השאלות שלא נשאלו על התוכנית של ליברמן ובנט למלחמה ברגולציה

"אלה חלק מההנחיות שאליהן מחויבת מסעדה בישראל", סיפר נפתלי בנט, בעודו מרים ערמה עבת-כרס של דפים. "זה בערך קילו של רגולציה. מדינת ישראל לא חייבת לרדת לפרטים של מה צבע הקרמיקה במטבח. זה הופך את החיים של בעלי העסקים לסיוט, וכל זה הולך להשתנות". את הדברים הוא אמר במסיבת העיתונאים להשקת התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה והביורוקרטיה. אבל הנוכחים במקום לא שאלו אותו שאלות על רגולציה, הם העדיפו להתמקד בפוליטיקה: האם שיקלי יוכרז כפורש ואיך יפעל בנושא חוק האזרחות. הנה עוד כמה שאלות שחשוב לשאול על התוכנית החדשה.

עוד ב"שקוף":

• לא שמים עלינו: איך מקבלים החלטות על רגולציה מגבילה?
• מה הפתרון לבעיית חתולי הרחוב? שאלו את הציבור
• אבסורד המערכת למניעת שכחת ילדים: איך נמנע את ההחלטה התמוהה הבאה?

ראש הממשלה בנט, שר המשפטים גדעון סער, שר האוצר אביגדור ליברמן וסגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה הציגו השבוע את התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי. זו תוכנית שגובשה על ידי צוות בין משרדי במהלך השנה האחרונה, ומטרתה לשפר את האופן שבו משרדי הממשלה קובעים רגולציה שתשפיע על החיים של כולנו, תוך התחשבות בעלות למשק של כל מהלך. על פי הערכות הוגי התוכנית, יש לה פוטנציאל להכניס למשק כ-100-58 מיליארדי שקלים בתוך עשור. איך? מיד נסביר, אבל קודם כל – לחורים בתוכנית.

ללא שקיפות – נפתח פתח להשפעות של קבוצות לחץ

מבעד לכל ההבטחות החיוביות, והעובדה שנראה שנושא ייעול וצמצום הרגולציה נמצא בראש מעייני השרים הרלוונטיים בממשלה, נשאר עדיין פיל בחדר: הצעות חוק פרטיות. כיום, הצעות חוק פרטיות לא מחויבות לעבור תהליך RIA. הצעות כאלה יכולות לעבור מבלי שבחנו את העול הרגולטורי שלהן, אפיינו את הבעיה שהן צריכות לפתור וקבעו מדדים מדידים כדי שיוכלו לבדוק את האפקטיביות שלהן בדיעבד. 

השרים הודיעו על הקמת גוף מפקח לרגולטורים. אבל הגוף הזה יפקח רק על משרדי הממשלה. טוב היה אם החובה הייתה מתרחבת גם לבית המחוקקים, כמו שקורה, לדוגמה, בגרמניה. 

השינוי הזה יכול לעשות מהפך בהתנהלות הכנסת: מכיוון שתהליך RIA לעיתים לוקח חודשים ארוכים, ולא מתאים לקצב שבו הצעות החוק הפרטיות מוגשות כיום בכנסת, כמות הצעות החוק הפרטיות שחברי הכנסת מגישים תצטרך להתכווץ משמעותית. כיום חברי וחברות הכנסת מכלים את זמנם ומשאביהם בהגשה של המון הצעות חוק פרטיות, כשבסוף רק אחוז קטן מהן עובד בסופו של דבר.

אף שההצעה עלתה בדוח של הצוות שהגה את התוכנית, על פי סגן השר אביר קארה לא תחול חובת שקיפות יזומה על הפגישות של הגוף הרגולטורי. מכיוון שאחת התוצאות של ייעול ופרסום של תהליך גיבוש רגולציה, אם הוא נעשה כנדרש, היא צמצום השפעה של קבוצות אינטרסים, אין ספק שעל הגוף החדש יופעל המון לחץ מקבוצות שונות. חובת פרסום יומן הפגישות של עובדי הגוף יכולה להיות כלי משמעותי לצמצום ובקרה על הלחץ הזה. 

רגע לפני שמיישמים תוכניות חדשות, צעד נוסף להגברת שקיפות ופיקוח שאפשר לבצע כבר מחר בבוקר יהיה לפרסם את רשימת משרדי הממשלה הנדרשים לפרסם דיווח על תהליכי ה-RIA בשנים 2020 ו-2019. על פי התוכנית, ישנם 15 משרדים שנדרשים להגיש את הדיווח השנתי לשנים אלו ולא עשו זאת, אך מכיוון ששמות המשרדים האלה אינם מפורסמים, אין לנו דרך לדעת מי גיבש רגולציה בלי תהליך חשיבה מספק מאחוריה.

אז מה יש בתוכנית החדשה?

