זה הזמן לגרום לפוליטיקאים להפנים: בלימת משבר האקלים היא באחריותם

להיות סביבתי זה חשוב, אבל מיחזור, שימוש בשקיות רב פעמיות ופעולות אינדיבידואליות נוספות לא יצילו את הכדור • המשימה שלנו עכשיו - לתבוע מנבחרי לפעול למען הסביבה • זה התפקיד שלהם לגבש תשתית שתקל על כל אזרח להיות סביבתי-על-מלא • מעבר לים זה כבר קורה • תומר אביטל עם כמה הצעות להעברת המאבק לשלב הבא
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
לא הכול תלוי בנו, צריך את ההנהגה. אילוסטרציה

פעם חשבתי שהכל תלוי בי. שאם אמחזר, אסע בעיקר באופניים, אשתמש בשקיות רב פעמיות ואקפיד על פעולות סביבתיות – אעצור את ההתחממות הגלובלית. שדרך דוגמה אישית שלי ושל אחרים – יצטרפו עוד ועוד אנשים ונציל יחד את העולם.

עוד ב"שקוף":

טעיתי. היום אני חושב אחרת. להיות אזרח עם מודעות סביבתית זה נפלא. אבל הפוליטיקאים שלנו הם אלו שאמורים לקרוא את הנתונים המבעיתים, ולהעביר חוקים שיחוללו שינוי רוחבי. לקדם, למשל, תחבורה ציבורית כה נוחה שתגרום לציבור לוותר על הרכב הפרטי. להטיל קנסות כבדים למפעלים מזהמים כך שאחת ולתמיד לא ישתלם כלכלית להרוס את הבית שלנו. לגבש תשתית שתקל על כל אזרח להיות סביבתי-על-מלא. 

בבריטניה מתעוררים, בארץ שותקים

קחו דוגמה טרייה: הממשלה הבריטית השיקה לאחרונה מערכת רמזור חדשה שתדרג מזון לפי השפעת ייצור על הסביבה. כך כל צרכן יוכל להבין בקלות אם למוצר שהוא רוכש יש טביעת רגל פחמנית נמוכה. מדיניות כזו יעילה לאין שיעור מעוד משפחה שהשתכנעה בצורך במחזור. בבריטניה אף דנים כעת בהטלת סנקציות על תאגידים שהורסים את האמזונס. אותם תאגידים מספקים בשר גם לישראל, אך הנושא אצלנו בכלל לא על השולחן.

בבריטניה יטילו סנקציות על תאגידים שהורסים את אמזונס – בישראל זה לא על השולחן. צילום: Christian Braga / Greenpeace

במילים אחרות, לא מעט פוליטיקאים בישראל עדיין לא מפנימים שזה בתחום אחריותם. הנהגת המדינה עוצרת הכל כשיש אירוע ביטחוני, ובצדק. אבל מתי ראיתם מסיבת עיתונאים של רה"מ שעוסקת במפגע סביבתי חמור, או כשמתגלה שאנחנו בדקה ה-91 לפני שיהיה מאוחר מדי לעצור את משבר האקלים שמאיים להרוג את כולנו?

המשבר מסכן את חיי הילדים שלנו – אך זוכה להתעלמות מהפוליטיקאים שלנו

אולי זה קורה כי משבר האקלים הוא דבר מתמשך ומורכב ולא אירוע נקודתי ומבעית כמו חדירת מחבלים. 

אבל זה תירוץ עלוב. אז מה אם המשבר מורכב? בדיוק בשביל סוגיות כאלו קיימת הכנסת. בגלל זה עומדים לרשותם תקציבים, יועצים פרלמנטריים, מרכז מחקר ומידע ושפע זמן לעסוק בנושאים הכבדים, בניגוד לאזרח הפשוט שעסוק בלשרוד.

הפוליטיקאים מתעלמים. מיכאלי, זנדברג וליברמן, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מה שמרתיח הוא שהמשבר כבר לא שנוי במחלוקת. המספרים ברורים ומדענים משוכנעים שהמשבר יחסל אותנו. זה אמור להיות מספיק. ועדיין, רוב הפוליטיקאים שלנו מתעלמים ממנו. הם עושים זאת בחסות חלק מכלי התקשורת שמעדיפים לראות אקלים כ"טרנד". חלקם מסתפקים ברשימות ברוח "50 דברים שאתם יכולים לעשות למען הסביבה". לרשימות האלו יש ערך. אך התקשורת תממש את תפקידה כשתדרוש בתוקף דין וחשבון מאלו שבאמת אחראים. כשתפרסם בקביעות ביקורת נוקבת על פוליטיקאים שמעכבים ומסרסים תוכניות למען הסביבה. 

