ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"הבנתי שאם לא אעשה הכנות – מירון מתנפץ עלי": ועדת החקירה למחדל מירון נפתחה

הראשון לתת את עדותו בפני חברי ועדת החקירה הממלכתית היה גם הראשון לקחת עליו אחריות אישית אחרי האסון הכבד בהר - מפקד המחוז הצפוני ניצב שמעון לביא, שהמשיך ונטל אחריות גם בדבריו היום • כשנשאל על ידי חברי הוועדה מה המלצתו להם הוא אמר - להגביל את כמות המשתתפים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

"היה אפשר למנוע את האירוע". ניצב שמעון לביא, היום. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"אין לילה שאני לא חושב מה הייתי עושה אחרת, אני באמת לא יודע" – עוד לפני הכניסה לאולם הדיונים בגן הטכנולוגי בירושלים אפשר היה להבין מי עומד להעיד היום בוועדת החקירה לאסון מירון: ניצב שמעון לביא, מפקד המחוז הצפוני של המשטרה שהיה גם המפקד באותו האירוע. גמלאי המשטרה עמדו בכניסה לבניין עם שלטי תמיכה ועם תמונתו של לביא. אבל מפגן התמיכה לא נעצר בכניסה לבניין. אם היו מוציאים את לובשי המדים מאולם הדיון היינו נשארים שמונה בני משפחה, חמישה אנשי תקשורת וצוות הוועדה. נראה כי במשטרה לוקחים את ועדת החקירה ברצינות רבה ובימים אלו אף מחפשים דובר שיטפל רק בענייניה.

עוד ב"שקוף":

"זה לא המקום הקבוע שלנו, אנחנו נתחיל, בבקשה לשולחן העדים". כך, בשפה יבשושית למדי וללא הקדמות, פתחה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור את דיוני הוועדה. במשך ארבע שעות סיפר לביא על התנהלות המשטרה במתחם מירון, ענה לכל שאלה שנשאל, הודה במה שאינו יודע ולא פספס הזדמנות לקחת אחריות. הוא תיאר איך מקבלי ההחלטות מעליו מילאו את פיהם מים והפנה זרקור למי שלטענתו מפיק את האירוע: העמותה למקומות הקדושים שבמשרד הדתות. עם זאת, הוא השאיר את השאלה המרכזית יתומה מתשובה: מה קרה באירוע עצמו.

הפגנת התמיכה בלביא, היום מחוץ לאולם הוועדה. צילום: עידן בנימין

"אירוע מירון הוא האירוע המשמעותי ביותר למשטרת ישראל בהיקף המשאבים וההכנות", תיאר לביא. "כשמירון מסתיים באותה נשימה שאנחנו מסכמים אנחנו נותנים את הוראת הפתיחה למירון הבא. לטובת האירוע אנחנו מקימים מנהלת המנוהלת בדרג סגן ניצב והוא מנהל את הדיאלוג בסוגיית הבטיחות והרישוי". בהמשך תיאר לביא את התנהלות קבלת ההחלטות מעליו – שבעיקר לא הייתה.

"ההבנה שלי היא חד משמעית: בהיעדר החלטה מסודרת אני מבין שאם אני לא עושה הכנות מירון מתנפץ עלי"

ניצב שמעון לביא

"במרץ 2021 אנחנו חודש לפני האירוע ואין לנו מושג מה קורה עם מירון", סיפר. "ואני שם לב לעוד משהו – אני שם לב שיש ירידה בתחלואה. ואני מבין שהציבור החרדי כמה להגיע למירון ואני שומע את זה בשיח תפילות בהר הבית. ובתחילת אפריל, אני פונה לשר (אוחנה) ומבקש תשובות לגבי מירון". 

ב-11 באפריל, אומר לביא, אוחנה אומר ללביא שהוא נפגש עם הח"כים מהמגזר החרדי והוא מתכוון שמירון יהיה פתוח לכולם, אבל שעדיין אין החלטה. "ההבנה שלי היא חד משמעית: בהיעדר החלטה מסודרת אני מבין שאם אני לא עושה הכנות מירון מתנפץ עלי", ממשיך לביא. "אני מכנס את כל משרדי הממשלה ומבקש להגיע להמלצה בהקשר האפידמיולוגי כדי לקדם את העסק. אני מנסה למצוא את התשתית החוקית למתווה מירון לפי תקנות משרד הבריאות. ואני מנסה למצוא פתרון דרך מתווה הטריבונות. אני מגיע להצעה של עשרת אלפים איש לכל המתחם. עם ההצעה הזו אני מגיע למפכ"ל". לדבריו, לגבי הקורונה לא היו שום הנחיות או תקנות, גם ביום האחרון.

