ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד הבריאות בראשות יעקב ליצמן פעל רבות למען חברת הסיגריות הגדולה "פיליפ מוריס". הוא אישר לחברה לעטוף חבילות סיגריות באריזה ללא אזהרה בניגוד לחקיקה הקיימת בנושא, לפרסם מוצר חדש ללא כל ההגבלות החלות על מוצרי טבק על אף שהוא מכיל טבק ובניגוד לנעשה בעולם, והתיר למכור סיגריות בפטור ממס בטיסות פנים ארציות. כל ההטבות האלו ניתנו חרף העובדה ש-8,000 בני אדם נפטרים בישראל בשנה כתוצאה מעישון, ובעקבות הקשר בין בכירי משרד הבריאות לבין חברת "פיליפ מוריס" והלוביסטים שייצגו אותם.
הסיפור הזה אינו יוצא דופן: מדי יום מסתובבים לוביסטים במסדרונות משרדי הממשלה ומנסים להשפיע על החלטות. לעיתים לוביסטים אפילו מגישים חוק או תקנה למשרד כדי שיקדם אותה, או מעבירים לו דוח עם נתונים חלקיים המחזקים את עמדתם.
זה בדיוק אחד מהדברים שהרפורמה ברגולציה מבקשת לתקן, אבל ללא רכיב אחד מרכזי היא עלולה גם להחריף את המצב ולהקל עוד יותר על הלוביסטים. הרכיב הזה הוא שקיפות, שכרגע נעדר לחלוטין מהרפורמה, אך עשוי להתווסף אליה אם תוגש ותאושר הסתייגות לחוק.
חלק מחברי הוועדה כבר אמרו ל"שקוף" כי הם תומכים בהכנסת סעיף שקיפות: חברי הכנסת ענבר בזק מיש עתיד וגבי לסקי ממרצ ציינו שהן תומכות בהצעה, חבר הכנסת מוסי רז תמך גם הוא, ויו"ר הוועדה חבר הכנסת גלעד קריב תמך בה גם הוא באופן עקרוני.
הרפורמה ברגולציה מציעה לעגן בחוק את החובה של משרדי הממשלה לפרט את כל תהליך קבלת ההחלטות של החלטה מסוימת: מהי הבעיה שצריך לפתור, מה הפתרונות שיושמו בכל העולם, מהן ההשלכות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של כל פתרון ומידת היעילות שלו. התהליך גם מחייב את המשרד הממשלתי לבצע תהליך של שיתוף ציבור, ולנהל שיח עם כל מי שההחלטה החדשה משפיעה עליו.
את כל התהליך הזה המשרד נדרש לפרט בדוח בשם RIA ("חקיקה חכמה"), ולפרסם לציבור הרחב. התהליך חשוב משתי סיבות: הוא גם מחייב את המשרד להתחשב בכלל הנתונים בנושא ובהשפעות האפשריות של כל החלטה שלו, והוא גם מייצר שקיפות. כשאנחנו חשופים לתהליך שבו החלטה חדשה התקבלה, אנחנו מבינים אותה יותר ומפתחים בה אמון.
לצורך העניין, אם היו מבצעים את המהלך הזה לפני ההחלטה לחייב התקנת מערכת נגד שכחת ילדים ברכב, היו אולי מוצאים פתרון יעיל יותר לצמצם את התופעה, או לכל הפחות אחד שלא יעלה אלפי שקלים למשפחה. אפילו אם בסוף שרת התחבורה הייתה בוחרת באותו הפתרון, אמון הציבור בהחלטה היה גדול יותר, כי היינו מבינים את תהליך המחשבה מאחוריה. היינו יכולים להיות בטוחים שהיא נעשתה בצורה מקצועית.
נחזור רגע לדיוני הוועדה, ולבעיה נוספת שעלולה להיווצר מהרפורמה החדשה. חבר הכנסת מוסי רז ממרצ, שאמנם אינו חבר הוועדה אך לא פספס אף דיון על הרפורמה, הביע את חששו מפני התערבותם של יועצים חיצוניים בעבודת הרשות החדשה.
"אני לא יודע אם הם יהיו עובדי מדינה או שאולי יציעו שייקחו יועצים חיצוניים, אותם יועצים שאולי היו קודם יועצים לחברת תרופות, או לתשובה, או לא יודע למי, וייעצו אולי תוך כדי ניגוד אינטרסים", אמר רז בדיונים. "מי יפקח על כל זה? ומה יקרה כשמדברים על סביבה ועל בטיחות? עוד פעם יועצים חיצוניים כאלה, איך נפקח עליהם? מה נעשה כדי להגן עלינו מפני התיקון הזה?". כלומר, משימת חברי הרשות החדשה שתקום תהיה לבחון האם המשרד הממשלתי התחשב בנטל הכלכלי של כל רגולציה ובהשפעות שלה על השוק. איזו כתובת יותר טובה תהיה ליו"ר התאחדות התעשיינים למשל מרשות כזו?
חובת השקיפות חייבת להיות מפורטת ב"חוק יסודות האסדרה" הנדון כעת בוועדת חוקה כי בלעדיה הרפורמה עלולה לעשות ללוביסטים המנסים להשפיע על קבלת ההחלטות חיים קלים במיוחד: במקום לפתח קשרים עם כל משרד ממשלתי בנפרד, כל מה שהם יצטרכו הוא לפנות לרשות אחת שתדאג לקדם את ענייניהם.
"לוביסטים של חברות גדולות מצליחים כבר היום לעצב את הרגולציה לטובת האינטרסים העסקיים של לקוחותיהם", מסבירה מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99 שיזמו את הדרישה לחשיפת הפגישות שיקיימו עובדי הרשות עם גורמי חוץ. "לצערנו לעתים רגולציה ממשלתית נכתבת בחברות הלובי. החשש במקרה של רשות הרגולציה הוא שללוביסטים, שהם שחקנים חוזרים המייצגים חברות גדולות רבות, תהיה כתובת אחת נוחה וקשובה כשהם ירצו לעצור רגולציות נגד הגופים החזקים במשק".
אם לא תעבור חובת שקיפות, העוולות ייוותרו על כנם. חברת אסם לדוגמה תוכל להמשיך להעביר למשרד הבריאות מתחת לשולחן נתונים מוטים על החטיפים שלהם ולהיפגש עם חברי המשרד עד שישכנעו אותם לשנות את המדיניות לטובתם. נשמע הזוי? זה בדיוק מה שקרה ברפורמה לסימון מזון בריא. הלוביסט של אסם נפגש פעמים רבות עם אנשי משרד הבריאות, וגרמה לכך שרבים ממוצריה לא יסומנו בשלב הראשון.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק