ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
במשך שעות ארוכות ישבו חברי הכנסת ביום חמישי בוועדת הכספים ודנו בקוצו של יוד באחת הרפורמות המשמעותיות בחוק ההסדרים – אגרת גודש בגוש דן. החוק שקובע מיסוי על כל מי שנכנס או יוצא מגוש דן בשעות העומס הוא חוק תקדימי שבחוסר תשומת לב יכול לגרום גם לנזק. הדיון הזה ותוצאותיו הם המחשה קריטית לחשיבותה של אופוזיציה בכל ממשל תקין.
מאז הקמת הממשלה מחרימים רוב חברי האופוזיציה את דיוני הוועדות בכנסת כחלק מהאסטרטגיה הכללית להפחית מהלגיטימציה של הממשלה הנבחרת והקואליציה בכנסת. אך כפי שתראו מיד, לצעד הזה יש גם השלכות מיידיות ומעשיות, מעבר לאווירת הקרבות הכללית ששוררת.
נראה שללא חברי אופוזיציה בחדר הדיונים, הרפורמה הזו הייתה יוצאת הרבה פחות טובה מהכנסת. בכמה מנקודות החיכוך עם נציגי הממשלה צידד יו"ר הוועדה אלכס קושניר בעמדת חברי האופוזיציה וביקש לתקן את החוק לאור הערותיהם. הנה כמה דוגמאות.
בהצעת החוק המקורית קבעה הממשלה 30 ימים לתשלום החשבון. ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), שר התחבורה לשעבר, הסביר שעד שדואר ישראל יעביר את המכתב יעבור זמן מה, דבר שעלול לגרום לעיכוב בתשלום. דווקא מנקודת הראות של הממשלה עדיף לה להאריך את המועד באופן משמעותי כדי למנוע ערעורים מיותרים.
"על מה יהיו עררים? בן אדם שנסע והרכב שלו צולם לא יגיש ערר", אמר סמוטריץ' בדיון. "על מה כן: לא קיבלתי את ההודעה בדואר ולכן לא שילמתי. בואו נאריך את המועדים". במקום אחר הוא הסביר ש"אנחנו רק רוצים להקל על המערכת". בנקודה נוספת העלה סמוטריץ' את האפשרות לתת הנחה קלה למי שיעדיף לקבל את דרישת התשלום במייל ולא בדואר. סוגיה חיובית שנראה אם תקבל ביטוי בחוק הסופי. כך או אחרת, נראה שניסיונו של סמוטריץ' כשר תחבורה לשעבר תרם לתהליך קבלת ההחלטות.
אחת הבעיות המרכזיות שעליהן עלה חבר הכנסת של הליכוד שלמה קרעי היא שתושבי גוש דן עצמו יהיו בשלב זה פטורים מהמס, אף שהם מהווים נפח תנועה משמעותי בשעות העומס. קרעי ביקש לאפשר החלת מיסוי רציף, או לפחות לאפשר את האופציה הזו בעתיד. הכוונה היא התקן בתוך הרכב שמחייב את הנהג על תנועה ברכב בשעות העומס גם אם הוא נע בתוך גוש דן. המיסוי בתצורתו הנוכחית חל רק על מי שנכנס או יוצא מאזור מסוים.
את עמדתו של קרעי אימצו גם חברי הוועדה וביניהם היו"ר אלכס קושניר שביקש להכין עמדה בנוגע לסעיף זה. הסעיף לא ישנה את מנגנון המיסוי כרגע אלא יאפשר לשנות אותו בהתאם להתפתחות הטכנולוגית.
כל אחד מחברי הכנסת שנכחו בוועדה נושאים עמם ניסיון חיים שונה. כשהגיעה הוועדה לסמכות הממשלה לקבוע תמרורים, נשאלה השאלה איפה מקומה של הרשות המקומית. בנקודה זו פנה היו"ר אלכס קושניר באופן יזום לח"כ ניר ברקת (הליכוד) וביקש לדעת מה עמדתו בנושא כראש ראשות לשעבר. נזכיר, ברקת היה במשך עשור ראש עיריית ירושלים.
אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב בחוק מס הגודש היא שאלת הפרטיות. מי שדאג לבקש ולהבהיר שוב ושוב סוגיה זו היה ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שביקש לדעת מה הוא המידע שעובר לחברה הפרטית שתשלח את החשבוניות, איך זה יתבצע וכיצד תישמר הפרטיות של אזרחי ישראל. לדוגמה, אם אזרח מבקש לעשות בירור נסיעה שהייתה לו, נקבע כי אפשר לפנות למפעיל הפרטי או לחברה הממשלתית. אזולאי ביקש לדעת מדוע קיימים שני גופים שמחזיקים במידע: "למה כתוב החברה הממונה והמפעיל הפרטי. בואו נקבע מראש מי מחזיק את המידע".
"אנחנו לא רוצה לקבוע מראש איפה יעשה הבירור", ענתה עדי חכמון ממשרד האוצר. "אנחנו רוצים לאפשר לה להתקשר אם חברה פרטית ולא לחייב אותה". אזולאי המשיך (בצדק) להתפלפל על ניסוח החוק עד שהתרצה כשהבין שהכוונה היא להשאיר את האפשרות לחברה הממשלתית לקיים גם בירור אצלה. זה אולי נראה כמו טרחנות לשמה אבל הטרחנות הזו קובעת ומבארת מול מי אנחנו נוכל לערער כשיופעל הפרויקט.
הרשימה הזאת היא רק טעימה של כמה דוגמאות מתוך כמה שעות בודדות ומתוך רק אחד מהדיונים שמתקיימים בימים אלו בכנסת. נוכחותה של האופוזיציה קריטית כדי שהחיים פה יהיו טובים יותר. טענת החלוקה הלא הוגנת של האופוזיציה, צודקת ככל שתהיה, לא יכולה להוות תירוץ לבריחה מהעבודה הקשה והשארת הפיקוח על החקיקה בידי הקואליציה בלבד, שבאופן טבעי תהיה ביקורתית הרבה פחות כלפי חוק ההסדרים.
בבדיקה שביצענו ופרסמנו לפני כחודש מצאנו שבכירי הליכוד מדירים את רגליהם מוועדות הכנסת מזה חודשים ארוכים. התופעה הזו ממשיכה גם היום. הייתם מצפים שמי שהיה שר האוצר, שרת התחבורה ואפילו שר הבריאות ירצו לשתף מהיכרותם ומניסיונם בהליך החקיקה. זה, נכון להיום, לא קורה. הנפגעים המרכזיים הם כל אחד ואחת מאיתנו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
אכן אם האופוזיציה לא קיבלה את הייצוג הראוי בועדות- עדיף לה להחרים ולא לשתף פעולה עם מהלך לא דמוקרטי.
אם הטענה שלהם על ייצוג חסר נכונה- אז אני תומך בהחלטתם להחרים ולא לתת גושפנקא למצב הזה.
נא לדייק, האופוזיציה מונה 1.66 אחוז ח"כים מאשר הקואליציה, ז.א. מקסימום נציג אחד בועדות לקואליציה מאשר לאופוזיציה (וגם זה הרבה ביחס למצב הנתון…), בעוד הקואליציה הדורסנית רוצה בכל ועדה לתת נציגים בודדים לאופוזיציה הרבה פחות מאשר חלקם היחסי בכנסת.
וכתבה זו באה להסביר כמה המצב אבסורדי…
נראה לי שהתכוונת: "1.66% *פחות* ח"כים… ז.א. מקסימום נציג אחד *יותר* בועדות"