ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"חיפושי שדות נפט וגז חדשים צריכים להיפסק – עוד היום": הציטוט הזה לא מגיע מפי ארגון "גרינפיס", "אדם טבע ודין", "מגמה ירוקה", "המרד בהכחדה", או כל ארגון סביבתי אחר שאתם מעלים בדעתכם. הוא מגיע דווקא מדוח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) – ארגון שמרן יחסית בעל השפעה עולמית, ומטרתו המוצהרת היא לשמור על יציבות אספקת הנפט הבינלאומית.
אך המלצות הסוכנות ככל הנראה פחות מעניינות את משרד האנרגיה, שממשיך לטמון את ראשו בחול בכל הקשור למשבר האקלים: המשרד המליץ לפני כשבוע להמשיך בחיפושי שדות גז, דווקא בעשור שהכי קריטי לבלימת משבר האקלים, ואפילו לא לשם שימוש אזרחי ישראל – אלא לייצוא.
"אנו מתקרבים לרגע המכריע של מאמצים בינלאומיים להתמודד עם משבר האקלים – האתגר הגדול של ימינו", נכתב עוד בדוח של סוכנות האנרגיה. "יותר ויותר מדינות מתחייבות לאפס פליטות עד שנת 2050, אך הפער בין הרטוריקה שלהן למעשים חייב להיסגר כדי למנוע את עליית הטמפרטורות. על ממשלות, עסקים, משקיעים ואזרחים, לנקוט בפעולות כבר השנה".
הדוח שפרסמה הסוכנות מתווה מפת דרכים למשק האנרגיה העולמי, ומפרט את הצעדים שעל ממשלות לנקוט כדי להגיע לאיפוס פליטות עד שנת 2050, ובכך למנוע את עליית הטמפרטורות ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס – עלייה שתוביל לאסונות שקשה לאמוד את חומרתם והשפעתם על מדינת ישראל, כפי שיפורט בהמשך.
חשוב להבין – סוכנות האנרגיה הבינלאומית היא לא שחקן קטן במשק האנרגיה העולמי. הסוכנות מייעצת לממשלות בנושא משק האנרגיה, והדוחות שלה משמשים אותן לקביעת מדיניות ארוכת טווח.
מעבר לקביעת הסוכנות שאין צורך בפיתוח שדות נפט וגז חדשים, הדוח מציג יותר מ-400 אבני דרך להשגת איפוס הפליטות, וקובע שיש להגדיל את ההשקעה באנרגיות נקיות משני טריליון דולר (ב-5 השנים האחרונות) לחמישה טריליון דולר, וכי רכבים חשמליים צריכים להוות 60% ממכירת מכוניות חדשות, לעומת 5% כיום, שני אלו עד שנת 2030. עוד קבע הדוח שיש לצמצם את ההשקעה בתעשיות הדלקים הפוסיליים מ-575 מיליארד דולר בממוצע בחמש השנים האחרונות ל-110 מיליארד דולר בשנת 2050, מבלי להשקיע בפיתוח מאגרי נפט וגז חדשים.
לפי הסוכנות, צעדים אלו עשויים לייצר עוד 30 מיליון משרות חדשות ברחבי העולם, ולגרוע כ-5 מיליון משרות הקשורות לתעשייה הפוסילית, שתצריך ממשלות לנקוט בצעדי תמיכה לקהילות שיאבדו את משרות אלו. מהלכים אלו יגדילו את התוצר העולמי ב-4% עד שנת 2030, ביחס למצב שבו לא ינקטו בפעולות אלו.
פנינו למשרד האנרגיה על מנת להבין מה עמדתם ביחס לדוח הסוכנות, והאם המשרד מתכנן להפסיק בשלב מסויים את חיפושי הגז. במשרד מסרו כי: "הדוח של ה-IEA כולל היבטים רבים במשק האנרגיה ואנו במשרד האנרגיה לומדים אותו ואת ממצאיו. מדיניות המשרד נקבעת בהתאם ליעדים אותם קובע המשרד, תוך התייחסות למגמות עולמיות במשקי האנרגיה והיבטים סביבתיים".
נקווה שבמשרד ילמדו מהר את הדוח כפי שציינו, כי כרגע הם לא בכיוון. כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, המשרד פועל בניגוד מוחלט להמלצת דוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית (שבה ישראל חברה), וממשיך בהתעלמות ממשבר האקלים.
ייתכן ששמור למקבלי ההחלטות וילדיהם מקום בטוח בכוכב לכת אחר, אחרת קשה להבין מדוע הם ממשיכים ביודעין לתרום להחרפת משבר האקלים, ובהרס העתיד של כולנו עם המלצות להאצת חיפושי שדות הגז, כפי שעולה מ"דוח אדירי" שעתיד להתפרסם בקרוב.
לפני כשבוע התפרסמו בכלי התקשורת המלצותיו העיקריות של הדוח (בשמו הרשמי: הצוות הבין משרדי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי), ובו המליץ משרד האנרגיה לקדם חיפושי שדות גז חדשים בצורה מואצת בעשור הקרוב, מחשש לירידה בביקוש העולמי.
לפי פרסומים ב"כלכליסט", נכתב בדוח כי הצוות מבין שהמגמה העולמית מכווינה למעבר לאנרגיות מתחדשות, צמצום פליטות גזי חממה, והתבססות של ממשלות על כלכלה דלת פחמן (קרי – שלא משתמשת בדלקים פוסיליים כמו גז). מעבר לכך – הצוות צופה כי הביקוש לגז בעולם יילך וירד החל משנת 2030, ומתוך כך חושש כי "חלון ההזדמנויות" למכירת הגז הוא מצומצם, וגז שלא יימכר למדינות זרות – כלל לא יופק, ויגרור הפסדים כלכליים.
ולבסוף – למי שחשב שמשרד האנרגיה להוט כל כך לחפש מאגרי גז חדשים מחשש שלא יהיה למדינת ישראל מקורות אנרגיה וכולנו נשב בחושך, חשוב לציין שמטרת פיתוח מאגרי הגז החדשים היא לייצוא, כלומר – לא לשימוש עצמי. לפי המלצת הצוות, מאגרי גז חדשים יוכלו לייצא 100% מהגז למדינות העולם.
וזה בדיוק הזמן להדגיש את חומרת המעשים של משרד האנרגיה, שפועל ביודעין נגד האינטרס של כלל אזרחי מדינת ישראל, וכלל אזרחי העולם – כפי שצויין, חיפושי הגז החדשים שמעודד משרד האנרגיה לא נועדו לאזרחי המדינה, אלא לשווקים בחו"ל. למדינת ישראל יש מספיק גז כדי לספק את צורכי האנרגיה שלה לעשורים קדימה, אחרת המשרד לא היה ממליץ על ייצוא 100% מהגז למדינות זרות.
העובדה הזאת מצביעה על כך שפיתוח מאגרים אלו הם לא הכרח, ונועדו להעשיר את קופת המדינה בעוד כמה מיליארדי שקלים בכל שנה. אין לזלזל בחשיבות הכסף לקופת המדינה, אך צריך להבין את צו השעה. מי שחושב שמספר מיליארדי שקלים נוספים בכל שנה חשובים יותר מאשר לבלום את משבר האקלים, ככל הנראה לא מבין את חומרת המצב שבו האנושות נמצאת, ובפרט אזרחי מדינת ישראל, כפי שממחיש המכון למחקרי ביטחון לאומי של מדינת ישראל בדוח שפרסם לפני מספר חודשים.
עד כמה ההחלטה של משרד האנרגיה לפתח מאגרי גז נוספים מנותקת ממציאות משבר האקלים? האו"ם מתריע שוב ושוב כי תעשיית הגז מחריפה את משבר האקלים ויש "לנקוט בצעדים דחופים" כדי לעצור אותה, וכי העשור הקרוב (העשור בו משרד האנרגיה רוצה דווקא להאיץ את חיפושי הגז) קריטי כדי לבלום את התחממות כדור הארץ ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס. האם צריך להגיע שליח מיוחד של האו"ם למשרד האנרגיה עם ידיעות אלו כדי שמקבלי ההחלטות יבינו את המצב?
