הרבה פופוליזם, מעט מהות: האם הרפורמה ברגולציה טובה או רעה?

מ"רעיון גרוע שנרקם במחשכים על ידי פורום קהלת", דרך "מתכון לחיזוק שלטון הפקידים" (זה מסתדר יחד?) - מעבר לטיעונים השטחיים של הפוליטיקאים, יש גם שאלות כבדות משקל לשאול על הרפורמה ברגולציה בישראל • "שקוף" עושה סדר: אלה הטיעונים נגד, והתשובות של התומכים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
טובה או רעה לציבור? הצגת הרפורמה. צילום: עמית שבי, פלאש 90

בחלק מהנושאים שאנחנו כותבים עליהם ב"שקוף" יש סדר מאוד ברור: משהו במציאות צריך להשתנות למען האינטרס הציבורי הרחב, אבל קשרי הון שלטון, או אינטרס פוליטי צר, תוקעים את השינוי המיוחל. זו גם התבנית שחשבנו שתהיה לנושא הרפורמה ברגולציה, אבל ככל שצללנו לעומקו הבנו שמדובר בדיון מורכב עם טיעונים חזקים משני צידיו. הרפורמה שנולדה כדי להקל על חיינו ולחסוך עשרות מיליארדים למשק מעוררת חשש אמיתי בקרב שלל ארגונים וחברי כנסת.

עוד ב"שקוף":

מה הרפורמה החדשה מציעה? מטרת התוכנית היא לשפר את האופן שבו משרדי הממשלה קובעים רגולציה שתשפיע על החיים של כולנו, תוך התחשבות בעלות למשק של כל מהלך. דוגמה טובה לרגולציה שלא גובשה כראוי ועוררה סערה לאחרונה היא חובת התקנת מערכת למניעת שכחת ילדים בכל רכב שמסיע אותם. בדוגמה הזו, כפי שכתבנו בעבר, ההחלטה התקבלה בתהליך לא מספיק טוב, ולכן מיליוני אזרחים עתידים לשלם מאות שקלים למשק בית בשביל מערכת שלא בהכרח תפתור את הבעיה.

כמה המדינות מצליחות ליישם את החובה לעשות תהליך חקיקה חכמה?

הרפורמה כוללת הקמת רשות שמטרתה לפקח על הליך גיבוש התקנות, וכך לצמצם רגולציות מיותרות שאינן משרתות את מטרתן. כל משרד ממשלתי יחויב לנמק כל רגולציה חדשה באמצעות תהליך "חקיקה חכמה" (RIA), לבחון את השפעות ההחלטה, עלותה למשק, חוקים דומים שמיושמים ברחבי העולם ואת כל החלופות האפשריות. 

על פי הערכות הוגי התוכנית, לצמצום התקנות המיותרות פוטנציאל להכניס למשק כ-100-58 מיליארדי שקלים בתוך עשור. אז מה הבעיה?

שיקולים כלכליים יגברו על שיקולים מקצועיים? 

מתנגדי הרפורמה חוששים שרשות הרגולציה החדשה תסתכל על כל חוק או נוהל רק מנקודת מבט כלכלית, ותתעלם מערכים אחרים כמו שמירה על איכות הסביבה או בריאות הציבור. למשל, יעדיפו לא להשית מחיר כלכלי על תעשיות לטובת צמצום הזיהום. זו החלטה שנקבעת על פי מדיניות השר או השרה – האם כעת תהיה מעליהם רשות שתוכל להפוך החלטות?

לפי המתנגדים, כל משרד הוא הגוף המקצועי שצריך להכריע בין הערך הכלכלי לערכים נוספים, והוא המוכשר לגיבוש הרגולציה בתחומו ואילו שאלות יש לשאול במחקר המקדים אליה (RIA). "נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק אמר פעם 'שוויון עולה כסף'", מסביר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין". "כך גם הגנה על הסביבה או על הבריאות שלנו". 

מנגד, תומכי הרפורמה מזכירים כי תפקיד הרשות החדשה יהיה לבקר את הליך גיבוש הרגולציה ולא את ההחלטה הסופית. הם טוענים כי אחת הבעיות היום היא שמשרדי ממשלה שוקלים רק שיקולים מקצועיים במהלך גיבוש רגולציה ומתעלמים מעלותה, מפגיעה בערכים אחרים ומהממשק שלה לרגולציות אחרות. 

