דווקא עכשיו: השלטון חייב לתת שורת כלים תכלסיים לאופוזיציה

אז מה, עכשיו הליכוד יציעו חוקים נפלאים והקואליציה תפיל אותם רק כדי לנצח בזירה הפוליטית? לא נמאס? מפלגות השלטון חייבות לצאת מקרבות הבוץ ולשנות את מאזן הכוחות כך שיתאפשר לאופוזיציה לבצע פיקוח ענייני. זה הזמן לעגן בחוק ניהול ועדות לאופוזיציה, סנקציות לשרים ששמים פס על הכנסת - ומשקיפים מהצד המפסיד בשולחן הממשלה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הגיע הזמן שתחזקו את האופוזיציה. בכירי הממשלה בכנסת. (צילום: דוברות הכנסת)

בימים אלו מתקיים בכנסת משא ומתן עתיר השמצות בין הקואליציה לאופוזיציה לגבי ניהול הוועדות, הרכבן ומספר סגני יו"ר הכנסת שכל צד יזכה למנות. הדיון מתמצה ב"מי צודק" ו"מה היה כאן קודם", וזה עקום לגמרי. ברשותך, ניקח כמה צעדים לאחור – ונדבר על השיטה.

העובדה שחלוקת עוגת השררה נתונה לגחמות כל קואליציה השולטת באותו רגע – היא שערורייה. 

עם זאת, מדובר בשערורייה הגיונית: מה ימנע מרוב מזדמן להותיר את האופוזיציה עם כלום בפיתה? מדוע שהמנצחים יתנו למפסידים – שלפני רגע דרסו אותם – אפשרות לבקר אותם ביעילות? 

עובדה: ועדת הכלכלה מדי פעם היא ברשות האופוזיציה, ולפעמים – לא. הביטו בגרפיקה שהכינה אביטל פרידמן, חוקרת בתוכנית רפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, כדי להבין עד כמה החלוקה רנדומלית וגחמתית:

הסכנה מתחילה כשהשרירותיות פורחת 

בעצם, בואו נעשה זום אאוט יותר משמעותי ונדבר על מהי דמוקרטיה. מהותה הליך בחירות הוגנות, אבל זה לא נגמר בזה. הדמוקרטיה משתקפת מדי יום במנגנון קבלת ההחלטות. לא מספיק לבדוק אילו מהלכים מקדמים בכנסת במסגרת הדמוקרטיה שלנו, אלא גם איך מקדמים אותם.

עוד ב"שקוף":

למה אני מייחס חשיבות כה גדולה למנגנון? כי הוא מה שמונע החלטות שרירותיות. ושרירותיות היא ההיפך מדמוקרטיה. שרירותיות איננה רק אירועים קיצוניים כמו מעצר ללא סיבה – היא מתרחשת גם כששלטון מפיל שוב ושוב חוקים מצוינים – רק משום שיריב פוליטי הגיש אותן.

ממשל נתניהו התמחה בכך. בכנסות קודמות הוא דחה את רובן המוחלט של הצעות החוק שהוגשו על ידי האופוזיציה, לא משנה מה ביקשה לקדם. כך זה נראה כשהצדדים מנסים לנצח אחד את השני – על הגב של הציבור. 

הגיע הזמן לשנות את המנגנון

ככל שנציגי הצד ה"מפסיד" מודרים בצורה גורפת יותר מתהליך ההחלטות – כך יגבר אי-האמון שבוחריו ירחשו לשיטה. ואכן, כמעט חצי מהעם חש ביום שאחרי הבחירות שאיננו חלק מהשלטון. כך בדיוק דמוקרטיה נחלשת.

לכן, גם אם הליכוד ושותפיו ימשיכו להתנהל באי-ענייניות מספסלי האופוזיציה – אסור שהממשל ישיב באותו מטבע של שרירותיות. להיפך. דמוקרטים, במיוחד כשהם בצד השולט, מוכרחים להתעלות ולגלות נדיבות של מנצחים. 

האופוזיציה חוגגת. כיום היא עדיין מן החלשות מהדמוקרטיות הפרלמנטרייות. (צילום: דוברות הכנסת)

לפי מחקר של המכון לדמוקרטיה, האופוזיציה הישראלית כיום היא החלשה ביותר מבחינה מבנית מכל הדמוקרטיות הפרלמנטריות שנבדקו, למעט שווייץ. הכלים העומדים לרשותה – דלים. הגיע הזמן לקבע בחוק שלל כלים לאופוזיציה במטרה לייצר דמוקרטיה בריאה והוגנת יותר. הנה כמה הצעות:

  • ייצוג הולם לחברי האופוזיציה בוועדות ותפקידים בהנהלת הכנסת.
  • ניהול ועדה חשובה אחת לפחות, כזו החולשת על תקציבים או רפורמות.
  • מינוי מבקר המדינה ייעשה בשוויון כוחות בין האופוזיציה והקואליציה – ללא קשר ליתרון הקואליציה.
  • חיוב רה"מ והשרים לענות לשאלות במליאה מדי פרק זמן – ללא קבלתן מראש.
  • סנקציות לשרים שלא עונים לשאילתות. למשל: תוספת תורנויות שר במליאה (חלקם נחרדים מכך). 
  • סנקציות לעובדי ציבור שיבריזו מהגעה לוועדות הכנסת ויסרבו למסור דין וחשבון (יש כבר הצעת חוק בדרך).
  • לאפשר לכל ח"כ להגיע לוועדת השרים לחקיקה אחת למושב ולנמק מדוע כדאי להם לתמוך בחוק שחשוב לו במיוחד.
  • מתן משקיף לאופ' סביב שולחן הממשלה ובישיבות ועדות השרים. 

