ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מומחי רגולציה קוראים לרשות השנייה, הגוף המפקח על שידורי הטלוויזיה המסחריים, לאסור על הערוצים לשדר משדרי התרמה של ארגוני דת המבטיחים ישועות בתמורה לתרומות. ברשות השנייה הודיעו לאחרונה על הקשחת הכללים החלים על משדרי ההתרמה, שלעתים קרובות מתבססים על סיפורים שקריים על תרומות ותפילות שחוללו נסים. מדובר בתעשייה משגשגת שלפי הערכות מכניסה מיליונים לערוצים המסחריים, לעסקנים ולגופים שרוכשים מהם את זמן האוויר.
מקרה שנחשף לאחרונה ב"שקוף" המחיש כיצד מפיק של משדר התרמה ששודר בערוץ 14 שידל מרואיינת פוטנציאלית לשקר בשידור. למרואיינת הוצע להגיע לאולפן עם תינוק, לספר סיפור שקרי על כך שנכנסה להריון בזכות תפילה לצדיק – ולקבל על כך אלף שקל במזומן. במשדרים אחרים, למשל כאלה ששודרו בערוץ 13, שולבו "עדויות" על כוחות מיסטיים שאחראים להחלמה מסרטן, החייאת עובּרים והינצלות מתאונת דרכים.
ברשות השנייה מעוניינים לאסור על הגופים שמאחורי המשדרים להבטיח תמורה לתורמים, בין אם מדובר בתמורה "רוחנית" כמו ריפוי או התעבּרות ובין אם מדובר בתמורה חומרית דוגמת קמע. בחודש שעבר הפיצה הרשות את הכללים המוצעים, וקראה לציבור להגיש התייחסויות. שתי חוות דעת שהוגשו השבוע מבקשות להחמיר את ההגבלות המוצעות ולאסור לגמרי על משדרי התרמה המבוססים על תכנים מיסטיים.
בחוות דעת אחת, שהוגשה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה", מתבקשת הרשות לאסור לחלוטין על משדרי התרמה שמקדמים "דת", "מיסטיקה" ו"תורת הנסתר". בחוות דעת שנייה, של ארגון "לובי 99", מוצע לאסור על שידור תכנים דתיים שניתן להגדיר כ"מיסטיקה", אך בלי למנוע לגמרי את האפשרות של גופי דת לקיים משדרי התרמה.
בשתי חוות הדעת מוצע להטיל על משדרי ההתרמה את כל ההגבלות החלות על משדרי פרסומת, ובעיקר ההגבלות שנוגעות לאיסור על הטעיית הצופים. "לא רק שמדובר בתוכן בעל אופי פרסומי, שכן הם מפרסמים את קיומו ואת פעילותו של מוסד מסוים – מדובר בניסיון להניע את ציבור הצופים לבצע פעולה אקטיבית של תרומה, פעולה שיש לה גם משמעות רגשית", כתבה עו"ד זהר אלטמן-רפאל בחוות הדעת של "לובי 99". "הדבר מחייב הגנה על ציבור הצופים מפני מניפולציות או לחצים אינטנסיביים".
בחלק אחר של חוות הדעת מתייחסת אלטמן-רפאל ליכולת של הרשות השנייה לאכוף את הכללים החדשים שתאמץ. בעשור האחרון, תחת שלטון בנימין נתניהו, סבלה הרשות מהחלשה מתמשכת, פוליטיזציה וקיצוץ כנפיים שפגעו קשות בתפקודה ואף עירבו אותה במסכת הפלילית המתוארת בכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה. כפועל יוצא, הרשות לא מצליחה – ולעתים קרובות לא מנסה – לאכוף את הכללים שחלים על גופי התקשורת הנתונים לפיקוחה.
קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ
"האיסור הגורף שמבקשת הרשות לקבוע על הבטחת תרומה חומרית או רוחנית לתורמים הוא קריטי, ועל הרשות לאכוף תלונות בעניין זה ביד קשה. כמו כן, יש לקבוע איסור מפורש על הטעיה במסגרת משדר לגיוס תרומות, ולאוכפו במקרים של הפרה, ודאי במקרים שבהם ההטעיה היא בלתי משתמעת לשתי פנים", כתבה אלטמן-רפאל. לדבריה, יש להטיל על הערוצים אחריות ישירה לתוכן המשדרים, כך שבמקרים של הפרת כללים הם יעמדו בפני סנקציות.
בראש הרשות השנייה מכהנת מאז 2021 המנכ"לית מישל קרמרמן. יושב הראש של הרשות הוא מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מרדכי מרדכי, שנכנס לתפקיד בימים אלה.