"במסגרת פרויקט תו איכות RIA שבו בוחנים ומבקרים הליכי גיבוש רגולציה, נפעמנו לשמוע מרגולטורים רבים שהם פשוט לא מתעניינים בכל מה שהוא לא פנים מקצועי", מסביר אוריאל שם טוב מעמותת "רווח נקי". 

"'זה לא העיסוק שלי', הם אומרים. פה נעוצה הבעיה. תפקיד הרשות יהיה לוודא שהרגולטורים ניתחו את הבעיה לעומק, העלו מספר חלופות לפתרון ושיתפו את כל מי שרלוונטי להחלטה". אם הרשות תתערב בתוכן ההחלטות, אומר שם טוב, זו תהיה חריגה מהסמכות שהוגדרה לה בחוק וניתן לעתור על כך לבג"ץ.

הרשות תסתכל רק על העלות המידית של כל החלטה?

"תקנות חוק אוויר נקי עלו לנו 30 מיליארד שקלים", אומר ברכה. "אך תוך עשור, המשק הרוויח מהן 110 מיליארד שקלים – הן הובילו לפחות אובדן ימי משק, פחות תחלואה, פחות כסף לסל התרופות ולבתי החולים. אנו חוששים שהרשות לא תסתכל על שיקולים כלכליים רחבים ושיקולים נוספים".

תומכי הרפורמה פוסלים את הטיעון הזה. הם טוענים שאם המשרד יצליח להביא נתונים לחיסכון שחוק אוויר נקי יביא איתו, לא תהיה בעיה. הבעיה נוצרת כשרבים מהמשרדים טוענים ש"הם מכירים את השטח" ללא כל נימוק או מקור. מטרת הרפורמה היא לחייב אותם להציג נתונים לפני שימשיכו לקדם את הרגולציה החדשה. 

שרים יפסלו רגולציה בגלל סכסוכים פוליטיים? 

במסגרת הרפורמה, הרשות החדשה יכולה להעביר כל רגולציה שעולה יותר ממאה מיליון שקלים וקיבלה ציון גרוע מאוד בדוח ה-RIA, לדיון אצל ועדת שרים לרגולציה. היא תוכל להחליט אם לבטלה. מתנגדיה טוענים שלא ייתכן שגורל רגולציה יהיה בידיים של שרים שלא קשורים מקצועית לנושא, וחוששים שהוועדה תפסול רגולציה בעקבות סכסוכים ושיקולים פוליטיים.

תומכי הרפורמה מזכירים שכדי לפסול רגולציה הגורמים המקצועיים ברשות חייבים להוכיח שהליך ה-RIA היה רע מאוד ושהמשרד הרלוונטי לא יתקן את הפגמים. בנוסף, גם אם שני התנאים האלה מתקיימים המשרד יכול להעביר את הדיון לוועדת השרים שיכולה להצביע כי הרגולציה בכל אופן תישאר.

עוד הם טוענים, כי גם כיום גורל רגולציה נמצא בידיה של דמות פוליטית – שר, וכעת יהיו מספר גורמים שיאזנו זה את זה. כך, לדעתם, המנגנון יטרפד ניסיון לגזור קופון פוליטי של שר באמצעות תקנות חדשות שגורמות נזק. יש לציין שאם גם הוועדה פוסלת רגולציה – השר האמון עליה יכול להאריך את תוקפה כל פעם בחצי שנה.

הרפורמה לא מאפשרת קידום תקנות דחופות? 

כחלק מהתוכנית, ניתן להעביר החלטה בנושא דחוף ללא ביצוע דוח RIA, שתחול למשך שנה בלבד. מתנגדי התוכנית חוששים ממצב שבו ייווצר לדוגמה נזק שפוגע בבריאות האדם במפרץ חיפה, דבר שיחייב נוהל דחוף למשך חמש שנים, אך תוקף ההחלטה החדשה יפוג תוך שנה. לטענתם, בחירת תאריך שרירותי של שנה היא החלטה טכנית ולא עניינית.

תומכי הרפורמה טוענים שיש להגביל את תוקפן של החלטות שהתקבלו בדוחק ובתנאים של אי ודאות, כדי שלא נשאר עם רגולציות רעות באופן קבוע. כך למשל, על הממשלה להימנע מהארכה מופלגת של החלטות בזק שהתקבלו במהלך ניהול משבר הקורונה. בנוסף, הם מציינים שאם אחרי שנה התקנות עדיין נחוצות אז הרגולטור יכול להכין דוח RIA ולהוכיח זאת או לבקש הארכה מהשרים.