לגבי ההצעה האחרונה:  לפני שאתם משחיזים את הקלשונים אציין שניתן להגביל את כמות ההערות או השאלות של המשקיף בישיבה ולאפשר את החלפתו במידת הצורך. 

ומה לגבי טענה שכך האופוזיציה תיחשף למהלכי הממשלה? זה בסדר גמור. הרי מה מחליטים סביב שולחן השרים? איך לקדם את החברה הישראלית. אבוי לממשלות שמעוניינות להסתיר זאת. 

בכלל, טוב אם הפרוטוקולים של כל החלקים הלא מסווגים בישיבות השרים יושקפו לציבור. שימו לב: גם כך רה"מ וראש האופוזיציה אמורים להיפגש אחת לחודש לעדכונים ביטחוניים רגשיים.

גשר בין יריבים

התוצאה של חקיקה כזו תהיה ברכה גדולה לכלל הציבור הישראלי: ברגע שהכלים העומדים לרשות האופוזיציה ישודרגו – יונמכו החומות ההולכות וגובהות בין הפלגים השונים. במקום קרבות בוץ במליאה ולילות לבנים נראה דיונים ענייניים יותר וקידום משותף של חוקים. הנה דוגמה עדכנית: הליכוד מקדם הצעה לפיה ישללו מבן זוג רוצח את זכויותיו על הדירה המשותפת. באופן חריג – ועדת השרים אישרה אותה השבוע. מקרים כאלה חייבים להפוך לפחות ופחות נדירים.

בקצרה, ברגע שחברי האופוזיציה יקבלו פרוסה עסיסית יותר מעוגת השלטון – נראה יותר שילובי ידיים למען הציבור. זה לא מדע בדיוני. תמיד יהיו התנגשויות. למפלגות שונות השקפות עולם אחרות. לא סתם 'מפלגה' מקורה בשורש פ.ל.ג. ועדיין, אפשר לריב על הסוגיות בהן שוררים חילוקי הדעות, ולקדם יחד את השאר. "הטוב המשותף" אינו הטוב של קבוצת הרוב הדומיננטית, אלא של מספר אזרחים רב ככל הניתן. הרעיון הוא לחפש לכידות חברתית ואת שביל הזהב, שכן מוסכם כי ראש הממשלה והשרים הם של כולם, לא רק של מי שבחר בהם.

שלל חוקים עברו בעבר ברוב גדול ובשיתוף פעולה חוצה מחנות, ואלו לרוב היו חוקים אמיצים וחשובים – למשל לצמצום הריכוזיות במשק (אחרי המחאה החברתית), או לגביית תמלוגי מיזמי הגז (חוק ששינסקי). זה אפשרי.

התרגלנו למלחמה על חשבוננו

לרבים קשה לעכל את ההגיון הזה. כל פעם שדיברתי על כך בתקשורת וברשתות מאז חילופי השלטון – הגיעו לא מעט תגובות שליליות. לא התרגשתי בזמנו מהתקפות מביביסטים כשביקרתי את שלטון נתניהו, ואני לא מתרגש מההשמצות של אנטי-ביביסטים ש"אני לא מבין כלום" עכשיו כשאני מעודד מתן כלים לאופוזיציה בניהולו. 

אני מציע לכולם לעשות תרגיל מחשבתי – דמיינו שאינכם בצד של השלטון. עכשיו תגידו לי: אילו כלים הייתם רוצים שיהיו בידי האופוזיציה?

כל מי שאוחז בהגה השלטון – לא משנה מאיזה צד – עלול להסתאב לאורך השנים. לכן כה חשוב שלרשות האופוזיציה יעמוד סט כלים יעיל לפיקוח על החבר'ה בשלטון. הייתי שמח לראות קריאות לכך ברחבי התקשורת – אבל כמעט אף אחד לא מדבר על זה. אני ממשיך להצהיר: אפרגן לכל ח"כ בקואליציה שיעסוק בחיזוק יכולות הפיקוח של האופוזיציה.

יש לי חלום: שיח פוליטי שעוסק באיזה מדינה אנחנו רוצים לבנות – בטווח הארוך. אשמח לשמוע את דעתכם והצעות שלכם לחידוד האיזונים והבלמים בישראל. 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל

מייסד-שותף, כתב

גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר.

אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות.


בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

תגובה אחת

  1. תומר יקירי,

    אתה כל כך צודק במדינה בה הנבחרים חייבים לעמוד ברמת יושרה מושלמת (שהיום יכול להיות ראש ממשלה שנאשם בפלילים) חברי כנסת עם תביעות פליליות, והמון הגנות שחברי הכנסת בנו לעצמם, ובנוסף גם שכרם נקבע על ידם.
    כדי לעשות את מה שאתה אומר, ואני יותר מאשר מסכים אתך, יש לפחות קודם לקדם חוקים מסוימים.
    אחרת נראה אנשים לא מתאים (בלשון המעטה) שינהלו את הוועדות וכו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,739 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.