בלי "תספורות" לטייקונים? נציגי הציבור התבררו כמקורבים לבנקים ולחברות הביטוח

ישראלים אוהבים להתגאות בכך שהם לא פראיירים. אנחנו  נעדיף לנסוע לסופר רחוק וזול יותר כדי לשלם שקל אחד פחות על קילו עגבניות או שני שקלים פחות על הפסטה. אבל כמה מאיתנו יודעים להגיד כמה אנחנו משלמים עבור השירותים שאנחנו מקבלים בבנק? או איך מחושבות העמלות בקרן הפנסיה שלנו? בזמן שהציבור עסוק בכסף הקטן – הטייקונים עושים על חשבוננו תספורות, והרגולטורים עומדים מהצד.

• בדיקת שקוף: שנה וחצי אחרי, הפיקוח על הבנקים מצפצף על המלצות ועדת הטייקונים
• לקחים ומסקנות ביניים מוועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות הבנקים
• "מדרון חלקלק": כך הלוביסטים מנסים לטרפד חוק שיפגע בטייקונים

הטייקון אליעזר פישמן, איש עסקים ישראלי, צבר חוב של 4 מיליארד שקלים דרך הלוואות שלקח מהבנקים, כלומר מהכסף שלנו. אחרי שנים ארוכות של דיונים, הוא קיבל תספורת של 90% מהחוב – מכספי הציבור. ואם דאגתם, המשכורת של מי שאישרו לפישמן את ההלוואות, שהם כאמור ראשי הבנקים – לא נפגעה. את המיליארדים האבודים אנחנו, הציבור, נצטרך להחזיר דרך עמלות וריביות מופרכות.

כדי להתמודד עם תופעות שכאלו, לפני כארבעה חודשים הוקמה ועדה מקצועית בראשות משרד האוצר ובנק ישראל שמטרתה להמליץ על מבנה חדש ברגולציה הפיננסית בישראל, בתקווה שהשינוי ימנע את הפישמן הבא. המלצותיה של הוועדה ישפיעו לא רק על איכות חיינו שלנו, אלא גם על איכות חייהם של ילדינו. לוועדה הוזמנו להצטרף גם נציגי ציבור, שמטרת נוכחותם בדיונים היא לייצג את האינטרס הציבורי בדיוני הוועדה. אך מי נבחר לשמור על האינטרס הציבורי? דירקטורית בחברת הביטוח "כלל", נציגה של בנק ישראל לשעבר, ופרופ' שכתב חוות דעת שקולעות לאינטרסים של הבנקים והטייקונים.

כשהבנק יכול לבחור מי יפקח עליו

נתחיל מההתחלה: הגופים הפיננסיים המרכזיים הם הבנקים וחברות הביטוח והפנסיה. בבנקים אנחנו מנהלים את חשבונות העו"ש שלנו, ולקרנות הפנסיה כולנו מחויבים להפריש כדי שנוכל להתקיים כשנצא לגמלאות. גופים אלו מנהלים 3.5 טריליון שקלים. כדי לשמור על הכסף שלנו, המדינה מינתה מפקחים שמטרתם לשמור על יציבות הגופים לצד הגנה על אינטרס הצרכנים, כלומר על האינטרס שלנו, ובמקביל לעודד תחרות ולהוביל לפיתוח שוק ההון: המפקח על הבנקים שכפוף לבנק ישראל, ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון המפקחת בעיקר על חברות הביטוח והפנסיה (לצידם פועלות גם הרשות לניירות ערך ורשות התחרות).