יש לנו מספיק מנגנוני פיקוח על רגולציות חדשות? 

מתנגדי הרפורמה טוענים שבמשטר דמוקרטי יש מספיק דרכי פיקוח כמו מבקר המדינה ובית המשפט העליון, ואין צורך להוסיף עוד רשות מפקחת. אם מישהי מתנגדת לרגולציה מסוימת, היא יכולה לפנות לבית המשפט העליון ולטעון שהיא התקבלה באופן לא ענייני.

לדעת תומכי הרפורמה לפנות לבית המשפט כדי לבטל רגולציה זו דרך לא יעילה. "בגלל חוסר היכולת להתאגד בצורה יעילה רוב האנשים לא יפנו לערכאות שיפוטית שלא משתלמות כאדם פרטי", מסביר אוריאל שם טוב. "במנגנון זה הציבור קודם כול צריך לסבול מהרגולציה, לפני שמקצים לה משאבים לדיון בבית המשפט ומבטלים אותה. בנוסף, ביקורת מבקר המדינה הרבה פעמים לא מביאה לשינוי – כמו הביקורת החריפה על מנגנון הטיפול בהטרדות מיניות באקדמיה, שבשנים שעברו מאז הביקורת רק התרחב לגופים נוספים".

למה בחוק ההסדרים? 

לחוק ההסדרים אין תחום אפור: או שח"כית מצביעה נגד כולו או בעדו, ואין לה ברירה אחרת מלבד להפעיל לחץ ולאיים. חוק ההסדרים, לדעת המתנגדים, הוא חוק אנטי דמוקרטי שבמסגרתו עוברות במהירות רפורמות רחבות היקף בהינף יד. לטענתם, אסור להעביר רפורמה כל כך משמעותית ללא תהליך חקיקה נפרד שיגזור דיון מעמיק.

כמה הרגולטורים במשרדי הממשלה באמת עשו דוח RIA כנדרש?

"חוק ההסדרים הוא רעה חולה של הדמוקרטיה הישראלית", מסכים אוריאל שם טוב מעמותת "רווח נקי". "אבל אני לא שומע שטוענים את הטענה הזו על כל אחד מהחוקים האחרים שעוברים במסגרתו, בהם הסיכון לחברה גדול הרבה יותר. רק השבוע הוחלט על הגדלת הפנסיות התקציביות בעלות של יותר ממיליארד שקלים והקדמת הפטור מגיוס חרדים לגיל 21 בהחלטת ממשלה. ליד זה, חוק ההסדרים הוא טלית שכולה תכלת. רפורמות והחלטות משמעותיות עוברות כדרך קבע בחוק ההסדרים, אז אין סיבה דווקא עכשיו, כשמדובר ברפורמה שהסיכון בה מופרך, להגיד שהגבול נחצה."

טיעונים שפחות אהבנו

בסופו של דבר, בחרנו להשתמש בטיעונים של עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין" ושל אוריאל שם טוב מעמותת "רווח נקי" הפועלת לייעול רגולציה, אבל בדרך בדקנו את הטיעונים של חברי הכנסת, הארגונים והעמותות השונות. 

נתקלנו שם בהרבה פופוליזם: על אף שיש טיעונים מורכבים ובעלי בסיס למתנגדי הרפורמה, חברי הכנסת בחרו להדהד סיסמאות ריקות מתוכן שמצביעות על כך שאפילו לא קראו את פרטי התוכנית לעומק. 

ח"כ יאיר גולן ממרצ, לדוגמה, חשב שמספיק לטעון שהרפורמה הובאה על ידי פורום קהלת, מכון מחקר ימני, כדי לשכנע את הציבור שהיא גרועה. האמת היא שהרפורמה גובשה בצוות בינמשרדי שהוקם כתוצאה מהחלטת ממשלה מ-2018, כולל עובדי מדינה ממשרד המשפטים, האוצר ומשרד ראש הממשלה. 

רפורמות דומות מאוד כבר קיימות במדינות רבות בעולם. וגם אם באמת הרעיון נרקם על ידי פורום קהלת, האם זו סיבה מספיק טובה להתנגד באופן גורף מבלי להבין מה הרפורמה מציעה?

