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והיא תמשיך לפעול לעמידה ביעדים לאומיים ככל שיוגדרו. במסגרת זו תלמד העירייה גם את התובנות שיעלו מהוועידה בגלזגו ותוכל להטמיע אותן בתוכנית ההיערכות העירונית".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים מייחסת חשיבות רבה לנושאי איכות הסביבה וההתמודדות עם משבר האקלים ופועלת רבות לצמצום פליטות, לייצור אנרגיה ירוקה, לגיבוש תוכניות לימוד רלוונטיות במערכת החינוך ועוד.

"יודגש כי נציגי העירייה השתתפו בעבר במספר כנסים שעסקו בנושאים אלה ואף זכו להכרה בינ"ל בעקבות מיזמים שהוציאו לפועל בעיר. בוועידה הקרובה ישתתפו גורמי המקצוע בעירייה בדיונים באופן מקוון, מרחוק. כמו כן, הללו עומדים בקשר ישיר עם הגורמים במשלחת הישראלית. עיריית ירושלים נמצאת בעיצומם של דיונים מקצועיים, ולקראת אישור התוכנית העירונית להתמודדות עם משבר האקלים".

ממרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 נמסר בתגובה: "מנהלת תחום קיימות וסביבה בפורום ה-15, מאיה קרבטרי, תייצג את פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי בוועידת האקלים בגלזגו; זאת בנוסף לזיו דשא, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב ויו"ר ועדת איכות הסביבה של מרכז השלטון המקומי. כמו בכל פורום ואירוע מקצועי בהם פורום ה-15 משתתף ומייצג, הידע והמסקנות שיעלו במסגרתו ירוכזו וישותפו עם הגורמים הרלוונטיים בעיריות. נדגיש כי פורום ה-15 מוביל את תחום האקלים והקיימות בעיר מזה שנים רבות, החל מייסוד אמנת האקלים של ערי הפורום עוד ב-2008, מדיניות הבנייה הירוקה המחייבת כבר מ-2013, ותוכנית 'ברית ערים לאיכות חיים וסביבה' מ-2018. הפורום מאגם את המידע והכלים החדשניים ביותר המקודמים בישראל ובעולם ומהווה מקור הידע המרכזי של ערי ישראל בתחום".

מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "אנחנו לא מכירים הזמנה שכזו. בימים אלו אנחנו עובדים על הקמת תוכנית חוסן עירוני בכל מה שנוגע להתמודדות עם אירועי אקלים קיצוניים. לצד זאת, במסגרת פעילות העירייה בנושא, בשבוע הבא צפוי ראש העיר להשתתף בוועידה אזורית של ערי גוש דן שתקדם בניית גוף שישמור על השטחים הפתוחים האזוריים שבין הרשויות. ראש העיר יחתום על אמנה משותפת זו. יודגש כי לצד זאת, העירייה תגברה במהלך השנים האחרונות את האכיפה נגד משליכי פסולת בשטחים הפתוחים ואף הציבה מצלמות שמתעדות את העבירה בזמן אמת. בנוסף, בשבוע הבא יגיע צוות צילום מהאיחוד האירופי לתעד את כל מה שנעשה בעיר כחלק מהמאבק בהתחממות הגלובלית ומשבר האקלים – הסרט יוצג לחברים בארגון.

"לצד זאת, בעיריית פתח תקווה נעשה רבות כדי להתמודד עם משבר האקלים, שכן לפני מספר חודשים חתם ראש העיר על אמנת האקלים כחלק מעשייה רחבה ורבה בתחום זה. בין שלל הפעולות, הוקמו מעל בניין העירייה וב-13 מבנים ציבוריים תאים פוטווטאיים המייצרים חשמל מאנרגיית השמש. כמו כן, נבדקת האפשרות גם להורות על כך בטבאות והיתרי בניה עבור מבני תעשייה. הוועדה המקומית קיבלה החלטה לפני שנה וחצי כי כל הבנייה בפתח תקווה מ-9 קומות ומעלה תהיה על פי התקן של בנייה ירוקה – מדובר בחיסכון במשאבים והפחתת הפגיעה בסביבה כשבתחילת נובמבר הדרישה תורחב וכל בניין מ-5 קומות ומעלה יידרש לתקן הזה.
כמו כן, לפני כחודשיים התקבלה בוועדה החלטה כי בכל בניה חדשה עם חניונים, יידרש להתקין עמדות טעינה חשמליות והכנה מיידית ל-30% מהחניות. מנהל שפ"ע בעירייה עובר לשימוש בכוסות רב פעמיות במטרה להרחיב בשנה הבאה את הפיילוט לכל מנהלות ואגפי העירייה ולהוציא את החד פעמי מהעירייה. לצד אלו, העירייה מקדמת את הקמת הפארק המטרופוליני בצפון העיר שישתרע על פני כ-6,000 דונמים ויהווה ריאה ירוקה משמעותית וכן פועלת כדי לשמר את בריכת החורף על מנת לעודד הליכתיות, בילוי בטבע ושמירה על ערכי הטבע לצד מערך של פתרונות למניעת הצפות ושיטפונות".

מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "עיריית ראשון לציון מובילה תוכנית לצמצום פליטות מ-2012, ובכוונת העירייה להוציא עדכון בשנת העבודה הבאה. העירייה פועלת רבות במגוון תחומים לצורך היערכות לשינויי אקלים, בין היתר הובלנו בשנה האחרונה פרויקט להחלפת תאורת הרחוב ושימוש חסכוני באנרגיה במוסדות העירייה. כמו כן עוברת העירייה לייצור אנרגיה מתחדשת – באמצעות פאנלים סולאריים לאיגום ושימוש חוזר במי הנגר. העירייה מנהיגה בניה ירוקה כחובה בכל הבניה החדשה משנת 2014 וכן העירייה עושה שימוש חוזר במי הגשמים הנאספים בשני אגמים מלאכותיים במערב העיר. בתהליך העבודה של העירייה ניתן דגש לנושא יער עירוני והגברת הצל, עד כה נערך פיילוט בשכונה אחת ועובדים על הרחבה בכל העיר.

"בימים אלה מוקמת מינהלת תחבורה לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית ובמקביל יצאה העירייה בפרויקט לפריסת 500 עמדות טעינה לרכב חשמלי בחניונים ציבוריים ודרישה להכנה במבנים החדשים הפרטיים. על רקע כל אלו, מקדם מינהל החינוך בעירייה תוכניות הסברה ולמידה בנושא בכל מוסדות החינוך, מגיל הגן ועד העל יסודי".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל געתון
כתבת תחום העתיד יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,659 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.