במכון הישראלי לדמוקרטיה ובעמותת "הצלחה" טוענים שיש להגביל גם השתתפות של עיתונאים ומגישים במשדרי ההתרמה – תופעה נפוצה שתורמת להטעיית הצופים וגורמת למשדרים להיראות כמו תוכן מערכתי. לדברי מחברי חוות הדעת, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר ועו"ד אלעד מן (שמייעץ בין היתר לאתרים "שקוף" ו"העין השביעית"), שילוב של אנשי חדשות במשדרים פרסומיים, לרבות כאלה שנועדו לגייס תרומות, מעלה חשש להפרת תנאי הרישיון של הערוצים המסחריים.
מן ושוורץ-אלטשולר גם מוצאים דופי בהצעה של הרשות השנייה לקבוע שהערוצים יורשו למכור משדרי התרמה רק למוסדות ציבוריים שנתמכים על-ידי המדינה. לדבריהם, הגבלה מסוג זה אינה שוויונית ועתידה להיפסל בידי בית המשפט.
"אנו סבורים כי מדובר במגבלה שאין דרך להצדיקה", קבעו בחוות הדעת. "קיימות עמותות רבות שאינן נסמכות בפעילותן על משאבי מדינה ואינן נתמכות בהתאם להגדרה זו, אך פעילותן ראויה ומקדמת מטרות ציבוריות חשובות. לעתים נמנעים ארגונים ללא כוונות רווח במודע ובמוצהר מקבלת תמיכות כאמור כדי לשמר אי תלות או חופש פעולה גם מול המדינה".
בחוות הדעת של "לובי 99" מוצע להרחיב את ההגבלות על זהות הגופים שיורשו לרכוש משדרי התרמה. עו"ד אלטמן-רפאל מציינת כי בעלי מניות ונושאי משרה בערוצים המסחריים לעתים קרובות חברים בוועד המנהל של מלכ"רים, ולפיכך עשויים להיקלע לניגוד עניינים.
היא מציינת שיואב נחשון, יו"ר קשת 12 ומנהל בכיר בחברה המרכזית למשקאות קלים, הוא גם יו"ר הוועד המנהל של עמותת "רואים רחוק" מייסודה של קשת. שני בעלי מניות מיעוט ברשת 13 מוזכרים בהקשר דומה: אודי אנג'ל הוא נשיא עמותת "וראייטי", ועפרה שטראוס היא חברת דירקטוריון ב"קרן הישג". לפי נתוני הרשות השנייה, מבין הדוגמאות שהוזכרו רק "וראייטי" קיימה משדר התרמה בשנים 2022–2023, והוא אכן שודר בערוץ 13.
"לשיטתנו, אין לאפשר שידור של משדר התרמה של מוסד במורשה לשידורים (ערוץ הפועל לפי רישיון מטעם הרשות השנייה; א"ב) כלשהו אם נושא משרה או חבר בוועד המנהל במוסד הוא בעל מניות או נושא משרה במורשה לשידורים. זאת, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית בין ענייניו האישיים של בעל המניות במורשה לשידורים לבין התכנים המשודרים, לרבות משדר לגיוס תרומות למוסד שבו הינו נושא משרה", כותבת אלטמן-רפאל.
שתי חוות הדעת קוראות לרשות השנייה להחיל על משדרי ההתרמה סטנדרטים חדשים של שקיפות. במכון הישראלי לדמוקרטיה ובעמותת "הצלחה" מציעים לחייב את המפרסמים לפרסם באופן מפורט את עלויות גיוס הכספים והפקת המשדר. הרקע לכך הוא פרסומים עיתונאיים על ניצול לרעה של כספי התרומות ושכר מופקע שניתן למשתתפי המשדרים, בהם אנשי תקשורת.
בחוות הדעת של "לובי 99" מוצע להגביר את השקיפות כלפי הצופים בזמן אמת. "אנו סבורים כי יש לחייב הופעת כיתוב מפורש ובולט לכל אורך המשדר, הכולל את המילים 'משדר לגיוס תרומות' ואת שם המוסד הנתרם", כתבה עו"ד אלטמן-רפאל. "כמו כן, ראוי לייצר שוני ניכר לעין באולפן כך שלא יעלה ספק כי אין מדובר במשדר רגיל".
אתמול (3.12) תם פרק הזמן שבו ניתן היה לפנות לרשות השנייה ולהגיש הצעות והתנגדויות בנוגע לכללים שיחולו על משדרי התרמה. בשלב הבא ידונו אנשי הרשות בפניות, שכוללות גם את עמדות הערוצים המפוקחים. לאחר מכן ייקבעו הכללים המחייבים.
חוות הדעת המלאה של לובי 99:
l99-12-2024חוות הדעת המלאה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"הצלחה":
htl-idi-12-2024ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