חברי ועדת החקירה בראשות מרים נאור. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יו"ר הוועדה נאור שאלה אותו מתי כן היה מתווה. לביא ענה: "בסופו של דבר העסק הזה לא הלך לשום מקום. לא היו תקנות. אני הצעתי פתרון כדי שמשרד הבריאות יקבל אותו. ההחלטה בסוף היא של ממשלת ישראל". אך לדבריו, "לא נראה היה שמישהו עושה משהו", ומתווה לא נקבע. 

לביא התייחס להימנעות מקבלת ההחלטות לא רק באירוע הנקודתי והסביר איך קורה שמשטרת ישראל נכנסת לתחומי אחריות שלא שייכים לה.

"המשטרה נכנסת לוואקום כשאנשים לא מסוגלים לממש את האחריות שלהם"

ניצב שמעון לביא

"איך אתה רואה את האחריות של המקומות הקדושים?" שאלה נאור את לביא, שענה: "הם מפיקי האירוע".

"ואיך אתה רואה את חובת המקומות הקדושים כמפיקי האירוע?" שואלת נאור. והתשובה: "החובות שלהם הן כל סוגיית הבטיחות. בשביל זה הם שוכרים אנשי מקצוע. בסופו של דבר הם למעשה אחראים על האירוע. הם מתחזקים אותו, יש שם בעלי תפקידים, יש להם תקציבים".

"בהרבה תחומים המשטרה נכנסה לוואקום כשאנשים לא מסוגלים לממש את האחריות שלהם", הסביר לביא. "המשטרה לאט לאט עם השנים תפסה נתח ועוד נתח. זה שאני קובע את סדר ההדלקות זה לא תקין. אבל אם אני לא אעשה את זה אף אחד לא יעשה את זה. תחום הבטיחות הוא לא באחריות המשטרה אבל תראו אילו משאבים אני מקצה לזה".

העיקרון המנחה: לא לעצור קהל

לאורך כל עדותו ציין לביא שוב ושוב כי אין מקום להגבלת הקהל באירוע מירון. "בעקרון במירון אין הגבלת קהל, זו תפיסת העולם לאורך השנים", פירט לביא. הוא נותן כדוגמה את החוויה שלו בשנת 2020, אז דווקא כן דרשו לאסור את העליה להר בגלל תחילת מגיפה הקורונה. אז, הוא אומר, "הפעלתי 2,500 שוטרים כדי להדוף מאמינים שהגיעו בתעלות, מהיישובים הסמוכים והכפרים ואפילו התגנבו באמבולנסים להר".

לביא מתאר איך לאחר שהמשטרה התפנתה הייתה התנפלות על ההר. "כשאני מסיים את ההדלקות ב-2020 אני נוסע הביתה ואני מקבל טלפון שהכוח שהיה שם לא מצליח להתגבר על ההגעה של אלפי המאמינים שפרצו את כל המחסומים – בסביבות 5,000-6,000 אנשים", הוא מספר. "כשהגעתי מהמרכז אחרי שלוש שעות גיליתי נזק משמעותי למתחם. עצרנו 320 בני אדם באירוע הזה. יש פה להט, תשוקה, ומסורת אדירה". 

"לא נראה שמישהו עושה משהו". השר לשעבר אמיר אוחנה לפני האסון. צילום: דוד כהן, פלאש 90

לביא מעלה את הדוגמה הזו כדי להמחיש את השורה התחתונה: "זה עיקרון מנחה מבצעי לא לעצור קהל. כל כוונה לעשות את זה יכולה לגרום לנזק גדול יותר מאשר להביא תועלת. בסופו של יום ההחלטה שלי לעצור קהל היא רק כשאני מזהה סיטואציה של לחץ במעברים ותנועה עומדת". לביא הוסיף במהלך עדותו ואמר: "שלושים שנה התפיסה הזו הצליחה. אצלי זה לא הצליח".

"לא הצליח בגדול", אמרה נאור.

"נכון", אמר לביא.

זו לא הייתה רק עמדתו של לביא והניצבים הקודמים לו. “המפכ"ל באישור התוכנית אמר במפורש שלא יהיו הגבלות קהל", אמר לביא. בנוסף אמר לביא כי התוכנית גם הוצגה לשר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה.

