מכללת בית ברל מתעלמת מבניה ירוקה – המל"ג עשויה להתערב

בעקבות פניית "שקוף", המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מתנערת מתוכניתה של מכללת בית ברל לבניית בניין חדש שלא על פי כללי הבניה הירוקה. הפרויקט היוקרתי ועתיר המשאבים בתכנונה של זוכת פרס ישראל האדריכלית עדה כרמי – מתעלם מכללי בניה בסיסיים שנהוגים כיום במטרה להפחית את צריכת האנרגיה ופליטת החום של המבנה. 

"הנושא לא הובא לידיעתנו ולאישורנו, ונמצא בבדיקה בימים אלה", הודו במועצה. "הוועדה לתכנון ולתקצוב תומכת בפרויקטים ירוקים בבנייה חדשה במוסדות כמו בהתייעלות אנרגטית במבנים קיימים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים".

הפרויקט השאפתני של "עדה כרמי-מלמד אדריכלים", שמתכנן בניין חדש לראשונה מזה 25 שנה במכללה, אמור היה להדגים עיצוב פורץ דרך ומתקדם על רקע משבר האקלים. אך מכללת בית ברל, שמתהדרת בהכשרת מורים לקיימות, מדעי הסביבה וגיאוגרפיה, ועוסקת בין היתר בהיבטים שונים של משבר האקלים, בחרה שלא ליישם את העקרונות למניעתו הלכה למעשה בשטחה.

עוד באותו נושא ב"שקוף":

• ועדות התכנון הופקרו, ואת המחיר כולנו נשלם
• משרד האנרגיה מתנער מהקשר שבין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן
• אנרגיה מתחדשת תחילה? לא בטוח שחברת החשמל תאפשר את זה

התוכנית טרם קיבלה היתר בנייה סופי ועשויה להשתנות לאור התערבות המועצה להשכלה גבוהה. "זה לא סביר שתכנית רחבה כזו ושאפתנית אינה עומדת בסטנדרט בסיסי של בנייה ירוקה", אמרה לשקוף אדריכלית ממשרד אדריכלים במרכז הארץ, לאחר שנחשפה לכל שרטוטי הבניין עוד בשלבים מוקדמים של תכנונו. "מדובר בהשקעה שהמכללה תחזיר לעצמה בתוך כמה שנים ובסופו של דבר תשתלם לכולם. מוסד ציבורי ובטח שמוסד להכשרת מחנכים מחויב מוסרית לבנייה כזו, גם אם התקן של המדינה עדיין אינו תקן מחייב".

כן בבית ספרנו

בנייתו של הבניין לאחר האישורים הסופיים, אמורה להסתיים בתוך כשנתיים והוא אמור לשמש להכשרת סטודנטים להוראת האמנויות והמדעים. לטענת גורם בכיר בהנהלת בית ברל, המכללה נדרשה לתוספת תקציבית של 20% כדי לעמוד במפרט הבסיסי של תקן המשרד להגנת הסביבה ובהיעדר משאבים החליטה לוותר עליו. 

משמעות הדבר שלבניין בין היתר אין בידוד טרמי, אין מערכת למחזור מים ובשלב זה עדיין לא התקבלה ההחלטה אם להקים גג סולארי. גורם בכיר בהנהלת המכללה מודה כי בשיחות עם האדריכלית עדה כרמי, בדיונים שהתרחשו לפני כשנתיים, עלה הנושא ו"התלבטנו אם להפוך אותו לבניין ירוק. כרמי מתואמת איתנו לכל אורך התהליך והונחתה לתת משקל משמעותי בתכנון להיבטי הסביבה והאנרגיה". 

לדבריו, ישנם מרכיבים שלוקחים את השיקול הסביבתי בחשבון, כמו כיוון המסדרונות מתוך ניסיון ליצור צל ואוורור, עצים וגינון בסביבת הבניין, הטיה של אור השמש, עמודי תאורה סולאריים ומערכת חסכונית למיזוג. אך מרכיבים מהותיים שנדרשים על מנת לעמוד בתקן לבניה ירוקה – עדיין חסרים. 

במועצה לבנייה ירוקה ביקשו להסב את תשומת הלב של המכללה לכך שדווקא היעדר התקציב, הוא סיבה מרכזית לבנייה ירוקה. כך למשל, בישראל ישנם כיום מבנים "מאופסי אנרגיה", שמצליחים לקיים את עצמם ולספק חשמל אך ורק על ידי אנרגיה מתחדשת – כמו פאנלים סולאריים על הגגות. 

"הדבר הזה הוא נדרש, חיוני וקריטי", התרעם יושב ראש המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, חן שליטא. "הקטליזטור הוא סביבתי אבל התועלות הן כלכליות. לא ללכת לבנייה ירוקה זה לא נכון. זה בדיוק הפוך, אין לך כסף – תלך לבנייה ירוקה, זה יוריד עלויות אחזקה. זו לא פילנתרופיה – בניין נוח ובריא מקטין נזק סביבתי ומוזיל עלויות. מדינת ישראל צריכה לעשות שינוי כיוון".

אפשר אחרת

התקן לבנייה ירוקה אמנם עדיין לא מיושם ברחבי הארץ כתקן מחייב, אולם יש עיריות שכבר מחייבות את התאמתו בשטחן. כך למשל "פורום ה-15", המאגד את 15 הערים הגדולות בישראל, התחייב לעמוד בתקן הזה. אך מועצת דרום השרון בשטחה נמצאת מכללת בית ברל, אינה נמנית ברשימה. עד לשעת פרסום הכתבה לא נמסרה מטעמה תגובה.

ד"ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה בעיריית תל אביב, שהובילה את יישום תקן בנייה ירוקה ב"פורום ה-15", סיפר כי כל בניין בשטח העיר מחויב לבנייה כזו. יתרה מזו, כל מבנה שמוקם בשטח העירייה, כולל מבנים פרטיים, פינוי בינוי או מבני ציבור, מחויבים לסטנדרטים הבסיסיים של התקן ואף יותר. 

כך למשל, לפני כשבוע אושרה בנייתו של אגף חדש בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. במהלך תכנון המבנה התנהל מול עיריית תל אביב משא ומתן על חלונות הבניין. העירייה דרשה עמידה בתקן מסוים, ולמרות התכנון השונה, האוניברסיטה התיישרה לפי הדרישה. "זו בכלל אינה שאלה אם מדובר בבנייה ירוקה או לא, כל המבנים עומדים בתקן, אבל הדרישות שלנו גבוהות יותר". 

ממכללת בית ברל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.