נשמע מסובך? זה אכן מסובך. המבנה המורכב של הפיקוח הפיננסי מוביל למספר בעיות:

הראשונה – ריבוי הגופים המפקחים גורם לכך שחברה שמספקת יותר משירות פיננסי אחד עשויה להיות מפוקחת אצל מספר רגולטורים, להם לעיתים עלולות להיות דרישות שונות, כמו למשל במקרה של "MAX", שמשווקת מוצרי ביטוח לצד שירותי כרטיסי אשראי, ולכן היא מפוקחת גם ע"י הפיקוח על הבנקים וגם ע"י רשות שוק ההון. אותן דרישות שונות עלולות להוביל למצב שבו גוף פיננסי (ולקוחותיו) יעדיף להיות מפוקח תחת רגולטור מסוים מפני שהוא "מקל" יותר בהשוואה לרגולטור אחר, וכך הוא עלול להתחמק מסטנדרטים רגולטוריים חשובים, על ידי בחירת הרגולטור המתאים לו לכל עניין ועניין.

הבעיה השנייה – הרגולטורים כיום לא מצטיינים בשקיפות, וישנם אירועים שהם בוחרים שלא לשתף בהם את הציבור, לעיתים מסיבות מוצדקות אך בפעמים אחרות ללא סיבה מהותית. למשל: פרסום מועט, אם בכלל, של דוחות ביקורת של בנק ישראל על צעדי אכיפה נגד הבנקים, וגניזת דוח הביקורת על חברת "מגדל" שבשליטת איש העסקים שלמה אליהו.

איך זה קשור אליי?

הזכרנו בהתחלה את אליעזר פישמן והמיליארדים שהוא הרוויח על חשבון הציבור. אך הוא לא לבד: במהלך השנים זכו שורה של טייקונים, כמו נוחי דנקנר ויצחק תשובה לקבל "תספורות" והסדרי חוב על סך מיליארדי שקלים, על חשבון כספי הפנסיות של הציבור. הסדרים שאדם מן היישוב שמחזיק בחוב של כמה אלפי שקלים בלבד לעולם לא היה זוכה לקבל. כל הסדר חוב כזה פוגע בסופו של דבר בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו, וגורם לזה שכל אזרחית ואזרח יקבלו פחות כסף למחיה לאחר שיפרשו לפנסיה אחרי עשרות שנות עבודה.

בעקבות הסדרי החוב הוקמה לפני כשלוש שנים ועדה בכנסת ה-20 שחקרה את הנסיבות שהובילו לתספורות, וגיבשה המלצות רבות לשיפור עבודת המפקחים כדי שסיפור דומה לא יקרה בעתיד. אך ההמלצות נדחו ברובן על ידי הרגולטורים ונכנסו לפח האשפה של ההיסטוריה, שכן הן לא היו מחייבות, וכן בעקבות הסחרור הפוליטי שפקד את ישראל.

הוועדה הנוכחית שהוקמה בראשות משרד האוצר ובנק ישראל, כחלק מחוק ההסדרים, שואפת לעשות סדר בנושא שוב: מטרתה להמליץ על מבנה חדש ברגולציה הפיננסית בישראל. על מנת לשמור על האינטרס שלנו, ממונים נציגי ציבור. אך הפעם מי שהוזמנו להגן עלינו מפני מחטף נמצאים בקשרים הדוקים עם הבנקים וחברות הביטוח.

בנק ישראל ישלוט בהחלטות הוועדה?

מטרת נוכחותם של נציגי הציבור בדיונים היא לייצג את האינטרס הציבורי. אולם דרישות הוועדה להגשת מועמדות לתפקיד חייבו ניסיון וכישורים שנמצאים ברובם רק אצל מי שעבדו בגופים פיננסיים או אצל מי שפיקח עליהם בעבר. ואכן, נציגינו הנאמנים מילאו בעבר או בהווה תפקידים בכירים ברגולציה הפיננסית, בגופים פיננסיים גדולים או ייעצו להם.