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית טען כי התוכנית היא "מתכון לחיזוק שלטון הפקידים והמשפטנים על חשבון הדמוקרטיה ונבחרי הציבור". למעשה, התוכנית יוצרת מצב הפוך: עובדי המשרד תלויים בנבחרי הציבור בוועדת השרים כדי להוסיף רגולציה שרשות הרגולציה תמליץ נגדה. אפשר להתנגד לתוכנית, אבל חשוב לדייק בעובדות.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מאיה כהן

אחראית גדילה בשקוף

גדלתי במושב לכיש ובצבא שרתתי כחוקרת מודיעין. כיום גרה בתל אביב, עם 40 עציצים ושני שותפים.
אוהבת כתיבה בכל צורה שהיא. החל מתחרויות פואטרי סלאם, שירה, ועד מחקר ועיתונות.

מכורה לחדשות ומתעבת אותן בו זמנית. עד שהכרתי את שקוף, לא האמנתי שאפשר לקיים גוף תקשורת ביקורתי, חכם ומעמיק. כזה שבאמת משתדל לא להביט על המציאות מבעד למשקפיים של אף מחנה פוליטי ופועל רק למען הציבור. טעיתי. גאה כל כך להיות חלק מזה ולעזור לעוד אנשים לראות שאפשר אחרת.

5 תגובות

  1. תודה רבה. חיכיתי לניתוח הזה! אשמח גם לניתן מפורט של לשון החוק המוצע ולא רק של המוטיבציות לחקיקה.

  2. מאיה, האם קראת את טיוטת החוק? על פניו נראה שלא, והכתבה מתבססת בעיקר על בעד ונגד של עמותת "רווח נקי" לעומת "אדם טבע ודין". במקרה הזה יש הבדל בין הפנסיות התקציביות (שמרגיזות אותי כאזרח!) לבין הרפורמה – שמשנה את התשתית האסדרתית של מדינת ישראל. גם אם היא נחוצה, הזוי להעביר משהו כזה במסגרת חוק ההסדרים. התגובות של עו"ד, לובי 99, החברה להגנת הטבע וכו' לתזכיר החוק, כולל רווח נקי, מוכיחות שחוק ההסדרים זה פשוט לא המקום לרגולציה מהסוג הזה. אני חושב לרפורמה כזו מגיעה עיתונאות יותר חוקרת ועצמאית.
    https://moj.force.com/s/law-item/a093Y00001XN69QQAT/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91-202?language=iw

  3. הכל תלוי ביישום,
    ואם אנחנו למדים משהו מ20 השנים האחרונות, הוא ככל שאתה נותן יותר כח לממשלה, כך גדל הסיכוי בצורה משמעותית שהוא ינוצל לרעה.
    הרשות אולי תעבוד באופן ענייני בנושאים מסויימים, אבל בנושאים שחשובים למי שאחראי עליה – קרי ראש הממשלה, הם יהיו כפופים לרצון שלו.

    דעצי – גם עם הרעיון עצמו נכון, בטווח הארוך אנחנו יותר נסבול מזה מאשר נרוויח
    ראינו איך ממשלות נתניהו החלישו רשויות ע״י מניעת מינויים קבועים, לחץ על ממלאי המקום להתיישר לרצונות כדי לקבל את המשרה, ומינוי ״אנשים מטעם״.

  4. הכתבה לא היתה לי מספיק ברורה, ולא ממש הבנתי את הבעייה, יתרונות וחסרונות ומה עמדת שקוף ):

  5. זה מעביר כוח משאר השרים לראש הממשלה.
    רשות הרגולציה הרי נמצאת תחת משרד ראש הממשלה. הוא ממנה את היו"ר שלה.
    הוא יכול למנות יו"ר שיהיה מאוד אגרסיבי במניעת רגולציה. הוא גם חבר בוועדת השרים לענייני רגולציה (יחד עם משפטים ואוצר)

    במצב כזה, אם שר הבריאות ירצה לעקוף את רשות הרגולציה הוא יצטרך לפנות לוועדת שרים ששם מספיק שראש הממשלה ישכנע את האוצר או המשפטים כדי למנוע רגולציה.

    בעייתי במקצת, כי זה נותן כוח לראש הממשלה לכוח למנוע רגולציה משאר השרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,740 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.