ברשות החשמל מודים: לא התכוננו למעבר לאנרגיה מתחדשת

השבוע הזה עשוי היה לספק לארגוני הסביבה, ולמען האמת לעתיד של כולנו, רגע מנחם: הממשלה אישרה מעבר לכלכלה דלת פחמן. אך נראה שמעבר להצהרות, הממשלה למעשה לא הגדירה יעדים ברורים למעבר לאנרגיות מתחדשות, כלומר לשימוש נרחב באנרגיה סולארית. לא בהחלטת ממשלה, לא בחקיקה ואפילו לא בהצהרה. ואפילו יותר מזה – ל"שקוף" נודע שבתחזיות של רשות החשמל ל-30 השנים הבאות אין שום אזכור לשימוש באנרגיות מתחדשות.

עוד ב"שקוף":

• הקמת תחנת כוח מזהמת בלב ת"א תידחה בזכות תוכנית אנרגיה חדשנית?
• מנכ"ל משרד האנרגיה הבהיר: ללא חוק מחייב – נמשיך לקדם חיפושי גז ונפט
• אוורור טבעי ואיפוס אנרגיה: כך נראה העתיד

משק החשמל הישראלי אינו ערוך למעבר לצריכת חשמל ממקור של אנרגיות מתחדשות, למרות הצהרות רבות בעבר בנושא והסכמים בינלאומיים מחייבים. לצד הסיכומים של משרדי האנרגיה והסביבה, גורם ברשות החשמל, הזרוע המקצועית של משרד האנרגיה, אמר בשיחה עם "שקוף" כי רק לפני ארבע שנים סיימו לעדכן את תחזית משק החשמל לשנת 2050. הגורם ציין שלא רק שאין שם יעדים לאנרגיות מתחדשות, הרי שאין שם כלל התייחסות לייצור חשמל ממקור שאינו תחנת כוח מזהמת. במילים אחרות, ברשות החשמל לא בונים על ייצור חשמל מאנרגיית השמש בשלושת העשורים הבאים.

חשש מחוסר יציבות של אנרגיה סולארית? זו חשיבה מיושנת

בעוד שמדינות שונות בעולם הציבו יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות מתחדשות, בישראל שר האנרגיה הקודם יובל שטייניץ התחייב לייצור של 30% אנרגיות מתחדשות מסך האנרגיות, עד שנת 2030. רשות החשמל הוציאה נייר עמדה רשמי בנושא לפני כשנה, שלפיו "ניתן להגדיל את יעד האנרגיות המתחדשות לשנת 2030 לרמה של לפחות 30%". 

אולם בשיחה עם "שקוף", שנה אחרי שהדברים נכתבו, ברשות נשמעו מעט אחרת. "הבשלות של הטכנולוגיות אינה מאפשרת להסתמך רק על אנרגיות מתחדשות", הודה הגורם בשיחה. "גם היעד שהציב משרד האנרגיה, לעמוד ב-30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, הוא מאתגר. לכמה אנחנו יכולים להגדיל? לא בחנו את זה".

לדבריו, זה אינו האלמנט היחיד שלא נלקח בחשבון בתחזיות משק החשמל. גם כניסת תחבורה חשמלית עשויה לשנות את צריכת החשמל, לעומת התחזיות, ולהגדיל אותן. "בגלל שרכבים חשמליים ואנרגיות מתחדשות הן תוכניות חדשות, זה לא נכנס עדיין לתחזיות", אמר. 

הוא הוסיף כי "בתחזית מ-2017 יש חוסרים ואנחנו צריכים לעדכן אותה". מתי יעדכנו? "בקרוב". הגורם טען ביחס לצריכת חשמל מאנרגיית השמש כי מדובר בטכנולוגיה שאינה בשלה עדיין ולכן אמינותה מוטלת בספק – החשש במערכת הוא שבניית משק חשמל שמתבסס גם על אנרגיות מתחדשות יוביל לתחזיות לא אמינות ומכאן למחסור בחשמל.

יש לציין כי מדינת ישראל חתומה על הסכם פריז שנתיים לפני עדכון תחזיות משק החשמל בשנת 2017. מתבקש היה מהדרג הפוליטי שחתם על אמנת פריז ב-2015, לא רק לבחון את היכולת לעמוד ביעדים ל-2030 אלא גם להשקיע משאבים משמעותיים בהתאמה טכנולוגית והטמעה של אנרגיות מתחדשות, גם בחקיקה. 

החלטת ממשלה, לא חקיקה ראשית

המשמעות הפשוטה של החלטת הממשלה הנוכחית היא צמצום פליטות מזהמות, בין היתר של תחנות כוח. הממשלה מצהירה שתחייב את המשק הישראלי להפחית את פליטות גזי החממה עד שנת 2050 בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030, של הפחתת 27% מפליטות הפחמן. 

כלומר ההחלטה יכולה היתה לתרום לכך שלא רק שהאוויר שננשום יהיה נקי יותר בטווח המידי, אלא שהנה, אנחנו עולים מדרגה במאבק במשבר האקלים ומתיישרים עם שאר העולם. אך למעשה מדובר בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה רחבה, והמחויבות המשפטית שלה מוטלת בספק – כפי שכתבנו ב"שקוף".

אך כפי שמשתקף בשיחה עם רשות החשמל, הפער בין יעדי צמצום הפליטות לבין חוסר ההיערכות כפי שמשתקף מהשיחה עם רשות החשמל מצביע על נתק, אולי מכוון, בין ההצהרות של הדרגים הפוליטיים לאורך השנים והדרג המקצועי.