זה קריטי. כשצוללים לעומק, מגלים שהחברות המזהמות הן אלו שלעתים מקדמות מאחורי הקלעים את האסטרטגיה הזו של העברת האחריות אל הצרכנים עצמם, ובכך מסיטות את תשומת הלב מאחריותן לנזק שהן גורמות. זו עוד סיבה שהתיקון חייב להיות ברמה הגבוהה ביותר.

המשימה – לרתום את נבחרי הציבור

"מבטיחים לנו שאם רק נמחזר – נעשה שינוי. אבל מאז 1988, כ-71% מפליטות גזי החממה בעולם הם באחריות 100 תאגידים בלבד", כתב איתמר אבנרי, ממובילי קמפיין גרין ניו דיל לישראל. אבנרי וחבריו טוענים שכדי להתמודד עם משבר האקלים, עלינו לקרוא לנבחרי הציבור לפעול נגד אותם מזהמים. הם מגדירים עצמם כ"אנשים שלא מוכנים לחכות שהמשבר הבא יכה בשיא עוצמתו, ומבינים שחובה לפעול עכשיו". 

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הם צודקים. צודקים להחריד. למחזר, לדווש על אופניים, לאכול טבעוני, להכין קומפוסט ולעבור לרב פעמי – זה מצוין. היוזמות הפרטיות, והחלוצים האקולוגיים הם אלו שבכלל מאפשרים את הדיון הנוכחי. אבל אנחנו, הציבור הרחב, יכולים כעת לבצע פעולה עוצמתית יותר מלהיות סביבתיים בעצמנו: לוודא שהפוליטיקאים שלנו עוסקים בכך בעצמם.

איך עושים זאת? 

הנה שלוש הצעות קונקרטיות איך כולנו יכולים לעזור למאבק האקלים לעלות מדרגה:

  1. לצעוק – דברו על האקלים בכל מקום, ברחוב וברשתות. להציק לנבחרי הציבור ולשאול אותם מה עשו בנושא בחוגי בית וברשתות החברתיות. ככל שהסוגיה הסביבתית תוצף מעלה – יותר פוליטיקאים יבינו שיש לה ביקוש ושיוכלו לגזור קופוני תמיכה ציבורית מעיסוק בה. עוד פוסט ועוד ציוץ ועוד שיתוף – כך עולה סוגיה לסדר היום. ופוליטיקאים? עוסקים במה שעל סדר היום. 
  1. לפרגן למי שכן פועל – הצטרפו לארגונים שכבר חופרים על הנושא כמו אדם טבע ודין או גרין ניו דיל לישראל. הקמתי גם קבוצה א-פוליטית של אנשים פוליטיים שרבים על הכל – חוץ מעל הסביבה 🌳

חברי הקבוצה מקבלים בערך אחת לחודש קישור לפוסט שמתמקד בפתרונות ובפרגונים למי שכבר פועל למען כולנו וכדור הארץ, ומוזמנים לתת לייק. המטרה: לפזר עשן מחלוקות שמאל/ימין בסוגיות בוערות ולהראות שהסביבה גדולה מכולנו וכך לתמרץ פוליטיקאים מכל הקשת לעסוק בסוגיית האקלים. מצטרפים כאן.

  1. הגדרה מחדש – מאבק האקלים הוא מאבק על החיים שלנו, ולכן חשוב לא פחות מכל סוגיה ביטחונית. לכן, במקום המאבק המופשט "להציל את כדור הארץ" כדאי להגדירו כמאבק להציל את עצמנו. את חיינו. אשמח לשמוע מחשבות שלכם בנושא.

תעיפו מבט אצלנו ב"שקוף" – ותראו יותר כתבות שעוסקות באקלים מאי פעם: מחוסר המוכנות של ישראל להצפות, דרך התערבות קצא"א בתכני הלימוד בבתי ספר, בנייה ירוקה, ועד למעבר המקרטע של ישראל לאנרגיה מתחדשת.

המאבק האקלימי נשמע פחות נוצץ או מושך, ורובנו לא אקטיביסטים מקצועיים. אבל המציאות משתנה. הכנסת, כרגיל, עשור אחרי כולם, אבל היא תדביק את הקצב ככל שהציבור ידרוש זאת. 

אני אופטימי: כל נושא באשר הוא הופך למעניין כשמספיק אנשים מדברים עליו. והנה, התקשורת מתעוררת. לאט, אבל מתעוררת. בתאגיד למשל פתחו לא מזמן את המהדורה עם אייטם על משבר האקלים. כך צריך.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,708 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.