חבר הוועדה שלמה ינאי שאל איזו תשובה קיבל מאוחנה בנוגע למתווה באישור התוכניות מול השר. לביא ענה כי "גם אז הוא לא קיבל שום הנחיה ברורה בנוגע למתווה".

"זירה בלתי נתפסת"

"חציתי את תולדות האהרון מקצה לקצה ולא ראיתי אירוע חריג", אמר לביא כמה פעמים במהלך העדות. הדלקת תולדות האהרון היא ההדלקה שביציאה ממנה קרה האסון. "ההדלקה (של חסידות בויין, ע.ב) מסתיימת ולקראת השעה 23:00 מתחילה ההתכנסות של תולדות האהרון. ההדלקה אמורה להיות בסביבות חצות. אני מסתובב במתחם, עולה על הבמה ולא מזהה בעיה". 

זירת האסון במירון. צילום: דוד כהן, פלאש 90

בסופו של דבר לביא חזר לחדר הפיקוד כדי לראות את התמונה הכוללת. "כשאני מגיע לחפ"ק בשלב מסוים מתחילים להגיע דיווחים על נפילה של אדם אחד ועוד נפילה", הוא מתאר. "אני לוקח את הנהג וטס למקום ובדרך אני כבר מבין שיש נפגעים. עוד לפני שהגעתי לאירוע אני מדווח על אירוע רב נפגעים. הזירה קשה ובלתי נתפסת. אתה מגיע לאירוע ואתה רואה עשרות אנשים שוכבים אחד על השני. הגרוע מכל היו שורות ההרוגים שהחלו להיערם. עד ל-5 במאונך ו-9 במאוזן".

"אין לי תשובה מה גרם לזה בסוף"

"אין לילה שאני לא חושב מה הייתי עושה אחרת, אני באמת לא יודע", הוסיף לביא. "הייתה שם החלקה, ובסוג של מפולת הם נפלו אחד על השני. מה קרה – אני לא יודע". מפקד המחוז הסביר מדוע לא הצליח להשיג תשובה לשאלה המרכזית: "אסור היה לנו לקיים תחקיר מאחר והנושא נכנס לחקירה. כל ניסיון שלי לקיים תחקיר היה יכול להתפרש כניסיון השפעה על עדים. אין לי תשובה מה גרם לזה בסוף".

העיקרון המנחה – לא לעצור קהל. ההילולה במירון לפני האסון. צילום: דוד כהן, פלאש 90

"אם היה אפשר למנוע את האירוע – בוודאי שאפשר היה למנוע", אומר לביא. "במובן הרחב זה עסק שהוא הרבה יותר משמעותי. חוסר הסדרה של תחומי אחריות, חוסר לקיחת אחריות". לסיכום האווירה והתרבות סביב האירוע אומר לביא: "כולנו זרמנו עם העסק הזה". כאדם היחידי שלקח עד היום אחריות על האירוע, המשיך לביא באותו הקו והוסיף: "צריך לבדוק גם אותנו – המשטרה היא חלק מעניין – אין לי שום כוונה להתחמק מאחריות".

ולמרות הכול – להגביל כניסה

לביא אולי לא יודע מה קרה בדיוק באותו אירוע שהוביל למותם של 45 בני אדם אבל הוא חושב שצריך להפסיק להחריג אירועים דתיים מקבלת רישיון לאירוע. "צריך לזכור, האירוע במירון בכללותו לא טעון רישוי. לא יכול להיות שחוק הרישוי לא חל עליו", אמר לביא בהתייחסו לתמונה הכוללת של האירוע. כששאלה אותו נאור בהמשך הדיון מה הוא היה מציע לוועדה להמליץ בדוח הביניים שלה, מנה לביא שני מישורים: הראשון הוא קביעה של אחראי אחד: "צריך חלוקת אחריות, בעל בית אחד שכולל בתוכו את כל העסק". והשני הוא שינוי תשתיות: "עצם העובדה ששמים טלאי על טלאי, בסוף זה מגיע לגבול שלו".

"בשורה התחתונה, ריסטארט. צריך לעשות הכל מחדש", אמר לביא והציע לשנות את כל מתווה ההר כולל העתקת רחבת ההדלקות למקום אחר. ובשאלתו של חבר הוועדה מרדכי קרליץ איך הוא היה מתארגן לאירוע הקרוב אמר לביא: "להגביל את כמות המשתתפים. מספר המשתתפים במצב הנוכחי של ההר מיצה את עצמו".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. אני לא שוטר ולא קשור למשטרה. ניצב לביא איש מרשים מאוד, נראה בעליל שהוא אינו אשם במחדל המטורף הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק