הלוביסטים ינשמו לרווחה: גלעד קריב ימסמס את בשורת השקיפות?

ועדת החוקה בכנסת תכריע: האם בקרוב נוכל לדעת אילו בעלי אינטרס היו מעורבים בגיבושה של כל רגולציה חדשה המחייבת את אזרחי ישראל? בדיון בוועדת החוקה בכנסת ביום חמישי האחרון, אודות החוק להקמת רשות הרגולציה (יסודות האסדרה), התשובה שהסתמנה היא – כן. אך נראה כי במהלך סוף השבוע יו"ר הוועדה גלעד קריב (העבודה) שינה את דעתו.

"יכול להיות שבסוף התהליך נגיע לסעיף שקיפות כללי שכולל חומרים, פרסומים והפניות עם ההגנות המתאימות", אמר יו"ר הוועדה גלעד קריב ביום חמישי. בדיון היום (ראשון) הוא החל לסגת, בטענה שהסעיף עלול לפגוע ברגולטורים: "מצד אחד מאוד רוצים את השקיפות ורואים בה כתריס הגנה מפני השפעה של בעלי עוצמה, אך מצד שני לא מעט מאסדרים (רגולטורים) אומרים לנו אומרים לנו שזה מונע ממפוקחים לא בעלי עוצמה לבוא באומץ ולהתייצב".

הקמת רשות הרגולציה – מעקב "שקוף":

• יו"ר ועדת חוקה: תומך בנוהל לוביסטים ברשות הרגולציה
• דרישה בדיוני רשות הרגולציה: להכניס שיקולי סביבה
• האם הרפורמה ברגולציה טובה או רעה?
• השאלות שלא נשאלו על התוכנית למלחמה ברגולציה

מחר (שני) יתקיים דיון נוסף שיעסוק בסוגיות שנותרו פתוחות, ביניהן שאלת השקיפות. ח"כ גבי לסקי (מרצ) החברה בוועדת החוקה אמרה ל"שקוף" כי תגיע לדיון להילחם על הכנסת הסעיף. לדבריה, במידת הצורך אף תגיש הסתייגות ספציפית, שתחייב את חברי הוועדה להצביע באופן ישיר על חובת שקיפות בגיבוש כל רגולציה.

"לממשלה יש ברגע הזה אפשרות לעשות את המעשה הנכון, ולכפות שקיפות גם על הרגולטורים", אמרה מרב דוד מ"לובי 99", שמקדמת את המהלך. "לכך בדיוק הרפורמה הזו נועדה. אבל בסוף חוץ מהצהרות של הממשלה אין כלום. אם החוק לא יחייב את הרגולטורים לפרסם מי לחץ עליהם ומי הביא להם את המידע, הוא יפגום ביכולת לגבש רגולציה טובה יותר".

המטרה: לסגור פתח לשחיתות

בהמשך השבוע תחל הקראת החוק והצבעה על סעיפיו. אלה הם חברי הכנסת החברים בוועדה ויכולים להשפיע על עיצוב הרפורמה: גבי לסקי (מרצ), בני בגין (תקווה חדשה), ענבר בזק (יש עתיד), איתן גינזבורג (כחול לבן), סימון דוידסון (יש עתיד), צבי האוזר (תקווה חדשה), יום טוב חי כלפון (ימינה), שרן מרים השכל (תקווה חדשה), לימור מגן תלם (ישראל ביתנו) וכמובן – היו"ר גלעד קריב.

ההצעה המדוברת לשקיפות, שכרגע עלולה לרדת מהפרק, היא חסרת תקדים: לחייב בחוק כל משרד ממשלתי לציין עם אילו גורמים נפגש בתהליך קבלת ההחלטות, ומי עומד מאחורי הנתונים עליהם הסתמך. הרעיון היה לכלול את המידע הזה כחלק מדוח ה-RIA – תיעוד של תהליך קבלת החלטות שכל משרד ממשלתי מחויב בו.

למה זה כל כך חשוב? הנה דוגמה: אם ההצעה הזו הייתה עוברת לפני כמה שנים, משרד הבריאות ברשות ליצמן היה נדרש לפרסם בגלוי שנפגש עם הלוביסט של אסם במסגרת גיבוש הרפורמה למזון הבריא. כך, כולנו היינו יודעים, עוד בטרם אישור הרפורמה, שברקע ההחלטה לא לסמן את מוצרי אסם בשלב הראשון התקיימו לחצים מצד החברה. הציבור וגופי התקשורת היו יכולים לייצר לחץ ציבורי כדי למנוע את ההחרגה הזו. 

אבל לשקיפות יש אפילו יתרון יותר גדול: היא לא רק מאפשרת לנו לפעול מהר כדי לצמצם את השפעות הלוביסטים על הרגולציה, היא עשויה למנוע את התערבותם מלכתחילה. אולי אם משרד הבריאות היה נדרש לפרסם את שורת הפגישות שלו עם חברת הסיגריות "פיליפ מוריס" יחד עם ההחלטה לאפשר מכירת סיגריות ללא מס גם בטיסות פנימיות, הוא היה שוקל את ההצעה פעמיים. אולי משרד התחבורה היה נפגש עם גורמים מגוונים יותר, בטרם החליט לחייב את כל מי שמסיע פעוטות לרכוש מערכת נגד שכחת ילדים ברכב. 

הסעיף הקטן הזה בחוק האסדרה הגדול, יסייע לסיים את העידן בו פעילי שקיפות נאבקים לשכנע את משרדי הממשלה לפרסם כל פיסת מידע חודשים אחרי שתקנה חדשה נכנסה לחיינו. הבשורה של הקמת רשות הרגולציה תהיה אדירה: היא תרתיע כל משרד שמגבש החלטה חדשה ממעורבות בעלי אינטרסים, ותנווט אותו להתחשב קודם כול באינטרס הציבורי הרחב. 

קריב מבטיח: הרשות עצמה תהיה שקופה

בשורה אחרת בתחום השקיפות דווקא עתידה להיכנס לחוק: רשות הרגולציה עצמה, זו המפקחת על משרדי הממשלה, תחויב ככל הנראה בחובת דיווח על מעורבות בעלי אינטרסים. על הפרק: להחיל נוהל הדומה לזה שמשרד האוצר אימץ, ובו תדווח הרשות על כל מפגש עם לוביסטים ומה הייתה מטרתו.

"הוראות שקיפות על רשות הרגולציה שתקום זה המינימום", אמר ח"כ קריב בדיון. "זה דבר הכרחי. השאלה היא האם צריך להחיל בדיוק את אותן הוראות על המאסדים (הרגולטורים) עצמם ולא לפתור את זה בדרכים אחרות, למשל טיוב חוק חופש המידע".