ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

יו"ר ועדת חוקה: תומך בנוהל לוביסטים ברשות הרגולציה

הרפורמה ברגולציה עלולה להקל מאוד על לוביסטים שירצו להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות - אם החוק לא יכלול חובת שקיפות לציבור על כל התהליך • בין הח"כים שתומכים בהכנסת סעיף כזה לחוק - יו"ר הוועדה גלעד קריב מהעבודה, גבי לסקי ממרצ וענבר בזק מיש עתיד
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יקדם שקיפות ברשות הרגולציה? יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב, ארכיון. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

משרד הבריאות בראשות יעקב ליצמן פעל רבות למען חברת הסיגריות הגדולה "פיליפ מוריס". הוא אישר לחברה לעטוף חבילות סיגריות באריזה ללא אזהרה בניגוד לחקיקה הקיימת בנושא, לפרסם מוצר חדש ללא כל ההגבלות החלות על מוצרי טבק על אף שהוא מכיל טבק ובניגוד לנעשה בעולם, והתיר למכור סיגריות בפטור ממס בטיסות פנים ארציות. כל ההטבות האלו ניתנו חרף העובדה ש-8,000 בני אדם נפטרים בישראל בשנה כתוצאה מעישון, ובעקבות הקשר בין בכירי משרד הבריאות לבין חברת "פיליפ מוריס" והלוביסטים שייצגו אותם. 

עוד ב"שקוף":

הסיפור הזה אינו יוצא דופן: מדי יום מסתובבים לוביסטים במסדרונות משרדי הממשלה ומנסים להשפיע על החלטות. לעיתים לוביסטים אפילו מגישים חוק או תקנה למשרד כדי שיקדם אותה, או מעבירים לו דוח עם נתונים חלקיים המחזקים את עמדתם. 

זה בדיוק אחד מהדברים שהרפורמה ברגולציה מבקשת לתקן, אבל ללא רכיב אחד מרכזי היא עלולה גם להחריף את המצב ולהקל עוד יותר על הלוביסטים. הרכיב הזה הוא שקיפות, שכרגע נעדר לחלוטין מהרפורמה, אך עשוי להתווסף אליה אם תוגש ותאושר הסתייגות לחוק.  

קורה כל יום. לוביסטים בכנסת, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חלק מחברי הוועדה כבר אמרו ל"שקוף" כי הם תומכים בהכנסת סעיף שקיפות: חברי הכנסת ענבר בזק מיש עתיד וגבי לסקי ממרצ ציינו שהן תומכות בהצעה, חבר הכנסת מוסי רז תמך גם הוא, ויו"ר הוועדה חבר הכנסת גלעד קריב תמך בה גם הוא באופן עקרוני.

ככה עושים את זה לא טוב

הרפורמה ברגולציה מציעה לעגן בחוק את החובה של משרדי הממשלה לפרט את כל תהליך קבלת ההחלטות של החלטה מסוימת: מהי הבעיה שצריך לפתור, מה הפתרונות שיושמו בכל העולם, מהן ההשלכות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של כל פתרון ומידת היעילות שלו. התהליך גם מחייב את המשרד הממשלתי לבצע תהליך של שיתוף ציבור, ולנהל שיח עם כל מי שההחלטה החדשה משפיעה עליו. 

את כל התהליך הזה המשרד נדרש לפרט בדוח בשם RIA ("חקיקה חכמה"), ולפרסם לציבור הרחב. התהליך חשוב משתי סיבות: הוא גם מחייב את המשרד להתחשב בכלל הנתונים בנושא ובהשפעות האפשריות של כל החלטה שלו, והוא גם מייצר שקיפות. כשאנחנו חשופים לתהליך שבו החלטה חדשה התקבלה, אנחנו מבינים אותה יותר ומפתחים בה אמון. 

לצורך העניין, אם היו מבצעים את המהלך הזה לפני ההחלטה לחייב התקנת מערכת נגד שכחת ילדים ברכב, היו אולי מוצאים פתרון יעיל יותר לצמצם את התופעה, או לכל הפחות אחד שלא יעלה אלפי שקלים למשפחה. אפילו אם בסוף שרת התחבורה הייתה בוחרת באותו הפתרון, אמון הציבור בהחלטה היה גדול יותר, כי היינו מבינים את תהליך המחשבה מאחוריה. היינו יכולים להיות בטוחים שהיא נעשתה בצורה מקצועית.