1. חקיקת חוק המחייב את חישוב העלות הרגולטורית של כל רגולציה חדשה

כיום, קיימת החלטת ממשלה שמחייבת כל משרד ממשלתי המגבש חוק, תקנה או נוהל חדש לבצע תהליך חשיבה מעמיק במנגנון בשם RIA. המנגנון מחייב את הרגולטור לבחון את המשמעויות, הסיכון, העלות והתועלת של כל רגולציה, לדאוג שהיא ממלאת את מטרתה ובמינימום עלות ציבורית.

אבל יש רק בעיה אחת: ההחלטה לא מיושמת במלואה. משרדי הממשלה לא מפרסמים את כל דוחות ה-RIA, ולעיתים מבצעים תהליך דליל בלי מחקר מעמיק מאחוריו, רק כדי לצאת על ידי חובה, כמו שקרה בסוגיית המערכת לשכחת ילדים ברכב.

על פי הוגי התוכנית, אחת הסיבות שהיא אינה מיושמת במלואה היא מכיוון שאינה מעוגנת בחוק. כחלק מהתוכנית, הממשלה מעוניינת להעביר חוק מסגרת שבו יהיו הכללים והחובות לקביעת רגולציה חדשה.

2. הקמת גוף מפקח על תהליך קביעת רגולציה חדשה

צעד נוסף כדי לשפר את יישום החלטת הממשלה לגיבוש מחושב של רגולציה חדשה, הוא להקים גוף מפקח, עם שיניים, שיהיה אחראי לוודא שהיא מיושמת כראוי.

כיום, אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה הוא האחראי להכווין את משרדי הממשלה ולסייע להם למלא את החלטת הממשלה, אבל אין לו שום יכולת לפקח עליהם: אין בידיו אף כלי או סנקציה כדי לוודא שמשרדי הממשלה מבצעים את חובתם, ולכן זה לא מפתיע שהם לא עושים זאת.

החוק החדש יגדיר רשות בעלת שיניים שתפקידה לפקח על יישומו. לפי התוכנית החדשה, רגולציה שלא תעבור תהליך RIA, או תעבור תהליך חלקי מאוד, לא תקודם אלא אם תאושר על ידי ועדת שרים לרגולציה.

3. שקיפות

כחלק מהתוכנית, משרדי הממשלה יחויבו לפרסם את כלל החוקים, הנהלים והתקנות החדשות באתר ייעודי במטרה להגביר את בהירות ההנחיות. היום לאזרחים רבים אין יכולת פשוטה להבין מהן כל הרגולציות שעליהם למלא. זה צעד לצמצום התסכול של האזרח הקטן, שגם יקל עלינו לפקח על כך שכל רגולציה חדשה עברה תהליך RIA כנדרש.

4. בחינה מחדש של רגולציה קיימת

איך מונעים מצב שבו רגולציה לא מצליחה לשרת את מטרתה, ועדיין מכבידה על המשק? כחלק מהתוכנית, כשיגבשו רגולציה חדשה יש לסמן מטרות מדידות שיאפשרו להבין האם היא שירתה את התכלית שלה. בחלוף חמש שנים לגיבושה, הרגולטור יהיה מחויב לשקול את היעילות שלה מחדש. לדוגמה, אם מטרת הרגולציה החדשה היא לצמצם פגיעה בפעוטות במעונות יום, המשרד יידרש לבדוק האם יש שינוי מספרי משמעותי בתופעה.

בנוסף, הממשלה תאמץ מנגנון של "אמץ או הסבר", שבו הגוף המפקח יוכל לפנות למשרד מסוים ולבקש ממנו לבחון מחדש רגולציה. אם, לדוגמה, מחקרים רבים לא תואמים לרגולציה מסוימת או התקבלו תלונות רבות מהציבור על אודותיה, הגוף החדש שיוקם יוכל לחייב את המשרד לבחון את ההצעה ולאמץ אותה או להסביר באופן פומבי את עמדתו.

5. הרחבת חובת ה-RIA

על פי התוכנית החדשה, חובת ה-RIA תחול גם תאגידים סטטוטוריים (כמו בנק ישראל או הרשות לניירות ערך) ועל אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, שבשנת 2020 היוו כ-9% מהרגולציה החדשה. המשמעות של הצעד הזה היא שלראשונה, הגוף שאחראי לגבש רגולציה בנושא קרנות הפנסיה, קופות הגמל והביטוחים שלנו יחויב לבצע תהליך RIA, ואנחנו נקבל הצצה לסדר המחשבה ולנתונים שהובילו את הרגולטור לגבש אותם.

על אף החסרונות שלה, התוכנית הזאת, אם תיושם כנדרש, היא חדשות טובות לכל איש ואישה בישראל, וצעד חיובי בדרך להיחלצות מהמשבר הכלכלי, ולכן אנחנו נהיה כאן כדי לעקוב ולוודא שתמומש כלשונה.