מנכ"ל משרד האנרגיה הבהיר: ללא חוק מחייב – נמשיך לקדם חיפושי גז ונפט

שרות האנרגיה, הגנת הסביבה, התחבורה והכלכלה הכריזו בקול גדול על קידום כלכלה דלת פחמן, אבל בלי חוק אקלים, לא תהיה לממשלה מחויבות אמיתית ליעדים. ראייה לכך מספק מנכ"ל משרד האנרגיה שאומר באופן ברור: כל עוד אין חוק שמונע מאיתנו לקדם פרויקטים פוסיליים - נמשיך לקדם אותם • שאלנו את השרות איך יקדמו את כוונותיהן החשובות - אלה התשובות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מחאה נגד קידוח נפט, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בזמן שמאות בני אדם נהרגים בגל חום קיצוני בקנדה, הדוגמה האחרונה למשבר האקלים שכבר נמצא כאן, נראה שבישראל לא מתקדמים לעבר מעשים בשטח. בשבוע שעבר הצהירו ארבע השרות להגנת הסביבה, האנרגיה, הכלכלה והתחבורה, כי לאור האיום הקיומי של משבר האקלים, הן "מחויבות לעבודה משותפת של משרדי הממשלה לטובת אימוץ החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן". אך המילים היפות לא יתורגמו לחוק אקלים שיחייב את כל הנוגעים בדבר, לפחות לא כמו שזה נראה כרגע.

עוד ב"שקוף":

בתגובה לפניית "שקוף" לארבעת המשרדים, נראה שמלבד המשרד להגנת הסביבה, אף משרד לא מתכוון לקדם את התוכנית לכלכלה דלת פחמן כחלק מחוק אקלים. וזה קריטי, משום שאם התוכנית לא תעבור כחלק מחוק אקלים, אין למשרדי הממשלה מחויבות אמיתית למאבק במשבר. 

את זה לא אנחנו אומרים, אלא מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי. בשיחה עם ארגון "מגמה ירוקה" הוא הבהיר להם: אם תהיה חקיקה או התחייבות לאמנה בינלאומית, כזו שמחייבת להשאיר את הדלקים הפוסיליים באדמה, זה מה שיקרה. כל עוד אין דבר כזה, נמשיך לקדם חיפושי גז ונפט חדשים (המהווים את הגורם המרכזי למשבר האקלים, ד.ג).

ההתחייבות לחוק האקלים נמצאת במצע של רוב מפלגות הקואליציה

ואם נתרגם את הדברים האלה לשפה פשוטה – השרות רוצות לקבוע יעדים קשיחים שיחייבו כל גורם במשרדי הממשלה להתיישר לפי הקו החדש? שיקדמו חוק ממשלתי ברור, מחייב, מפורט. אם לא יחוקקו? המילים היפות יישארו בגדר הצהרות וכוונות טובות, וכאלה לא ניתן לקחת למכולת.

אסדת לוויתן, ארכיון. צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

"במצע הבחירות של רוב המפלגות המרכיבות את הקואליציה, כולל מפלגת יש עתיד של שרת האנרגיה החדשה, התחייבו לחוקק חוק אקלים", אומר ניב מאירסון, רכז קשרי ממשל של ארגון "מגמה ירוקה". "עכשיו כשהם בממשלה, אין יותר תירוצים. הגיע הזמן לקיים. הגיע הזמן למהפכה אמיתית במדיניות האנרגיה של מדינת ישראל".

בהצהרה של ארבע השרות יש הסכמה משותפת להפחית את פליטות גזי החממה ב-85% עד שנת 2050, ביחס לפליטות של שנת 2015 (יעד שעד לא מזמן המשרד להגנת הסביבה הגדיר, ומשרד האנרגיה התנגד אליו). אך מעבר להישג של שיתוף הפעולה בין המשרדים, וקבלת היעד להפחתת פליטות ב-85% שהציע המשרד להגנת הסביבה, שאין להקל בהם ראש, עולות גם שתי נקודות מרכזיות לדאגה.