פרופ' שרון חנס, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, כתב חוות דעת עבור ומטעם הבנקים. כפי שכתבה שרון שפורר ב"מקום הכי חם בגיהנום", פרופ' חנס כתב חוות דעת עבור קבוצת אי.די.בי של הטייקון נוחי דנקנר "ששימשה את הקבוצה להתנגד להמלצות ועדת חודק. […] אחיו ליאור חנס היה משנה למנכ"ל אי.די.בי, אחד האנשים הקרובים ביותר לנוחי דנקנר ומי שעלות שכרו הסתכמה לאורך השנים בקבוצה בעשרות רבות של מיליוני שקלים". נזכיר שאי.די.בי לא עמדה בהחזר המיליארדים שלוותה על חשבון הציבור. חנס גם כתב חוות דעת עבור בנק לאומי שהתנגדה לחוק להגבלת שכר הבכירים במתכונתו המקורית, שהתייחס גם לזכויות פנסיוניות שנצברו. השניים כתבו גם חוות דעת נוספת עבור איגוד הבנקים.

אל חנס מצטרפות עו"ד מיה ליקוורניק, כיום דירקטורית בלתי תלויה בחברת "כלל ביטוח" (אחד מגופי הביטוח הגדולים בארץ, ששינוי הרגולציה עתיד להשפיע עליו); וקרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר שעלולה להתברר כ"נציגת בנק ישראל" כפי שכתבו ב-TheMarker, שכן הדבר "יעלה את מספר הנציגים של הבנק המרכזי בוועדה לשלושה… בוועדה תשעה חברים בסך הכל, ולפי החישוב הזה לבנק ישראל יהיה שליש מכוח ההצבעה בוועדה, מה שיהפוך אותו לשחקן וטו שעתיד להכשיל את עבודתה".

דרושים: נציגי ציבור אמיתיים

אין צל של ספק שאנשים אלה הם מהמנוסים ומהמומחיות בתחום, ואנחנו רוצים להאמין שהם יבצעו את עבודתם נאמנה ועל הצד הטוב ביותר. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שנציגי הציבור נדרשים לעמוד אל מול מקור הפרנסה הנוכחי או הקודם שלהם ולהשפיע על הפיקוח של גופים שאליהם היו קשורים בעבר. המצב דומה למינוי הורה להיות שופט במשחק כדורגל שבו אחד מילדיו משחק באחת הקבוצות. יעברו חמש דקות עד שכל הקהל יתחיל לשיר "השופט משוחד".

הפתרון פשוט – לא חסרים נציגים ונציגות של ארגוני חברה אזרחית או אקדמאים ואקדמאיות ללא קשרים הדוקים לגופים הפיננסיים, שיש להם זיקה וידע מעמיק בעולם הפיננסים: פרופ' אבי בן בסט, שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר וכחבר ויו"ר של ועדות ציבוריות וממשלתיות רבות; עו"ד דרור שטרום, שכיהן כממונה על ההגבלים העסקיים וכיום עומד בראש מכון מחקר ומדיניות עצמאי; ופעילים מהמחלקה הכלכלית ב"תנועה לאיכות השלטון" ובארגון "צדק פיננסי", שיש להם ניסיון רב-שנים עם המערכת הפיננסית וכחברי ועדות מקצועיות. מן הראוי שלצד אותם גורמים מקצועיים בוועדה נראה גם נציגות אזרחית כלכלית-חברתית אמיתית.

הוועדה המתכנסת בימים אלה יכולה להשפיע לא רק על איכות חיינו שלנו, אלא גם על איכות חייהם של ילדינו. אם נציגי הציבור נמצאים בניגוד עניינים מובנה ומשמעותי, אנחנו נדאג להיות הנציגים של עצמנו ונוודא שהוועדה מבצעת את תפקידה. אנחנו נדרוש מהוועדה לא לדון רק במי יהיה המנהל של מי ומי ישלוט על פירמידת הפיקוח, אלא גם במהות: שמירה על יציבות הגופים הפיננסיים תוך הגנה על האינטרס הצרכני והגברת השקיפות במערכת.

אריאל גיננסקי ויואב נטיף הם פעילים בתנועת ישראל 2050 מבית המרכז להעצמת האזרח, הפועלת לשיפור המציאות הכלכלית-חברתית בישראל על ידי חיזוק ההשפעה האזרחית על המערכת הדמוקרטית.