"עוד פעם יועצים חיצוניים? איך נפקח עליהם?"

נחזור רגע לדיוני הוועדה, ולבעיה נוספת שעלולה להיווצר מהרפורמה החדשה. חבר הכנסת מוסי רז ממרצ, שאמנם אינו חבר הוועדה אך לא פספס אף דיון על הרפורמה, הביע את חששו מפני התערבותם של יועצים חיצוניים בעבודת הרשות החדשה. 

"אני לא יודע אם הם יהיו עובדי מדינה או שאולי יציעו שייקחו יועצים חיצוניים, אותם יועצים שאולי היו קודם יועצים לחברת תרופות, או לתשובה, או לא יודע למי, וייעצו אולי תוך כדי ניגוד אינטרסים", אמר רז בדיונים. "מי יפקח על כל זה? ומה יקרה כשמדברים על סביבה ועל בטיחות? עוד פעם יועצים חיצוניים כאלה, איך נפקח עליהם? מה נעשה כדי להגן עלינו מפני התיקון הזה?". כלומר, משימת חברי הרשות החדשה שתקום תהיה לבחון האם המשרד הממשלתי התחשב בנטל הכלכלי של כל רגולציה ובהשפעות שלה על השוק. איזו כתובת יותר טובה תהיה ליו"ר התאחדות התעשיינים למשל מרשות כזו?

צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

חובת השקיפות חייבת להיות מפורטת ב"חוק יסודות האסדרה" הנדון כעת בוועדת חוקה כי בלעדיה הרפורמה עלולה לעשות ללוביסטים המנסים להשפיע על קבלת ההחלטות חיים קלים במיוחד: במקום לפתח קשרים עם כל משרד ממשלתי בנפרד, כל מה שהם יצטרכו הוא לפנות לרשות אחת שתדאג לקדם את ענייניהם.

"לוביסטים של חברות גדולות מצליחים כבר היום לעצב את הרגולציה לטובת האינטרסים העסקיים של לקוחותיהם", מסבירה מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99 שיזמו את הדרישה לחשיפת הפגישות שיקיימו עובדי הרשות עם גורמי חוץ. "לצערנו לעתים רגולציה ממשלתית נכתבת בחברות הלובי. החשש במקרה של רשות הרגולציה הוא שללוביסטים, שהם שחקנים חוזרים המייצגים חברות גדולות רבות, תהיה כתובת אחת נוחה וקשובה כשהם ירצו לעצור רגולציות נגד הגופים החזקים במשק".

אם לא תעבור חובת שקיפות, העוולות ייוותרו על כנם. חברת אסם לדוגמה תוכל להמשיך להעביר למשרד הבריאות מתחת לשולחן נתונים מוטים על החטיפים שלהם ולהיפגש עם חברי המשרד עד שישכנעו אותם לשנות את המדיניות לטובתם. נשמע הזוי? זה בדיוק מה שקרה ברפורמה לסימון מזון בריא. הלוביסט של אסם נפגש פעמים רבות עם אנשי משרד הבריאות, וגרמה לכך שרבים ממוצריה לא יסומנו בשלב הראשון.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת מאיה כהן

מאיה כהן
גדלתי במושב לכיש ובצבא שרתתי כחוקרת מודיעין. כיום גרה בתל אביב, עם 40 עציצים ושני שותפים.אוהבת כתיבה בכל צורה שהיא. החל מתחרויות פואטרי סלאם, שירה, ועד מחקר ועיתונות. מכורה לחדשות ומתעבת אותן בו זמנית. עד שהכרתי את שקוף, לא האמנתי שאפשר לקיים גוף תקשורת ביקורתי, חכם ומעמיק. כזה שבאמת משתדל לא להביט על המציאות מבעד למשקפיים של אף מחנה פוליטי ופועל רק למען הציבור. טעיתי. גאה כל כך להיות חלק מזה ולעזור לעוד אנשים לראות שאפשר אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,932 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!