"כל שר או שרה חדשים שיגיעו יוכלו לסטות מהחלטות ממשלה – מחוק אקלים לא"


הראשונה נוגעת לכך ששרת האנרגיה אלהרר לא מוכנה כרגע לקבוע יעדים של אנרגיות מתחדשות לשנת 2050. השרה אמרה כי תעשה כל שביכולתה כדי להוביל את מהפכת האנרגיות המתחדשות, אך לא תעשה את זה "דרך הצבת יעדים לא ריאליים לעוד 30 שנה, כשביעדים שהוצבו לעוד 10 שנים אנחנו עוד רחוקים מלעמוד", לדבריה. יש היגיון בדברים של השרה, אך גם בעייתיות, שכן בהיעדר קביעת יעדים קונקרטיים לעתיד נוצרת פרצה. 

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה השנייה לדאגה: מלבד המשרד להגנת הסביבה, נראה שאין הסכמה מצד שאר המשרדים לקדם את יעדי הפחתת הפליטות באמצעות חוק אקלים.

השרות בהכרזה על התוכנית. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

המשמעות של השאלה האם התוכניות והיעדים יעברו כהחלטת ממשלה או כחלק מחוק אקלים מרחיקות לכת – חוק אקלים מייצר אחריות חוקתית לעמידה ביעדים שיוגדרו. אם התוכנית לכלכלה דלת פחמן תעבור בתור החלטת ממשלה – אין שום סנקציה או כלים שיעזרו לחייב את הממשלה לעמוד ביעדים אלו. "כל שר או שרה חדשים שיגיעו יוכלו לסטות מהחלטות ממשלה", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין". 

עו"ד תמי גנות מהארגון מוסיפה לגבי המשמעות של החלטת ממשלה לעומת חוק אקלים: "אם שרת האנרגיה קובעת 85% הפחתה בפליטות עד 2050, ומחר מאשרת חמש תחנות כוח מבוססות גז, או פותחת את הים לחיפושי נפט וגז – אני לא יכולה לעשות עם זה הרבה כשמדובר בהחלטת ממשלה. אין לי בסיס משפטי חזק להגיד 'את פועלת בניגוד לחוק'. אך ברגע שחוק האקלים יעבור, הוא מייצר חובות חוקיות".

בשורה התחתונה – כל עוד השרה אלהרר נמנעת מלהגדיר יעדים לשנת 2050 ו-2100 כחלק מחוק אקלים – הממשלה לא באמת מחויבת למאבק במשבר, ולא יהיו כלים שיאפשרו לעצור את עשרות התוכניות הפוסיליות שמשרד האנרגיה מקדם, שמאיימות על המשך הקיום של כולנו.

"מתווה מוסכם" אינו התחייבות

פנינו למשרדים בשתי שאלות פשוטות: האם יש כוונה לקדם את התוכנית לכלכלה דלת פחמן ויעדי הפליטה כחלק מחוק אקלים, ומה הצפי לקידום תוכניות אלו? התשובות שקיבלנו היו עמומות ומה שמשתמע מהן לא מעודד: נכון לעכשיו לא נראה שאף אחד ממשרדי הממשלה פרט למשרד להגנת הסביבה מתכוון לשלב את הניסיון להגיע לכלכלה דלת פחמן בתוך חוק האקלים. 

במשרד האנרגיה טענו ש"יובילו את התחום לצד משרדים נוספים, במתווה שיסוכם בין משרדי הממשלה", משרד הכלכלה הגיב בתשובה מפורטת, שבשורה התחתונה אומרת כי "קידום שתי התוכניות יעשה במתווה היעיל ביותר לשם הוצאתן לפועל", ובמשרד התחבורה טענו כי "קידום מדיניות סביבתית לאומית הן בטווח הקצר והן ביעדים רב שנתיים ארוכים נמצאת בעדיפות עליונה". (התגובות המלאות בסוף הכתבה).

מחאה נגד הטיפול במשבר האקלים, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כששאלנו את שלושת המשרדים האם הם מתכוונים להעביר את התוכנית כחלק מחוק אקלים או בתור החלטת ממשלה נפרדת, במשרד האנרגיה הבהירו: "זו התייחסותנו"; במשרד הכלכלה ענו כי הם "לא יודעים", ועדיין עובדים על התוכניות; ובמשרד התחבורה טענו כי "הדברים יקבעו בהתאם לתוכנית שתגובש ע"י הוועדה".

המשרד היחידי ששואף לקדם כרגע את התוכניות כחלק מחוק אקלים הוא המשרד להגנת הסביבה, שכבר השבוע העביר את הטיוטה של תוכניות היישום לכל המשרדים השותפים, "במטרה להגיע להסכמות על הנוסחים בזמן הקרוב", לדבריהם. כמו כן אמרו במשרד: "את היעדים הללו, יחד עם מנגנונים נדרשים ליישום, הטמיע המשרד במסגרת תזכיר חוק האקלים שאנו פועלים לקדם. התוכנית היא להעבירו בקריאה ראשונה לפחות עד סוף 2021 – כל זאת, כדי להשלים את החקיקה בהקדם האפשרי, במהלך שנת 2022".

ולמרות מה שנראה כמו כוונות טובות, אם לא יקבל תמיכה משאר המשרדים, לא בטוח שלמשרד להגנת הסביבה לבדו יש את הכוח להכניס את השינוי המיוחל בחוק האקלים.

הממשלה לא עומדת ביעדים שנקבעים באמצעות החלטות ממשלה

ניסיון העבר כבר לימד אותנו שהממשלה לא עומדת ביעדים שנקבעים באמצעות החלטות ממשלה: כך לדוגמה, בסוף שנת 2019 עמד ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בישראל על 5% בלבד, בפער גדול מיעד הביניים שהוצב בהחלטת הממשלה של 10%.

ולא חסרות דוגמאות מהעולם לחשיבות של חוק אקלים, ולכלים שהוא נותן למאבק בממשלות שלא עושות מספיק כדי לצמצם פליטות, ובחברות שאחראיות להחרפת המשבר:

בהולנד בית המשפט בהאג חייב את חברת האנרגיה "Shell" להפחית את פליטות הפחמן שלה ב-45% עד סוף שנת 2030; וב-2019 קבע כי על הממשלה להפחית את הפליטות שלה ב-25% עד שנת 2020, משפט שעדיין מתנהל; בספרד אושר לפני כחודש וחצי חוק האקלים, האוסר על הפקת רישיונות חדשים לחיפוש והפקה של דלקים פוסיליים, וקובע כי הרישיונות הקיימים לא יוארכו מעבר לשנת 2042; בבריטניה כל פעולות הממשלה הנוגעות ליעדי הפחתת הפליטות כפופות הן לפיקוח פרלמנטרי והן לביקורת שיפוטית. מדובר רק ברשימה חלקית.

אם מקבלי ומקבלות ההחלטות במשרדי הממשלה לא מבינים את חומרת המצב שבו האנושות נמצאת, ובפרט מדינת ישראל, כדאי שהם יקראו את הפסקה הבאה.

צריך להיישיר מבט אל האמת – אנו עומדים בפני הכחדה, ומקבלי ההחלטות מתמהמהים

משרדי התחבורה, הכלכלה, וכמובן האנרגיה, שעדיין מתלבטים אם לקדם חוק אקלים צריכים להתעורר, ומהר. משבר האקלים כאן. לא עוד 10 שנים, בטח שלא עוד 20, והוא לא נחלתם הבלעדית של אנשי שנת 2050, או 2100. 

גל החום הקיצוני בקנדה ובארה"ב בשבוע שעבר אולי הפתיע את הממשלות המנותקות, אבל לא את המדעניות והמדענים שמתריעים כבר שנים על ההשלכות של משבר האקלים, וקובעים בצורה ברורה: הקטסטרופה עוד לפנינו. אירועים כמו בקנדה וארה"ב הופכים כבר עכשיו לנורמה החדשה של האנושות.