למי שמימדי הקטסטרופה לא ברורים, אלו ההשלכות הצפויות במדינת ישראל, כפי שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי לפני מספר חודשים: כמות הימים בהם תשרור טמפרטורה של יותר מ-37 מעלות תעלה מ-30 ימים ל-60 ימים עד לשנת 2050, דבר שישפיע ישירות על התיירות, על הכלכלה הלאומית ועל הפעילות המבצעית של הצבא; תדירות הבצורות והתאדות המים תגבר, וכמות המשקעים בישראל תצנח בכ-20% עד לשנת 2100.
כל אלו יגבירו את המחסור במים באזור וישפיעו על זמינות המים ועל איכותם. כמו כן, הדבר ישפיע ישירות על גידולים חקלאיים, ויפגע בביטחון התזונתי של תושבי האזור; כמות השיטפונות תגבר, דבר שעלול לפגוע בתשתיות כמו גשרים, סכרים וכבישים, ולעיתים לנתק אזורים במדינה במשך שעות ואף ימים; עליית פני הים בכמטר עד שנת 2100 תביא לכך שאזור הדלתא של הנילוס ישקע בחלקו, וערים במצרים כמו אלכסנדריה ופורט סעיד יהיו בחלקן מתחת למים. באזורים אלו יש מיליוני בני אדם שיהפכו לפליטים, ואוכלוסיית מצרים צפויה להכפיל עצמה לכ-200 מיליון איש עד שנת 2050. מצב זה עלול ליצור בעיית פליטים עצומת ממדים באזור.
"תרחיש שלפיו עד שנת 2050 שינויי האקלים יביאו למיליוני פליטי אקלים מאפריקה, ממצרים וממדינות אחרות באזורנו אינו בלתי סביר", קובעים בדוח המכון למחקרי ביטחון לאומי. "האם ייתכן שחלק גדול מהפליטים ינסו לחפש מזון ומים במדינה היציבה היחידה באזור? ומה נעשה כשמיליון פליטי אקלים יתדפקו על גבולותינו, או פשוט יחצו את גבול הערבה מירדן?".
יש שיטענו שההשפעה של מדינת ישראל על משבר האקלים זניחה, ושבכל אופן כל האסונות האלה יתרחשו גם אם משרד האנרגיה יפתח מאגרי גז חדשים, וגם אם לא. מדובר בטענה מסוכנת. אם כל מדינה תמשיך לחשוב על עצמה כטיפה בים שלא משפיעה על משבר האקלים, נמצא את עצמנו במסלול הישיר לאבדון. משבר האקלים לא מבחין בגבולות, והגיע הזמן שמשרד האנרגיה יבין זאת. נגמרו הימים שבהם אפשר להמשיך ולעודד פרויקטים פוסיליים מעבר לאלו שכבר אושרו. נקווה שהממשלה החדשה שעתידה לקום תפקח את עיני משרד האנרגיה, ותתחיל לדאוג לעתיד שלנו ושל ילדינו, כי כבר מתחיל להיות מאוחר מדי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
עוד לא הוכח שרכב חשמלי יותר ’נקי’ אקולוגית מרכב מונע בנזין. אם כבר רכבי המימן נחשבים לנקיים יותר.
רכב חשמלי מונע ע"י חשמל שהופק באותו מקור אנרגיה שמתרעמים עליו, הפוסילי. כמו כן יש צורך בייצור סוללות בלתי פוסק שגם הן גורמות זיהום ומכלות משאבים וחוזרות כזיהום שיש להטמין.
היתרון של רכב חשמלי הוא בפחות זיהום מקומי, דהיינו העיר בה הוא נוסע. לגביי כדה”א לא בטוח שזה משנה.
דיי לפופוליזם. לא מתאים ל’שקוף’ להיות כלי שרת של תועמלנים גם אם כתבתם בתמימות.