לא פחות מ-600 הרוגים, שריפות ענק, תשתיות כבישים וחשמל שנהרסו ונמסו, אלפי אזרחים שאושפזו ונמלטו מביתם למקלטי קירור מאימת החום – כל אלה כבר לא שייכים לאיזו תחזית דיסטופית עתידית של עולם במשבר אקלים, אלא למציאות הנוכחית על כדור הארץ.

7 השנים האחרונות הן 7 השנים החמות ביותר שנמדדו אי פעם בכדור הארץ; בדוח של השירות המטאורולוגי העולמי מציינים בין יתר האזהרות שבעקבות משבר האקלים תדירות וחומרת אירועי קיצון כדוגמת גלי חום ובצורות יגברו משמעותית; כבר היום כמיליון אנשים במדגסקר סובלים מרעב קשה כתוצאה מהשלכות המשבר, כך קובעת "תוכנית המזון העולמית" של האו"ם; בעשור האחרון כ-23 מיליון אנשים בממוצע נעקרו מאדמתם בכל שנה בעקבות אירועי אקלים; ובעקבות עליית פני הים כתוצאה ממשבר האקלים, כ-410 מיליון אנשים יימצאו בסכנה עד סוף המאה. האנשים שייפגעו הכי הרבה ממשבר האקלים, הם אלו שדווקא תורמים הכי מעט להחמרתו.

כפי שכתבנו בכתבה קודמת בנושא, כל האסונות הללו לא פוסחים על ישראל. ההפך: דוחות השירות המטאורולוגי הישראלי מציינים כי עד סוף המאה צפוייה עלייה של 4 מעלות צלזיוס בישראל; וכי ביחס לשנים 1988-2017 צפויות כמויות המשקעים הממוצעות להתמעט בכ-24%.

אם ממשלות העולם ימשיכו לקדם פרויקטים פוסיליים כרגיל, כפי שמשרד האנרגיה מקדם, עד סוף המאה מחצית מאוכלוסיית המזרח התיכון וצפון אפריקה – כ-600 מיליון בני אדם – יהיו חשופים לאירועי חום קיצוני של 56 מעלות, ואף יותר, כך קובע מחקר שפורסם לפני כשלושה חודשים. ואם לא די בכל אלו, בדוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי של ישראל מתריעים על תרחיש שבו עד שנת 2050 מיליוני פליטים ממדינות שכנות ינסו לפרוץ את הגבול של מדינת ישראל בשביל מים ומזון, עקב בצורות קשות שיפקדו את כל המזרח התיכון. מדובר ברשימה חלקית בלבד של ההשלכות על מדינת ישראל.

הדוח הקודם של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) קבע שכדי למנוע את קריסת המערכות האקולוגיות והאנושיות, נדרשים "צעדים חסרי תקדים" שימנעו התחממות של 1.5 מעלות ומעלה. הדוח החדש של ה-IPCC שעתיד להתפרסם בפברואר 2022, מתריע כי כדור הארץ נמצא כרגע על המסלול המהיר להתחמם ב-3 מעלות לפחות, ועד שנת 2050 כ-130 מיליון בני אדם יסבלו מרעב קיצוני וכ- 350 מיליון יסבלו מבצורות.

בדוח שעתיד להתפרסם קובעים: "החיים על כדור הארץ יכולים להתאושש משינוי אקלים דרסטי על ידי התפתחותם למינים חדשים ויצירת מערכות אקולוגיות חדשות", אך מסכמים בצורה ישירה וברורה:
"בני אדם לא".

**

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה ביצע עבודת מטה מקיפה להובלת ישראל למשק אנרגיה מופחת פליטות 2050 אשר פורסמה להתייחסות הציבור ונוביל את התחום לצד משרדים נוספים, במתווה אשר יסוכם בין משרדי הממשלה".

כששאלנו אם מתכוונים במשרד להעביר את התוכנית כחלק מחוק אקלים או בתור החלטת ממשלה נפרדת, סרבו להתייחס.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

"1. המשרד מקיים התייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, טרם הגשה לאישור הממשלה של היעדים ועיקרי האסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן – ומקווה להשלים את התהליך בהקדם, בלוחות זמנים צפופים. החלטת ממשלה זו תאפשר לייצר חזון, יעדים ואסטרטגיה כלל משקית.

"מיד לאחר מכן נוכל להכין ולהגיש את ההתחייבות הבין-לאומית של ישראל לאמנת האקלים של האו"ם למעבר לכלכלה דלת פחמן, כפי שכבר ביצעו מדינות ה-OECD.  

"במקביל, לקראת ועידת גלזגו, המשרד להגנת הסביבה פועל לגיבוש תוכנית יישום מפורטת, אשר נבקש להעבירה כהחלטת ממשלה נוספת עד לנובמבר 2021.

"המשרד העביר השבוע טיוטה לכל המשרדים השותפים, במטרה להגיע להסכמות על הנוסחים בזמן הקרוב. 

"2. המשרד להגנת הסביבה יזם ומוביל את התהליך הרב-מגזרי לגיבוש חזון ואסטרטגיה לכלכלה דלת פחמן. על בסיס העבודה הבין-משרדית, גיבשנו את היעדים לטווח הארוך, שהם 85% הפחתה בפליטות בשנת 2050 ביחס לשנת 2015, ויעד הביניים לשנת 2030 הוא הפחתה בשיעור של 27% ביחס לשנת 2015.

"את היעדים הללו, יחד עם מנגנונים נדרשים ליישום, הטמיע המשרד במסגרת תזכיר חוק האקלים שאנו פועלים לקדם. התוכנית היא להעבירו בקריאה ראשונה לפחות עד סוף 2021 – כל זאת, כדי להשלים את החקיקה בהקדם האפשרי, במהלך שנת 2022".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "שרת הכלכלה והתעשייה, אלופה (במיל') אורנה ברביבאי: ישנם שני אפיקים שצריכים להתכנס יחדיו. האפיק הראשון הוא סיום גיבוש צעדי מדיניות שמצמצמים פליטת גז"ח בתעשייה, באופן ישיר, כגון התייעלות אנרגטית, שדרוג תהליכי ייצור ומעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים. אפיק זה הוא הליך משותף לכמה משרדים והוא מובל על ידי משרד הגנת הסביבה. 

"האפיק השני, הוא סיום גיבוש התוכנית לכלכלה מעגלית, שמטפלת בהגברת יעילות השימוש בחומרי הגלם ומקדמת מודלים מתקדמים כגון מכירת שירותים במקום מוצרים, שגם הם מצמצמים את פליטות גזי החממה. 

אפיק זה מטופל במשרד הכלכלה ויגובש בחודשים הקרובים. קידום שתי התוכניות יעשה במתווה היעיל ביותר לשם הוצאתן לפועל".

כששאלנו האם יש כוונה להעביר את שתי התוכניות כחלק מחוק אקלים או כחלק מהחלטת ממשלה נפרדת, נענינו כי בשלב זה במשרד "לא יודעים. עובדים על זה".

תגובת משרד התחבורה: "בימים אלה פועלת ועדה בין-משרדית בהובלת השרות של משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה על מנת לגבש תוכנית לאומית מקיפה בתחום התחבורה הנקיה. לכשתגובש התוכנית הסופית, זו תפורסם.

"כפי שהצהירה שרת התחבורה בשבוע שעבר יחד עם השרות האחרות, קידום מדיניות סביבתית לאומית הן בטווח הקצר והן ביעדים רב שנתיים ארוכים נמצאת בעדיפות עליונה".

כששאלנו אם מתכוונים במשרד להעביר את התוכנית כחלק מחוק אקלים או בתור החלטת ממשלה נפרדת, טענו כי "הדברים יקבעו בהתאם לתוכנית שתגובש ע"י הוועדה".

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דרור גורני

כתב סביבה

אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה.
מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.